"יש היום יותר לחץ בענף הבנייה. חברות הבנייה הבינו שהמציאות השתנתה ומנסות יותר להשקיע בבטיחות", אומר עו"ד רונן ורדי. הוא מכיר את הענף משני כובעיו: מומחה לבטיחות, העוסק בייעוץ לחברות, וגם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, בדגש על תאונות בבנייה. "אני תמיד אומר לאנשים שיותר זול להעסיק אותי בשלב המניעה מאשר לאחר מעשה".
את השינוי שחל בתקופה האחרונה הוא מייחס בעיקר לאכיפה המוגברת של מינהל הבטיחות, ולשיתוף פעולה עם רשם הקבלנים ועם החשב הכללי לעניין עבודה מול קבלן רשום. "זה שינוי שאני רואה ממש בחודשים האחרונים. רשם הקבלנים התנער במשך שנים מאחריותו בנושא".
גם עכשיו, זה לא שיש שטף של חברות ששוללים להן את הרישיון, גם אחרי כמה תאונות שהתרחשו אצלן. בסך הכול נשללו עד כה שישה רישיונות ועוד כמה על תנאי.
"התהליכים לוקחים זמן. כשמתלים רישיון לחברה גדולה - זה הליך שיכול לקחת שנים. יש בתי משפט, עררים ודיונים. זה קצה של שנתיים עבודה. חוץ מזה, היום הלחץ הוא רק בעצם השימוע. רק השימוע מכניס לסטרס. מספיק שרשם הקבלנים מוציא זימון לשימוע, וכבר החברות מתיישרות. מתוך הבנה שהסנקציה של רשם הקבלנים היא חמורה".
החברות מתיישרות? תסתכל ברשימת צווי הבטיחות המתפרסמת באתר של מינהל הבטיחות, תראה שמות שחוזרים על עצמם שוב ושוב.
"יש חברות גדולות במשק שלקחו על עצמן את עניין הבטיחות ומובילות בתחום הזה - כמו תדהר ודניה סיבוס. אבל אם תקחי חברות בגודל בינוני שמככבות בצווי הבטיחות, גם שם מתחילים להיזהר.
"אני יכול לספר לך על חברה גדולה שהחשב הכללי מנע מהם לגשת למכרז ממשלתי גדול בצפון הארץ בגלל ענייני בטיחות. זה הפסד משמעותי של חוזה, וזה הכניס אותם ללחץ והם עושים תוכנית בטיחות מקיפה ורצינית".
"פרמיות נמוכות בחברות הביטוח"
מה דעתך לגבי תוכנית הכוכבים של התאחדות בוני הארץ? זו תוכנית שמאפשרת לחברות לקבל דירוג בטיחות באופן וולנטרי.
"זה אמנם לא חלק מהרגולציה, אבל הייתי רוצה לראות את חברות הביטוח מפחיתות פרמיות של הביטוחים למי שיש לו דירוג גבוה יותר בכוכבי הבטיחות, שזה יהיה כמו מובילאיי ברכב. כמו בונוס או הטבה או הכרה בתוכנית".
תאונה באתר בנייה בבית שמש. "חלק מהחברות הוסיפו תדרוך בוקר לעובדים" / צילום: מד"א
גורמים נוספים שתורמים לדבריו לשינוי בגישה של החברות כלפי סוגיית הבטיחות הם פעילותם של הארגונים החברתיים, הלחץ מצד אמצעי התקשורת, והקמתה של יחידת פלס במשטרה, המטפלת בתאונות בנייה. גורם נוסף הוא הקו הם שמפעיל המוסד לבטיחות ולגהות, המאפשר לעוברי אורח לדיווח על סכנות באתרי בנייה. אולם באשר אליו הוא אומר: "חלק מהפניות לשם הן מגמתיות. בהחלט יכול להיות שכן שסובל ממטרד רעש או בנאדם שחסמו לו את הגישה ומניסיון לפגוע בקבלן הוא מדווח דיווחי סרק. הקבלנים מספרים על זה".
גורם נוסף שורדי מונה הן הרשויות המקומיות. "הן נכנסות יותר ויותר לעניין, למשל בהפעלה של עגורני צריח, גידור עבודות, כניסה ויציאה של כלים".
אתה רציני? אנחנו שומעים תלונות רבות של אזרחים על מפגעים שהרשויות מתנערות מהם או על מקרים של כמעט ונפגע. רק לאחרונה שמענו על בלוקים שנפלו מעגורן לתוך חצר בית ספר ברמת גן.
