הפתרון של אירופה לחיזוק הכלכלות מוכות המגפה: הגדלת ההוצאות

אירופה מקווה לדרבן התאוששות כלכלית מהמגפה על ידי הגדלת ההוצאה הממשלתית. זה שינוי מהאסטרטגיה שננקטה במשבר הכלכלי בשנת 2008, אשר כלכלנים אומרים שעשוי לעזור לכלכלה העולמית.

שני אירועים בשבועות הקרובים ידגישו את השינוי הזה. ראשית, מנהיגי האיחוד האירופי יתחילו ביום חמישי בסבב פגישות מקוונות שמטרתן להגיע להסכמה על קרן בגובה 750 מיליארד יורו (כ־912 מיליארד דולר), שגוש המדינות לווה כגוש אחד על מנת לסייע למדינות שהוכו הכי קשה על ידי המגפה.

הבנק המרכזי של אירופה יכריז כמעט בוודאות באותו יום על הרחבה של תוכנית רכישת האג"ח שלו, במטרה מוצהרת לשמור על מחיר הלוואה נמוך עבור הממשלות, וכך לאפשר להן להוציא כסף ביותר חופשיות. השילוב הזה נועד לשים את ההוצאה הממשלתית בלב המאמצים להמריץ את הכלכלה האירופית בשנת 2021 ואחריה.

"זה כסף שאנו מלווים בשביל הדורות הבאים", אמרה נשיאת המועצה האירופית אורסולה ון דר ליידן בנאום בחודש שעבר. "אנחנו רוצים להשתמש בכסף לא רק כדי להתאושש, אלא כדי לצאת מהמשבר עם כלכלה טובה יותר: ירוקה יותר, דיגיטלית יותר, עמידה יותר שמתאימה לדור הבא".

בהשוואה למדינות האיחוד האירופי לאחר המשבר הכלכלי של 2008 ועד 2015, "נראה שמדובר בשינוי תפיסות בסיסיות", אמר וויאן שמידט, פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת בוסטון. ישנם שני הבדלים גדולים.

ראשית, קרן ההבראה אמורה להגביר הוצאת כסף ממשלתי במדינות כמו איטליה וספרד שכבר יש להן רמות חוב גבוהות ומהססות להלוות עוד כסף כדי לא לדחוף מעלה את עלויות ההלוואה שלהן.

לפני עשור, האיחוד האירופי לחץ על ממשלות במצב זה דווקא לקצץ בהוצאות, וטען שזה ינסוך ביטחון אצל המשקיעים ויוביל לעלויות הלוואה נמוכות לעסקים וכך יעודד צמיחה. זה לא קרה.

במקום זה, כך אומרים כלכלנים, צמיחה חלשה בדרום אירופה גרמה למשקיעים באג"ח להיות עצבניים והעלתה את מחיר ההלוואות. אירופה החליקה לתוך קיטון מתחילת 2012 עד אמצע 2013, ויצאה ממנו עם גירעון אפילו גדול יותר בהשוואה לתוצרת הכלכלית.

בשנים האחרונות, שיעורי הריבית על אג"ח ממשלתיות אירופיות צנחו באופן חד, אפילו במדינות כמו יוון, שהיו במוקד תשומת הלב של משקיעים מ־2009 עד 2012. חסכונות גלובליים כיום גבוהים לעומת השקעות, ובנקים מרכזיים הפכו לרוכשים משמעותיים של אג"ח ממשלתיות, ובכך עוזרים לשמור על ריבית נמוכה. כתוצאה מזה, ממשלות לא מודאגות מעלייה בעלויות ההלוואה כפי שהיה לפני עשור.

אטרקציה מרכזית בקרן הסיוע היא שהיא יכולה לתת לאירופה יכולת שבארה"ב מסתכלים עליה כמובנת מאליה בין מדינות ואזורים: את היכולת להעביר כספים בתוך הגוש לחלקים שסבלו מהמגפה יותר.

שנית, הבנק האירופי המרכזי קובע היום באופן גלוי מדיניות שתקל על ממשלות להוציא כסף. על ידי רכישות האג"ח שלהן, הבנק מסייע למדינות לשמור על עלויות הלוואה נמוכות ובכך עושה את זה זול יותר עבורן להציע תמריצים כלכליים.

"בנסיבות כאלה, זה חיוני שמדיניות שימוש בכספים תבטיח תנאי מימון נוחים לכל הכלכלה: לסקטורים הפרטי והציבורי כאחד", אמרה נשיאת הבנק המרכזי של אירופה כריסטין לגארד בנאום בחודש שעבר.

