עשרות אלפי עצים ייכרתו בשל הרכבת הקלה והמטרו

ספסל, עץ לחסות בצלו, פינה שקטה במרחק 200 מטרים של הליכה - כך צריכה כל עיר לתכנן את המרחב שלה, גם בעידן הפוסט קורונה. המגפה חידדה את הערך של המרחב הציבורי הקרוב, ואת חשיבותן של פינות ישיבה מוצלות לרווחת התושבים. אך בזמן שערכו של המרחב הציבורי מתחדד והטמפרטורה העולמית מטפסת כלפי מעלה, בקרוב ירד מספר העצים בישראל משמעותית.

מבדיקת גלובס וארגון אדם טבע ודין עולה כי תוכניות המטרו והרכבת הקלה יובילו לכריתה חסרת תקדים של אלפי עצים. בתוכניות המטרו המופקדות מוצע לכרות כ-17 אלף עצים מתוך כ-31 אלף עצים הנמצאים על תוואי הרכבת, ורק 200 עצים מיועדים להעתקה.

במסגרת עבודות הרכבת הקלה, יותר מ-7,200 עצים אושרו לכריתה באזורי הקו הסגול, האדום והירוק, ורק 30 עצים להעתקה - מתוך כ-16 אלף עצים על תוואי הרכבת. יתר על כן, ייתכן כי עם התקדמות ביצוע התוכנית יעלה מספר העצים המיועדים לכריתה, בהתאם לתוכניות הביצוע השונות ויישומן בשטח.

חלק גדול מהעצים מוגדרים כבעלי ערכיות גבוהה או גבוהה מאוד, כלומר עצים בוגרים הסופחים כמויות גדולות של פחמן, מספקים צל ומהווים חלק מהמערכת האקולוגית. עצים אלה מצטרפים לכ-25 אלף עצים בממוצע שמאושרים מדי שנה לכריתה או לגיזום מסיבי ברחבי הארץ.

תנופת הפיתוח והבינוי מובילה לדילמות סביבתיות רבות. בעוד שהשטח בישראל הולך ונגמר אך קצב גידול האוכלוסייה נע כלפי מעלה, המדינה נדרשת לייצר פתרונות דיור ותנועה עבור הציבור. לתוכניות הרכבת הקלה והמטרו משמעות גדולה - בנק ישראל מעריך כי הנזק השנתי למשק בשל עלות הפקקים הוא כ־35 מיליארד שקל, ואם לא יבוצע שינוי מהותי, הוא צפוי להיות כפול מכך עד 2040. זאת, לצד זיהום האוויר הכבד שלו גורמת הנסועה הגדלה ברכבים הפרטיים, ופגיעה באיכות החיים של התושבים.

פגיעה בפארקים

בארגון אדם טבע ודין סבורים כי ניתן לבצע פרויקטים גדולים של תשתית תוך מזעור הפגיעה בסביבה. "אנחנו לא נגד המטרו. אנחנו מבינים את חשיבותו כבסיס לתחבורה ציבורית טובה יותר בגוש דן, וגם את הצורך לכרות לפעמים עצים משיקולי פיתוח, כשאין ברירה אחרת", אומר נמיר קיסר, מתכנן ערים באדם טבע ודין. "אבל צריך לעשות את זה בצורה הגיונית.

"נת"ע מציעים להשתמש בפארקים לאורך התוואי כאתרי התארגנות, מה שיגרום לכריתה של הרבה עצים כדי לשמור על מקסימום גמישות עד שלב הביצוע. בנוסף, בתוכנית אין מנגנונים שיבטיחו שמירה מקסימלית על העצים בשלבים המתקדמים. אחרי שהתוכניות יאושרו, לא תהיה לנו שום יכולת להשפיע, ולהם לא תהיה מחויבות לפרסם את התוכניות לביצוע. הציבור לא יוכל לדעת מה קורה".

מלבד עצים הנטועים על רחובות או חצרות בניינים לאורך תוואי הפרויקטים, מסומנים פארקים רבים כ'שטחי התארגנות' עבור ביצוע הפרויקטים, שבהם תוכל החברה המבצעת לכרות עצים. באדם, טבע ודין ביקשו להכין מסמך עבור כל אתר התארגנות, באופן שיוכיח תעדוף פגיעה בשטחים שאין בהם עצים בוגרים רבים, ויובטח כי גם אם יופקע לטובת הפרויקט, מיד לאחר סיום עבודות הרכבת יישתלו עצים בוגרים בשטח, ואף בשיעור גבוה יותר מהקיים היום. בנוסף דורשים באדם טבע ודין פרסום ויידוע ציבור, תוך מתן אפשרות להתנגד לעדכון סקר העצים לאחר אישור התוכנית.

עד כה, אין מנגנון כזה בפרויקטים. לכן, במהלך תכנון הקו הסגול והירוק של הרכבת הקלה שונה סקר העצים ללא ידיעת הציבור, לאחר אישור התוכנית. לדברי קיסר, "הצענו מנגנון שיבטיח שיטעו עצים בוגרים לאחר סיום חפירת המטרו, אך בשלב זה אין התייחסות לכך בתוכנית הרשמית. אנחנו מבקשים להטמיע הוראות מחייבות בפרויקט.

"עד שנוכל להשתמש במטרו, אפשר לפתח ולגדל עצים במרחב, ולהחזיר את המצב לקדמותו ואפילו לשפר אותו. בסופו של דבר, רוב האנשים ילכו ברגל לתחנות. זה מחייב צל ויצירת רחובות שנעים ללכת בהם, בוודאי בעידן של משבר אקלימי".

בג"צ העצים

אחת הדוגמאות הבולטות לבקשה להשתמש בגנים ציבוריים כשטחי התארגנות היא גן הכובשים במרכז תל אביב. נת"ע ביקשו לנכס את הפארק כשטח התארגנות, ולכרות כ-70% מהעצים במקום. התוכנית עוררה התנגדות בקרב תושבי האזור, שפתחו במאבק. לעזרתם נחלץ פקיד היערות הראשי, ד"ר ארז ברקאי, שהחליט שלא לאשר את בקשת נת"ע.

"מדובר בעצים היסטוריים, הנמצאים בגן מיום הקמתו עוד בשנות ה-50, כשהוקם גן הזיכרון ללוחמי האצ"ל וההגנה. התוכנית פוגעת בהם ובריאה הירוקה של התושבים באזור", אומר ברקאי. "כל העצים שנטעו בגן הם עצים בריאים, ועל כן, אין כל סיבה לכרות אותם, אלא למצוא פתרון חלופי הכולל בחירת שטח התארגנות אחר. אנחנו רואים חשיבות רבה לשמירה על תרומתם לנוף, לצל ולהפחתת החום בעיר. לאור זאת, לא אושרה בקשת היזם".

פקיד היערות הארצי הוא, במילים אחרות, "בית המשפט הגבוה לצדק בענייני עצים". אליו מוגשות בקשות כריתת עצים ברחבי הארץ, והוא בוחן אותן ומחליט האם לאשרן. אך באדם, טבע ודין מסבירים כי הניסיון להציל את גן הכובשים לא הגיע לישורת האחרונה, שכן בתוכניות המופקדות - הוא עדיין מסומן לכריתה. זאת, בזמן שגם עיריית תל אביב הציעה שטח חלופי - חניון סמוך.

לדברי קיסר, "זה לא נכון להניח שבגלל שפקיד היערות התנגד לכך, זה לא יקרה. בתוכנית המופקדת, הם מיועדים לכריתה, בזמן שמסביב לגן הכובשים ישנם ארבעה חניונים גדולים. דרומית לפארק ישנו חניון ענק בבעלות העירייה, והיא מוכנה להקצות אותו לטובת הפרויקט, אך נכון לעכשיו - התוכנית לא השתנתה, ולא ברור למה. זה שטח אספלט קלאסי, אין בו כלום, הוא יכול לשמש כאתר התארגנות. מטריד אותנו שבנת"ע לא שריינו את שטח החניון. יכול להיות שהם בטוחים שיוכלו להשתמש בפארק, למרות ההתנגדויות".

700 ק"ג חמצן לעץ

בתוך תנופת הפיתוח, עיריות ויזמים לרוב נוטים למהר ולוותר על העצים הבוגרים, שאת תועלתם לא יכולים למלא עצים צעירים - ככל שאלו יישתלו בהמשך. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנים 2013-2018 נכרתו בישראל כ-376 אלף עצים. מבדיקה שביצענו עם פקיד היערות, חמש הערים שבהן הונפק מספר רישיונות הכריתה הגבוה ביותר בישראל בשנת 2019 הן ירושלים, תל אביב, רמת גן, פתח תקווה וראשון לציון.

ברחבי הארץ נכרתים מדי שנה עצים שלא כדין, וללא רישיונות. מנתונים שהוגשו למיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים והסביבה, עולה כי 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ואף לא הועברו מעולם למרכז לגביית קנסות. על כל עברייני כריתת העצים ברחבי ישראל ממונים שני פקחים ארציים בלבד, לאחר שהניסיון להגדיל את מספר הפקחים העלה חרס.

