האיחוד האירופי מגביר את הלחץ על ישראל להטיל מס פחמן ומאיים במכסים

כלכלני בנק ישראל הגיעו למסקנה כי מיסוי פחמן הוא המדיניות היעילה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה. בבנק המרכזי צפויים לפרסם בקרוב גם שיעור מומלץ של המס העתידי. זאת כשברקע חשש כי האיחוד האירופי יטיל בקרוב מכסים על יבוא ממדינות שאינן מנהיגות מדיניות של "תמחור פחמן" - צעד שעלול לפגוע ביצוא הישראלי לאירופה, שהיא עדיין שוק היעד הגדול ביותר לייצוא. 

בסוף השבוע הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל "מחוייבת למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד 2050". בניגוד להצהרה הלא-מחייבת של נתניהו, האיחוד האירופי כבר קבע הגעה לאפס פליטות עד שנת 2050 כיעד מחייב. המאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות גזי החממה צפוי לחזור וביתר שאת לאחר שהעולם יסיים את העיסוק במשבר הקורונה ולאחר כניסתו לתפקיד של נשיא אמריקאי חדש, שכבר מינה את סגן הנשיא לשעבר אל גור לעמוד בראש המאמץ לבלימת התחממות כדור הארץ. על רקע המאמץ הזה יתקשו הפוליטיקאים בישראל להמשיך ולהתעלם מהסוגיה הרגישה של הטלת מס על פליטות פחמן.

על רקע זה, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל תומכת במדיניות של תמחור פליטות פחמן. זאת, בתנאי שלא תיגרם פגיעה לאוכלוסיות חלשות בישראל ולתחרותיות התעשייה הישראלית. "כדי להתמודד עם משבר האקלים ולעבור לכלכלה דלת פחמן, עלינו לבחון, ביחד עם המדינות המובילות בתחום זה, כלי מדיניות יעילים כמו מנגנוני תמחור פחמן שיעודדו הפחתת פליטות גזי חממה" אמרה גמליאל בדברים שהעבירה ל"גלובס" והוסיפה "נמשיך לחקור ולשתף פעולה עם כלל הגורמים במשק, כדי להגיע לפתרון הטוב ביותר לחברה, לכלכלה ולסביבה".

התובנה בבנק המרכזי והאיום האירופי

"תמחור פחמן" הוא שמה של מדיניות המבוססת על צעדים כמו מיסוי של פליטות פחמן או סחר במכסות - שלא היו מקובלים עד היום בישראל. כיצד ישפיע תמחור פחמן על ישראל? האם יפגע באוכלוסיות חלשות ובתעשייה הישראלית - ואם כן - כיצד ניתן למנוע את הפגיעה? לשאלות האלה הוקדשה סדנה שערך לאחרונה המשרד להגנת הסביבה בהשתתפות בנק ישראל והמכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI). במסגרת הסדנה הוצג מחקר חדש מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI ) שסקר מודלים שונים לפיצוי קבוצות אוכלוסייה שייפגעו מהטלת מנגנון של תמחור פחמן.

בפני הממשלות עומדות כיום שלוש דרכי מדיניות עיקריות למדיניות שמצמצמת את פליטות הפחמן: סבסוד תכניות של התייעלות והפחתת פליטות, סחר במכסות ומיסוי פליטות פחמן. הדרך הראשונה, של סבסוד, הונהגה כבר בישראל ונחשבת לפתרון הקל ביותר מבחינת הקושי הפוליטי ליישם אותו, אבל תרומתה להפחתת פליטות שנויה במחלוקת. בסבסוד תכניות התייעלות אנרגטית המדינה מסייעת למעשה לתעשיות מזהמות להמשיך ולפעול, ולדעת הכלכלנים הרבה יותר הגיוני ונכון להפנות את התקציבים לפיתוח תעשיות לא מזהמות שיוכלו להחליף את התעשיות המזהמות.

הדרך השנייה של סחר במכסות (Cap and trade) כבר מופעלת כיום במרבית המדינות המפותחות ובראשן במדינות האיחוד האירופי - שם נקבע מחיר של 28 אירו לטון פליטת פחמן. כך למשל בעלי תחנת כוח מזהמת נדרש לשלם עבור כל טון שהתחנה פולטת מעבר למכסה. הבעיה בשיטת הסחר במכסות היא שהאפקטיביות שלה יורדת ככל שהיא מוטלת על מקורות זיהום קטנים יותר - כמו כלי רכב או תנורי עצים. לדעת גופים כלכליים בינלאומיים כמו קרן המטבע השיטה כלל אינה מתאימה ליישום במדינה קטנה כמו ישראל.

מיסוי פחמן נתפס כיום על ידי קונצזוס של כלכלנים כמדיניות היעילה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה, לאור הבעיות הכרוכות בשתי הדרכים הראשונות. למסקנה דומה הגיעו כאמור גם כלכלני בנק ישראל והם צפויים לפרסם בקרוב שיעור מומלץ של המס העתידי, פרי מודל שפיתח ליאור גאלו חוקר בחטיבת המחקר של הבנק המרכזי.

מעבר להמלצות, מתברר שמיסוי פחמן עתיד להפוך בקרוב לכורח מציאות - והראשונים שעשויים להיפגע מכך הם היצואנים הישראלים. תכנית הגרין דיל האחרונה שאישר האיחוד האירופי אושרה יוזמה להטלת "מס התאמת פחמן" (Carbon adjustment tax). הרעיון הוא להטיל מכס על יבוא לאיחוד האירופי של מוצרים שיוצרו במדינות שבהן אין מדיניות של תמחור פחמן. "המשמעות של המס הזה מבחינת ישראל היא הפסד כפול גם את הפגיעה בייצוא וגם את התקבולים על המס הזה, שיישארו בידי האיחוד האירופי" אומרים לגלובס גורמים ממשלתיים.

העשירונים הנמוכים חשופים במיוחד

המוקש בדרך ליישום מיסוי פחמן בישראל הוא כאמור פוליטי. הדרך המקובלת במערב לנסות ולנטרל או לפחות לצמצם את ההתנגדות לצעד כזה היא חבילת פיצויים לקבוצות האוכלוסייה שעלולות להיפגע ממס פחמן באופן לא שוויוני. על רקע זה הציגו בסדנה ד"ר יאן שטקל ולאונרד מיסבאך מחקר מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) שבחן את ההשלכות של מגנון תמחור פחמן בישראל לפי עלות של 140 שקל לטונה.

המחקר מצא כי להשפעות המס יהיו חשופים במיוחד העשירונים הנמוכים ובנוסף משקי בית בחברה הערבית, בפריפריה, או משקי בית שיש בבעלותם כלי רכב, יושפעו במידה רבה יותר ממשקי בית אחרים. מצד שני ההשפעה של תמחור פחמן על משקי בית בחברה החרדית תהיה המזערית ביותר, ככל הנראה הודות לשיעור אחזקת רכב נמוך. המחקר מציג מנגנונים ודרכי פעולה שונות למתן הגנה למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה יותר. בין היתר, ייעוד וחלוקה מחדש של חלק מהתקבולים שיתקבלו מתמחור הפחמן באופן שימזער את ההשפעות הכלכליות השליליות הפוטנציאליות.

צעדים אפשריים שננקטו כבר בעולם יכולים להיות בידוד בתים במימון ממשלתי, שוברים לתחבורה ציבורית או אפילו משלוח צ'ק בדואר, כפי שנעשה לאחרונה בארה"ב בנסיבות שונות לחלוטין.