האם שר הרווחה ינצל את ההזדמנות האחרונה שנותרה לו לדאוג לשלומם של ילדי הגיל הרך?

בפברואר 2017 הלכתי לאסוף את דויד הבן שלי מהגן וגיליתי שהוא איננו. הוא היה אז רק בן 8 חודשים והובהל לבית החולים לאחר שנחנק, שם נקבע מותו ונאלצנו להיפרד. אין מילים לתאר את שברון הלב. עולמי חרב עליי.

ידעתי שהתנהלות הגננת היא זאת שהובילה למותו. למעשה, היא העידה ש"נמנמה" בזמן שהוא נאבק על חייו, אבל בהעדר מצלמות שיוכיחו שהוא נחנק בעודה מתעלמת ממצוקתו, התיק נסגר.

הייתי המומה, לא רק מהאובדן והטראומה, אלא גם מכך שההתנהלות הרשלנית של הגננת, החל מכך שהשכיבה אותו בצורה לא בטיחותית, היותה לבד עם 8 תינוקות בניגוד להגיון ולהבטחות, העובדה שלא ידעה לבצע החייאה ולא היה לחצן מצוקה מותקן בגן - כל אלה היו (ועודם) חוקיים לגמרי בהיעדר הסדרה של פעולת המסגרות לגיל הרך בישראל.

מאז מותו של דויד ז"ל, איבדו את חייהם יותר מדי ילדים. ב-2018 נרצחה יסמין וינטה ז"ל לעיני המצלמות, כאשר מטפלת חנקה אותה בשמיכה תוך כדי משחק בסמארטפון. ב-2019 אריה בוגורוב ז"ל, נחנק למוות מחוט וילון בגן ילדים בחיפה, במשך דקות ארוכות, בלי שאף אחד ישים לב. לכל אורך הדרך נחשפו בתקשורת מקרי התעללות חמורים נוספים (דוגמת "פרשת כרמל מעודה"), במה שכבר ברור שהפך למכת מדינה.

פצצה מתקתקת

מצב המסגרות לגיל הרך בישראל הינו תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית המזניחה כבר עשורים את הילדים בגילאי לידה עד 3 ולא מסדירה תשתית ראויה להפעלתם. יעיד כל מי שעבד במעון יום (כמו גם כל הורה ממוצע) - טיפול יום יומי בפעוטות הוא עבודה קשה ומאתגרת מבחינה פיזית ונפשית. הוסיפו לכך את העובדה שהמעון הממוצע בישראל פועל בתת-תנאים, במסגרתם יחס הצוות-ילדים עומד על מבוגר אחד לשישה או שבעה ילדים (כאשר ההמלצה המחקרית הנה שלושה ילדים לכל מבוגר), כיתות צפופות עם כמות ילדים עצומה וצוות נטול הכשרה המקבל לרוב שכר מינימום - ותקבלו "פצצה מתקתקת".

כל אלה אמורים היו להיות מוסדרים בתקנות חוק הפיקוח, אך יותר משנתיים חלפו מאז אישור חוק הפיקוח בנובמבר 2018 - והתקנות שאמורות להכניס אותו לתוקף, טרם אושרו.

נכון, חלק מהעיכוב נובע משלוש מערכות בחירות שטלטלו את המדינה. אבל כשאיציק שמולי, אב טרי לפעוט בעצמו, שהשתתף בהפגנות ומחאות בנושא, התמנה לשר העבודה והרווחה, נשמע בקרב הפעילים לטובת הגיל הרך קול צהלה. כולנו ייחלנו לשר שיניח הצידה שיקולים זרים ויציב את טובת הילד במרכז. סופסוף הגיע האיש הנכון למשימה.

אולם הזמן עבר והתקנות אינן. בעת שמשרדי ממשלה לא מצליחים להגיע להסכמות, ילדים נפגעים. הרי ברור לכל שככל שהתחום יישאר פרוץ, נמשיך לראות התעללויות ולצערי, גם מקרי מוות. היכן נציגי הציבור שאמורים לדאוג לדור העתיד של המדינה? מדוע שמולי לא דורש שיובאו התקנות במיידי? היכן ישראל כ"ץ כשצריך לרסן את פקידי האוצר?

זוהי שעה גורלית. בימים אלה, בהם עולה שוב שיח על בחירות, אני כאן כדי להזכיר - אסור לפזר את הכנסת לפני אישור התקנות. השר שמולי הוכיח מחויבות לגיל הרך, הוא מבין שהשארת המצב הקיים משמעותה הלכה למעשה סכנת חיים לפעוטות. זה בידיו לחולל מהפכה אמיתית לגיל הרך, להביא את התקנות לאישור הועדה ולעשות היסטוריה עבור אזרחיה הפגיעים ביותר של ישראל. 

הכותבת היא ראשת פורום "הורים למען אחריות מלידה"