7.17 מיליארד דולר, זה שווי השוק של חברת הרפואה מרחוק אמריקן וול (AmWell), הנסחרת בבורסת ניו יורק. מאחורי סיפור ההצלחה האמריקאי הזה, עומדים שני אחים ישראלים, עידו ורועי שיינברג, שהקימו את החברה ב-2006, אחרי שהספיקו להקים ולמכור שתי חברות בתחום, אחת בישראל ואחת בארה"ב.
תחום הרפואה מרחוק הפך בשנים האחרונות לאחד החמים בסקטור הבריאות האמריקאי ובשוק ההון. מגפת הקורונה נתנה לרעיון הרפואה מרחוק עוד דחיפה קדימה. כיום יש לאמריקן וול בקופה 1.1 מיליארד דולר, מהגיוס הציבורי ומגיוס פרטי שביצעה לפני ההנפקה, ומהשקעה של 100 מיליון דולר שקיבלה מגוגל במסגרת שיתוף פעולה שנחתם לאחרונה בין השתיים. בעזרת הכספים האלה, היא יכולה להמשיך הלאה לממש את הפוטנציאל שלה בשוק.
רעיון שנולד בחוף הים
סיפור ההצלחה של האחים שיינברג מתחיל בישראל. ב-1996 הקימו ד"ר עדו שיינברג ואשתו פיליס גוטליב (היום הנשיאה של אמריקן וול) את חברת IMDSoft שהחלה במשימה הסיזיפית אז של מחשוב בתי החולים.
קשה אולי לזכור היום, אבל רוב המידע אז היה בנייר, והתקשורת של הצוות בתוך בית החולים הייתה באמצעות פתק על מיטת החולה או בתיק הרפואי שלו, חתיכת קרטון עם גומי. IMDSoft פיתחה מערכות לאוטומציה של התהליך הרפואי בבתי החולים, וכאשר נמכרה לקרן TPG Growth בכ-80 מיליון דולר ב-2010, התוכנה שלה הייתה מוטמעת בכ-230 בתי חולים בכ-25 מדינות. היום החברה בבעלות N Harris Computer, ומעסיקה מאות עובדים, רבים מהם בישראל. הנהלתה ישראלית.
שיינברג עזב את החברה לפני מכירתה, ובשנת 2000 הוא הקים בארה"ב, עם אחיו רועי, גם הוא רופא בהכשרתו, את CareKey. הפעם הייתה זו חברה שמיחשבה את פעילות מבטחי הבריאות ואת התקשורת שלהם עם הלקוחות והספקים שלהן. CareKey נמכרה לבסוף לחברת Trizetto, שעסקה במיחשוב של אדמיניסטרציה רפואית, תמורת 100 מיליון דולר, וגם היא עדיין פועלת כחברה עצמאית.
בעוד ששתי החברות הראשונות של השיינברגים הציעו שירותי מיחשוב ללקוח מסוים, ב-2006 הם נכנסו לתחום הטלה-רפואה, שדורש חיבור בין גורמים רבים - רופאים, מערכות בריאות, מבטחים ומטופלים.
רועי שיינברג סיפר בעבר שהרעיון להקים חברת רפואה מרחוק נחת עליו כששהה על חוף הים בישראל, בחופשת פוסט-אקזיט לאחר מכירת CareKey. כשעלה הרעיון, החופשה בוטלה והאחים החלו לעבוד מיד.
המקפצה של אובמה
"כשהתחלנו, טלה-רפואה בעצם הייתה לא חוקית", אומר עידו שיינברג בראיון לגלובס. "המבטחים ראו בה הוצאה מיותרת והביקור עצמו היה מאוד לא נוח. לרובנו לא היו מכשירים לשיחת וידיאו. הטכנולוגיה עשתה קפיצות מאז, אבל נותר המחסום הפסיכולוגי", אומר שיינברג.
ב-2009, כחלק מהמהפכה שהוביל במערכת הבריאות, הניח ברק אובמה את התמריצים והיסודות הרגולטוריים למיחשוב ולקישוריות של כל מערכת הבריאות האמריקאית. המהלך הזה היה המקפצה שממנה המריאה הרפואה מרחוק בעשור האחרון. צעד אחר צעד צברה אמריקן וול לקוחות - מחברת ביטוח בהוואי שהציעה ללקוחותיה קשר עם מומחים מחוץ לאי ועד ספקית שירותי בריאות למשרד ההגנה האמריקאי, שרצתה להציע לחיילים אפשרות לשוחח עם פסיכיאטר.
