מאיפה הגיעו היזמים המבטיחים ולמה השבתת משחקי גולף טובה להייטק הישראלי?

זה היה השבוע שבו פלטפורמת ניהול הכנסים ביזאבו נבחרה לסטארט-אפ המבטיח של גלובס ל-2020. זה היה השבוע שבו הרגולטורים בארה"ב הגישו תביעת הגבלים עסקיים ראשונה נגד פייסבוק. וזה היה גם השבוע שבו הסטארט-אפ וויז (Wiz) של אסף רפפורט השלים גיוס של 100 מיליון דולר בתוך פחות משנה מהקמתו.

ציטוט השבוע שלנו מגיע גם כן מרפפורט: "הקורונה לקחה את היתרון התחרותי שהיה לסטארט-אפים האמריקאים בגלל הקירבה ללקוחות ועכשיו יש יתרון לישראלים, בזכות הטכנולוגיה. לסטארט-אפ האמריקאי אין היום את היתרון של היכולת לקחת את מנהל האבטחה של הלקוח למשחק גולף. הרבה מהתהליך היה סביב יחסים ועכשיו הוא סביבי מקצועיות. זה היתרון של ישראל". אז יכול להיות שהחיסון בעצם רע לסטארט-אפ ניישן?

אני אופיר דור והחל מהיום אני נכנס לנעליו הגדולות של עמרי זרחוביץ', שעזב אותנו, בכתיבת הניוזלטר השבועי של גלובס טק. כמה מילים קצרות עלי: אני עיתונאי מעל עשור, בשנים האחרונות גרתי בבייג'ינג וכתבתי בעיקר על סין, כולל הרבה טכנולוגיה סינית. בחודשים האחרונים אני עושה את הצעדים הראשונים בכתיבה על סצינת ההייטק הישראלית. מכיוון שאני עדיין חדש יחסית בסיקור התחום, מאוד אשמח לפידבקים, לתגובות ולהערות שלכם. מוזמנים לכתוב לי בתגובות כאן, בפרטי או למייל ofir-d@globes.com. אם יש לכם רעיונות או הצעות איך הייתם רוצים שהניוזלטר הזה יראה בעתיד, אשמח לשמוע ממכם.

מי שרוצה לקבל את הניוזלטר ישר למייל, מוזמן להירשם כאן.

המדריך לסטארט-אפיסט מבטיח

בספטמבר 2005 נבחרה חברת מלאנוקס לסטארט-אפ המבטיח בדירוג הראשון אי פעם של גלובס. איל וולדמן הבטיח אז שהחברה תצא להנפקה ואפילו תהפוך בעתיד לבעלת שווי של מיליארד דולר. בסוף זה נגמר ב-6.9 מיליארד דולר.

שנה אחר כך נבחרה אקטימייז, שפיתחה מערכת התראה מפני סיכונים תפעוליים לחברות וארגונים, לסטארט-אפ הכי מבטיח של גלובס. המנכ"ל דיוויד סוסנה אמר בראיון כי "מתקשרים אלינו לא מעט בנוגע לרכישת החברה". לאחת השיחות האלו הוא גם ענה ואקטימייז נמכרה בתוך פחות משנה לנייס ב-280 מיליון דולר.

הבחירה הראשונה של 2007 היתה אופטיר, שפיתחה תוכנות ניהול ביצועים ועומסים בארגונים. "יכולנו לגייס כמעט כל סכום שהיינו מבקשים מכל קרן סיכון בישראל", הצהיר אז המנכ"ל והמייסד ישראל מזין. החברה אכן גייסה 120 מיליון דולר לאורך השנים, אבל סופה היה מאכזב וב-2014 היא נסגרה, כשהקניין הרוחני שלה נמכר ל-SAP ב-10 מיליון דולר. לא כל סטארט-אפ מבטיח מגשים את ההבטחה בסופו של דבר כנראה.

