המסר הציבורי הוא שנשים לא מתאימות לתפקידי הנהגה - והבנות שלנו מפנימות זאת

הנה תרגיל קטן: שאלו מספר נערות שונות מה הן תרצינה להיות כשתגדלנה. בוודאי תקבלו תשובות שונות ומגוונות - מהנדסות בהייטק, כוכבות רשת, מורות או קונדיטוריות. תשובה אחת כמעט ולא תשמעו: מנהיגה/שרה/ראש ממשלה. כי למרות ההתקדמות הרבה שהאנושות עשתה והמודעות הגוברת לשוויון מגדרי, בתחום אחד לפחות נותרנו בישראל הרחק מאחור. רק לפני חודש נבחרה אישה להיות שותפה בהנהגת המעצמה הגדולה בעולם, נשים עומדות בראשות מדינות שזכו לשבחים על התמודדותן המוצלחת עם מגפת הקורונה. בכל העולם נשים מובילות מפלגות ונמצאות בעמדות השפעה. במעצמות החשובות ביותר באירופה - גרמניה, בריטניה וצרפת - נשים שימשו כשרות הגנה, תפקיד שנחשב מסורתית לגברי במובהק. בישראל לעומת זאת, נדיר לראות נשים שקובעות את הכללים.

לקראת כל מערכת בחירות, כמו זו שמתרגשת ובאה עלינו שוב, העיתונים מציגים באופן יומיומי בראש עמודי החדשות את דיוקניהם של ראשי המפלגות. מבט עגום אחד על הדמויות האלה מספר את הסיפור כולו: אין כיום ולו מנהיגת מפלגה אחת, פוליטיקאית שנערה ישראלית יכולה לשאת אליה עיניה ולשאוף להיות כמותה. אנחנו בעצם אומרים, בתוך ובין השורות, לבנות שלנו: תראו, פוליטיקה זה לא מקום לנשים - עובדה שהן לא שם. את המסר הזה הבנות שלנו מפנימות היטב ומדירות את עצמן מהזירה הציבורית.

אחד הגורמים שהכי מנציחים את הפערים המגדריים הוא היעדר מודלים לחיקוי. זה מחזק מגמות של הסללה חברתית-תרבותית שקיימים עדיין בעולם ובישראל. המפסיד הגדול מכך הוא הציבור הישראלי. אפשר לכתוב ספרים עבי כרס על מיומנויות הניהול הנדרשות בעידן המודרני והתאמתן המופלאה של נשים לתפקידי הובלה, אולם גם אלו שלא מקבלים את היתרון המובנה שלנו בקבלת החלטות לא יכולים להתעלם מהשפעתו החיובית הדרמטית והמוכחת מחקרית של הגיוון על כל ארגון. חברות הייטק, למשל, שפועלות לשילוב נשים בהנהלה מציגות רווחיות גבוהה יותר מחברות שלא שמות על כך דגש. זה עד כדי כך פשוט. כשאנחנו מונעים התפתחות של מנהיגות נשית, אנחנו מונעים מעצמנו איכות חיים.

שינוי דפוסי ההסללה חייב להתחיל בגיל צעיר מאוד, הגיל בו אנחנו מעצבות את האישיות שלנו, צוברות ביטחון עצמי ורוקמות חלומות. אז, בחטיבת הביניים ובתיכון, אנחנו חייבות להיחשף לדוגמאות של מנהיגות נשית נכונה ומוצלחת, לא רק בפוליטיקה. למגזר העסקי יש תפקיד חברתי חשוב בהיבט הזה, של הצבת נשים בחזית ומתן דוגמה אישית לדור שלם של נערות. האחריות ליצירת מנהיגות המחר מוטלת גם עלינו, מנהלים ומנהלות. אם פחות נערות יבחרו מסלול חיים בו הן מבקשות לתפוס את קדמת הבמה, בעוד שנים ספורות יהיו לנו גם פחות מהנדסות, פחות יזמיות ופחות מנהלות. את המחיר כולנו נשלם. "במסגרת שבוע הנערה הישראלית" של עמותת שוות 1,000 בכירות במשק כבר נרתמו להופיע במאות בתי ספר ברחבי הארץ ולספר על מסלול חייהן. למעלה מ-25,000 נערים ונערות נרשמו לשמוע אותן.

זו יוזמה חשובה, אבל כדי באמת לקדם נערות ולייצר שוויון מגדרי וחברה צודקת ומשגשגת יותר לא מספיק שבוע. אנחנו צריכות להקדיש הרבה-הרבה יותר זמן, משאבים ותשומת לב לנערה הישראלית ולהעצמתה. בעיקר, אנחנו חייבות להעמיד מודלים מוצלחים לחיקוי, שהבנות שלנו תרצנה להיות כמותן. כדי שנערות תרצנה לקפוץ למים הסוערים של הפוליטיקה הן חייבות לראות למולן נשים חזקות ואמיצות שמובילות תהליכים מהותיים. בעולם כבר הבינו את זה והמגזין החשוב בעולם TIME הציב על שערו נערה בת 13 כ"ילדת השנה". אני שומעת לפעמים את הצקצוקים על הנוער הישראלי, אבל הבעיה מעולם לא הייתה בנוער - היא בנו, המבוגרים. אם נתייחס אליהם ואליהן כאל מנהיגי ומנהיגות העתיד, הם ילמדו אותנו שיעור חשוב. ומי יודע, אולי ה"משיח" שרבים בציבור מצפים לו בכלל חגג בת מצווה רק לפני מספר שנים? 

הכותבת היא מנכ"לית קבוצת "דבי תקשורת", חברה בוועד המנהל של עמותת "שוות" שיזמה לראשונה את "שבוע הנערה הישראלית"