בנק ישראל חייב לתת הסבר על שינוי מדיניות המשכנתאות

נניח שיהדות התורה הייתה מודיעה שהיא חוגגת את חג המולד. נניח שמרצ הייתה מודיעה שהיא מתנגדת לנסיעה בשבת. זה בהחלט מותר לאלה ולאלה, עם זאת אני די בטוח שהמצביעים היו דורשים הסברים, איך זה שפתאום התהפכה עליהם דעתם. את ההסבר הזה חייבים לדרוש את גם מבנק ישראל.

ההחלטה הצפויה לשנות את מבנה המשכנתהות היא לא פחות משונה מההחלטות המתוארות מעלה. למשקי הבית שעדיין לא לקחו משכנתה היא בגדר חגיגה, ואני שמח בשמחתם של הזוכים בפיס, אבל מה לגבי לשאול איך זה פתאום קרה? איך זה שעד אתמול זה היה מאוד מסוכן לקחת משכנתה בריבית פריים, ומהיום כבר לא? זה הגיע עם החיסון נגד קורונה, או שאולי גם בנק ישראל מבין שהוא כבר לא חייב חשבון לאף אחד ומותר לו לשנות כיוון ב-180 מעלות מהיום למחר?

גובה המשכנתה הממוצעת הלך ותפח בעשור האחרון, פשוט כי הדירות התייקרו, כשבנק ישראל לא תורם ולו במעט למיתון העליות. למרות ירידת ריבית הבסיס שאותה גובה בנק ישראל מהבנקים, הריבית אותה משלמים משקי הבית כמעט ולא ירדה. ב-2011 החליט בנק ישראל להגביל את אחוז המשכנתה אותה ניתן לקחת בריבית משתנה מלאה מ-100% ל-33%. אז יוחסה ההחלטה ל"הגנה על משקי הבית מפני סיכונים". שום סיכון לא התממש. בנק ישראל, כמוני, החזיק במודלים שהראו עד כמה הסיכון אפסי, אבל שום דבר לא הזיז אותו עד היום.

הנה, קחו שני חשבונות פשוטים, אפילו מופשטים. בוגרי הכלכלה והמימון מוזמנים לקלוע בי חיצים על עיגול החישובים, אבל סכומים עגולים ברורים יותר לציבור:

חשבון אחד הוא ביחס למשפחה שלקחה משכנתה של 900 אלף שקל ל-20 שנה. המשפחה זו נאלצה לקחת שני שליש מהסכום, 600 אלף שקל, בריבית קבועה או משתנה בגובה ממוצע של לפחות 3.6%. פתאום, מעוד חודש היא יכולה לקבל משכנתה שרק שליש ממנה הוא בריבית גבוהה, ושני שליש בריבית ממוצעת של "פריים מינוס 0.8" לפחות, דהיינו 0.8% לשנה.

על 300 אלף השקלים היקרים היא תשלם בערך 21.3 אלף שקל מדי שנה. על 300 אלף השקלים בחלק הזול של הלוואה היא תשלם רק 16.3 אלף שקל בשנה. הפער הוא 5,000 שקל בשנה, כל שנה. הכפילו ב-20 שנה. ותקבלו סכום של 100 אלף שקל. ומה עם מי שכבר לקח? אכל אותה. הבנק ירצה "קנס" עבור המחזור.

אם תרצו, אפשר לנסח את זה גם כך: בשני המקרים 15 אלף שקל מתוך התשלום השנתי הם החזרי הקרן. הפער נמצא בתשלומי הריבית שיורדים מ-6,300 ל-1,300 שקל בשנה. "הוזלה" של 80%.

חשבון שני הוא כלפי הבנקים. מאז 2011 העמידו הבנקים נטו של כ-210 מיליארד שקלים למשכנתאות (הלוואות חדשות פחות נפרעות). על שליש מהסכום הזה, 70 מיליארד שקל, נגבו כל שנה 2-2.5% אחוז "עודף פרמיית סיכון" ממשקי הבית. במילים אחרות מדובר על 15 מיליארד שקל שמדי שנה העבירו משקי הבית לבנקים כריבית עודפת, "פרמיית סיכון" עבור סיכון שמעולם לא היה. אם תרצו, מעין מס שבנק ישראל החליט להעביר לבנקים, כדי שלא חס וחלילה יאבדו מיציבותם. אגב, החגיגה לא תיגמר בינואר 2021, כי הבנקים לא יאפשרו למחזר משכנתאות בלי קנסות של עשרות אלפי שקלים.

בנק ישראל חייב לנו הסבר. לכל אחד מאיתנו שחרק שיניים ושילם משכנתה מנופחת כבר עשור. אסור לתת לבנק לחמוק מזה בלי חקירה מקצועית מדוע התהליך לא בוצע לפני שנים ובאופן הדרגתי.

הכותב הוא ראש ההתמחות במימון ושוק הון בקריה האקדמית אונו