בסוף החודש שעבר, האוסטרלים היכו על חטא. חקירה רשמית של ממשלתם גילתה, כי אחת מיחידות העלית שלהם באפגניסטן השתמשה במטרות חיות לצורך אימון וגיבוש: במשך 11 שנה, חיילים אוסטרליים רצחו 39 אפגאנים בדם קר (לפחות במובן הזה שהמתים לא סיכנו אותם בזמן הריגתם).
הרמטכ"ל של אוסטרליה, גנרל אנגאס קמפבל, התנצל רשמית, "ללא סייג", בפני העם של אפגניסטן, והוקיע את התנהגותם של אנשיו. חקירה פלילית התחילה נגד 19 מהם. עיתון בסידני הודיע על הגילויים בכותרת "שערוריית פשעי המלחמה: מחפיר ופראי".
לשון אחר, האוסטרלים הם שחשפו את התנהגות חייליהם, הם שהביעו חרטה עמוקה, הם שהתחילו חקירה לצורך ענישה; והם עשו כן בידיעה שהפרשה תזיק לרוח הקרב של חייליהם, למעמדו של הצבא, לדימויה של אוסטרליה בין האומות. זו התנהגות נדירה למדי אפילו בארצות הדמוקרטיות. מיותר להגיד שהיא לא תעלה כלל על הדעת בדיקטטורה.
עשרה ימים אחר כך, דובר משרד החוץ של סין, ג'או ליג'יאן, צייץ פוטומונטאז', שבו נראה חייל אוסטרלי מכוון את מאכלתו אל צווארו של ילד אפגאני, המחזיק טלה קטן בזרועותיו. אל הזיוף הזה התלוותה הודעת זעזוע של ממשלת סין מפשעי החיילים האוסטרליים והדרישה שהליכים ייפתחו נגדם.
הדרישה כשלעצמה היתה סבירה, אם גם קצת לא טבעית בהתחשב בזהות משמיעיה. אבל איור הזוועה הכוזב, שהציג חייל אוסטרלי חסר מצפון וצמא דם, עורר תגובת כעס נמרצת מפי ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון. הוא דרש התנצלות והסרת הקריקטורה. ההתנצלות לא באה, הקריקטורה לא הוסרה.
סין אינה מתנצלת
סין אינה מתנצלת. ברוב הארצות, דיפלומטים ידועים כאנשים המתהלכים על בהונות, ומשתדלים לצנן ולעדן. לא בסין. זה שנים אחדות שהדיפלומטים שלה מתוארים כ"זאבים לוחמים", ברוח סרט-רמבו מקומי. דובר משרד החוץ, האיש שפירסם את האיור האנטי-אוסטרלי, הוא אביר כל הזאבים, ונהנה מהערצה ניכרת בארצו.
סין, שאינה שוכחת את השפלתה מידי מעצמות המערב במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, מאמינה בהתקפות-מנע ובהתקפות-גמול. אוסטרליה היא עכשיו מטרה קבועה ומוגדרת לחיציהם של הזאבים הלוחמים.
התזכורת הסינית לאוסטרליה להעניש את חייליה האשמים היא מעשה של ציניות, בהתחשב בהיעדר כל בקרה ציבורית על הפרת זכויות אדם בתוך סין. מתי בפעם האחרונה סין חשפה, הודתה והענישה פשעים נגד אוכלוסיה אזרחית בטיבט, או בשינג'יאנג? נקל לשער איזו התקפה אפילפטית אוחזת כל דיפלומט-לוחם של סין כל אימת שהוא, או היא, נתקלים ברמז של טענה שיש איזשהו פגם בהתנהגותה של ממשלתם באיזשהו עניין.
או לפחות תשתקו
ימים אחדים לפני שדובר משרד החוץ בבייג'ינג הפיץ את איור הזוועה של החייל האוסטרלי, נציגים של כלי תקשורת אוסטרליים הוזמנו אל שגרירות סין, כדי לשמוע דברי תוכחה ואיומים מפי בני שיחם.
ללמדנו עד כמה סין ויתרה על עכבות ועל כללי התנהגות, הדיפלומטים מסרו לעיתונאים רשימה של 14 חטאים שחטאה אוסטרליה בפני סין. ביניהם היה חוק נגד התערבות זרה בפוליטיקה של אוסטרליה, שסין הייתה הסיבה העיקרית לחקיקתו. זה שנים שהיא מנסה להשפיע על הפוליטיקה של אוסטרליה באמצעות מימון, מניפולציה ואיומים. חטאים אחרים: ביקורת על הפרת זכויות אדם בסין, מימון מרכזי מחקר "אנטי-סיניים"; קריאה לחקירה בין לאומית עצמאית של מקורות נגיף הקורונה; ואיסור על ענק הטכנולוגיה וואווי להשתתף ברשת ה-5G של אוסטרליה.
חטאה הגדול ביותר של אוסטרליה הוא שהיא אינה מצייתת לכלל הלא-כתוב של מדיניות החוץ הסינית: אם אתם מתעשרים על חשבוננו, מוטב שתתנהגו יפה, או לפחות תשתקו.
