"ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050". כך אמר היום (שבת) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים הבינלאומית בבריטניה. לדברי נתניהו, "בתחום האנרגיה הסולארית, במהלך חמש השנים האחרונות, הגדלנו את הייצור מכ-2% לכ-10%. עד לשנת 2030, אנרגיה סולארית תספק יותר משליש מכלל החשמל של ישראל".
ראש הממשלה התייחס לאתגר המרכזי במעבר לאנרגיות מתחדשות - תחום אגירת האנרגיה. לדבריו, "האתגר שעדיין ניצב בפנינו בתחום האנרגיה הסולארית הוא סוגיית האחסון. ממשלתי שוקדת על מדיניות שתתגבר על האתגר הזה. למזלנו, יש לנו מאות חברות הזנק ישראליות שעובדות על נושא זה, ועל נושאים אחרים בתחום האנרגיה החלופית. חברות אלה מקבלות ועתידות לקבל מיליארדי דולרים בהשקעות. אני משוכנע שמדענים ויזמים ישראליים, בזכות כושר ההמצאה שלהם שאינו יודע שובע, יאפשרו לנו למלא את תפקידנו במהפכת האנרגיה הסולארית הגלובלית".
על כן, תשתף לדבריו פעולה ישראל עם איחוד האמירויות ובחריין: "שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הסולארית הוא גם חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה החדש שלנו עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין. לכן, אנרגיה סולארית לא רק מסייעת לבטל את התלות בדלקים פוסיליים, אלא גם עוזרת לנו לחזק את השלום הישראלי-ערבי. שתי המטרות האלה מציעות לנו עתיד בהיר, נקי ובטוח".
משמעות הצהרת נתניהו היא הפסקת השימוש בדלקים מאובנים בישראל עד 2050, ויישור קו עם מדינות מערביות בנוגע להפסקת פליטות הפחמן. בכדי לממש את ההצרה, על ישראל להפסיק לא רק לשרוף דלקים מאובנים בסקטור ייצור החשמל ולהפסיק את השימוש גם בגז הטבעי, אלא להפסיק לייבא לישראל מכוניות עם מנוע בעירה פנימי, ולהעביר את כלל סקטור התחבורה לחשמל. להחלטה, באם תיושם, ישנן השלכות ומשמעויות עבור כלל הסקטורים בישראל. סקטור הבנייה, למשל, יצטרך לעמוד בתקינה מחייבת של בנייה ירוקה, וחיפושי הגז והנפט בים יחדלו מלהתקיים.
ישראל עדיין לא מימשה את היעד הקודם שהציבה בתחום האנרגיה
לאחרונה הציבה ישראל יעדים בתחום האנרגיה לשנת 2030: הגעה לסף ייצור של 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות. ואמנם, ישראל לא מימשה את היעד הקודם שהציבה - 10% עד 2020. בדו"ח מבקר המדינה האחרון שפורסם לפני כחודש, מצא המבקר כי בסוף שנת 2019 עמד ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על 5% בלבד, לעומת יעד הביניים שהוצב - 10%. בשנת 2020 ההתייעלות האנרגטית של ישראל הייתה צריכה לעמוד על 20%, אך בפועל שיעור ההתייעלות עומד על 7.5% בלבד.
בנוסף, לפי המבקר, גם בתחום התחבורה - סקטור משמעותי מאוד המסב זיהום אוויר רב ומבצע שימוש ניכר בדלקים מאובנים, המצב אף הוא אינו מעודד. בעוד שנקבע כי עד שנת 2030 תופחת הנסועה הפרטית ב-20%, משנת 2015 ועד שנת 2018 דווקא גדל היקף הנסועה ברכבים פרטיים ב-15%, לעומת גידול של 2% בלבד בתחבורה הציבורית.
לישראל, בשלב זה, אין תוכנית ממשלתית מאושרת להגעה לנייטרליות פחמנית ומעבר מוחלט לדלקים מאובנים עד שנת 2050. לפי החלטת הממשלה, בשנת 2030 70% מסקטור החשמל בישראל יתבסס על גז טבעי - דלק מאובן התורם לשינויי האקלים ומחריף אותם.
יתר על כן, בחודש אוקטובר האחרון, מיד לאחר כינון היחסים עם איחוד האמירויות, חתמה קצא"א על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל. החברה תשנע נפט בקו ימי מאזור המפרץ הפרסי לאילת ומשם למתקני קצא"א באשקלון, תוך אספקה ללקוחות באגן הים התיכון. ארגוני הסביבה מוחים על ההחלטה, שלטענתם לא רק מקבעת את השימוש בדלקים המאובנים המזהמים, אלא גם מציבה בסכנה את שונית האלמוגים באילת.
