בצרפת ובגרמניה למדו בדרך הקשה: סגר לילי הוא רק תחנה בדרך לסגר מלא

לראשונה מאז אוקטובר מספר חולי הקורונה שאומתו ביום אחד חצה את רף ה-1,800 נדבקים. לאחר שבמשך תקופה ארוכה התחלואה הייתה ממוקדת בעיקר ביישובים בחברה הערבית, מגמת ההתפשטות כעת היא בכול המגזרים וישנה עלייה ארצית בקצב ההדבקה. ממוצע המאומתים היומי עומד בשבוע האחרון על 1,400 איש, לצד עלייה בשיעור הבדיקות החיוביות ובשיעור החולים החדשים במצב קשה.

כדי לנסות לבלום את מגמות העלייה בתחלואה בפתח חג החנוכה, החליט קבינט הקורונה להטיל עוצר לילי על כלל ערי ישראל מיום ד' הקרוב ועד לראשית ינואר. עם זאת, ישיבת הממשלה לאישור ההחלטה נדחתה ליום ד' עצמו, בשל הקשיים המשפטיים שהתעוררו. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות הדרג המקצועי במשרד הבריאות, ומומחים המייעצים לקבינט או עוסקים בנושא בחודשים האחרונים מתקשים למצוא את התועלת בהחלטה וסבורים כי ככל שהתחלואה תעלה ללא צעדים נקודתיים נוספים או אכיפה משמעותית, בסופו של דבר לא יהיה מנוס מסגר כללי במספרי תחלואה גדולים.

לדברי פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, עוצר לילי "במקרה הטוב יוריד את מקדם ההדבקה ב-0.05 ובעיקר ישחק עוד את אמון הציבור. לפי איכוני הטלפונים, פחות מ-10% מכלל המגעים קורים בלילה".

1. אין מיקוד באוכלוסייה חולה

ההחלטה להטיל עוצר לילה התקבלה במדינות נוספות, ולפי הידע שהצטבר, מדובר בצעד שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק. בשל שעות החזרה של הציבור ממקום העבודה, לא ניתן להטיל סגר בשעה מוקדמת, והחשש מפני חגיגות חנוכה המוניות, יכול להסתכם בכך שמשפחות או אירועים יתכנסו בשעות מוקדמות יותר של היממה, בהן אין בקרה.

פרופ' רונית קלדרון מרגלית, אפידמיולוגית מצוות החוקרים המנטרים את התחלואה באוניברסיטה העברית והדסה, מדגישה כי במצב התחלואה הנוכחי, סגר בלילה מתעלם דווקא מריכוזי תחלואה משמעותיים. לדבריה, "מקורה של מרבית התחלואה היא בחברה הערבית, שם ממוקדות מרבית הערבים האדומות ושם לא מתקיימות הדלקות נרות. אם חושבים לעשות סגר לילה, צריך להתחיל קודם כל בערים שאינן ירוקות".

2. בעיית האכיפה שלא נפתרת

לדברי קלדרון מרגלית, "על כל פנים, סגר הלילה שהוטל בבני ברק וביישובים אדומים בתחילת ספטמבר, לא נאכף כראוי ולא ראינו תוצאות המעידות על הצלחה משמעותיות שלו. אני תוהה האם הפעם זה יהיה אחרת. ניסו לייצר איזשהו 'טרייד אוף' - להמשיך בפתיחת הקניונים, בתמורה לסגר לילה, אבל לא ברור מה המשנה הסדורה כאן. אם יש תחלואה גבוהה, מדוע ממשיכים עם הפתיחה? סגר לילה איננו תחליף".

אחת הסיבות המרכזיות שבגינן שוקלת הממשלה עוצר לילי, היא חוסר ההצלחה באכיפת מגבלות על אירועים, וקיומן של חתונות פיראטיות המוניות. החשש כעת הוא שאותן חתונות יתקיימו פשוט בשעה מוקדמת יותר. בכל מקרה, אין קנסות משמעותיים ואכיפה ראויה לא תהיה גם בשעות מאוחרות יותר.

3. לעבור לבדיקות יזומות

לצד אכיפה משמעותית הנדרשת כדי למנוע אירועים והתקהלויות, קלדרון מרגלית מדגישה כי בשלב זה יש לבצע בדיקות המוניות במוקדים שבהם התחלואה גבוהה. "לא לקרוא לאנשים להגיע למרכזי בדיקות, אלא באופן יזום להנגיש בדיקות עם ניידות מסתובבות, להגיע למקומות עבודה ובתי ספר. אם יש אפשרות לעשות איגומי בדיקות (פולינג) במרכזי עבודה למשל, אפשר להעלות באופן ניכר את מספר הבדיקות".