כאן תוכלו לקרוא על הסטארט-אפים שכיכבו בדירוגי גלובס במהלך השנים והפכו לחברות הגדולות בישראל, כמו WIX, סולאראדג', למונייד ו-Jfrog. כאן ניסינו לבדוק מה עלה בגורל החברות המבטיחות של השנה שעברה.

השבוע היה לנו בגלובס את הכבוד להכריז על הזוכים בתחרות ה-15 של הסטארט-אפים המבטיחים, שזאת כבר חתיכת מסורת. הרשימה המעניינת כוללת חברות שמתפזרות על תחומים מסייבר, דרך פינטק, עיצוב אתרים ועד מחשוב קוואנטי. דירוג החברות מבוסס כולו על סקר שערכנו בקרב 120 משקיעים מכ-65 קרנות וגופי השקעה. הזוכה במקום הראשון היא פלטפורמת ניהול הכנסים ביזאבו.

בסך הכל בעשרת החברות המבטיחות יש 30 מייסדים, כשלפחות לפי הספירה שלי רק שלושה מהם אינם פעילים עוד בחברות (המספר עשוי להיות גבוה יותר כי חברות נוטות לשכוח לא פעם בדיווחים מייסדים שעזבו). משום מה התצורה הפופולרית ביותר היא של שלושה יזמים לחברה (שמופיעה בחצי מתוך החברות המבטיחות), אם יש למישהו הסבר למה אשמח לשמוע.

אפשר לשפוט את הרעיונות של הסטארט-אפים המבטיחים, אבל כנראה שלא פחות חשוב לבחון את המאפינים הדמוגרפיים והרקע של היזמים. כמעט על בסיס שבועי אני שומע מאנשי הון סיכון שבסופו של דבר הצוות חשוב להם יותר מהרעיון. המשקיע גילי רענן אמר לי השבוע כי בהשקעות סיד למשל אין טעם לדעתו לבזבז אנרגיה על הרעיון, שבכל מקרה ישתנה דרמטית כאשר הוא יפגוש את השוק.

כפי שרבים שמו לב מיד אחרי הבחירה, רק יזמית אחת מתוך ה-30 (חני גולדשטיין מסנאפי) היא אישה. תוצאה מאכזבת מאוד אבל אולי לא מאוד מפתיעה בהתחשב בכך שגם בקרנות ההון סיכון בארץ, אלו שבחרו את הדירוג וקובעות בסופו של דבר את מפת ההייטק, יש שיעור נמוך מאוד של משקיעות נשים. מחקר שהתפרסם ב-2018 בהארוורד ביזנס ריוויו מצא שהיחס של משקיעים מוטה באופן ברור לרעת נשים. כל 30 היזמים ברשימה יהודים - ללא ייצוג למגזר הערבי. את המגזר החרדי מייצגים בכבוד שני היזמים מאחורי פלטפורת עיצוב האתרים אלמנטור, שהגיעה למקום השני.

ניסיתי להריץ קצת סטטיסטיקות על קורות החיים של מייסדי הסטאראט-אפים המבטיחים מהמידע עליהם בלינקדאין (היכן שזה רלוונטי). מבחינת השכלה אוניברסיטת תל אביב היא המקום הבולט ביותר בו הם למדו עם שבעה אזכורים, כשאחריה המרכז הבינתחומי (חמישה). דווקא הטכניון והאוניברסיטה העברית זוכים להכי פחות אזכורים בקורות החיים של היזמים. גם לימודים בארה"ב לא מאוד פופולריים אצל היזמים המבטיחים.

לא במפתיע כנראה, הניסיון התעסוקתי הנפוץ שהמייסדים מגיעים איתו הוא בפער ניכר שירות צבאי ביחידת 8200. מצאתי לפחות שמונה יזמים ששירתו ביחידה. לפני שהקימו את החברה המבטיחה, רוב המייסדים עבדו בסטארט-אפים אחרים. רק מיעוט מהם הגיע מחברות גדולות (מיקרוסופט, פייפאל, ורינט או אלביט), וגם זה קרה לא פעם כי הסטארט-אפ שעבדו בו נרכש. אם פעם ניסיון בחברה גדולה נחשב בסיס טוב ליזמות, נראה שזה כבר ממש לא הסיפור.

