מה עושים אם רוצים למנוע התנגשות של לוויינים בחלל, אך אף מדינה לא רוצה לחשוף את המיקום של הלוויינים שלה? לפני עשר שנים נדרש לסוגיה DARPA, הגוף שאחראי על פיתוחים טכנולוגיים בעבור צבא ארה"ב. הוא הטיל על שורה של מומחים למצוא פתרון לשאלה באמצעות טכנולוגיה שמשתמשת ב"חישוב בטוח" (secure computation).
הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לכל הצדדים לחשוף את הנתונים, מבצעת את העיבוד ומספקת את התוצאה הרצויה (במקרה הזה, היכן הלוויינים יכולים לנוע), אך מבלי לספק לכל צד את המידע הרגיש של הצד השני. אלון קאופמן, מנכ"ל דואליטי, מציין כי מומחים ניסו לפתור את הסוגיה הזו עוד בתקופת המלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ לשעבר, אך רק במאה הנוכחית הצליחו חלק ממייסדי דואליטי לפתור את הסוגיה.
לדברי קאופמן, הטכנולוגיה הזו מתאימה לכמות גדולה של שימושים, בהם גם כאלה הקשורים לקורונה ולניסיון למגר את המגפה, תוך שמירה על פרטיות הציבור. "למשל, היה אפשר לדעת מי חשוף לחולה קורונה מבלי להסגיר לממשלה או לשב"כ מי חולה, ובדיוק איפה כל אחד היה.
"משבר הקורונה ממחיש את הדיסוננס בין הצורך לשמור על פרטיות של אנשים לבין הצורך להילחם במגפה. 20 שנה אחורה, בימים שאחרי קריסת התאומים, העולם לקח עמדה מאוד ברורה - הוא שם את המלחמה בטרור מעל הכול, והפרטיות הייתה הדבר האחרון שהתחשבו בו", הוא אומר בראיון לפודקאסט "רוד שואו" של גלובס.
"הטכנולוגיה מנתחת נתונים בלי לראות אותם. למשל, אם חברת תרופות מנסה לפתח תרופות טובות ורוצה גישה לנתונים של בתי חולים, ברור שהם לא רשאים לשתף אותם. דואליטי מאפשרת לקחת את הנתונים, ולהצפין אותם. זה כמו לשים אותם בתוך קופסה, ושהמפתח יהיה בית החולים. חברת התרופות תקבל מקבל דאטה מוצפן שהיא לא תוכל לפתוח, אבל כן תוכל להריץ עליו חישובים", מסביר קאופמן.
לדבר באותה שפה
דואליטי הוקמה ב-2017 על ידי חמישה מייסדים, שלושה מהם נחשבים למומחים הגדולים בעולם בתחום זה - פרופ' שפי גולדווסר כלת פרס טיורינג, פרופ' וינוד וייקונטנתן, שפיתח אלגוריתמיקה שהופכת את התיאוריה לפרקטית יותר, ופרופ' קורט רולוף, שבזמן עבודתו ב-DARPA היה אחראי על יישום הטכנולוגיות האלו.
שני מייסדים שותפים הם קאופמן ורינה שאינסקי, משקיעת הון סיכון ויו"ר החברה. החברה גייסה במהלך השנים 19 מיליון דולר, אך קיבלה עוד כמה מיליוני דולרים כמענקים למחקר ופיתוח. היא מעסיקה כ-30 עובדים, שמתחלקים בין ישראל לארה"ב.
קאופמן עבד קודם לכן בחברת האבטחה RSA, שם הוביל את תחום מדע הנתונים (Data Science) בתחום האבטחה, והתעסק עם מוצרים שמזהים הונאות פיננסיות, מתקפות סייבר או גניבת זהויות ("היה לנו שם את הכאב שדואליטי באה לפתור"). הוא בעל תואר דוקטור במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית ("עניין אותי לנסות להבין אותנו כבני האדם - איך אנחנו תופסים את המרחב, זוכרים ולומדים"). במקביל לדוקטורט, עשה MBA ("אני איש מאוד תכליתי וקונקרטי, העולם המדעי קסם לי אבל היה ברור שזה לא בשבילי").
לדבריו, הקריירה הכינה אותו לתפקיד של מנכ"ל דואליטי. "יש לי הרבה ניסיון בזיהוי הנקודה שבה טכנולוגיות מבשילות לעולם העסקי. צריך לדעת להוציא מאנשי האקדמיה דברים הרבה יותר קונקרטיים ותכליתיים, ולא מדע בדיוני, ומצד שני לדבר עם אנשי הביזנס, ואולי לא להביא להם משהו פשוט למכור, אלא משהו יותר מורכב.
"אם תיקח מישהו שרק בא מעולם המכירות והביזנס ותושיב אותו עם המדענים של דואליטי - תוך חצי שעה יהיו פיצוצים. אם תיקח פרופסור ותושיב אותו עם משקיעים - לא יודע אם יהיו פיצוצים, אבל הם לא מדברים את אותה שפה", הוא אומר.
תשוקה במקום כסף
דואליטי היה בין עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ב-2019, והראיון נערך במסגרת הפודקאסט "רוד שואו", במטרה להבין איך עברה השנה החולפת על החברה ואיך השפיעה הקורונה על תחום הפעילות שלה. "יש השפעות קצרות טווח - אנחנו פועלים למניעת הונאות פיננסיות והלבנות כספים, תחום שלצערנו תמיד פורח בתקופות משבר, וכמעט הכפיל את עצמו השנה. אז בשוק הזה הייתה מיד התעניינות גוברת.