ואכן, בעולם הצליחו מדינות להפחית תחלואה מוקדית באמצעות בדיקות המוניות, כפי שנעשה למשל בסלובקיה או בניו אינגלנד, שם האוניברסיטאות פתוחות בזכות הבדיקות המרובות המתבצעות.

לפי מרכז המידע והידע של אמ"ן, בשיעור הגידול הנוכחי בתחלואה, על כל יומיים נוספים שבהם יישמר קצב ההדבקה הקיים, יידרש יום של סגר מלא כדי להשיב את המצב לקדמותו. לא כל המומחים סבורים כי סגר הוא הכלי היחיד להפחתת התחלואה בשלב זה, אלא מגבלות שיובילו להפחתת התחלואה, לצד הגדלה משמעותית של כמות הבדיקות באמצעות שימוש בשיטות איגום באזורים אדומים, תמרוץ האזרחים להיבדק (בדומה למתווה האיים הירוקים) והטלת מגבלות על החוזרים מחו"ל.

4. להגיע מוכנים לחיסון

בזמן שהקבינט מתכנס מדי יום לדון בטקטיקה נקודתית, מומחים מדגישים שוב שישנו צורך באסטרטגיה. בשלב הנוכחי בו החיסון אמנם באופק, אך התחלואה עולה והמדינה לא מצליחה לנהל באפקטיביות מגבלות מקומיות או דיפרנציאליות, ישנם שני תרחישים עיקריים; סגר, והמשך המאמצים הנוכחיים בלי הגבלות נוספות, עד להגעת החיסון לארץ.

לפי פרופ' סגל, "היו כאן מוקדי תחלואה שבערו יותר מחודש ולא טיפלו בהם. אם הפתרון היחיד שישראל מסוגלת ליישם כדי להפחית את התחלואה זה סגר, עדיף לעשות אותו מוקדם ולזמן יותר קצר. התחלואה תרד משמעותית, ואפשר יהיה לפתוח הרבה יותר. הדבר הכי גרוע זה לעשות סגר ב-8,000 נדבקים ביום. אנחנו גוררים עכשיו את הכישלון של הגל השני. סגר מונע החל משבוע הבא יוריד את התחלואה בשלושה שבועות לאזור 300 נדבקים ביום. יציאה עם מספרים נמוכים מהסגר למערך ההתחסנות, יכול להקנות לנו שליטה במצב ולחסוך בחיי אדם".

ישראל לא מצליחה להטיל סגרים, התחלואה זולגת, האכיפה אינה מתבצעת כראוי והבידודים גם הם אינם נאכפים. עד כה, המאמצים לבלימת התחלואה במתווה הנוכחי, לא צלחו. בזמן שהחיסונים עושים את דרכם לישראל, קיימת האפשרות להימנע ממגבלות משמעותיות נוספות, ולהמתין להורדת התחלואה בעזרת החיסון. זאת, כאמור, באם יגיעו מנות חיסון בהיקף משמעותי מאוד לישראל כבר בשלב הראשון. לפי סגל, "החיסון נותן את האור בקצה המנהרה שיוביל לשליטה במגפה. ברגע שאנחנו מבינים שמתחילים לחסן, אפשר לדעת שחודש לאחר מכן, נתחיל לראות את השפעת החיסונים. אם יגיעו למיליון וחצי מחוסנים בחודש, זה יקנה שליטה. יכול להיות שזו חלופה שבסופה אין סגר, אך יש לה מחיר גבוה יותר בחיי אדם".

6. הלקח האירופי מהסגר

לפני כחודשיים, כאשר הגל השני של מגפת הקורונה החל להסתמן באירופה ומספר המקרים החדשים שב לעלות בחדות, אחד הצעדים הראשונים שאומצו על ידי ממשלות היבשת היה הטלת עוצר לילי. השעות והמתכונות השתנו, אבל ברוב מדינות מערב אירופה שחוו התפרצות משמעותית היה מדובר באיסור יציאה בשעות מסוימות בערב ובלילה מהבית, שלווה בסגירת כל בתי העסק במקביל.

בברלין הזכירה התקשורת כי זה העוצר הלילי הראשון שמוטל על העיר מאז 1949. במקומות אחרים הזכירו העיתונים כי מדובר בהמצאה אירופית ותיקה - מקור המלה Curfew הוא בצירוף המלים הצרפתי Couvre-Feu (כיסוי אש), שנכנס לשימוש בעקבות תקנה שהורתה לכבות את כל האש בבתים משעת צלצול הפעמונים בערב ועד הבוקר, כדי למנוע סכנה לשריפה עוד בשנת 1068.

ממשלות היבשת האמינו כי צעד זה יסייע לבלום את התחלואה המתפשטת - אבל התבדו. העוצר הלילי התברר כלא מספיק כדי לעצור את מספר המקרים המזנק, שלובה על ידי העונתיות של נגיף הקורונה, ההתכנסות במקומות סגורים בגלל הקור, חוסר באוורור, השיבה ללימודים ולגנים וסיבות אחרות.