המלצות קריאה

• מיכה קאופמן, מנכ"ל ואחד ממייסדי פייבר, שנבחרה במקום ראשון ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים ב-2012, סיפר על השנה המשוגעת של החברה במהלכה המניה שלה זינקה בכ-850% לשווי של יותר מ-7 מיליארד דולר. בימי הקורונה קאופמן התחיל לכתוב טור שבועי לעובדים. "בפעם הראשונה זה היה להסביר לאנשים מה זה קורונה, כשהמטרה היא לספק ידע שמוריד חרדה. אם אתה מבין, אתה יכול להתמודד יותר טוב, ולדבר על המקום שלנו בסיפור הזה ואיך אנחנו רוצים להתמודד עם זה כצוות. עם הזמן, זה הפך להיות שילוב של אישי ועסקי. היו פעמים שכתבתי על יום הנישואים שלי ושל אשתי ועל זוגיות, או על גידול ילדים, היו גם ניתוחים של מה שקורה בתעשייה או חידוד של עקרונות הפעולה של פייבר. זה מאוד חיבר אותי לצוות, כי אנשים מגיבים לזה. זה הפך להיות העיתון שלהם בשבת".
• מוסף G פרסם גיליון מיוחד ובו 45 אנשים, ביניהם אנשי הייטק, סיפרו על האדם ששינה אותם. אדם סינגולדה דיבר על דני טוקטלי שהשקיע בו. אייל וולדמן הודה לשני המשקיעים הראשונים במלאנוקס, פייר למונד מקרן סקויה וארווין פדרמן מ-USVP. ליעד אגמון דווקא התייחס למי שמכר להוריו את המחשב הראשון שלו, קומודור 64. פיונה דרמון, שותפה בקרן JVP, סיפרה על המפגש עם אראל מרגלית.
• ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה, שוחחה על בינה מלאכותית והרגולציה עליה עם אחיה פרופ' שי שלו שוורץ, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של חברת מובילאיי, במסגרת כנס הסטארט-אפים המבטיחים שלנו. "לרגולציה יש תפקיד מאוד חשוב בשמירת האינטרס הציבורי. בעולם אוטופי היינו אומרים שהרגולטור חייב לבחון כל הזמן את הפיתוחים הטכנולוגיים, ולשמור עלינו, על החברה. בפועל, זה לא עובד. הטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד, והרגולטורים נשארים מאחור. הם גם עלולים לגרום לעיכוב בטכנולוגיה, וגם לפתור את בעיות העבר במקום את בעיות העתיד", אמר שלו שוורץ. אפשר לקרוא את התקציר הכתוב פה או לצפות בווידיאו כאן.

מה קרה בתעשייה

• חברת האוטו-טק הישראלית אינוביז (INNOVIZ), המפתחת חיישני לייזר לתחום הרכב (LIDAR) ותוכנת ראייה מלאכותית, הודיעה על כוונתה לצאת להנפקה בנאסד"ק במהלך הרבעון הראשון של 2021. ההנפקה תתבצע באמצעות מיזוג עם הפלטפורמה הבורסאית האמריקנית CGRO בתהליך המכונה SPAC. העסקה צפויה להתבצע לפי הערכת שווי של כ-1.4 מיליארד דולר והיא תהיה ההנפקה הגדולה ביותר באוטו-טק הישראלי מאז הנפקת מובילאיי ב-2016. בגיוס לקראת ההנפקה, בהיקף של כ-350 מיליון דולר, צפויים לקחת חלק כמה מהמשקיעים האסטרטגיים של אינוביז כולל ספקית הטיר1 לתעשיית הרכב MAGNA, חברת הביטוח הפניקס ומשקיעים מוסדיים נוספים.
• פרשת הפריצה לחברת הביטוח שירביט המשיכה להעסיק אותנו גם השבוע. בתחילת השבוע ההאקרים שסוחטים את חברת הביטוח פרסמו התכתבויות שמעידות לכאורה על ביקוש כביכול למידע שברשותם מאיראן. מאוחר יותר במהלך השבוע אורי ברקוביץ' חשף כי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שלחה באופן לא שגרתי למנהלי הגופים המוסדיים הנחיות לחיזוק הגנת הסייבר. בין ההוראות - הנחיה להגביר את הפיקוח על עובדים משמעותיים, והנחיות להדק את הבקרה על תיבות מייל של עובדים לשעבר ושל עובדים בחופשה. בין לבין פרסמנו גם מדריך: איך להתגונן מאירוע דומה לשירביט בשבעה צעדים.
• חברת אינטגרציית שרותי הענן הישראלית אולקלאוד (AllCloud), וחברת הענן של אמזון AWS חתמו על הסכם אסטרטגי במסגרתו תשקיע אמזון למעלה מ-30 מיליון דולר בעידוד מעבר לשימוש בענן בישראל. במסגרת ההסכם, מתוכננים צוותי AWS לשתף פעולה עם אולקלאוד כדי להאיץ את הטמעת שרותי הענן של AWS בקרב מאות לקוחות חדשים, בדגש על סטארט-אפים ומפתחים עצמאיים.
• קרן אוליב טרי ונצ'רס, או בשמה החדש OTV, הקימה קרן חדשה הממוקדת בתחום הבריאות הדיגיטלית, לה גייסה 170 מיליון דולר. אוליב טרי הוקמה ב-2014 על ידי מאיר ניסוויץ, אמיר להט ואלחנדרו ווינשטיין ובהמשך הצטרף גם מנור זמר.
• חברת סטרטסיס, המייצרת מדפסות תלת-ממד, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ האמריקאי Origin בתמורה לסכום שיגיע עד 100 מיליון דולר, בעסקת מזומן ומניות שתושלם בינואר הקרוב.
• חברת התוכנה וויטסמוק, הנסחרת בבורסת תל אביב, דיווחה כי היא בוחנת כניסה לפעילות בתחום הבלוקצ'יין. על-פי הדיווח, לצורך כך מבקשת החברה למנות ליו"ר פעיל את יריב גילת, מייסד חברת האלגו-טריידינג Final ויזם טכנולוגיה ותיק.

מעבר לים

• נציבות הסחר הפדרלית (FTC) הגישה תביעת הגבלים עסקיים ראשונה נגד פייסבוק ובמרכזה דרישה להפריד מהענקית שתי אפליקציות שנרכשו על ידה - וואטסאפ ואינסטגרם. במקביל הגישו גם תובעים כלליים ב-48 מדינות ומחוזות תביעה משלהם נגד החברה שבה נטען כי פייסבוק השתמשה בכמויות אדירות של מידע וכסף כדי למחוץ או לעכב תחרות מצד מי שנתפס על ידה כאיום פוטנציאלי. שתי העסקאות אושרו על ידי אותה נציבות הסחר הפדרלית בזמן אמת, כפי שפייסבוק הדגישה בתגובתה, אך כעת הנציבות טוענת כי אלו נועדו לפגוע בתחרות.
• מערכת AI חדשה של גוגל מאפשרת ליצור מודל של חלבון על בסיס הרצף הגנטי שקודד אותו. הפיתוח של גוגל עשוי לשנות את עולם פיתוח התרופות בעשור הקרוב. "הם פותרים בעיה שלא הייתי בטוח שתיפתר בימי חיי", אמר לגלי וינרב אשד רבינוביץ', חוקר בחברת (Data Science Group (DSG העוסקת באלגוריתמיקה בתחום הרפואי ובתחומים אחרים.
• מניית Airbnb זינקה ב-111% ביומה הראשון למסחר, למחיר של 143 דולר למניה - לעומת 68 דולר בהנפקה.
• חברת שיתוף הנסיעות אובר(Uber) מכרה את יחידת המכונית האוטונומית שלה למתחרה מעמק הסיליקון, אורורה חדשנות (Aurora Innovation). מדובר באקזיט האחרון של אובר שנועד לעזור לחברה לקיים הבטחה לבעלי המניות שלה להפוך לרווחית.
• ענקית הסחר האלקטרוני הסינית JD.COM הפכה לפלטפורמה המקוונת הראשונה שמקבלת תשלומים במטבע הדיגיטלי הריבוני של ממשלת סין.
• ג'ף בזוס הודיע כי חברת החלל שלו, "בלו אוריג'ן" תשגר אישה אל פני הירח בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית.