"סין אמנם תהיה אויבת"
לפי העיתון "סידני מורנינג הרלד", 40% מהיצוא של אוסטרליה נשלחים לסין, והם אחראים לאחד מכל 13 מקומות עבודה באוסטרליה. נתוני ממשלת אוסטרליה מראים, כי ב-2017 סך כל הסחר עם סין עמד על 567 מיליארד דולר (אמריקאי).
קהילת העסקים האוסטרלית היא ממילא פרו-סינית, או לפחות מבכרת שתיקה כאשר יש סיבה להרים קול. נגיד הבנק המרכזי של אוסטרליה בכבודו ובעצמו קרא באחרונה לממשלה לשקוד על שיפור היחסים. העיתון "אוסטרליאן" הכריז בשבוע שעבר בעמודו הראשון, שהיחסים עם סין הגיעו אל נקודת השפל הנמוכה ביותר זה 50 שנה. עיתון אחר, "ווסט אוסטרליאן", שאל בכותרתו הראשית, "איך הגיעו הדברים לידי כך?"
את האוסטרלים הדאיגה ההזהרה הלא-סמויה שהתלוותה לרשימת החטאים משגרירות סין. אחד הדיפלומטים הסיניים אמר לעיתונאים: "אם אתם הופכים את סין לאויבת, סין אכן תהיה אויבת". והזאב הלוחם הראשי, דובר משרד החוץ, ג'או ליג'יאן, הזהיר את מבקרי סין, ש"עיניהם ינוקרו". אולי בסינית זה נשמע מאיים פחות, אבל סביר להניח שדיפלומטים של מעצמה גדולה לא דיברו כך אל דעת קהל דמוקרטית מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.
ה"ניו יורק טיימס" מביא את ההערכה הבאה על מניעי סין מפי יו וואייט, איש ביון אוסטרלי לשעבר, מרצה ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה "החבר'ה בבייג'ינג אינם רוצים לזכות בחיבתנו. הם רוצים שנבין את כוחם ואת נכונותם להשתמש בו. בעייתנו היא שאנחנו מתקשים להבין עד כמה ממשי הוא כוחם".
על הצד האפל של הירח
איזו מסקנה צריך להסיק מן ההבנה הזו? האומנם אוסטרליה מצריכה להשליך את עצמה אל זרועותיה של סין, לוותר על יומרותיה הבינלאומיות, לרופף את בריתה בת 80 השנה עם ארה"ב, ולהסתפק בזכות שסין מציעה לה: לעשות כסף?
זאת כמובן שאלה שאינה מיועדת רק לאוזניים אוסטרליות. צליליה מחרישים את אוזניהן של ארצות הקרובות עוד יותר לסין, כולל ארצות שיש להן סכסוכי גבול עם סין, ביבשה ובים.
כל זה אולי לא היה נחוץ. העולם היה יכול להתפעל מהצלחותיה של סין בלי עזרת הציוצים הוולגריים של דובר משרד החוץ הסיני, וגם ללא האיומים הגלויים והסמויים של הזאבים-הלוחמים. בשבוע הזכירה סין את שיעור התקדמותה, כאשר הנחיתה רכב חלל על צידו האפל של הירח. דגימות הקרקע שהרכב הזה מחזיר יהיו הראשונות מן הירח זה 50 שנה.
מישהו זוכר איפה עמדה סין לפני 50 שנה? בעיצומה של "מהפכת תרבות" נגד עצמה, זמן של נסיגה כללית מן העולם ומן השפיות. מעט מאוד משקיפים היו מניחים אז שב-2020 היא תנהל מאבק צמוד על עליונות מדינית, כלכלית, טכנולוגית וצבאית עם ארה"ב.
אבל קצת קשה להעריץ את ההתקדמות הזו, כאשר סין מבזבזת את זמנה, ואת זמנו של העולם, בהפצת תיאוריות קונספירציה על מקור נגיף הקוביד, כאשר היא מסרבת להתנהג כאומה בוגרת, כאשר היא מעוררת את הרושם שאצה לה הדרך, והיא אינה מוכנה לעצור או להאט בפניות.
ליג'יאן הפשיל את מכנסיו
אשר לזאב-הלוחם של משרד החוץ הסיני, לא זו בלבד שהוא לא הסיר את הקריקטורה אלא שהאיש, ליג'יאן ג'או, הצמיד אותה ללוגו של חשבון הטוויטר שלו. עשרה ימים אחר כך, היא מוסיפה להקרין מזיווה על כל ציוציו. זה אקט שאפשר להשוות להפשלת המכנסיים והפניית האחוריים.
אין קץ לאבסורדים. הדעת נותנת, שדובר משרד חוץ של כל ארץ היה רוצה לחזק את אמינותו. הדובר הסיני, לעומת זאת, מתפאר בהפצת זיופים, ונהנה מהערצת המונים בארצו. הדיקטטורה חוזרת וטופחת על שכמו. אבסורד אחר הוא השימוש המסיבי שהוא מורשה לעשות בטוויטר. אזרחי סין אינם מורשים אפילו להתבונן. הדיקטטורה גמרה אומר להגן עליהם מפני העולם החיצון, על פיתוייו ועל התרסותיו.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny