הנגיד ירון: "אי השוויון גדל במשבר הקורונה. החזקים התחזקו והחלשים נחלשו"

"קיימים סממנים לאבטלה מבנית במשק" - כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. בנאום בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין ירון כי מעל 200 אלף מובטלים בישראל מחפשים עבודה כבר יותר מ-3 חודשים, נתון המצביע לדבריו על אבטלה מבנית והדגיש כי בעיית האבטלה מתפשטת לכל שכבות האוכלוסייה ולכל האזורים בארץ. בהתייחסו לרכישות הדולרים של בנק ישראל אמר ירון כי בכוונת בנק ישראל להמשיך במדיניות הנוכחית על רקע חשש כי ייסוף מהיר מדי בשער השקל "עלול לפגוע בביצועים של הייצוא".

ירון ציין כי המשק איבד בין 5% ל-10% תוצר כתוצאה ממשבר הקורונה - זהו הפער בין הצמיחה בפועל לבין המקום שבו המשק היה צריך להיות אלמלא המגפה. הטווח הוא בין שני תרחישים, אחד של שליטה גבוהה במגפה והשני של שליטה נמוכה בה. כמובן שיש גם חדשות טובות עם הגעתו הצפויה של החיסון אבל צריך להבין שגם אם הכל יתרחש כמו שצריך נהיה עם הקורונה לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2021" אמר ירון. "הפעילות הכלכלית שבה לפעול מהר אך שוק העבודה מתאושש לאט". ירון ציין כי ההתאששות של שוק העבודה אחרי הסגר השני איטית יותר מהחזרה לעבודה בסגר הראשון וכי שיעור אבטלה מתייצב על כ-14.5%. "עולה כאן השאלה האם יש כאן סממנים לאבטלה מבנית?" שאל ירון והשיב כי "סממן לגידול באבטלה המבנית הוא התייצבות ברמת העובדים שאינם מוצאים עבודה כבר מעל 3 חודשים על כ-200 אלף איש. חשוב לזכור שככל שעובדים מתנתקים מהעבודה ההון האנושי שלהם נשחק והיכולת למצוא עבודה נהיית קשה יותר".

"אי-השוויון גדל, החזקים התחזקו במשבר הקורונה והחלשים נחלשו" אמר ירון והציג נתונים לפיהם קיים קשר סטטיסטי בין רמת השכר בענפים שנפגעו ובין מידת הפגיעה בהם - כך למשל הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בענפי התרבות, הבידור, הפנאי ושירותי התיקונים שרמת השכר בהם היא מהנמוכות ביותר בעוד שהפגיעה הנמוכה ביותר הייתה בענפי שירותי ההייטק והשירותים הפיננסיים, שרמת השכר בהם היא הגבוהה ביותר. "בעלי השכר הנמוך נפגעו יותר מהמשבר. גידול באי-השוויון ייצור פגיעה לא מבוטלת בחוסנה של החברה הישראלית ויש לכך השלכות על הכלכלה ובוודאי על החברה".

ירון הוסיף כי הוא רואה ושומע דיווחים על כך שהנפגעים העיקריים במשבר הם צעירים וסטודנטים אך בפועל לדבריו "המציאות יותר מורכבת". ירון הסביר כי "קורונת האבטלה פגעה בכל המשק היא עשתה זו ללא אבחנה". ירון ציין במיוחד את אוכלוסיית בני ה-55 ומעלה, שאחוזים ניכרים ממנה טרם חזרו לשוק העבודה. "יש לזכור שזו אוכלוסייה שלעתים קרובות זהו שיא הקריירה וקיים חשש כי ללא סיוע ממשלתי בתחום ההכשרות הם לא יחזרו לשוק העבודה בשנים שנותרו להם ואנחנו עלולים לאבד 15 שנות עבודה ופיריון של עשרות אלפי עובדים. תופעה נוספת שירון הפנה אליה את תשומת הלב היא שהאבטלה הגיע למרכז הארץ, "בין גדרה לחדרה". לדבריו מרכז הארץ שמהווה 41% מתושבי ישראל מכיל כיום כ-55% מהמובטלים.

ירון המליץ על צעדים למאבק באבטלה ובהם חל"ת גמיש שיאפשר לעובדים לחזור לעבודה בחצי משרה ולהמשיך לקבל השלמת הכנסה באמצעות דמי אבטלה חלקיים. בנוסף הוא קרא להמשיך ולתמרץ מעסיקים להשאיר עובדים. לדבריו "מכלול הצעדים הללו יסייעו להפחתת אי הודאות והנורמלי החדש אחרי הקורונה יכלול אבטלה מבנית נמוכה ככל הניתן".

ירון התייחס לממצאי סקר בעלי עסקים ואמר כי גם בקרב בעלי עסקים גדולים גברה הפסימיות לגבי יכולת השרידות של העסקים בעקבות הסגר השני.

בהתייחס למשבר התקציבי אמר ירון כי התקציב ההמשכי שלפיו פועלת הממשלה מבוסס על 2019 שאושר במהלך ב-2018 ושנמוך ריאלית ב-5.5% מהתקציב שהיה אמור להיות מאושר. התוצאה לדברי ירון היא ריסון פיסקאלי מהסיבות הלא-נכונות ובזמן הלא-מתאים שאינו מאפשר למשרדים לפעול בהתאם לתכניות עבודה". לדברי ירון "צמצום בהוצאות עלול לפגוע ביציאה של המשק הישראלי מהמשבר לכן מומלץ לאשר בהקדם את התקציב ל-2021". באשר למסגרות התקציב המליץ ירון כי ההוצאות בתקציב ייקבעו לפי גובה כלל ההוצאה ויופרדו מהוצאות הטיפול במשבר הקורונה, הגירעון יהיה תוצאתי ושיעור המס לא יפחת ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות. החל מ-2022 מציע ירון מתווה להפחתת החוב.

באשר לגירעון ולחוב אמר ירון כי המשק נכנס למשבר כאשר החוב היחסי של הממשלה נמוך יחסית והשווקים וחברות דירוג האשראי רוחשים אמון לכלכלה הישראלית. עם זאת לדבריו "חשוב להבין שהדירוג אינו מובן מאליו והוא עלול להיות מורע במקרה של היעדר התכנסות פיסקאלית בטווח הבינוני וחריגה מיחס חוב תוצר של 80%". ירון הזהיר כי הניסיון להוריד את יחס החוב עלול להיות קשה גם בגירעון נמוך יחסית של 2.5% ולכן עדיף להשקיע בהגדלת הפיריון בהשקעות בתשתיות ובהקטנת רגולציה מיותרת. בנוסף הסביר ירון כי הירידה ביחס החוב בשנים האחרונות נבעה מגורמים שלא ברור אם ימשיכו גם בשנים הקרובות. בין היתר ציין ירון כי מחירי הייצוא עלו יותר ממחירי הייבוא והיה פירעון גדול של חובות הציבור לממשלה - גורמים שלא צפויים להמשך לאורך זמן.

לגבי שער החליפין של השקל, אמר ירון כי מעבר להיחלשות הדולר מול כל המטבעות בעולם ישנן סיבות ריאליות להתחזקות השקל ובראשן העודף בחשבון השוטף שגדל השנה בשל סיבות זמניות הקשורות למשבר: התכווצות הייבוא וירידה במחירי האנרגיה. ירון אמר כי העודף בחשבון השוטף בשנים האחרונות נובע "מסיבות טובות ברובן": השקעות של חברות טכנולוגיה מובילות בעולם במשק וגופי השקעה בינלאומיים שהגדילו את היקף ההחזקות שלהם באגרות חוב של ממשלת ישראל על רקע הצטרפותה למדד WGBI". לדברי ירון "משבר הקורונה פגע בייבוא בעוד הייצוא ממשיך לצמוח למעט ענף התיירות. ביצועי הייצוא בולטים לטובה במיוחד יחסית לצריכה הפרטית ולהשקעות ובמיוחד לאור הירידה בסחר העולמי".

יחד עם זאת הבהיר ירון כי "ייסוף מהיר עלול לפגוע בביצועים של הייצוא ושל הענפים המייצרים תחליפי ייבוא ולהקשות על ההתאוששות של המשק מהמשבר. חשש זה מתעצם במיוחד לאור מצבו של הסחר העולמי. רכישות המט"ח של בנק ישראל שעמדו על 17 מיליארד דולר מתחילת השנה מיתנו את קצב הייסוף כך ששער החליפין אינו מתחזק מעבר למה שנובע מהחלון הדינמי. רמת יתרות המט"ח איננה מהווה מגבלה ובנק ישראל מתכוון להמשיך ולרכוש מט"ח על מנת למנוע התחזקות מעבר למה שנגזר מהנתונים הבסיסיים של המשק".