כך הפיצו כלי תקשורת בישראל מידע מוטעה על נפטרים מחיסון הקורונה

ביום שלישי שעבר פרסם מנהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA) תקציר על הניסוי של חברת פייזר בחיסון לקורונה, ממנו עלה כי החיסון יעיל ובטוח לשימוש וככל הנראה יאושר בימים הקרובים (ומאז אכן קיבל אישור חירום). אלא שהכותרות שצרכן החדשות הישראלי קיבל, היו אחרות:

ynet שלחו פוש: "לקראת אישור ה-FDA: פייזר דיווחה כי שניים מתו לאחר שקיבלו חיסון בניסוי, אחד סבל ממחלות רקע".

 העדכון של Ynet / צילום: צילום מסך

"כאן חדשות" צייצו: "ה-FDA: שני משתתפים בניסוי של פייזר מתו, לא ברורה יעילות החיסון של החברה על ילדים מתחת לגיל 16".

 הציוץ של "כאן"

בערוץ 12 הדיווח הטלוויזיוני לווה בכיתוב גדול על כך ששני נסיינים מתו, גם ה"פוש" של וואלה היה על שני המתים בחיסון, וכך גם הכותרת באתר מעריב.

צילומי המסך מאתרי החדשות לגבי שני המתים מהניסוי עברו בסערה ברשתות ובקבוצות הוואטסאפ, והפכו ל"חומר עובדתי" בידי המתנגדים לחיסוני הקורונה.

 "מעריב" מעדכן על הנסיינים / צילום: צילום מסך

תוכן הפושים והכותרות בישראל לא היה שקר במובן הפשוט של המילה, אבל הוא היה מטעה. המידע על מקרי המוות אכן הופיע בעמוד 41 של הדוח, שם נכתב כי מתוך 44,000 משתתפי הניסוי, נפטרו שני אנשים שקיבלו את החיסון וארבעה שקיבלו זריקת פלצבו, ועל-פי הדוח, "מקרי המוות תואמים לאירועים המתרחשים באוכלוסייה הכללית של קבוצות הגיל בהן התרחשו". משמעות הדברים היא שגם לדעתם של אנשי ה-FDA אין שום קשר בין מקרי המוות לבין החיסון, בדיוק כפי שמקרי המוות בקבוצת הפלצבו אינם קשורים לניסוי. פשוט, סטטיסטית - בכל קבוצה של 44,000 איש בעלת מאפיינים הכוללים מחלות רקע, יהיו מקרי תמותה בשיעור דומה. 

 הכיתוב המטעה בערוץ 12 / צילום: תמונה פרטית

הדיווח המטעה בולט במיוחד בהשוואה לאתרי החדשות הגדולים בעולם. הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, בלומברג, BBC, וול סטריט ג’ונרל, וסוכנות אי.פי - באף אחד מהאתרים הללו המידע על אותם נפטרים מבין משתתפי החיסון, לא הופיע - לא בכותרת המאמר ולא בכותרת המשנה. מיעוט האתרים, שבכלל ציינו את המידע על המתים, הביאו את המידע רק בתחתית גוף הידיעה, ובצמוד להסבר על כך שמדובר באחוז תמותה דומה לזה שיש בכלל האוכלוסייה.

לאחר מספר שעות, מרבית הידיעות בישראל כבר תוקנו ודיווחו על כך שעל-פי ה-FDA החיסון בטוח לשימוש. אולם בכל האתרים אותם בדקנו, עדיין הוזכרו שני המתים מהניסוי בכותרת המשנה, וזאת ללא כל איזכור להטעייה הקודמת, וכאשר האפקט הציבורי הראשוני כבר נעשה.

 ה"פוש" של וואלה! / צילום: צילום מסך

יש לציין לטובה את מערכת הארץ-דה מרקר שבדומה לאתרים הגדולים בעולם, לא הזכירה את מקרי התמותה חסרי החשיבות המחקרית. 

כשניוז הופך להטעיה

פושים, כותרות, כותרות משנה, ציוצים או כיתוביות על מסך הטלוויזיה, הם הדרך של מערכות התקשורת לומר לצרכנים מהו המידע הכי חשוב ומרכזי שאותו עליהם לדעת. אך כאשר אלה משמשים להצגת מידע טפל כעיקר - מדובר בהטעיה.

אצלנו בגלובס: טוב יותר, אך לא מושלם

אמנם, מערכת גלובס הייתה בין המערכות שלא הזכירו את המתים בפוש שיצא ובכותרת האתר, שבהם נכתב שב-FDA אומרים ש"אין ממצאים שימנעו את אישורו" של החיסון. אך כותרת המשנה באתר כן נפתחה במידע על המתים, אם כי ציינה גם את נפטרי הפלצבו, וכן כי "נראה כי ה-FDA אינו מייחס את מקרי התמותה לחיסון".

 ה"פוש" של גלובס / צילום: צילום מסך