הוויתור על העצים הבוגרים לא לוקח בחשבון את תועלותיהם הרבות, ותפקידם הקריטי בעידן שבו האנושות מתמודדת עם משבר אקלימי ואקולוגי מחריף. מרבית תושבי העולם מתגוררים בערים, ובהן נוצרות מרבית פליטות הפחמן. אחת התופעות הנגזרות מכך היא 'אי החום העירוני'. הטמפרטורה הנוצרת בשטחים הבנויים והמכוסים אבן ואספלט גורמת לשינוי בתכסית פני השטח, בזמן שהקרקע החשופה הקולטת חום - מצטמצמת. וכך, פער הטמפרטורות בין לב העיר לשוליה יכול להגיע עד כדי 12 מעלות צלזיוס בימים חמים במיוחד.

ערים רבים מבינות כי עליהן למצוא פתרונות לפיתוח המואץ, ולייצר מנגנונים לקליטת הפחמן והזיהום ולהורדת הטמפרטורות בשטחן. אחד ה'מכשירים' הטובים ביותר והזולים ביותר עבור המשימה הוא שתילת עצים. הם מפחיתים את אפקט אי החום העירוני, ועוזרים לקהילות העירוניות להסתגל להשפעות שינויי האקלים. עץ מפחית את הטמפרטורה בשטחו ב-2-8 מעלות צלזיוס ואת עומס החום בכ-30% בממוצע. עץ בוגר אחד מסוגל לספוג בשנה 20 ק"ג אבק, ו-80 ק"ג של חומרים רעילים. הוא מסנן ומטהר 100 אלף מ"ק אוויר מזוהם מדי שנה, קולט עד 150 טון פחמן דו חמצני, ומייצר 700 ק"ג חמצן.

עצים משמשים בתים לבעלי חיים ומגדילים את המגוון הביולוגי בעיר, מווסתים את זרימת המים ומפחיתים שיטפונות בחורף, משפרים את איכות האוויר ומסייעים בהפחתת רעש. מחקרים מראים גם שבכוחם לשפר את הרווחה הנפשית, להפחית מתחים, ואף לשפר את יכולות הריכוז של הנמצאים בסביבתם.

מחקר נוסף מצא שחולים המאושפזים בבתי חולים אשר מחוץ לחלונם נטועים עצים, מסוגלים להתאושש מהר יותר. מיקום נכון של עצים סביב בניינים יכול להפחית את הצורך במיזוג אוויר ב-30%, ובכך להוזיל את חשבונות החשמל ב-20%-50%. כאשר מחלקת הפארקים בעיר ניו יורק מדדה את ההשפעה הכלכלית של העצים שלה, ההטבות הסתכמו בכ-120 מיליון דולר בשנה: חיסכון באנרגיה בהיקף של 28 מיליון דולר, שיפור באיכות האוויר בשווי 5 מיליון דולר, ו-36 מיליון דולר חיסכון בעלויות נזקי שיטפונות.

כיום, רק אחוזים בודדים משטחם של רוב היישובים הגדולים בארץ מכוסה בעצים. בעולם מבינים את הצורך הקריטי בשתילת עצים במרחב העירוני, ומקדמים תוכניות של יער עירוני - שתילות מסיביות של עצים בערים, עד כדי יצירת עיר משולבת יער. בעיר סידני שבאוסטרליה, למשל, קובעת תוכנית כי עד 2040 יכוסו 40% מהשטחים הפתוחים בעצים, ובטמפה שבפלורידה יותר משליש מהעיר כבר מכוסה עצים.

בסינגפור, 30% משטח העיר מכוסה עצים, ובאוסלו 29%. בשנת 2015 רתמה עיריית ניו יורק את אזרחיה לשתילת מיליון עצים, ובפריז מתכננים להפוך 50% מהעיר למכוסת צמחייה - מפארקים ועד גגות ירוקים.

מנת"ע נמסר בתגובה: "מיקום שטח התארגנות בסביבת גן הכובשים הוא הכרחי על מנת להקים את תחנת המטרו העתידית במקום, בפרויקט שהוגדר כ'לאומי'. נת"ע פועלת לאיתור שטח מתאים במקום, ובין השאר נבחן גם גן הכובשים. סוגיית העצים בפארק נדונה מול פקיד היערות והעירייה, ונת"ע התבקשה לערוך סקר עצים על מנת למזער את הפגיעה בעצים ובנוף. אישורו הסופי של שטח ההתארגנות יובא לאישור הוות"ל, שם יוצגו כלל ההתנגדויות. כמדיניות פועלת נת"ע לצמצום פגיעה בערכי הטבע והסביבה, ותפעל לשקם את אתר ההתארגנות עם סיום העבודות.

"סקר עצים המאושר על ידי פקיד היערות נכלל כחלק מתנאי הסף להגשת תוכנית, וצורף לתוכנית המטרו במועד ההגשה לוות"ל. ניתן להגיש התנגדות לתוכנית לאחר הגשת התוכנית לות"ל, ועל פי הזמן הקבוע בחוק".