צריך להתלכד סביב הנהגת מועצת העיתונות

התקשורת העוקבת אחר מועצת העיתונות קוששה לאחרונה כותרות בסגנון "קרע-שסע" בין תומכי שינוי זה או אחר לבין מתנגדיו, אך הישיבה האחרונה של מליאת המועצה שהתקיימה ב"זום" הוכיחה שיש גם מטרה מלכדת, אם כי מחלוקת על דרכי מימושה.

יש הסכמה שחשוב לשלב ידיים כדי להעביר יותר מסרים, הן לתקשורת והן לרשתות החברתיות, זירה מרכזית חמה ולוהטת גם בחורף, בעיצוב דעת הקהל המחובר כאן ועכשיו ומצייץ בטוויטר, מתקשר בוואטסאפ ובטלגרם או מעלה פוסטים לפייסבוק.

חשוב לעשות זאת כדי להטמיע את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות בקרב הרוצים להיקרא עיתונאים, להדגיש כי לא ניתן לשאת את התואר הזה, שיש בצידו זכויות וחסיונות, מבלי שתעמוד בחובות המוטלות על עיתונאי מקצועי.

אנו לא נלאה מהטמעת המשפט הפותח של תקנון האתיקה הישראלי, שאינו נופל בנחרצות שלו מנוסחאות ה-CCJ האמריקאי: "עיתונאים ואמצעי תקשורת יהיו נאמנים לחופש העיתונות, לאמת ולזכות הציבור לדעת. הם יגישו לציבור שירות מקצועי ויפרסמו ידיעות ודעות באחריות, ביושר, בהגינות וללא מורא".

ולא שאין מחיר לכך שאינך מבין רמזים הבאים מלמעלה - הון ושלטון. הייתי עיתונאי פעיל וסיקרתי את הזירה הפוליטית לאורך שנים. ומי שמבין רמזים, יודע שאם יחדל להיות נחמד - תבוא תגובה. סיפור בלעדי יישלח למתחרים, ואף גרוע מכך.

אך כשעיתונאי בנשמה רואה סיפור שהוא כותרת, פועל דחף שאינו ניתן לריסון לפרסמו במלואו.דחף זה ניתן לריסון אך ורק על-ידי סעיפי תקנון האתיקה. מי שמפנים וממלא אחריהם חרף לחצים - עיתונאי הוא.

יש עדיין עיתונאים שמביאים תמונה כמות שהיא

אנו באגודת העיתונאים בירושלים, שיש לי זכות לייצגה במועצה, נמשיך להעביר לציבור הרחב את המסר: יש עדיין עיתונאים שיוצאים אל השטח להביא תמונת מצב כמות שהיא. ויש מוציאים לאור המחויבים להביא גם קשת דעות ואפילו כזאת שאינה נושאת חן בעיני מישהו.

הצורך בעיתונות היודעת להבחין בין פייק לבין ניוז הולך גובר עוד יותר בימי המאבק בקורונה, בעידן של שסע חברתי ומשבר כלכלי וממשלי. התקשורת העולמית משדרת קריאות מצוקה שאינן שונות מאלה הנשמעות כאן: משבר כלכלי הוא ירידה בהיקפי פרסום, צמצום מערכות, פיטורים.

חמור מכך וגם באירופה: סתימת פיות והצרת דרך לאלה המביאים תמונת מצב קשה בהתמודדות עם הקורונה וחושפים גם מחדלים, הזרמת תקציבים לכלי תקשורת "נחמדים יותר" לממשלים. כן, גם באירופה.

ונחזור לישיבה האחרונה הסוערת (כשהיא רגועה יש הטוענים כי המועצה "מנומנמת" - נקווה שיחליפו מיתוג). השיח בין חברות וחברי המועצה היה רווי עימותים, אך חרף חילוקי דעות, המאחד גובר על המפריד: הגנה על עיתונות מקצועית ועל עושיה בפועל, בין אם בעיתונות מודפסת ובין אם בעיתונות און-ליין. גם על עיתונאים עצמאיים ומקימי אתרי עיתונות המצהירים דבקות בתקנון האתיקה - ונכונים למלא אחרי סעיפיו בפועל.

ואם אינם עושים כך - המועצה מעודדת ותמשיך לעודד הגשת תלונות לבתי הדין לאתיקה שהיא מנהלת בתרחישי דיווח מעוות. מספר התלונות הולך וגובר.

בראש המועצה עומדת שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, המנכ"ל הוא מוטי רוזנבלום. הם ניווטו חרף הקשיים את דרכה של המועצה לאורך השנים האחרונות, והם בפרק אחרון של עשייה מסורה.

המועצה כולה, על המוציאים לאור החברים בה, איגודי העיתונאים, נציגי ציבור ואקדמיה, יכולה וחייבת להתלכד עתה, כדי שהפרק הזה יותיר חותם במסע המאתגר והחיוני של החזרת אמון הציבור לתקשורת.

לא משימה קלה, משימה אפשרית.

הכותב הוא חבר נשיאות מועצת העיתונות כשליח אגודת העיתונאים בירושלים וראש צוות התגובות של המועצה