גיוסי הון

• ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל מעריך שגיוסי ההון סיכון של חברות ישראליות יחצו השנה את רף ה-10 מיליארד דולר , עלייה של 20% לעומת אשתקד. המשמעות היא שסך הגיוסים בחברות ישראליות יותר משילש עצמו בתוך שש שנים. עם זאת, מספר הסטארט-אפים החדשים הנפתחים מדי שנה יורד זו השנה השלישית וב-2020 גם נרשמה ירידה משמעותית בגיוס הון בסבבים ראשוניים. לפי הדוח, אחד המגזרים שצמחו הכי הרבה השנה היה הסייבר הישראלי שזינק ל-2.5 מיליארד דולר בגיוסים, לעומת 1.66 מיליארד בשנה שעברה. המבול של כספים שזרם לסייבר הישראלי הורגש היטב השבוע כאשר שורת חברות בתחום הודיעו על סבבים חדשים.
• הגיוס הגדול ביותר של מגזר הסייבר השבוע היה של הסטארט-אפ וויז (Wiz), העוסק באבטחת ענן. וויז גייס 100 מיליון דולר בהובלת הקרנות סקויה ואינדקס. בסיבוב השתתפו גם הקרנות אינסייט, סייברסטארטס וסרקה. וויז הוקמה רק בחודש מרץ השנה על ידי המייסדים של אדאלום, שנמכרה ב-2015 למיקרוסופט - אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק.
• המתחרה של וויז בתחום אבטחת הענן, אורקה סקיורטי, שהקימו שמונה יוצאי צ'ק פוינט, הודיעה השבוע על גיוס 55 מיליון דולר. זהו הגיוס השני של אורקה במהלך 2020, כאשר במאי האחרון הודיעה החברה על גיוס של 20.5 מיליון דולר. הובילה את הסיבוב קרן ICONIQ Growth והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים של אורקה - YL ונצ'רס, GGV קפיטל וגם "סיליקון ואלי CISO השקעות", קבוצת אנג'לים המורכבת מ-50 מנהלי אבטחה מובילים בארה"ב.
• הסטארט-אפ ביוניק Bionic, שמעביר את האפליקציות הארגוניות דרך הנדסה הפוכה כדי לזהות בעיות אבטחה, נחשף לאחר השקעה של 17 מיליון דולר. בגיוס הסיד בשנה שעברה גייסה החברה 4 מיליון דולר בהובלת המשקיע גילי רענן, מייסד קרן סייברטארטס, ובהשתתפו עוד שורה של אנג'לים . בחודש שעבר גייסה ביוניק עוד 13 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית באטרי ונצ'רס. מייסדי החברה הם עידן ניניו ואייל ממו, שניהם בוגרי יחידות טכנולוגיות במודיעין.
• חברת רימילק, המייצרת מוצרי חלב המכילים חלבוני חלב פרה ללא שימוש בבעלי חיים, גייסה 11.3 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן fresh.fund בהשתתפות ProVeg, CPT Capital OurCrowd וחברות המזון תנובה, טמפו והוכלנד (גרמניה), ולצידם בראדלי בלום, המייסד והמנהל לשעבר של ברקשייר פרטנרס; המשקיע ההולנדי הבולט סאקה בוש; עמיעד סלומון, יזם ומשקיע טכנולוגי; משקיע הפודטק בני נופך ואחרים.
• אלסטום הצרפתית, שתספק את מערכות האיתות ומערכות השליטה והבקרה לקו האדום של תל אביב, תשקיע 7 מיליון דולר בסיילוס (Cylus), חברה ישראלית המתמחה באבטחת סייבר, בין היתר ברכבות.
