בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע נפילה דרמטית בדולר מול השקל

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח בהיקף משמעותי של מאות מיליונים, כך נודע לגלובס מפי גורמים בשוק המט"ח. ההתחזקות המתמשכת של השקל מתחילת השנה, הביאה את בנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקף נרחב, אם כי, בחודשים האחרונים קצב הרכישות התמתן. כך, בחודש נובמבר רכש בנק ישראל מט"ח בסך של כ-0.53 מיליארד דולר, אך מתחילת 2020 היקף רכישות המט"ח עומד על 14.96 מיליארד דולר. עקב כך, יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הגיעו לסך של 160.75 מיליארד דולר, שהם 40.4% תוצר.

התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בוצעה ככל הנראה לאחר קביעת השער היציג, לאחר שהדולר הידרדר לטריטוריה של 3.256 שקלים. הרמה הנוכחית של שער החליפין היא הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2008, אשר הובילה לראשונה להפעלת מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל, ובכך לסייע ליצואנים ולתמוך בשמירה על האינפלציה בתחום יעד יציבות המחירים.

מגמת ההתחזקות של השקל נמשכת ביתר שאת, זאת למרות ההשלכות השליליות של משבר הקורונה על כלכלת ישראל. רק בחודש נובמבר החולף נרשם ייסוף של כ-1.4% בשקל מול סל המטבעות, ומתחילת השנה (ינואר-נובמבר) התחזק השקל בכ-3.7%, אל עבר רמת שיא בראייה היסטורית, זאת בהמשך לייסוף של כ-8.1% בשנת 2019.

לדברי גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, עוצמתו של השקל צפויה להישמר בחודשים הקרובים. "הגורמים הבסיסיים שעומדים ברקע להתחזקותו של השקל צפויים להמשיך במגמתם הנוכחית. כך העודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על רקע עודף ניכר בחשבון השירותים, צפוי לגדול בשנים הקרובות; זאת, במקביל להמשך תנועות הון נכנסות למשק, בדגש על היקף נרחב של השקעות ישירות על-ידי זרים.

"בנוסף, כניסת ישראל למדד WGBI, תומכת גם כן בביקוש לשקל עקב רכישת איגרות חוב ממשלתיות בשוק המקומי על ידי גורמים זרים, אשר הגדילו אחזקתם מ-5.5% בסוף 2019 ל-7.6% באוקטובר השנה. יש לציין כי ייתכן שההתפתחויות החיוביות בזירה הגאו-פוליטית, שתרמו לחיזוק מעמדה הדיפלומטי של ישראל באזור, עם אפשרויות כלכליות חיוביות, תומכים גם כן בחוסנו של השקל", לפי בפמן.

הירידה של הדולר מול השקל לרמה הנמוכה מאז יולי של 2008 הביאה את התאחדות התעשיינים לקיים מוקדם יותר היום כנס חירום מיוחד. פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר בכנס כי "התחזקות השקל נובעת מהחלשות הדולר בשווקי הכסף בעולם ומהעודף המסיבי במאזן התשלומים. במשבר הנוכחי העודף של דולרים בשוק המט"ח בישראל נובע מכך שהיבוא התרסק ואילו היצוא יחסית נשמר עקב עליית הביקושים למוצרים דיגיטליים של ההי טק הישראלי.

"בנק ישראל צפוי למתן לחצים אלו על השקל אך אינו יכול לשנות את המגמה הבעייתית של התכווצות היבוא והיצוא יחסית לתל"ג מכ-40% מהתל"ג ב-2007 ל25% היום. הפתרון למשבר המתמשך מ-2007 בירידת חלקן של היבוא והיצוא בתל"ג הוא בגידול מסיבי של השקעות ציבוריות ופרטיות אשר יגרמו לגידול משמעותי ביבוא מוצרי השקעה", אמר אקשטיין.