מנכ"ל בזק מתקשה להשלים עם הפגיעה ברווחיות ועולה להתקפה: "התערבות רגולטורית אלימה"

בבזק לא ראו את זה מגיע - כך מודה מנכ"ל בזק דודו מזרחי בראיון לגלובס, יממה לאחר שמשרד התקשורת הנחית על החברה מכה קשה בדמות הפחתת תעריפי הטלפוניה שלה בעשרות אחוזים. בזק  איבדה ביום שלישי השבוע מיליארד שקל משוויה, בעקבות ההודעה של משרד התקשורת.

החשש בחברה רק גובר לנוכח העובדה שהבחירות שבפתח וחילופי השרים יביאו לכך ששורה של רפורמות ייתקעו ויקשו עליה עוד יותר, בנוסף לפגיעה של 400 מיליון שקל שייגרעו מרווחיותיה בשנה כתוצאה מהפחתת התעריפים. מדובר בתקופה לא פשוטה שעוברת על קבוצת בזק, שבין היתר תמחק מאות מיליוני שקלים בדוחותיה על מנויים כפולים, כפי שנחשף בגלובס. 

מזרחי מכיר היטב את נושא הפיקוח על התעריפים של החברה עוד מהתקופה שהחל לעבוד בבזק ככלכלן לפני 25 שנה. הוא הופתע מאוד מהעיתוי, למרות שבאוויר תמיד התנוססה הטענה של רווחיות עודפת בחברה. 

הופתעתם?
"האמת שכן, מאוד".

לא היה סימן מקדים שהולכים לטפל בתעריפי הטלפוניה שלכם? נשמע מוזר.
"הנושא היה תחת שימוע מ-2017 והוא חלק מהמלצות ועדת חייק. אבל, האופן שבו הנושא טופל מפתיע באופן קיצוני. בעבר דובר, שכאשר יוסר הפיקוח מעל הטלפוניה של בזק, לקוח שירצה יוכל לבחור בברירת מחדל בחבילה כזו או אחרת. אבל, אף פעם לא העלינו על דעתנו שיהיה מהלך כל-כך קיצוני, עם הפחתת מחירים כל-כך גסה. בטח שלא היום במאה ה-21".

לחזור במכונת הזמן לשנות ה-90

אבל אם מגיעים למסקנה שצריך להפחית כי התעריף גבוה ומפוקח - איזו דרך נותרת בפני המשרד?
"אי-אפשר להתחמק מתחושה מאוד קשה, ובלי להתייחס לגופם של אנשים, שיש פה משהו שמחזיר אותנו במכונת זמן לשנות ה-90. היום אין חברת תקשורת אחת בעולם או רגולטור שמשתמש בכלים האלה יותר. זה כלים של שנות ה-90. טלפוניה קווית בכל העולם היא מוצר שנמצא בשחיקה מאוד גדולה ובאף מקום לא מפקחים עליו. אין דבר כזה פיקוח קמעונאי על טלפוניה".

אולי המוצר הולך ונשחק, אבל תורם לתזרים של בזק מאות מיליוני שקלים בשנה, ואתם עדיין מוגדרים כמונופול.
"ההגדרה היא אנכרוניסטית לחלוטין. ברור לך שהיום יותר מ-50% ממשקי-הבית אין להם קו טלפון. זה לא שהם יוצרים קשר עם העולם החיצון, הם עושים את זה דרך הסלולר ולכן ברור שהשוק השתנה מאוד והיום למוצר יש אינספור תחליפים. להגדיר מוצר כזה (כמונופול, ג"פ), שברוב משקי-הבית כבר לא קיים, ויש מספר חברות שמציעות אותו ויש לו תחליפים, ולהזכיר בחוות-הדעת את המילה מונופול 700 פעם - זה נראה כמו מהלך מתוזמר כדי לייצר תחושה בפני מי שקורא תמונה שונה לחלוטין. לא בכדי אין פיקוח בעולם על טלפוניה".

