מהי המשמעות של החלטת ביהמ"ש המחוזי על תיקון כתב האישום נגד נתניהו

אחרי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להורות לפרקליטות לתקן את כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת 4000 (פרשת בזק-וואלה) ולהוסיף לו פרטים, התייצב סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בפני המצלמה והצהיר כי: "הסיבה שהמדינה לא כללה את הדברים (בכתב האישום) היא פשוטה: החומר מגלה שראש הממשלה כלל לא מעורב אירועים האלה". מנגד, הגיבה הפרקליטות באומרה כי: "בית המשפט הורה לתקן מספר תיקונים בכתב האישום, והם ייעשו".

שתי התגובות, זו של הסנגור וזו של התביעה, לא משקפות את המשמעות המלאה והאמיתית של החלטת שופטיו של נתניהו. זו של הסנגור עו"ד חדד מעצימה את משמעות ההחלטה באופן מלאכותי ומביאה אותה למחוזות רחוקים, כמעט בדיוניים. זאת, מאחר שחומר הראיות שבידי הפרקליטות מראה שנתניהו היה מודע ומעורב בחלק גדול מהבקשות לסיקור מוטה באתר "וואלה" ופעל במקביל לקידום החלטות שהטיבו עם קבוצת בזק.

לעומת זאת, תגובת הפרקליטות הלאקונית מסתירה את העובדה שהחלטת השופטים על תיקון כתב האישום, יכולה להקשות על הפרקליטות את מלאכת הוכחת אשמתו של נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ' ויש לה משמעויות נוספות.

נזכיר כי בפרשת 4000, מואשם נתניהו בקבלת שוחד מאיש העסקים שאול אלוביץ', מי שבתקופה הרלוונטית לפרשה היה בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר "וואלה" ומרעייתו איריס. לפי כתב האישום, בני-הזוג העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באופן שוטף ורציף שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה, נטען, הורה נתניהו לאנשי משרד התקשורת, ובראשם שלמה (מומי) פילבר ששימש אז כמנכ"ל המשרד וכיום הוא עד מדינה בפרשה, להעניק הטבות רגולטוריות לקבוצת בזק, בהן קידום עסקת המיזוג של בזק עם yes ששוויה מוערך בכמיליארד שקל.

"היענות חריגה" לדרישות הסיקור

הדבר המשמעותי ביותר שהחליט בית המשפט הוא שעל הפרקליטות לעשות הפרדה בין נתניהו, הנאשם בתיק, לבין בני משפחתו, שרה ויאיר נתניהו, שאינם נאשמים. זאת, הן בפירוט דרישות הסיקור מאתר "וואלה" המיוחסות לכל אחד מהם, והן בפירוט ה"מתן" שניתן, על-פי הנטען, לכל אחד מהם. כלומר, האופן שבו נראה הסיקור. עוד דורשים השופטים מהפרקליטות להבהיר אילו מהדרישות של שרה ויאיר נתניהו נעשו בידיעתו של ראש הממשלה.

השופטים גם קבעו כי על הפרקליטות למסור פירוט של טובות ההנאה שעל-פי הנטען ניתנו ונלקחו כשוחד בפרשת בזק-וואלה. "למסור פירוט של טובות ההנאה שעל-פי הנטען ניתנו ונלקחו כשוחד, ופירוט הזמנים, ככל שהללו ידועים, לפרט באמצעות מי פעלו הצדדים", נקבע בהחלטה של הרכב השופטים בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. בכך קיבלו השופטים את הטענה כי הניסוח אינו מאפשר להם להתגונן כראוי.

ולמה זה חשוב מבחינת ההגנה של נתניהו? כי גם בפרקליטות לא יחלקו על כך שפוליטיקאים מנסים כדבר שבשגרה להשפיע על האופן שבו עבודתם תסוקר בתקשורת, וכי לעיתים הבקשות שלהן נענות. התזה של הפרקליטות בפרשת 4000 היא כי בכל הנוגע ליחסי נתניהו-אלוביץ'-אתר "וואלה", מדובר היה בהתנהלות חריגה, חסרת תקדים. בכתב האישום נאמר ש"המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו: היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר "וואלה".

החשיבות שבהחלטת בית המשפט על תיקון כתב האישום טמונה בביטוי "היענות חריגה". אם לפשט את הדברים, הרי מה שבעצם אומרים השופטים לתביעה הוא: אתם לא יכולים "להפיל" על נתניהו את כלל מאסת דרישות הסיקור של שרה ויאיר מאנשי "וואלה" ולייחס לו אחריות כוללת לכולן. כדי שנייחס לו את כלל ההתנהלות מול "וואלה" או את חלקה הגדול, שמשמעותו התנהלות חריגה של פוליטיקאי, יהיה עליכם להוכיח באותות ובמופתים, בראיות, כי הוא היה מודע לדרישות הללו ומעורב בהן.

לצערם של נתניהו וסנגוריו, כשיוגש בעוד כשבועיים כתב האישום המתוקן, הוא אכן יכלול פירוט של דרישות סיקור רבות, שבהן היה מעורב נתניהו ישירות או בדרך של הנחיה כללית.

אין "הנחות" גם לתובעים

להחלטת שופטי המחוזי בירושלים בעניין תיקון כתב האישום נגד ראש הממשלה, יש גם משמעות שהיא פחות קונקרטית. עד היום, השופטים היו עסוקים בעיקר בלהבהיר לנתניהו שהוא נאשם ככול הנאשמים ושאין בכוונתם לעשות לו הנחות פרוצדורליות או לאפשר סחבת במשפט. הדבר בא לביטוי בעיקר בסירובם של השופטים להעניק לנתניהו פטור מהתייצבות למעמד הקראת כתב האישום ובקביעת לוח הזמנים לניהול התיק.
עכשיו, השופטים מבהירים גם לתובעים כי אין בכוונתם לתת להם הנחות או לאפשר קיצורי דרך וכי עליהם להימנע מניסוחים מעורפלים וכלליים. בחלק נוסף של החלטתם על תיקון כתב האישום, הורו השופטים לתביעה "להימנע מהכללות והיעדר פירוט תחת ביטויים שכללה הפרקליטות בכתב האישום, כמו 'בין היתר'; 'לרבות'; 'דרישות משמעותיות'; 'פרשות שונות'; 'עובדים אחרים' וכו'".

המסר שמעבירים שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בהחלטתם על תיקון כתב האישום, דומה למסר ששלח שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בפסק דינו במשפט פרשת הולילנד. בפרשה זו בו זוכה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מאחד מאישומי השוחד שבהם הורשע בבית המשפט המחוזי, אך הורשע בשוחד באישום אחר.

"בית המשפט לא פוסק על-פי תדמיות, לא על-פי שמועות, לא על-פי 'אבל כולם יודעים ש...', ולא מחשש פן הציבור יתאכזב", כתב עמית והוסיף: "שופט דן ופוסק על-פי הראיות שהוצגו באולם בית המשפט, ולא על-פי ראיונות של זה או אחר בתקשורת. גם אם מסביב ייהום הסער התקשורתי והציבורי, גם אם התקשורת כבר חרצה ופסקה את דינה".

אם לסכם, החלטת השופטים על תיקון כתב האישום נגד נתניהו היא לא דרמטית כמו שניסו סנגורי נתניהו לצייר אותה, אבל יש לה חשיבות מבחינתם. אם השופטים ימשיכו לנהל את משפטו של ראש הממשלה נתניהו באופן המוקפד, המקצועי, והשוויוני הזה כלפי שני הצדדים, המרוויח האמיתי יהיה הציבור הישראלי. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.