"גם את עולם ה-Health Care, שמתקדם באופן מסורתי לאט יותר מעולמות הדיגיטל האחרים, המגפה דוחפת קדימה. אם מסתכלים, למשל, על פיתוח תרופות וחיסונים, אז היכולת לשתף מידע בין מרכזים שבהם עושים את הניסוים הקליניים, הולכת וגוברת", מסביר קאופמן.
"אנחנו התחלנו בעולמות הפיננסים והבריאות, אבל כמובן שבעולם האוטומוטיב, ביטוחים, פרסום ובעוד תחומים רבים, החשיבות של שמירה על פרטיות הולכת ועולה. זה נדרש בכל תחום. אנחנו חברת דיפ-טק שמבוססת על טכנולוגיות שמבשילות מהעולם המחקר והמדע ועושות צעדים ראשונים בעולם התעשייתי. יש עוד הרבה דרך ללכת מבחינת הטכנולוגיה, עד שכל שוק יוכל להשתמש בזה.
"בנוסף, יש עניינים רגולטוריים שצריך להסדיר, וארגונים גם צריכים לשנות את התהליכים שלהם ואת הדרך שבה הם מתמודדים עם דאטה. אז יש אתגרים מכל הכיוונים, לצד הבטחה מאוד גדולה. לכן התחלנו בתחומים מאוד ממוקדים, בניסיון לפתור בעיות יותר קונקרטיות. אפשר למנות את החברות שמתעסקות בתחום הזה על שתי ידיים, וכמובן שגם לחברות גדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל יש חטיבות מחקר שמתעסקות בכך".
לענקיות יש משאבים גדולים באופן משמעותי. אתם לא חוששים מהמירוץ הזה?
"דואליטי היא כמובן משמעותית יותר קטנה מהחברות האלו, אבל המייסדים שלנו הם בעלי שם עולמי בתחום. יש לנו אנשים הרבה יותר טובים. אז כן, החברות האלה יכולות לזרוק יותר כסף ולהקצות לכך אנשים, אבל אנחנו עדיין במקום שלהבנה עמוקה ותשוקה יש יותר השפעה מכמות הכסף שאתה שם. דואליטי מובילה את התחום הזה.
"אצלן התחום עדיין לא עבר לצד העסקי אלא נמצא בארגוני המחקר. מי שמוביל את מסחור הטכנולוגיה הזאת אלה סטארט-אפים, שיכולים להרשות לעצמם לבחור בשוק קטן. חברות גדולות לא היו עושות את זה אם השוק לא היה ענק".
גדלים, אבל לאט
חשבתם להאיץ את גיוס העובדים כדי להתקדם מהר יותר במחקר?
"בלי קשר לקורונה, הדימוי של מרתון מתאים יותר לדואליטי מאשר ספרינט. יש פה טכנולוגיה מאוד מורכבת, שייקח עוד הרבה שנים לפתח אותה. אנחנו גדלים, אבל לא מכפילים את עצמנו כל חצי שנה כמו שרואים בחלק מהחברות שמפתחות טכנולוגיות יותר סטנדרטיות. זה לא תחום שבו ה-Time To Market הוא קריטי".
עשיתם שינוי בכוח האדם בתקופת הקורונה?
"בקורונה לא פיטרנו אף אחד ולא קיצצנו שכר, ואין לנו תוכניות כאלו. יותר מחצי מהחברה זה אנשים עם PhD, שקשה לנו לגייס והם מאוד מקצועיים. כן גדלנו פחות, והקפאנו גיוסים מסוימים".
איך השפיעה העבודה מהבית?
"אני שמח שאתה שואל את זה, כי שמעתי הרבה מנכ"לים שמתראיינים ואומרים שהתפוקה לא נפגעה והכול כרגיל. קודם כל, גם לפני הקורונה עבדנו יומיים מהבית, כתפיסה שצריך לתת לאנשים לנהל אורח חיים יותר נוח. גם כי חלק באים מרחוק וגם כי העבודה, בטח של חוקרים, דורשת שקט.
"אז המעבר לעבוד מהבית לא היה מאוד טראומטי. אבל בחברה שבה סיעור מוחות הוא משהו קריטי, עולם הזום הוא לא מספיק טוב. לכן במקומות האלה, כן ראינו פגיעה. לפחות בארץ חזרנו לעבוד מהמשרד יומיים בשבוע כמה שיותר מהר, אלא אם היה סגר.
"זה יצר דבר מאוד מעניין. בגלל שיש פחות שעות על הכביש, גם פה וגם אצל הקבוצה האמריקאית - נוצרה חפיפה יותר גדולה בשעות שאפשר לעבוד עם האמריקאים. פחות הטרידה אותי התפוקה של העובדים מהבית, אלא יותר הצד הא-פורמלי, החיבור של עובדים לחברה ובינם לבין עצמם. מי כמונו בישראל יודע שהתקשורת פנים אל פנים חשובה - שנים נסענו לארה"ב לפגוש לקוחות. הזום לא יכול להחליף את זה בן לילה".
אלון קאופמן
מנכ"ל וממייסדי דואליטי, שהוקמה ב-2017 ומפתחת טכנולוגיה להעברת וניתוח מידע מוצפן ● בן 49, נשוי, אב לשלושה ומתגורר במושב חרות ● בעל תואר דוקטור במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית ● החברה גייסה עד היום 19 מיליון דולר ממשקיעים כמו
Team8, אינטל קפיטל והרסט ונצ'רס, וכן קיבלה מענקי פיתוח בהיקף של כמה מיליוני דולרים ● החברה מעסיקה 35 עובדים, בישראל ובארה"ב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.