עד לאחרונה, חברת התעופה והתיירות ישראייר כמעט שלא עניינה את אנשי העסקים החזקים במשק. ישראייר נמצאת על המדף כבר כמעט שלוש שנים, מאז ביטול הסכם המיזוג שלה עם אל על, ולמרות זאת, הידיים החזקות והעשירות לא מצאו בפעילותה עניין משמעותי.
אפילו לפני כשנה, כאשר בעלת השליטה בה, אי.די.בי, נקלעה למצוקת מזומנים קשה והסכימה להפחית משמעותית את דרישותיה על ישראייר, לא נמצא הקונה שיסכים לשים במהירות את הסכום הדרוש לרכישתה. אז מדוע דווקא כעת, כאשר ישראייר מסיימת את אחת השנים הקשות בתולדותיה, מתפתח לו קרב אמיתי על רכישתה בין רשימה של רוכשים עתירי מזומנים?
התשובה מורכבת מכמה סיבות. הראשונה והברורה היא קריסת אי.די.בי ומינוי נאמן לנכסיה, שצפוי לפעול במהירות יחסית למימושם. הסיבה השנייה נעוצה כנראה באישור החיסונים לנגיף הקורונה, המספקים אופטימיות באשר להתאוששות ענפי התעופה והתיירות בשנים הקרובות. נוסף על אלה, גם חולשת הדולר מול השקל, שמחזקת את כוח הקנייה של המשקיעים הישראלים, תורמת כנראה להתעניינות הרבה בישראייר שמתומחרת בדולרים.
אלא שמעבר לכך, הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין פתחו שוק חדש ואטרקטיבי במיוחד עבור ישראייר, והגבירו את האפשרויות לשיתופי פעולה עסקיים שונים, שאותם מחפשים המשקיעים החדשים.
לצד כל אלה, קיים פוטנציאל להשבחתה של ישראייר והרחבתה באמצעות מיזוגים ורכישות, למשל, דרך מיזוג מיידי עם ארקיע. לישראייר יש גם המון הפסדים צבורים, שבהם ניתן לעשות שימוש במקרה של רכישת החברה.
דמרי הצטרף לרשימת המציעים
לרשימת המתחרים על ישראייר נוספה ביום רביעי מועמדת חדשה ומפתיעה - יזמית הבנייה למגורים י.ח. דמרי, שנמצאת בשליטת יגאל דמרי. חברת דמרי הציעה לרכוש את הבעלות המלאה על ישראייר תמורת תשלום של 141.4 מיליון שקל במזומן, נוסף על ויתור על הלוואה של 5 מיליון דולר שהעניקה ישראייר בעבר לאי.די.בי (כפי שמציעים כל המתמודדים האחרים).
דמרי נכח השבוע בכנס שארגן בנק לאומי בדובאי, שבמהלכו התוודע כנראה לעוצמה של הבנייה והתיירות בדובאי. כמו יזמים אחרים, ייתכן כי גם דמרי מניח כי אם יחליט לפתח פעילות מלונאית בדובאי באמצעות הקמה של מלון חדש, תוכל ישראייר לתמוך בכך.
דמרי, חשוב להדגיש, בוחן כבר תקופה את ישראייר, וכעת החליט לקפוץ על העגלה ברגע האחרון ולהגיש הצעה גבוהה לרכישתה. לצדו השתתפו בכנס בדובאי כמה אנשי עסקים בכירים אחרים, כמו דוד פתאל ורמי לוי. לוי, בעל השליטה ברשת שיווק השקמה, מחפש בשנה האחרונה להרחיב את עסקיו, ובין השאר, עשוי לרכוש נתח ממניות השליטה בחברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש). לוי הוא גם אחד משני בעלי השליטה בחברת ההחזקה בי.ג'י.איי, שהציעה לרכוש את ישראייר תמורת 75 מיליון שקל במזומן ועוד 15.268 מיליון מניות של עצמה בשווי נוכחי של כ-20 מיליון שקל.
להצעה זו צורפו אופציות לרכישת המניות בעתיד, והיא אף נבחרה בתחילה כעדיפה ביותר לדעת נאמן אי.די.בי, עו"ד אופיר נאור. אלא שמאז הספיקו שני מתמודדים נוספים לשפר את הצעותיהם, וכעת ייבחנו ההצעות גם בידי מחזיקי אג"ח ט' של אי.די.בי.
כך למשל, הציעה חברת האנרגיה והקמעונאות דור אלון, שנמצאת בשליטת מוטי בן משה, לרכוש את ישראייר תמורת 135 מיליון שקל במזומן. לחילופין, הציעה דור אלון של בן משה תשלום מזומן של 100 מיליון שקל בתוספת הקצאה של 395.7 אלף ממניותיה בשווי נוכחי של כ-31 מיליון שקל.
להצעה צורפו אופציות למכירת המניות בתוך 1-3 שנים בפרמיות על מחיר השוק, כאשר לדברי דור אלון, עומד שווי הצעה זו על 148 מיליון שקל. עבור בן משה, מהווה ישראייר אפשרות טובה להרחבת עסקיו בישראל, כאשר הוא רואה כנראה אפשרות להפחתת הוצאות הדלק של ישראייר בזכות הסינרגיה עם פעילות הדלקים הרחבה שלה.
פורטיסימו תתקשה להתחרות בהצעות
מציעה נוספת, חברת גלובל כנפיים ליסינג, שנמצאת בשליטת תמי מוזס בורוביץ', רואה סינרגיה רבה עם ישראייר בתחום התעופה, ומשום כך הציעה תמורתה 40 מיליון שקל במזומן ועוד 50 מיליון שקל באג"ח להמרה. את האג"ח ניתן יהיה להמיר ל-29.3% ממניות גלובל כנפיים, כך שלדעת המציעה, עומד שווי התמורה על 157.9 מיליון שקל.
גם קרן פורטיסימו, בניהולו של יובל כהן, הגישה הצעה לרכישת 90% ממניות ישראייר תמורת 75 מיליון שקל במזומן בתוספת הזרמה של 25 מיליון שקל לישראייר ואופציה לנושי אי.די.בי למכור את המניות הנותרות בעוד שנתיים תמורת 25 מיליון שקל במזומן. עם זאת, דומה כי ללא שיפור משמעותי תתקשה פורטיסימו להתחרות בהצעותיהם של דמרי ובן משה, שנראים נחושים ביותר לזכות בעסקה.
נחישות זו צפויה כנראה להעלות את מחירה של ישראייר ל-150 מיליון שקל (46 מיליון דולר) לכל הפחות. בינתיים, קבע הנאמן עו"ד נאור את 14 בדצמבר כמועד האחרון להגשת הצעות לישראייר, כאשר יומיים לאחר מכן ידונו בהן מחזיקי אג"ח ט' של אי.די.בי.
ישראייר סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2020 עם נפילה של 65% בהכנסות ל-83 מיליון דולר ועם הפסד תפעולי של 19.5 מיליון דולר, וזאת לאחר שבתקופה המקבילה אשתקד הציגה רווח תפעולי של 8.2 מיליון דולר. למרות זאת, היא מקבלת כעת מהמשקיעים תג מחיר המשקף כמחצית מהשווי שבו נסחרה אל על לפני גיוס ההון האחרון שביצעה, ושעמד על 100 מיליון דולר בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.