 התחלואה-עלתה-בגרמניה-ובצרפת-למרות-העוצר-הלילי

בצרפת, למשל, ב-14 באוקטובר, אחרי עלייה מהירה במספר מקרי הקורונה בצרפת, הודיע הנשיא עמנואל מקרון בראיון טלוויזיוני על הטלת עוצר לילי על ערים גדולות במדינה, כולל פאריס, שהפכו למוקדי התפרצות של המגפה. "אנחנו חייבים לפעול", אמר אז מקרון, "אנחנו חייבים לבלום את התפשטות הנגיף. עלינו להפחית את האינטראקציות החברתיות... זה ידרוש מאמץ גדול מכולנו, אך זה אפשרי".

7. כשעוצר הופך לסגר כללי 

העוצר הלילי הצרפתי הוטל בין תשע בערב לשש בבוקר, ובהדרגה הורחב לרוב חלקי המדינה כך שכלל למעשה כשני שלישים מתושביה. אבל הרשויות המתינו לשווא לירידה שתירשם במספרי הנדבקים. שבועיים אחרי ההכרזה עמד מספר המקרים היומי בצרפת על שיא של 50 אלף ביממה, והנשיא הצרפתי הודיע על החרפת הצעדים - סגר כללי למעט בתי הספר והגנים - שרק בימים אלה מוסר בהדרגה.

גם מעבר לגבול, בגרמניה, הרשויות נקטו צעדים דומים, אך מתכונת הסגר הלילי היתה מקלה יותר. בשעות הלילה נאסרה מכירת אלכוהול, פעילות עסקים או התקהלות של יותר מחמישה בני אדם בחוץ. הרשויות הגרמניות היו תחת האשליה, כי השימוש במסכות וריחוק, יחד עם מערכת קטיעת שרשראות ההדבקה, יספיקו כדי לצלוח את הסתיו ללא זינוק במספר המקרים שיביא לאובדן השליטה. גם הן התבדו. קצת יותר משבועיים אחרי שהוכרז העוצר הלילי נאלצה גם גרמניה להכריז על צעדים חמורים יותר, ונכנסה ב-2 בנובמבר ל"סגר לייט" שממנו תצא לכל המוקדם ב-10 בינואר.

קשה להשוות בין מדיניות קורונה במדינות שונות, במיוחד כשמדובר באזורים שונים כמו המזרח התיכון ואירופה ובאופי חיים אחר. אולם נראה כי המומחים באירופה מסכימים שעוצר לילי לבדו לא הצליח להוריד את תחלואת הקורונה. למעשה, אפילו הצעדים החריפים יותר - שכללו סגר הדוק שני בצרפת ו"סגר לייט" בגרמניה, אך לוו בשמירת בתי הספר והגנים פתוחים - הצליחו רק לשמור על עקומת החולים מלזנק אקספוננציאלית, אך הם רחוקים מלשטח אותה. 20 אלף מקרים נרשמים בגרמניה מדי יום, עשרת אלפים מקרים בצרפת. מספר המתים מקורונה מדי יום באיחוד עומד על יותר מ-3,500 בני אדם.

8. רק כלי מדיניות מרבים 

עוצרים וסגרים מוחלטים הוכיחו את עצמם באופן כללי כנשק אפקטיבי נגד התפשטות המגפה במדינות מערביות. זה קרה באביב במדינות אירופה, וקרה כבר פעמיים בישראל. ההגיון מאחוריהם הוא להפחית את כמות המפגשים החברתיים ועל ידי כך גם את הזדמנויות ההדבקה של הנגיף. אך בניגוד לסגר מוחלט, הבעיה עם עוצר-לילי, מסבירים המומחים, היא שניתן לעקוף אותו על ידי שינוי ההתנהגות (פגישות מוקדמות יותר) או שהוא מביא אפילו לעומסים כבדים יותר במהלך שעות הפעילות המצטמצמות.

עדיין, מדובר בכלי מדיניות אחד בארסנל הכלים למאבק במגיפה, שגם כעת משתמשים בו באירופה. מדינת המחוז בוואריה הודיעה השבוע כי בעקבות העלייה במספר מקרים הקורונה, היא תשית עוצר לילה על כמה ערים שנחשבות למוקדי ההתפרצות, בנוסף לצעדים הקיימים. גם צרפת תחזור לעוצר לילי בהדרגה אם תמשיך במגמת היציאה מהסגר.

השאלה היא אם כצעד עצמאי, בניגוד למה שהסתמן באירופה בסתיו הנוכחי, העוצר הלילי יוכיח את עצמו בישראל ככלי שמצליח לבלום לבדו את התחלואה המתגברת. ובאיזו עלות.