הרבה חברות הייטק הרוויחו ממשבר הקורונה, ומניות רבות זינקו בשנה החולפת. אולם הזינוק של מניית פייבר עדיין חריג מאוד בנוף: כ-850% מתחילת השנה, ושווי של יותר מ-7 מיליארד דולר. לא רע לחברה שהונפקה לפני כשנה וחצי לפי שווי של 650 מיליון דולר. מאחורי המספרים עומדת התפיסה שיותר פרילנסרים יעברו להציע את שירותיהם בדיגיטל, ופייבר, שפיתחה זירת מסחר לפרילנסרים, תרוויח מכך.
המציאות מראה שזה אכן המצב. פייבר עומדת לסיים את השנה עם צמיחה של 80%, לאחר שצפתה לפני הקורונה כי תצמח השנה ב-30%. "לפני שיצאנו להנפקה שאלו אותנו איך מיתון ישפיע עלינו, ואמרנו שיש לשוק הזה המון חוסן. כמעט 40% משוק העבודה האמריקאי הם פרילנסרים, והם לא הולכים לשום מקום - זאת צורת חיים וקריירה לכל דבר. זה כבר לא מה שאתה עושה בין עבודות", אומר מיכה קאופמן, 49, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה.
"התיאוריה שלנו הייתה שמשבר אולי ינער קצת את השוק, אבל לאחר מכן תהיה התאוששות מאוד גדולה. קראנו לזה S-Curve (עקומת ה-S), וזה מה שקרה. זה נמשך בסך הכול בין שבוע לעשרה ימים, ומאז הביזנס לא עצר".
הצמיחה בקורונה נובעת מכך שעסקים עברו להציע את השירותים דרככם, או ממובטלים שחיפשו עבודה והצטרפו לפלטפורמה שלכם?
"אני חושב שלמעבר של מובטלים טריים ממצב של אבטלה למצב של תעסוקה היה בהחלט חלק בזה, אבל המעבר לדיגיטל היה מאסיבי. 95% משוק הפרילנסרים העולמי היה אופליין, ובין לילה הוא לא היה כזה. מי שעשה את זה דרכנו, כבר לא חוזר חזרה.
"צריך להגיד ביושר שאף אחד לא יודע מה יהיה ביום שאחרי. המודלים שאנחנו בונים, ומבוססים על שינויי התנהגות במדינות שיצאו מסגר וחזרו לפעילות מלאה, אומרים שאותם אנשים שהצטרפו נשארים איתנו, ובשיעורים קצת יותר גבוהים מהרגיל.
"האם אפשר לגזור מכך בוודאות על מה יקרה בעתיד? התשובה היא לא. אבל אנחנו חושבים שהחוטים קצת חווטו מחדש, ואלו שראו את היתרונות בלעבוד אונליין, יישארו איתנו. מה שבטוח זה שנוצר לנו בייסליין חדש של לקוחות, וזה לקח לנו את הביזנס שנה פלוס קדימה. זאת גם הסיבה שהחברה הציגה רווחיות שנתיים לפני הצפי".
לא שינינו כיוון
מחיר המניה שלכם עלה פי תשעה מתחילת השנה. זה אומר שהציפיות ממך ומהחברה יותר גבוהות.
"אין לי שליטה על המניה, לא כשהיא יורדת ולא כשהיא עולה. לכן, הפוקוס שלי בעיקר נתון למה שיש לי עליו שליטה, וזה על הביצועים של החברה ועל כך שהיא עושה דיליוורי של מה שהיא הבטיחה. הנפקנו בשווי נמוך, והייתי בסדר עם זה. ראיתי בזה משחק לטווח הארוך. לוקח הרבה רבעונים לבנות אמון עם השוק, בטח כשאתה חברה קטנה יחסית בשוק שרוב המשקיעים לא מבינים אותו.
זינוק של 850 בשנה
"יש לנו פוטנציאל עצום של עשורים של צמיחה. סיימנו את השנה שעברה מאוד חזק, והקורונה נתנה לנו עוד קפיצה. המשקיעים הבינו שזאת חברה ששווה לחפור קצת יותר לעומק. ברגע שהם הבינו את ה-Unit Economy ואת העקביות של הביצועים, הם הבינו שזאת חברה מעניינת.
"אנחנו לא שינינו כיוון, ולא הזנחנו השקעות אסטרטגיות לטובת אופרטוניזם זמני. כל מה שאנחנו עושים, אלו דברים שהתחלנו לעשות לפני הקורונה. אנחנו מנסים לבנות פה ביזנס שיהיה עוד 20-30 שנה עם פעילות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, ואני מאמין שאנחנו בדרך לשם".
הפעילות שלכם תורמת לתהליכי גלובליזציה. אדם יכול לשבת בישראל ולהזמין איור מהודו. האם הקורנה שינתה את דפוסי הצריכה, כלומר ישראלים הזמינו יותר מישראלים?