מערכת רפואה מרחוק של אמריקן וול. המחסום הפסיכולוגי נשבר / צילום: באדיבות AMwell
המשקיעים הראשונים היו היזמים הישראלים יגאל אהובי וזוהר ועמית גילון, יחד עם מועדון Friendly Angels. בהמשך נכנסו משקיעים אמריקאים פרטיים וקרנות קטנות, ולקראת אמצע העשור קיבלה החברה הכרה בצורת השקעה מחברות כמו טבע, פיליפס, טקדה, חברת הביטוח אתנה, והשקעות נוספות מרופאים בכירים. הקורונה נתנה את הדחיפה הסופית להצלחה.
"ב-2019, 8% מהאמריקאים אמרו שהתנסו ברפואה מרחוק, ו-22%. השנה, כבר 22% מהאמריקאים ניסו רפואה מרחוק ו-80% מהרופאים", אומר שיינברג, "מהם 90% אמרו שימשיכו בכך אחרי הקורונה".
לעשות סדר במידע
החברה עובדת במודל ההיברידי, כלומר חיבור בין מטופל לרופא הקבוע שלו באמצעות רפואה מרחוק. "בניגוד לחלק מהשחקנים בשוק, אנחנו לרוב לא נפגיש אותך עם רופא חדש לך", אומר שיינברג. "קופת חולים מאוחדת הייתה אחד הגורמים הראשונים שיישמו את המודל ההיברידי בצורה עמוקה. הוא מחייב תהליכים לא מהפכניים, אבל שדורשים המון עבודה. למשל לדאוג שהחלון שלנו לא ייפתח בנפרד אלא בסביבת העבודה הקיימת. זו אינטגרציה עמוקה לרשומה הרפואית של מערכת הבריאות.
"המעבר לטיפול היברידי גם אומר שצריך להיות ערך מוסף מעבר לווידאו. אם אני מדבר עם החולה שלי בבית, יעזור לי לראות איך הוא ישן בלילה, איך הוא נושם, מה רמת החמצון בדם שלו. חברות כמו טייטו, פיליפס, מדטרוניק ורבות אחרות מספקות שירותים כאלה, אבל אנחנו צריכים לעשות את האינטגרציה.
"כאשר אנחנו עושים זאת, אנחנו גם אוספים הרבה יותר מידע מזה שנאסף בביקור ספורדי אצל הרופא. פתאום המון אנשים יכולים ליהנות מהאלגוריתם שפותח בסטנפורד לבדיקת קצב הלב, גם אם אינם מטופלים בבית החולים של סטנפורד. בעתיד המידע ייאסף גם מהשעון החכם או מהמזרן, מהשירותים או המקרר.
"אין שום דרך בעולם שהרופא יוכל לנהל את כמות הנתונים הרפואיים שצפויה להיאסף לגבי כל אדם. אז התפקיד שלנו היא להבין - איזה מידע הרופא רוצה ואיך הוא רוצה לראות אותו. אולי הרופא לא צריך לראיין את החולה בכל מפגש מחדש, אלא רובוט יעשה זאת והמידע יוגש לרופא, שיקדיש את הביקור לחלקים אחרים של הטיפול? הרובוט יכול לחסוך את ה’בזבוז הקליני’. אולי אני רואה את הרופא הלא נכון? אולי יש לי שאלה שאחות טובה יכולה לענות עליה?
"הרפואה מרחוק של העתיד צריכה לקחת על עצמה לא רק את ביקור הרופא, אלא גם תחום חדש של ניהול החיים הבריאותיים של המטופלים בין ביקורים - להזכיר נטילת תרופות ולהדריך בהתנהלות בריאותית נכונה. אנחנו חושבים שזו דרך שתביא מהפכה נוספת והתוצאה תהיה מאוד מרגשת, ובסופו של דבר גם תוביל לכך שרובנו נוכל להזדקן בכבוד בבית עם המשפחה. אין לי ספק שזה יתורגם להצלת חיים ולהארכת חיים בקצב שלא אופייני לרפואה. התרגלנו שברפואה פעם בעשור יש הודעה על שינו משמעותי. ועכשיו הרפואה מתקדמת בקצב של טכנולוגיה".
בדיוק ביקשו ממני בקופת החולים שלי לתאם תור בפקס.
"מי שיעשה את זה לא ישרוד".
געגועים לישראל
אתם הופכים לאינטגרטור של טכנולוגיות רפואיות של חברות שונות. זה אומר שאתם היום חברת שירות יותר מאשר חברת טכנולוגיה?