"ברמת גן עצרו את העבודה לאותה חברה שנפלו לה הבלוקים לכמעט חודש וחצי בצו מינהלי, ולא איפשרו את העבודה עד שהובטח שאף אחד לא ייפגע. הם לוקחים את זה מאוד ברצינות".
אז איפה אתה רואה אכיפת יתר?
"מינהל הבטיחות, שספג הרבה ביקורת גם מהתקשורת וגם מהכנסת, פעל לתגבור תקנים ונוספו מפקחים. חלק גדול מהם הופנה לתגבור אתרי הבנייה והמדיניות הבלתי מוצהרת היא להכביד על הקבלנים, להטיל עליהם הרבה צווים. הלחץ הזה גורם למפקחים להטיל צווים גם בחוסר שיקול דעת. הם לא באים בצורה מקצועית ושקולה ומוציאים צו היכן שיש באמת סכנת חיים, אלא מוציאים צו כחלק ממדיניות להחמיר עם הקבלנים. צווים שבזמנים אחרים בצורה שקולה לא היו מוצאים. זו אכיפת יתר.
"אני מבין את מינהל הבטיחות, אבל אכיפת יתר כזאת מביאה לסנקציות כלכליות שהן פגיעה בחופש העיסוק. הם מחפשים כל דרך אפשרית להפחית את התאונות, אבל לא בטוח שאכיפת היתר תעשה זאת.
"סיפר לי קבלן קטן שמשפץ בתים של עמידר, שקיבל עיצום של 35 אלף שקל על כך שמפעיל משאבת הבטון שבא לאתר עלה על הגג, ואז עוד עיצום של 21 אלף שקל על שהודה שאין לו עצמו אישור עבודה בגובה. זה חוסר מידתיות. זה כמעט 60 אלף שקל, כל הרווח שלו בפרויקט בערך. יכלו להסתפק גם בעיצום אחד. גם 35 אלף שקל לקבלן קטן זה הרבה כסף. זו לא חברה בסדר גודל של דניה סיבוס.
"בעיה שנייה היא שבמכרזים כל מה שמעניין את המזמינים - גם אם זה המדינה והרשויות המקומיות - הוא המחיר הנמוך ביותר. אפילו משרד הביטחון, שמוביל במכרזים בשטח, שינה את ההגדרות שלו לבטיחות, אבל עדיין לא קבע ששיפורי הבטיחות האלה יתוקצו בנפרד. הרשויות המקומיות עושות מכרזים שבכתבי הכמויות שלהם לא מכניסים את הבטיחות. עוזרי הבטיחות נכנסו לחוק ב-2018 אבל לא נכנסו לתמחור. מבחינת המדינה, תביאו אותו על חשבונכם".
"השקעה בטכנולוגיה דורשת תקציב"
למרות מה שאתה אומר, לא רואים ירידה משמעותית במספר התאונות.
"אני חושב שייקח עוד קצת זמן עד שנראה שהמספרים מתחילים לרדת בצורה אמיתית, לא בגלל קורונה או בגלל הירידה בהתחלות הבנייה.
"החברות הגדולות, וחלק מהבינוניות, כבר יותר ויותר מפתחות מנגנונים של הגנה. שימוש באפליקציות של כניסה לאתר, שימוש בטכנולוגיות של מניעת התנגשות של עגורנים. מערכת כמו מובילאיי באתרי בנייה. כמובן שהשקעה בטכנולוגיה דורשת תקציב, לכן זה מתחיל מהגדולות, אבל אנחנו רואים אצלן גם דברים שהם מעבר למה שהחוק דורש. יש תדרוך בוקר לעובדים, שהחוק אינו דורש אבל זו הבנה שככה מייצרים כל הזמן מערכת פרואקטיבית מניעתית.
"יש צורך להכניס אחריות גם על קבלני המשנה. שכל קבלן משנה יהיה אחראי על האנשים שלו, ומנהל העבודה יהיה אחראי על האינטגרציה ועל התהליכים הכלליים, כמו הפעלת העגורן, הקמת פיגומים".
חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, מסר בתגובה: "הטענה שמוציאים צווים בצורה לא שקולה אינה נכונה. הצווים שהמפקחים נותנים משקפים את המציאות העגומה שהם רואים בשטח, של חוסר הקפדה על כללים בסיסיים לעובדים, ובפרט בענף הבנייה. לכן, מינהל הבטיחות ימשיך באותה מדיניות של הקפדה חסרת פשרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.