הפספוס של סלאק והאיום הישראלי על אנבידיה: השבוע בהייטק

ביום שלישי הקרוב נפרסם את רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, בפעם ה-15. הרשימה נבחרת באמצעות סקר משקיעי ההון סיכון המובילים בארץ, והשנה השתתפו בו 120 משקיעים מ-65 גופי השקעה. אני מבטיח לכם שיש למה לצפות.

לרגל הכרזת הרשימה אנחנו עושים כנס וירטואלי והאמת שיש לו"ז מאוד מעניין: מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר ואחד משני מייסדיה, יתראיין על השנה המטורפת שעברה החברה. פייבר הונפקה לפני שנה וחצי לפי שווי של 650 מיליון דולר וכעת נסחרת לפי שווי של יותר מ-7 מיליארד דולר.

מפגש משפחתי שעוסק באתיקה ובינה מלאכותית: פרופ' שי שלו שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מובילאיי, ישוחח עם אחותו, ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אלטשולר שוורץ חוקרת את התחום הזה, ואילו שלו שוורץ מתעסק בו ביומיום, במסגרת פיתוח הרכב האוטונומי. פאנל נוסף יעסוק בתעשיית ההייטק בעקבות הקורונה - האם האופטימיות לא מוגזמת? בפאנל ישתתפו יודפת הראל-בוכריס מקרן בלאמברג; אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת של בית ההשקעות אופנהיימר; וזיו גפני, ראש תחום אסטרטגיה דיגיטלית ופינטק בג'יי.פי מורגן. שווה צפייה.

 הכנס ישודר באתר גלובס ובעמוד הפייסבוק של העיתון. אין צורך להירשם.

הכשלון של סלאק במאני טיים

חברת סיילספורס הודיעה השבוע כי היא רוכשת את חברת סלאק תמורת 27.7 מיליארד דולר. העסקה במזומן (60% מהסכום) ובמניות, כך שסכום העסקה המדויק משתנה בהתאם למחיר מניית סיילספורס. יש הרבה שאלות סביב העסקה הזאת - האם המחיר גבוה מדי; איך סלאק מצאה את עצמה בעסקה כזאת; האם זאת תוצאה של כישלון בתקופת הקורונה או קשור לתחרות עם מיקרוסופט; האם התחרות עם מיקרוסופט בכלל השפיעה כל כך הרבה?

המנכ"ל של סלאק סטיוארט באטרפילד ערער השבוע בראיון לאתר "The Information" על התפיסה כי מיקרוסופט פגעה בסלאק. "לפעמים זה נראה כמו משהו שאנשים היו רוצים להאמין בו. זה לא מבוסס על ראיות אמפיריות - אנשים חושבים כך מכיוון שמיקרוסופט חברה גדולה יותר, ויש לה ערוצים ענק (לשיווק - ע"ז), ולכן הם בהכרח ינצחו, למרות שאנחנו מנצחים".

לא ברור איך הדברים הללו מתחברים לכך שסלאק בעצמה פנתה לרשות התחרות האירופית ואמרה כי מיקרוסופט קושרת בין Teams לאופיס365 באופן שפוגע בתחרות. באטרפילד עצמו אמר בעבר כי מיקרוסופט פועלת לפגוע בסלאק. עוד הוא אמר בראיון השבוע כי סלאק יותר פופולרית בקרב חברות צעירות. לדבריו, 90% מהחברות שביצעו הנפקה השנה משתמשות בסלאק.

לא מן הנמנע כי באטרפילד מנהל פה מלחמה על הנרטיב. הרבה לא הסכימו איתי השבוע, אבל אני חושב שסלאק נכשלה במאני טיים. נכון, אי אפשר להסתכל על חברה שנמכרה בכ-28 מיליארד דולר ככישלון, והחברה הניבה תשואה פנטסטית ללא מעט משקיעים. ועדיין, האתגר הכי גדול של ארגונים בקורונה הוא תקשורת בין העובדים שנמצאים רחוק אחד מהשני וזאת הייתה ההזדמנות של סלאק לפרוח. בפועל, היא מסיימת את השנה עם צמיחה של פחות מ-40%, אחוזים בודדים יותר מהתחזית שפרסמה באמצע מרץ.