זה בניגוד חד למסר של אחד מקודמיה בתפקיד, ז'ן קלוד טרישה, אשר באופן שגרתי דחק בממשלות לקצץ בהוצאות, ובמקרים מסוימים אפילו איים לקצץ בסיוע לבנקים של מדינה מסוימת אם לא יקצצו בהוצאות.

החשש: עידוד של צבירת חוב מסוכנת

כיום הבנק המרכזי של אירופה מעודד ממשלות להוציא כסף בחופשיות לפחות באופן חלקי בגלל שיכולתו לתמרץ זאת על ידי קביעת שיעורי ריבית נחלשה כל כך במשבר הקודם, עד כדי כך שכמכשיר המסייע לדחוף כלכלות הוא כמעט לא קיים. באוקטובר השאיר הבנק המרכזי את הריבית העיקרית שלו בגובה מינוס 0.5%.

בעוד כל 27 המדינות באיחוד מסכימות שקרן הסיוע הזמנית נחוצה כרגע בגלל המשבר שהמגפה נותנת לו גיבוי, יש ביניהן החוששות שהקרן תהפוך לכלי קבוע, ותעודד צבירת חוב מסוכנת.

הבנק המרכזי בגרמניה הוא כבר מזה זמן הקול החזק ביותר באירופה ומזהיר מהסכנות הטמונות בהלוואה ממשלתית מופרזת. בבנק טוענים שרמות חוב גבוהות קשורות לעתים קרובות לעליות באינפלציה. הבנק חושש גם שהריביות הנמוכות לא יישארו לנצח, ועלויות הלוואה גבוהות יותר עשויות להוביל לקפיצה בגובה החוב.

בנאום בחודש שעבר, נשיא הבנק המרכזי של גרמניה ינס ויידמן הכיר בצורך בקרן הסיוע, אך הוסיף שעל ממשלות לכוון שוב ל"יציבות פיסקלית" לאחר שוך המגפה.

"כסף זול עשוי להיראות לנו יותר ויותר כמצב הנורמלי", הזהיר ויידמן. "בתנאים כאלה, אפילו גירעונות גבוהים עשויים להיראות כמשהו שניתן להתמודד עימו בעיני רוב הממשלות. אך מה אם התנאים ישתנו?"

הקולות התומכים בהקמת הקרן מסכימים באופן כללי שכסף שהיא תלווה יתבזבז אם ממשלות לא יאמצו שינויים מבניים שיהפכו אותן ליותר תחרותיות, כמו דיגיטציה של הכלכלה ותמיכה באימוץ טכנולוגיות עם חתימת פחמן נמוכה.

"יש סיכוי שהמדינות האלה יתחילו במסלול צמיחה אחר", אמרה קריסטלינה גיאורגיאבה, מנהלת של קרן המטבע הבינלאומית, במסיבת עיתונאים בחודש שעבר. "העצה שלנו לקובעי מדיניות היא לנצל את ההזדמנות הזו לעבור למקום יותר תחרותי ודינמי, ואין לי כוונה להעמיד פנים שהמעבר יהיה קל ופשוט".

כלכלת אירופה הייתה בין אלה שספגו את המכה הקשה ביותר במהלך המגפה. כאשר מספר ההדבקות נמצא בעלייה, והגבלות תנועה חדשות נכנסו לתוקף בסוף אוקטובר, כלכלנים צופים שהתוצר הגולמי יהיה נמוך יותר ברבעון הזה מאשר בשלושת הרבעונים שלפניו.

אפילו עם קרן הסיוע, רוב הכלכלנים חוזים שחזרה לרמות הפעילות הכלכלית שהיו בסוף שנה שעברה לא תקרה לפני תחילת 2023.

ג'ובאני זאני, כלכלן ב־Natwest Markets, מעריך שעל פי התוכניות הקיימות ובהנחה שקרן הסיוע תצא לפועל, הגירעון התקציבי המשולב של האיחוד האירופי יגיע לכ־6% מהתוצר הגולמי בשנת 2021, ירידה מגירעון של 10% בשנת 2020.

יחד עם זאת, הרבה מההוצאה הממשלתית השנה הלך לכיוון אספקת חמצן לעסקים, בעוד חלק ניכר מההוצאה בשנה הבאה צפוי להיות מרוכז בהגדלת הביקוש והבטחה שהעסקים הנפתחים מחדש לאחר זמן רב במצב אינפוזיה יוכלו לחזור מיד לנפח פעילות כמקודם.