"בהחלט לא. הטכנולוגיה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מוציאים יותר מכל חברת רפואה מרחוק אחרת על טכנולוגיה, כי אנחנו אמנם רק ‘שרברב’, כלומר, אנחנו יוצרים את הקישוריות בין בית החולים או הרופא לחברת הביטוח, אבל זו שרברבות מאוד מורכבת, עם שאלות קשות של מניעת טעויות, של אבטחת מידע.
"חשוב לנו לבנות את המערכת כך שבכל יום אוכל לשלב בה טכנולוגיה חדשה. קצת כמו אפליקציה בחנות אפליקציות".
מה טיב הקשר שלכם עם גוגל?
"גוגל השקיעו 100 אלף דולר בחברה כדי לעשות איתנו כל מיני דברים מגניבים במערכת הבריאות שצריך בשבילם קישוריות".
בהודעה לעיתונות של החברות נאמר כי מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי וארוך טווח, שיעסוק בין היתר באוטומציה של תהליך הכניסה לרופא וסיום הפגישה, תרגום אוטומטי של שפות ברפואה, אוטומציה של תהליכים שגרתיים של רופאים ומבטחים ותעדוף מקרים, והכול גם כדי להפחית שחיקה של רופאים. אמוול תעביר את השירותים שלה לענן של גוגל ותשתמש ביכולות הבינה המלאכותית כדי לשפר את מוצריה.
מה הוביל אתכם להנפקה בבורסה?
"ההחלטה הייתה דווקא יחסית ברורה. חלון ההנפקות פתוח לחברות מסוגנו, והחברה הייתה בוגרת מספיק. יש אולי דברים פחות נעימים בלהיות חברה ציבורית, אבל מה שאני אוהב בזה הוא שיש אינטרס משותף מאוד ברור לכולם, שהחברה תצליח. למשקיעים פרטיים יש אינטרסים שונים שקשורים במועד שבו הם זקוקים לסמן נקודת סיום או להגיע לאירוע נזילות.
"אני מאמין שגם הלקוחות שלנו, שחלקן חברות ענק, מרגישים נוח עם השקיפות של חברה ציבורית. כשגוף מתחייב על תשתית, זה שונה מלקנות מכשיר שעומד לבד. חייבים לקנות זאת מחברה גדולה ויציבה".
הייתם אמריקן וול, ועכשיו אמוול.
"אנחנו רוצים להוציא את היכולות הללו מחוץ לארה"ב, בין היתר גם לישראל, לא כי מערכת הבריאות בישראל לא טובה אלא כי אנחנו רוצים להגדיל את מגוון האפשרויות לחולה הישראלי".
על איזה קשר אתם שומרים עם ישראל?
"מלבד שיתוף הפעולה הנפלא עם מאוחדת, ועם חברות ישראליות כמו טייטו, יש לנו גם מרכז פיתוח ברמת גן שמעסיק כ-40 איש. זה מאפשר לנו להיחשף לכישרונות שיש בארץ באופן ישיר וגם לעבוד עם חברות רבות ומעניינות.
"אני נורא מתגעגע ואני מפרגן לי בחג המולד את הביקור הבא. אני ישראלי לגמרי שבמקרה עכשיו צריך לעבוד בבוסטון. הלב, הנשמה, הנכדים - כולם בישראל".
ד"ר עידו שיינברג
בן 56 • יו"ר ומנכ"ל משותף באמריקן וול • תואר ברפואה מאוניברסיטת ת"א • בעבר הקים ומכר את חברות המיחשוב הרפואי IMDSoft ו- CareKey, בישראל ובארה"ב
ד"ר רועי שיינברג
בן 53 • נשיא ומנכ"ל משותף באמריקן וול • תואר ברפואה מהאונ' העברית ותואר שני בבריאות הציבור מהרווארד • בעבר היה עמית מחקר בהרווארד וייסד את CareKey עם אחיו
AmWell
הוקמה ב-2006 על ידי עידו ורועי שיינברג • פועלת בתחום הרפואה מרחוק • במאי 2020 הונפקה בבורסת ניו יורק ומאז עלתה ב-55% • כיום שווי החברה הוא 7.17 מיליארד דולר • הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2020: 62.6 מיליון דולר, גידול של 80% לעומת ההכנסות ברבעון המקביל • לחברה 700 עובדים בארה"ב וכ-40 במרכז הפיתוח בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