בחודש יוני, אחרי הדוחות הראשונים של סלאק בעיצומה של המגפה, כתבתי פה כך: "אם חברת סלאק, שפיתחה שירות מסרים פנים-ארגוני, הייתה היום חברה פרטית, היינו מקבלים בוודאי הודעות לעיתונות שמספרות על האופן שבו החברה נהנית מהמשבר, איך המעבר לעבודה מרחוק הגדיל את היקף השימוש בה, ומה גרם למנהליה להבין לפני כולם איך תיראה העבודה בארגון בשנים הקרובות. בתור חברה פרטית, לא הייתה לנו את היכולת לבדוק. אולי החברה גם הייתה מצליחה לגייס סבב בזק לפני שהתוצאות האמיתיות התבררו".

הדברים האלו עדיין נכונים בעיניי, ובעיקר הם מספקים תזכורת על כך ששוק חזק ורעיון טוב הם לא בהכרח מספיקים, צריך שתהיה גם יכולת ביצוע מעולה, תמחור נכון, יתרונות תחרותיים ועוד ועוד.

כך או כך, סלאק הגיעה למצב שהיא כבר לא חברה עצמאית. חברות ציבוריות שמחות הרבה פעמים על רכישתן, מכיוון שבדרך כלל מדובר בפרמיה נדיבה על מחיר השוק שלהן, אולם זה תלוי בהקשר. למשל, אם חברות חוות תקופה פחות טובה ומחיר המניה לא משקף בעיני המנהלים שלה את שווי השוק האמיתי שצריך להיות, אז עסקה כזאת יכולה לאכזב אותם (בפרמיה מסוימת חייבים להביא את אישור העסקה לדירקטוריון, שצריך לקבל את ההחלטה הכי טוב לדעתו לבעלי המניות, באותה נקודת זמן).

סיילספורס שילמה 50% יותר ממחיר השוק (לפני הדיווח הראשון על העסקה ב"וול סטריט ג'ורנל", כמה ימים לפני ההודעה הרשמית), אך המחיר הזה נתון לשינויים מכיוון שחלק מהסכום הוא במניות. סביר להניח כי אם סלאק הייתה עולה השנה בשיעורים חדים (ולא קצת פחות ממדד נאסד"ק), סיילספורס הייתה צריכה לחשוב פעמיים האם לבצע רכישה כזאת, פשוט כי סלאק הייתה יקרה יותר. אם כך, העובדה כי סלאק לא סיימה את תקופת הקורונה חברה חזקה יותר, אלא מצאה את עצמה כחלק מחברה אחרת היא כישלון (לדעתי). לצד זאת, יש לסלאק הזדמנות גדולה להחליף את המייל הארגוני, אם לא כחברה עצמאית, אז לפחות כחברה גדולה ומשמעותית. לפרשנות המלאה.

פריצת הסייבר לשירביט: אירוע מתגלגל

פריצת הסייבר לשירביט כיכבה השבוע בכותרת. שירביט היא חברת ביטוח קטנה יחסית, שמבטחת גם את עובדי המדינה, ובפריצה דלפו מסמכים עם פרטים אישיים. הפורצים החלו לפרסם מסמכים ודרשו מהחברה כופר של מיליון דולר בתמורת להפסקת הפרסום. אתמול בבוקר הודיע מנכ"ל שירביט כי החברה החליטה לסרב לדרישה. האמת שלא עקבתי באדיקות אחרי הפרשה (אני קבור מתחת להררי פרויקט הסטארט-אפים המבטיחים) אבל אורי ברקוביץ' עשה זאת היטב:

● הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?
● פרשנות |המתקפה על שירביט: חלק ממגפה עולמית, וזו רק ההתחלה
● פרשנות | מתקפת הסייבר על חברת הביטוח שירביט - אירוע טרור
● צוות המשא ומתן של שירביט להאקרים: "אחי, תהיה מענטש"
● "שירביט, זה הסוף": ההאקרים ממשיכים להדליף מסמכים מחברת הביטוח

עוד דברים מעניינים מהשבועיים האחרונים:

● לפני שנה אמר מנכ"ל גולדמן זאקס כי הבנק לא יקח חברה להנפקה אם לא יהיו נשים בדירקטוריון שלהן. הרבה הטילו ספק שכך אכן יהיה. אולם השבוע הודיעה בורסת נאסד"ק כי היא תדרוש גיוון בדירקטוריונים (למשל, דירקטוריון יהיה חייב לכלול לפחות אשה אחת). מנכ"לית נאסד"ק התראיינה ל"וול סטריט ג'ורנל" בנושא. בישראל כבר קיימת חקיקה דומה לגבי חברות ציבוריות, לכן המצב סביר (אך לא מתרומם מעבר לכך). תזכורת לשתי כתבות שפרסמנו בינואר - המצב העגום בחדי הקרן ומה קורה בחברות ההייטק הציבוריות?

● "איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה". ראיון של אורי ברקוביץ' עם פרופ' פרץ לביא, היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון. לביא מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות.

● שבב ה-AI שפיתח הסטארט-אפ הישראלי הבאנה, שאינטל רכשה תמורת 2 מיליארד דולר, יוצע לשימוש בענן הגדול בעולם - AWS של אמזון. עד כמה המהלך של אינטל והבאנה מהווה איום ישיר על אנבידיה, ששולטת בלמעלה מ-90% מהשוק והאם האיום האמיתי על השתיים צפוי להגיע דווקא מאמזון עצמה? פרשנות של אורי ברקוביץ'.

● לא בדיוק הייטק, אבל כן קשור לניהול. יותר ויותר מנהלים בכירים משתמשים בחומרים משני תודעה ככלי לשיפור כישורי הניהול שלהם. "יש פתיחות לדבר על זה, כבר יש גוורדיה שלמה של מטפלים שעוסקת בזה. זה עידן הפסיכדליה". כתבה מעניינת של מגזין G

● מייסדי פבריק הגיעו מרקע טכנולוגי, אך החליטו לקפוץ ראש אל תוך עולם נדל"ני ומסורתי כדי לבנות רשתות אספקה לקמעונאיות, בין השאר בעזרת מחסנים מבוססי רובוטיקה. הקורונה הקפיצה את הביקוש, אך המנכ"ל אלרם גורן אומר בראיון לגלובס: "אם לא נקים מאות מתקנים בתוך 3-4 שנים, לא נהיה רלוונטיים", וגם: "ההשוואה ל-WeWork לגיטימית, אבל לנו יש מרכיב טכנולוגי מאוד חזק".

● מבקר המדינה מצא שקידום הערים החכמות לוקה בחסר, והדירוגים הבינלאומיים לא מחמיאים לנו. גם פרופ' אייל יניב, המתמחה בנושא, מתריע: "הממשל בארץ יורה בלי תוכנית מסודרת וחשיבה אסטרטגית". האם האקסלרטורים העירוניים יצליחו לגשר על הפער בין הסטארט-אפ ניישן לרשויות המקומיות? כתבה של אופיר דור.

● לפני 14 שנה הקים רון יקותיאל עם כמה שותפים את קלטורה, חברה שמפתחת פתרונות וידיאו לארגונים. בראיון לגלובס הוא מדבר על המהפכה שרק החלה ("חשבתי שאנשים יהיו יותר גמישים"), על התוכניות האסטרטגיות של החברה ("כל האופציות על השולחן") וגם על החברה שנהנתה יותר מכולן מהקורונה: "זום ייצרה סוס מהיר יותר, אנחנו מנסים לייצר חללית".

● חברת הסייבר של קרמר, קייטו נטוורקס, הפכה באחרונה ליוניקורן: "זיהינו קודם את מה שהחברות הגדולות מנסות להיכנס אליו בחצי השנה האחרונה". בראיון להדס מגן הוא מסביר למה הקים את המטה בארץ, איך הוא יודע באיזה סטארט־אפ להשקיע ומה צריך להשתנות כדי שכולם יוכלו להשתלב בענף.

● הדור החמישי בצה"ל, הניסיון של מוטורולה סולושנס להשפיע על ההליך והאלוף במיל' שמסייע לה. כתבה של גדי פרץ.

● כך יתנהל המשפט של אליזבת הולמס, היזמת שרימתה את העולם.