לפי משרד התקשורת, רואים שיש ירידה בשימוש אצל צעירים, אבל עדיין אוכלוסיות מבוגרות עושות שימוש שמניב מאות מיליונים לבזק, בגלל שהמשרד קבע בעבר תעריפים לא ריאליים ואתם מנצלים את זה. אולי הייתם צריכים להוריד מחירים ביוזמתכם?
"אני 25 שנה בשוק התקשורת ומכיר אותו לפני ולפנים. כל עבודה כלכלית חייבת קודם כל להתחיל בהגדרת הבעיה. אם מישהו היה בא ואומר שמחירי הטלפוניה גבוהים וצריך להפחית אותם והיה מציג ראיות בהשוואה עולמית שהמחירים פה גבוהים בצורה קיצונית ולכן צריך לנקוט צעדים - מילא. התעריפים בבזק הם מהנמוכים בעולם, בזק היא חברה יעילה ומספקת שירות אוניברסלי בכל נקודה, אז איפה הבעיה. מה מקולקל פה ומה רוצים לתקן".

המשרד קבע כבר בכמה וכמה דוחות, שבשל אי-פיקוח על תעריפים הטלפוניה הקווית מייצרת רווחיות עודפת במיליארדי שקלים. רצו לתקן דרך תחרות וזה לא עבד ולכן עכשיו מתקנים דרך הפיקוח. עשו טעות, אז עכשיו להשאיר את המצב על כנו בגלל שמישהו טעה לפני 10 שנים?
"בוא תסביר לי את הפרדוקס: אם מחירי הטלפוניה של בזק הם מהנמוכים בעולם איך הם מייצרים לבזק רווחיות עודפת"?.

"אם יש תחרות - תסיר פיקוח"

הרי המתחרים שלכם מוכרים טלפוניה במחירים נמוכים ביותר, אתם מוכרים בהרבה יותר יקר. אתה לא יכול להגיד שהם בני השוואה למחירים של המתחרים.
"ההכנסה הממוצעת לטלפוניה בבזק היא קרוב ל-50 שקל. חלק מהעובדה שהתעריף גבוה נעוצה בתעריפי הקש"ג, כי המחירים בחבילות כוללים גם שיחות לסלולר, לכן בסוף ההכנסה היא סביב 30 שקל".

גם כשאני לוקח חבילה מהמתחרים זה עדיין יותר זול וזה כולל אלפי דקות שיחה.
"אז ממה נפשך, אם יש תחרות, אז תסיר את הפיקוח, ושתהיה תחרות והלקוחות יבחרו".

אבל זה לא הצליח, אז האם עכשיו זה אומר שבגלל שרצו להוריד ולא הצליחו אז צריכים להפסיק ולחיות עם זה?
"הורידו ב-86% את המחיר, ראית פעם הורדה כזאת במוצר שיש לו תחליף ושנמצא בתחרות, ראית פעם דבר כזה?

"אני רוצה להתייחס לטענה לגבי הרווחיות העודפת, שנשמעת כל פעם מחדש על-ידי משרד התקשורת וגם אתה טענת זאת מספר פעמים. אם תשווה את הרווחיות העודפת של כל קבוצת בזק לקבוצת תקשורת אחרת בעולם, הרווחיות דומה או נמוכה.

"לצערנו בבזק חלה הפרדה מבנית ומפרידים פעילויות שונות, וזה נכון שהפעילות הקווית יותר רווחית, אבל אם אתה מסתכל על הקבוצה, הרווחיות שלנו דומה לעולם. אם תיקח כל קבוצה בעולם ותפרק אותה לפעילויות אתה תראה אותו דבר. הטענה הזו מקוממת וחסרת היגיון, אין בה שום אחיזה במציאות. צריך לנטרל את הרעה החולה הזאת של ההפרדה המבנית ואז להסתכל ולבחון האם יש פה רווחיות עודפת או לא והתשובה היא שלא".