בריטניה דוחפת קדימה לפעולה בינלאומית בנושא האקלים
לרגל הוועידה, מנהיגי האיחוד האירופי סיכמו לחתוך את פליטות הפחמן של מדינותיהם ב-55% עד שנת 2030. ממשלת בריטניה אף הודיעה אתמול (ו') כי משלם המסים הבריטי יפסיק לממן פרויקטים של דלקים מאובנים מעבר לים, כחלק מהדחיפה של הממשלה לפעולה בינלאומית בנושא האקלים. בכך, לא תעמיד יותר הממשלה מימון לפרויקטים של פחם, נפט וגז טבעי מחוץ לשטחה.
משלמי המסים בבריטניה מימנו פרויקטי פיתוח של דלקים מאובנים מעבר לים ביותר מ-21 מיליארד לישט, למרות קריאותיהם של פעילי אקלים וחברי פרלמנט לעצור זאת. בריטניה כבר הציבה יעד חדש להפחתת הפליטות שלה בהתאם להסכם פריז - עד שנת 2030, תפחית בריטניה את הפליטות ב-68% בהשוואה לרמתן ב-1990.
היום, כאמור, חמש שנים לאחר כינון הסכם פריז, התאספו מנהיגים של יותר מ-70 מדינות לפסגת אקלים, בה הציבו התחייבויות חדשות בנוגע להתמודדות עם משבר האקלים. לפי מחקרים, ההתחייבויות הנוכחיות במסגרת הסכם פריז אינן מספיקות בכדי לעמוד במטרה לשמור על עליית הטמפרטורה העולמית מתחת ל-1.5 בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית.
כלכלות גדולות רבות התייצבו עם יעדים ארוכי טווח להגיע לפליטת אפס נטו סביב אמצע המאה. סין תגיע לניטרליות פחמן עד 2060, בעוד האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, בריטניה ושלל כלכלות קטנות יותר יעשו זאת גם בשנת 2050. הנשיא הנבחר בארה"ב, ג'ו ביידן, סימן את מחויבותו להגיע לאפס נטו עד 2050. בפגישת המנהיגים שהתקיימה היום, לא הייתה נוכחות אמריקאית, שכן ביידן טרם נכנס לתפקידו, ונשיא ארה"ב הנוכחי - דונלד טראמפ - בחר שלא להשתתף בה. כזכור, טראמפ הוציא את מדינתו מהסכמי פריז.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הגיבה לדבריו של ראש הממשלה ואמרה הערב: "המדיניות הסביבתית שראש הממשלה מתווה בדרך למעבר מלא מדלק מאובנים לאנרגיה מתחדשת, מהווה בשורה אדירה בעבור אזרחי ישראל. בדבריו בוועידת האקלים הבין-לאומית, ראש הממשלה הציג מדיניות הפוסלת מיזמים הכוללים דלק מאובנים. כעת, עלינו לעצור באופן מידי מיזמים אלה, שעלולים למנוע ממדינת ישראל להגיע ליעד של 100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050".
אלעד הוכמן, מנכ"ל "מגמה ירוקה" מסר בתגובה לדברים: "לצערנו, הבטחותיו של רה"מ הערב בוועידת האקלים ריקות מתוכן. הצהרה כללית וחסרת משמעות בהיעדר תוכנית ממשלתית אמיתית. אנו דורשים יעד אופרטיבי למעבר צודק של 50% אנרגיה מתחדשת עד 2030 ו-100% עד 2050. וכמובן את ביטול כלל התוכניות להקמת תשתיות פוסיליות ודלקים מזהמים בישראל".
יוני ספיר, יו"ר ארגון "שומרי הבית", אמר על הצהרת נתניהו: "דברי נתניהו עלולים חיש קל להתברר כדברי רהב ללא כסות, שכן אין כיום תכנית אב למשק האנרגיה ולא הייתה במהלך השנים עד כה כל עמידה ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. כמו"כ, אין בדבריו משום התחייבות לאיפוס פליטות עד 2050 (גזי חממה נפלטים לא רק מדלקים פוסיליים), כפי שהצהירו כבר 126 מדינות בעולם.
"יתרה מזו, התחייבותו מהיום לייצור מעל שליש מהחשמל שלנו מאנרגיה סולארית ב- 2030, אינה עומדת בקנה אחד עם תכנית משרד האנרגיה שאושרה לאחרונה בממשלה, לפיה 26% בלבד מהחשמל שלנו ייוצר מאנרגיה סולארית בשנת 2030. על ישראל להתאמץ יותר בתחום הפחתת הפליטות, להכריז על אפס פליטות ב- 2050 וליישר בכך קו עם המגמה הבינלאומית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