● כמה שעות ביום אפשר להיות בזום? קבלו את הקאמבק המפתיע של הקורונה: שיחות הטלפון. כתבה של "וול סטריט ג'ורנל".

● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה. כתבה של פולי טובמן.

● "בשבוע שבו נסגרו השמיים והעולם הפכנו ליוניקורן: עברנו מהיי למשבר". עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס, על האקזיט ועסקת הענק שבוצעה בימי קורונה ועל האתגרים הניהוליים של התקופה הנוכחית.

● הסכסוך בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין Zen הגיע לבית המשפט בתל אביב. רועי קצירי עם הפרטים.

● ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה. טור של דב מורן.

● 45 שנה אחרי שייסד את אפל עם סטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק משיק חברה חדשה.

● גוגל, פייסבוק ואמזון מרוויחות משינויים בשוק הפרסום בעקבות הקורונה. מנגד, גוגל ופייסבוק יפצו בעשרות מיליוני אירו כלי תקשורת בצרפת ובבריטניה מדי שנה.

● תביעת הגבלים עסקיים נגד פייסבוק עשויה להיות מוגשת בארה"ב כבר בשבוע הבא.

●"טסלה הסינית" חוברת למיזם המוניות האוטונומי של מובילאיי.

● להתראות ליברה, שלום דיאם: למטבע הדיגיטלי של פייסבוק יש שם חדש.

מה בתעשייה

מינויים ותזוזות
● איל וולדמן מצטרף לדירקטוריון הסטארט-אפ פליופס, שמפתחת טכנולוגיה שמטרתה להפוך דאטה סנטרים למהירים ויעילים יותר.
● עופר בן נון, מנכ"ל ארגוס ואחד ממייסדיה, הודיע על עזיבתו את החברה, שלוש שנים לאחר שנמכרה לחברת קונטיננטל.

קרנות
● קרן אנטרה קפיטל (Entrée Capital Ventures) הודיעה על השלמת גיוס קרן חדשה בהיקף של 125 מיליון דולר. הקרן תתמקד בסטארט-אפים שהוקמו על ידי ישראליים ונמצאים בשלבי צמיחה מוקדמים, סבבי גיוס B ו-C.
● קרן Olive Tree Ventures השלימה גיוס קרן בהיקף של 170 מיליון דולר. הקרן מתמקדת בתחום הבריאות הדיגיטלית.

גיוס אג"ח להמרה
●חברת התוכנה לייבפרסון מצטרפת לטרנד, ומנפיקה איגרות חוב להמרה בריבית אפסית. החברה, ספקית פתרונות SaaS (תוכנה כשירות) לארגונים לצרכי ניהול שירות לקוחות באמצעים דיגיטליים, הודיעה על גיוס של 450 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה נושאות ריבית של 0%, והגיוס עשוי לגדול ב-67.5 מיליון דולר נוספים במקרה שהמשתתפים בו יבחרו לממש אופציה לרכישת אג"ח נוספות. האג"ח מיועדות לפירעון בדצמבר 2026, ומחיר ההמרה שלהן נקבע על כ-75.2 דולר - כלומר פרמיה של כ-42% על מחיר המניה בנאסד"ק. לידיעה המלאה.

גיוסי הון
● קרן ההון סיכון אינסייט פרטנרס האמריקאית הובילה השקעה של 138 מיליון דולר בחברת ביזאבו (Bizzabo), ושווי החברה קפץ פי ארבעה בתוך שנה וחצי - למרות הפסקת הכנסים הפיזיים. מעל מחצית מהסכום שימש לרכישת מניות מבעלי מניות קיימים (סקנדרי), כולל עובדים ומייסדי החברה. ביזאבו הוקמה ב-2012 על ידי ערן בן-שושן, אלון אלרואי ובועז כץ. בסבב השתתפו גם Viola Growth, נקסט47 ו-OurCrowd. לידיעה המלאה.

● חברת Versatile, שפיתחה חיישנים שמותקנים על מנופים באתרי בנייה ותוכנה נלווית, גייסה 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 28.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי מירב ורן אורן, ברק כהן ודני הרמן. את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט והשתתפו בו גם אנטרה קפיטל, Robert Bosch Venture Capital, חברת הנדל"ן תדהר ועוד.