"גובה מחירים גבוהים": רשות התחרות רוצה לעצור את הדומיננטיות של תנובה בשוק הירקות הקפואים

בשבוע האחרון החקלאים בישראל סוערים על רקע המלצה חדשה של רשות התחרות להסיר את המכס על יבוא של ירקות קפואים לישראל, בה היא קוראת לשינוי המצב שבו תנובה שולטת בשוק הירקות הקפואים באמצעות המותג סנפרוסט.

על-פי ההמלצה של רשות התחרות שהועברה לשר האוצר ישראל כ"ץ, ביטול המכס על יבוא ירקות וטוגנים קפואים, או פתיחת מכסות יבוא בהיקפים משמעותיים, עשויה להגדיל את התחרות בקטגוריה. המלצה זו מתבססת על בדיקה של הרשות של מספר תחומים בענף המזון על-מנת לאתר קטגוריות בעלות היקף מכירות משמעותי בהן פועלים שחקנים דומיננטיים ויש בהן חסמי יבוא.

רשות התחרות מציגה ניתוח של שתי קטגוריות מזון - ירקות קפואים וטוגנים. מהנתונים שהציגה הרשות עולה כי היקף המכירות של ירקות קפואים ב-2019 עמד על כ-380 מיליון שקל בהיקף של כ-25 אלף טון. מתוך סך המכירות, כ-275 מיליון שקל משויכים לשוק הקמעונאי, בעוד שהיתר משויכים לשוק המוסדי (בתי מלון, מסעדות, קייטרינג וכדומה). המוצרים המובילים במכירות קמעונאית במונחי כמות הם שעועית (26%), אפונה (20%), לקטים (11%), תירס (7%) וברוקולי (6%).

מהניתוח שערכה רשות התחרות עולה כי חלקה של תנובה, באמצעות המותג סנפרוסט, בשוק הירקות הקפואים בשוק הקמעונאי עמד על כ-71% במונחים כספיים ועל כ-62% במונחי כמות. ברשות מתייחסים לכך כאל מצב יוצא דופן שבו עדיין ישנן קטגוריות של מוצרי מזון בישראל בהן השליטה של שחקן יחיד כל-כך דומיננטית. אחרי תנובה ניצבת פרי הגליל, המחזיקה נתח שוק כספי של 17% וכמותי של 22%. יתר השחקנים בשוק הקמעונאי הם יבואנים המחזיקים בנתח שוק שאינו עולה על 4%.

השליטה של תנובה משמעותית גם במכירות לשוק המוסדי, אך היא נשחקה בשלוש השנים האחרונות הודות לכניסה של שחקנים חדשים במהלך 2018ף כך שב-2019 חלקה ירד ל-36% במונחים כספיים ו-39% במונחי כמות.

ברשות התחרות גורסים כי הפער בין חלק הכמותי לחלקה הכספי של תנובה בשוק הקמעונאי והמוסדי מלמד על מחירים גבוהים יחסית שגובה סנפרוסט בשוק הקמעונאי. כך, חלקה של סנפרוסט בשנת 2019 ב-2019 במונחים כספיים גדול בכ-10% מחלקה כמותיים. לעומת זאת, בשוק המוסדי חלקה של סנפרוסט ב-2019 קטן בכ-3% מחלקה הכמותי.

מהניתוח של הרשות עולה כי המחיר של מוצרי סנפרוסט בשוק הקמעונאי גבוה בכ-220% ממחירי מוצרי השוק המוסדי. ברשות טוענים כי מדובר בפער משמעותי ביחס לשחקנים האחרים בשווקים הללו, ומפרטים כי הנתון הזה עשוי ללמד על קיומו של כוח שוק בידי סנפרוסט במקטע הקמעונאי, ועל כן ברשות ממליצים להפנות מכסות יבוא לשיווק בשוק הקמעונאי.

בנוסף לירקות הקפואים, הבדיקה של הרשות כללה גם את קטגוריית הצ'יפס (טוגנים). גם כאן מדובר בקטגוריה גדולה יחסית: ב-2019 מכירות הטוגנים עמדו על כ-300 מיליון שקל, בהיקף של 17 אלף טון, מתוכם כ-110 מיליון שקל מיוחסים לשוק הקמעונאי, והיתר למוסדי. בקטגוריה הזו תפוגן אוחזת בנתח שוק כספי של 43%, פרי גליל עם כ-28%, וקפוא זן תעשיות מחזיקה ב-26% (והיא גם מי שמייצרת את המותג הפרטי לרשת רמי לוי).

ברשות התחרות מציינים במסגרת הניתוח כי עלויות המכס בגין יבוא ירקות וטוגנים מהוות חלק ניכר מעלות היבוא של המוצרים, וכי "לעתים עלות המכס עשויה להגיע לכדי 100% מעלות המוצר בחו"ל". לכן, טוענים ברשות, המכס עלול להוות חסם משמעותי מפני יבוא.

להערכת רשות התחרות, הגדלת היקף המכסות למוצרים הללו, וחלוקת המכסות תוך עדיפות לשחקנים שאינם הדומיננטיים הפועלים כיום בשוק, צפויות לקדם את התחרות ולהפחית את הריכוזיות כך שהמחירים שלהן ירדו. בנוסף, ברשות סבורים כי כניסה של מתחרה לשוק תתאפשר אך ורק אם יחולקו מכסות בסדר גודל משמעותי שיצדיק השקעה של משאבים.

החקלאים הגיבו בימים האחרונים בתרעומת על הצעד הזה וקראו לדחות את ההמלצות, כשטענו כי רשות התחרות מתעלמת בקריאתה מהסכנה הטמונה בהחלטה זו להמשך קיומם של גידולים רבים בישראל המשמשים לשוק הירקות הקפואים, ומתייחסת אך ורק להיבט של התעשייה.

"רשות התחרות נוגעת בעוד עצב חשוף של יוקר המחיה בישראל וחושפת הורדת מחירים אפשרית גדולה מאוד", טוען היום (א') אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת". לדבריו, "המחירים של ירקות שונים עשויים לרדת בשיעור של עשרות אחוזים, כשבנוסף, ישנם מוצרים רבים שנמכרים בחו"ל כקפואים ואינם מגיעים כלל לארץ, והפחתת המכסים עשויה להגדיל את המגוון. הפיכתה של ישראל למדינת סחר חופשי תחסוך מיליוני שקלים לצרכן הישראלי, בראש ובראשונה לשכבות החלשות, ותעלה את פריון העבודה המשק, לרווחת כלל העובדים במשק".