"ללא ספק יש התעוררות של הלוקאל פטריוטיזם בתקופה האחרונה, אם כי זה לא שינה לגמרי את דפוסי הפעילות. מרבית הפעילות בפייבר היא בין מדינות. רואים את זה בנתונים, ורואים את זה במדינות חדשות שאנחנו משיקים בהן. פייבר הופכת את העולם לקטן יותר, וגם משטחת את חוקי המשחק, בכך שאין התמקדות בדברים כמו העדפות מין, צבע עור או השקפות פוליטיות. נתון אחד מעניין שקורה בלי השפעה שלנו זה שבממוצע נשים מרוויחות יותר מגברים בפייבר".
מה למדת בשנה האחרונה על עצמך, ועל החברה?
"אני חושב שבמעבר לעבודה מרחוק הייתה תחושת זעזוע ופאניקה. אנשים מפחדים על עצמם, על המשפחות שלהם, על ההורים, על הילדים. זה גרם לי לחשוב על מה זה אומר על פייבר, על החוסן שלנו, על היכולת להתמודד עם זה, ועל התרבות הארגונית. בצורה אינטואיטיבית, התיישבתי בשבוע הראשון שסגרו את כולנו בבית, והתחלתי לכתוב יומן. החלטתי שאכתוב אותו פעם בשבוע, ושלחתי אותו לכל העובדים. כתבתי כבר את מספר 38".
מה כתוב בו?
"בפעם הראשונה זה היה להסביר לאנשים מה זה קורונה, כשהמטרה היא לספק ידע שמוריד חרדה. אם אתה מבין, אתה יכול להתמודד יותר טוב, ולדבר על המקום שלנו בסיפור הזה ואיך אנחנו רוצים להתמודד עם זה כצוות. עם הזמן, זה הפך להיות שילוב של אישי ועסקי. היו פעמים שכתבתי על יום הנישואים שלי ושל אשתי ועל זוגיות, או על גידול ילדים, היו גם ניתוחים של מה שקורה בתעשייה או חידוד של עקרונות הפעולה של פייבר. זה מאוד חיבר אותי לצוות, כי אנשים מגיבים לזה. זה הפך להיות העיתון שלהם בשבת".
בסוף זה אקט ניהולי, בשילוב הצד האישי. זה הפתיע אותך שאתה עושה את זה?
"זה הפתיע אותי שאני מסוגל לייצר 38 כאלה, בינתיים. למישהו שלא כותב באופן קבוע זה לא טריוויאלי לייצר טור ארוך עם תוכן מעניין כל שבוע. מה שהיה מעניין אלה התגובות. זה ייצר לי דיאלוג עם כל מיני אנשים בחברה, שפתאום סיפרו לי את הסיפורים האישיים שלהם. זה מאוד חיבר אותנו".
כולנו עייפים מזום
יש הרבה דיונים על הפרודוקטיביות של עובדים בעבודה מהבית. מה גיליתם?
"היעילות של פייבר מאוד עלתה בתקופה הזאת. קודם כל, אנשים מבלים פחות זמן בהתניידות, להגיע למשרד ולחזור. יש גם הרבה פחות הסחות דעת, כי אין מסעדות ובתי קולנוע, ואין לאן ללכת. אם להיות קצת ציני, אז אנשים גם לפעמים שמחים לברוח לחדר ולעבוד, במקום להעסיק את הילדים שלהם. אז במצב שנוצר, היעילות בוודאי שלא נפגעה.
"לנו הייתה תחושת שליחות - הנה הזדמנות להיות אחת מהחברות שיכולות לעזור ולהתגייס. יש לנו תרבות ארגונית מאוד חזקה, וזה מה שהחזיק אותנו. הרבה מאוד מהדברים שקרו במשרדים קורים עכשיו אונליין, אבל להגיד שזה המצב האופטימלי? לא. להגיד לך שאנחנו מתכוונים להישאר ככה? ברור שלא".
מה תעשו?
"קודם כל, כולנו עייפים מזום. זה פתרון מדהים ושירות מדהים, אבל הוא מדיום מאוד מעייף. והוא גם מדיום שלא מאפשר לכמה אנשים לדבר בו-זמנית. אז זה מייצר שיח חדש, מאוד מנומס, שלא כל כך מתאים לתרבות הישראלית, וגם מאוד מאריך את הפגישות. אבל הדבר הכי גרוע זה שאנשים מדברים רק עם אנשים שקבעו להם איתם זום. הם לא יושבים באופן ספייס ושומעים שיחות, או עומדים בתור למכונת האספרסו ונתקלים באנשים. בני אדם הם גם חיה חברתית, זה לא בריא להיות במצב הזה לאורך זמן.
"ברגע שנוכל לפתוח את המשרדים לגמרי, נעשה ניסיונות. אולי יהיה סידור שבו כולנו עובדים בו זמנית מהמשרד לפחות יומיים-שלושה בשבוע, ושאר הימים יהיו אופציונליים, ונראה איך זה הולך. אני מאמין שגם הפרודוקטיביות של עבודה מרחוק לא תהיה בדיוק אותו דבר - לאנשים שיושבים בבית יש הרבה פיתויים אחרים. אנחנו שומרים על ראש פתוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.