מגמת החלשות הדולר לצד גורמים מבניים שתורמים לייסוף השקל, ממשיכה גם היום כאשר הדולר נופל מתחת לרמה של 3.25 שקלים, וזאת גם לאחר התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח באופן משמעותי בסוף השבוע שעבר.
צריך לציין כי למורת רוחם של היצואנים קשה לומר שההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח מטרתה לשנות את הכיוון של המומנטום בשוק, אלא למזער את ההשפעה של ירידת הדולר.
כלכלני בנק פועלים מסבירים כי "התחזקות השקל מול הדולר לשיא של 12 שנים משקפת בעיקר את החולשה של הדולר בעולם, אך היא גם נתמכת בגורמים כמו עלייה בעודף בחשבון השוטף ועליות השערים בשוקי המניות בעולם. לדולר משקל גדול בסל המטבעות (כ- 29%), ולכן סל המטבעות רושם אף הוא ייסוף חד".
לצד זאת, החשש מסגר נוסף ונוכח המגבלות על המשק עושים את שלהם. לפי פועלים "בטווח הקצר, השקל יושפע בעיקר מהמגמות בשוקי המניות בעולם, המשך עליות השערים מביא למכירה גדולה של מט"ח של המשקיעים המוסדיים. לחצי הייסוף יפחתו כאשר יוסרו המגבלות על הפעילות ונראה יציאה של ישראלים לחו"ל".
לאורך חודש נובמבר, רצף החדשות הטובות דחפו את שווקי המניות המקומיים והגלובליים לעליות חדות. בין היתר פורסמו תוצאות הבחירות לנשיאות ולהרכב בית הנבחרים בארה"ב, נמצאו חיסונים ומתוכננת הפצתם בשבועות הקרובים, דירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי, ונתוני הצמיחה בישראל ברבעון השלישי היו טובים מהצפוי. בימים האחרונים, הדולר נחלש מול רוב מטבעות העולם ובעיקר מול מטבעות כלכלות מתעוררות בעלות מאפיינים פיננסים יציבים. במקביל, האווירה החיובית בשווקים בשילוב עם הכוחות הבסיסיים של הכלכלה הישראלית חיזקו את השקל בהדרגתיות מול סל המטבעות, ובמידה רבה אף יותר מול הדולר, עד לשבירת שיא חוזקו של השקל בשער 3.25 שקלים לדולר.
לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי: "מבחינת סביבת הנזילות ניכר עודף היצע, בעיקר מצד מקומיים, שעולה בקנה אחד עם הסימנים לכך שבשוק היה היצע כבוש שסביב שער 3.30-3.35 שקלים המתין לשערים גבוהים יותר לצורך מכירה, ומוצא את דרכו לשוק בשערים נמוכים יותר ולקראת סגירת שנת התקציב 2020. להערכתנו, מגמה זו תמשך, נוכח ציפיות להיחלשות הדולר בעולם עקב הכוחות הבסיסיים שמאפיינים את כלכלת ארה"ב, כמו לדוגמה התרחבות גירעון התיאומים (הגירעון בחשבון השוטף ובתקציב הממשל), סביבה מוניטרית מרחיבה לאורך זמן וסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לעולם המערבי.
"במקביל לכך, השקל צפוי להתחזק בזכות העודף בחשבון השוטף בישראל ואפשרות להתרחבותו לשיעור של 4.5-5% בשנים הקרובות. הכוחות העיקריים שתומכים בכך יהיו קשרי הסחר החדשים עם מדינות המפרץ, הפעילות בסקטור ההייטק ועליה בעודף בחשבון השירותים לעומת יציבות בגירעון בחשבון הסחורות עם פוטנציאל מסוים לצמצומו בזכות ייצור ויצוא הגז. בנוסף, תזרים ההשקעות הנכנסות לישראל צפוי להמשך לטובת ההשקעות הישירות וההשקעות הפיננסיות. מנגד, בטווח הקצר קיימים גורמי סיכון כמו למשל: אפשרות להתפתחות מלחמת מטבעות מחודשת כפי שחווינו בשנת 2009, לאחר משבר הסאב פריים בו כל מדינה ניסתה לפחת את שער המטבע שלה על פני האחרות. בהקשר זה, הבנק האירופאי יפרסם את החלטת הריבית שלו ביום חמישי (10/12) וכנראה יתייחס להתחזקות האירו מול הדולר בשבוע וחצי האחרונים. גורמי סיכון נוספים הם אפשרות לסגר שלישי בישראל; חוסר יציבות פוליטית מקומית, שגוררת עליה באי שקט החברתי כלכלי; אפשרות לתיקון בשווקי המניות הגלובליים לאחר תקופה ארוכה של עליות ועוד", אמר לוי.
"לסיכום, התרחיש המרכזי הוא שבהעדר התממשות גורמי הסיכון, הפעילות הריאלית והפיננסית בישראל ימשיכו לייצר תזרים שיתמוך בהתחזקות השקל מול הדולר, ובאופן הדרגתי ואיטי יותר גם מול הסל. מנגד, פעולותיו של בנק ישראל לרכישות בשוק המט"ח עשויות להאט את מגמת התחזקותו", אמר לוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
