בימים כתיקונם, השינויים הגיאופוליטיים שמתרחשים במזרח התיכון, ובראשם הסכם השלום עם איחוד האמירויות והצהרת השלום עם בחריין ("הסכמי אברהם"), לא היו יורדים מהכותרות, וזאת בשל ההשפעות הקרדינליות שלהם על המזרח התיכון ושינוי סדרי בראשית.
לישראל ולאיחוד האמירויות יש הרבה מן המשותף, ודאי בהיבט הכלכלי: תוצר לאומי גולמי דומה, כ-400 מיליארד דולר (לפני התפרצות הקורונה); גודל אוכלוסייה דומה, כ-9 מיליון בני אדם; אקלים מזרח-תיכוני; שאיפה לחדשנות טכנולוגית ורעב גדול מאוד ליזמות. כל התחזיות מדברות על שיתופי פעולה רבים במגוון רב של תחומים.
ברם, בעוד שהאמירויות צברו את הונן מהמשאב הטבעי שלהם, הרי שישראל עשתה זאת מהמשאב האנושי. ישראל ידועה בטכנולוגיות המתקדמות שלה, שלהן ביקוש רב בכל העולם, ובוודאי בעולם הערבי העשיר. האקלים המדברי יביא עימו לא מעט שיתופי פעולה בתחום האגרו-טק, ווטר-טק ושלל אפשרויות לשיתופי פעולה מסחריים בתחומי החקלאות והמזון.
טכנולוגיות ההשקיה של ישראל באמצעות טפטפות כבר משקה שדות בכל העולם, אפילו באיראן. טכנולוגיית התפלת המים, רחפנים לסימון שדות ורובוטים לקטיף נמוך הם רק חלק מהמוצרים אשר יהיו מבוקשים מאוד בשוק הכלכלי הענק של מדינות המפרץ.
גם ענף התיירות הישראלי ייהנה מהסכמי אברהם. התחזיות מדברות על מאות אלפי תיירים שיגיעו לבקר בישראל. ישראל משופעת במקומות קדושים לאסלאם, ולא רק בירושלים. נצרת, עכו, חיפה ועוד ערים ייהנו בהמשך. לאסלאם הדתי, בדומה ליהדות, יש לא מעט מגבלות. תיירות זו, המכונה תיירות חלאל, לא תיתקל בקשיים רבים בביקורה בישראל, מכיוון שהאוכלוסייה המוסלמית בישראל מתפעלת מסעדות ואתרים כשרים לאוכלוסייה הזו.
רוח גבית בכל מקום במדינה
הרוח הגבית תיגע כמעט בכל מקום במדינה. גם בפריפריה הרחוקה. בדרום - שדה התעופה רמון הנמצא בקו אווירי של פחות משלוש שעות טיסה מאבו דאבי יהווה גיבוי לשער הראשי שלנו, בן גוריון, לנופשים שירצו להמשיך לביקור באילת ובים המלח בטיסה קצרה.
בצפון, תשתיות הרכבת והכבישים ממשיכות להתפתח. הסכם השלום והתעבורה העסקית כפועל יוצא, באמצעות מסלול רכבת העמק, יהפכו את נמל חיפה ונמל המפרץ שנמצא כעת בבנייה לשער הכלכלי של המזרח התיכון. פרויקט פיתוח רכבת העמק אמור לחבר את מסילת הרכבת של 60 הקילומטרים - בין חיפה בצד המערבי לבית שאן בצד המזרחי שלה - למסילת הרכבת של ירדן, ובצד המערבי שלה לנמל חיפה.
מלחמת האזרחים והמצב המעורער בסוריה מקשים מאוד על היצוא והיבוא הירדניים לאירופה דרך נמלי סוריה ולבנון, ולכן בשנים האחרונות ישנו גידול בסחורות ירדניות היוצאות דרך העיר אירביד שבצפון המדינה, דרך מעבר נהר הירדן, אל נמל חיפה ואשדוד ומשם לכל העולם.
הסכם השלום יביא את איחוד האמירויות, שכעת תוכל גם היא ליהנות מדרך המשי החדשה של המזרח התיכון, ללחוץ על קידום הפרויקט, ואף לממן אותו בשיתוף האיחוד האירופי, שכבר הביע עניין בפרויקט ואישר את כדאיותו הכלכלית.
מפת הולכת הנפט משתנה
הסכם השלום משנה גם את תמונת מפת הנפט הערבי בכלל, והולכת הנפט בפרט. צריך להכיר את מפת העולם, גם מבחינה פוליטית - כדי להבין את הפוטנציאל העתידי של ישראל כציר מרכזי (HUB) של מעבר לנפט הערבי הזורם ממדינות המפרץ בדרכו לאירופה ולאסיה.
הובלת הנפט כפי שמתבצעת היום גורמת למדינות ערב, ובראשן איחוד האמירויות, לא מעט כאבי ראש. איחוד האמירויות ממוקמת בחלקו הדרומי של מיצר הרמוז, שבחלקו הצפוני ממוקמת איראן. מכליות הנפט המשייטות במיצר חשופות למתקפות איראניות, לפיראטים המגיעים בעיקר מסומליה ותימן בואכה הכניסה לים האדום, ונוסף על כך הן חוות קשיים בכניסה לתעלת סואץ. מאחר שהמים בתעלה רדודים, ואינם מאפשרים למכליות הנפט לעבור, נאלצות החברות להעביר את הסחורות למכליות קטנות יותר. כך שלבסוף, מחירי המעבר בתעלה מגיעים למאות אלפי דולרים למכלית.
מדינת ישראל יכולה להוות חלופה לנפט המועבר בתעלת סואץ בעזרת חברת קצא"א וצינור הנפט המיתולוגי שלה מאילת לאשקלון (נמל לנמל), אשר יוביל את הנפט היישר ממדינות המפרץ וסעודיה, דרך ישראל אל אירופה ואסיה.
בשל המיקום האסטרטגי של ישראל כמקשרת בין ים סוף לים התיכון - למעשה הקשר בין מדינות ערב למדינות המערב - ניתן להניח צינור שראשיתו בצינור הערבי אשר יתחבר לנקודת הקצה בינובו אשר בערב הסעודית, משם ישנן שתי אפשרויות: להניח צינור נוסף שיחובר לצינור קצא"א באילת, או להעביר את הנפט במכליות לנקודה זאת.
מדובר באינטרס משותף של כלל המדינות, שיחסוך עלויות וסיכון למדינות המפרץ וישאיר במדינת ישראל הכנסה המוערכת במאות מיליונים, ויהפוך אותה למרכז ההפצה של הנפט הערבי.
בראייה לטווח הארוך, הרכב תיק ההשקעות צריך להביא בחשבון את האפקט שעשוי להתקבל מהתמורות ההיסטוריות הללו, מכיוון שבעידן פוסט קורונה, להסכמי השלום תהיה השפעה מהותית על הכלכלה.
חברות שספגו את הפגיעה המשמעותית ביותר עקב נגיף הקורונה, הן גם החברות שייהנו מהסכמי השלום בעולם של פוסט קורונה. ענפי התעופה, השינוע, בינוי ותשתיות, תיירות וכדומה, עשויות ליהנות באופן מהותי, והחברות הנמנות עימם צריכות להיות חלק מההחזקות בתיק ההשקעות, בואכה 2021.
הכותב הוא מ"מ מנכ"ל ניהול תיקים בקבוצת ההשקעות אינפיניטי. הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד ואין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה או החזקה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים או מוצרים פנסיוניים, לרבות אלה שהוזכרו בטור. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.