• חברת הסייבר Salt Security גייסה 30 מיליון דולר בסבב B שהובל על ידי קרן סקויה קפיטל. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים Tenaya Capital, S Capital , Y Combinator . חברת Salt Security הוקמה ב-2016 על ידי רועי אליהו (מנכ"ל) ומייקל ניקוסיה (סמנכ"ל תפעול).
• חברת At Bay שמבטחת חברות נגד איומי סייבר בעידן הדיגיטלי, גייסה 34 מיליון דולר בסבב C בהובלת קרן קומרה קפיטל. החברה חשפה גם את השקעתה של קרן M-12 של מיקרוספט שהכפילה את השקעתה בסבב גיוס זה. At-Bay נוסדה ב-2016 על ידי רותם אירם ורומן יצקוביץ'.
• פיירבולט, המפתחת מחסן נתונים בענן, גייסה 37 מיליון דולר מזאב ונצרס, TLV ונצ'רס, בסמר ו-Angular Ventures. פיירבולט הוקמה על ידי אלדד פרקש אחד ממייסדי סייסנס וסער ביטנר, לשעבר בכיר בסייסנס.
• חברת ג'ייגנטיק הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 7 מיליון דולר, בהובלת NFX Capital Fund ו- Union Tech Ventures. ג'ייגנטיק הוקמה על ידי רון ברייטמן ועודד פרומר ב-2017, והיא עומדת מאחורי פיתוח אפליקציית המשחק Clawee, המאפשרת לשחקנים ברחבי העולם לשלוט במכונות מנוף אמיתיות (Claw Machines), באמצעות שידור וידאו חי. כאשר השחקנים זוכים, הפרס נשלח ישירות אליהם הביתה.
• חברת SeeTree, המפעילה מערכות מבוססות בינה מלאכותית למגדלי עצים, הודיעה על גיוס סבב B של 30 מיליון דולר בהובלת ה-IFC (זרוע ההשקעות של הבנק העולמי). בסבב השתתפו גם אורביה, החברה המחזיקה ב-80% מהבעלות על חברת נטפים; יצרנות מיץ התפוזים Citrosuco והיצרנית היפנית Kubota, המתמחה בייצור טרקטורים ומיכון לחקלאות ולבנייה. חברת SeeTree נוסדה בספטמבר 2017 על ידי גיא מורגנשטרן וישראל טלפז, קציני מודיעין לשעבר ויזמים סדרתיים.
• בריינסגייט (BrainsGate), שפיתחה טיפול חדשני לשבץ מוחי חסימתי, גייסה 14 מיליון דולר לפי שווי של 147 מיליון דולר לפני הכסף. את הסבב הוביל משקיע חדש, קרן ההון המשותפת BNP, לצג חברת ההשקעות והייעוץ SPERO, והמשקיעים הקיימים, אלרון, מדטרוניק, אגת, פיטנגו ו-Cipio.
• הסטארט-אפ myInterview, שמפתח פלטפורמת ראיונות וידאו חכמה לתהליך גיוס עובדים, גייס סבב סיד בהיקף של 5 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן Aleph. בסבב השתתפו המשקיעים קודמים Entrée Capital ו- SeedIL Ventures.
• הסטארט-אפ יוניט Unit, שמפתח פלטפורמה לארגונים עבור בניית שירותים פיננסיים ללקוחותיהם, נחשף והודיע על השלמת שני סבבי גיוס (Seed ו-A) בהיקף 18.6 מיליון דולר. סבב הסיד הובל על ידי TLV פרטנרס ו-Aleph הובילה את סבב A. מייסדי החברה הם איתי דמתי ודורון סומך, שייסדו ב-2008 את Leverate.