הרווחיות העודפת מתייחסת לטלפוניה הקווית.
"אבל אם הטלפוניה שלנו היא מהזולות בעולם, אז זה אומר שיש רווחיות עודפת בכל מקום בעולם. ויש פעילויות אחרות שמפסידות. אבל, בסוף צריך להסתכל על חבילת תקשורת ואצלנו זה לא מייצר רווחיות עודפת וזו הטעיה".

אתה טוען שאין רווחיות עודפת ושמחירי הטלפוניה סבירים, אבל המתחרים שלכם גובים מחירים נמוכים מאוד. האם אתה טוען שאסור היה להתערב בעניין הזה או שהיה על המשרד לפעול אחרת?
"אני אומר שהתערבות באסדרת תעריפי ריטייל קמעונאיים, במצב שוק שבו הטלפון הביתי נמצא בתחרות ויש לו חלופות רבות אחרות, לבוא היום ולהתייחס אליו כאל מוצר שדורש התערבות רגולטורית כל-כך אלימה, יש פה כשל מאוד עמוק. ולכן, התחושה שלנו של מסע בזמן לשנות ה-90. יש עמוד בעבודה (של משרד התקשורת. ג"ד), שמתייחס לזה שאין בבזק 'מערכת תמחיר' והוא מתלונן איך אין כלי כזה.

"'מערכת תמחיר' זה כלי של מונופולים בשנות ה-80 וה-90 של חברות מפוקחות, שהשתמשו בו כדי לערבב רגולטורים. לבוא היום לבזק שמתעסקת היום בסייבר, בסיבים, בענן ולהגיד לה שאין לה מערכת תמחיר זה כל-כך מיושן, שאין לי דרך אחרת להציג את זה. זה לא רלוונטי לימים האלה בכלל".

אם היו אומרים לכם שמסירים את הפיקוח, היית מוריד מחירים?
"אני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא רוצה להיות דמגוג. המוצר בתחרות, כמו שאמרת, והיה צריך להסיר את הפיקוח, כמו שהתחייבו בוועדת חייק. ביום שהיה מתאפשר לנו להציע טריפל אז הכל היה נכנס לחבילה אחת. אם לא הייתה הפרדה מבנית מטופשת, ואפשר היה להציע חבילת מחיר כוללת, הכול היה נראה אחרת.

"צריך לשחרר את הדבר הזה ואת הפיקוח על המחירים וההפרדה המבנית, אבל במקום זה מה שהמשרד בוחר ליישם זה מודל פיקוח שלא רלוונטי לתקופתנו בצורה הכי אלימה שעולה על הדעת, ומתעלם מכל שאר הדברים שהיו מאפשרים אסדרה לשוק שפוי יותר. זה לא בדיוק שהרגולציה פה היא משהו להתגאות בו".

מה אתם מתכוונים לעשות?
"נשיב לשימוע ונתמודד איתו ונקווה שנשכנע אותם במשמעויות הקשות". 

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "המשרד יצא בשימוע שמטרתו להפחית את תעריפי שירות הטלפון הביתי של בזק, כאשר עדכון התעריפים המוצע צפוי להביא להקטנת הוצאות השימוש בטלפון ולחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה.

המהלך נועד לתקן עוול צרכני מתמשך לאורך שנים רבות הנוגע לכל בית בישראל, אשר הוביל לתשלומים עודפים למונופול של בזק, בתוך כך יש לציין כי עדיין קיימים בשירות זה למעלה מ-2 מיליון מנויים ובתקופת הקורונה אף גבר השימוש בטלפון הנייח זה לצורכי לימוד, עבודה מרחוק ושמירת קשר עם בני המשפחה. על-פי אומדן המשרד, מדובר בחיסכון ממוצע של מאות שקלים למשק-בית בשנה.

כאמור, בישראל קיים מונופול של חברת בזק בתחום הטלפוניה הקווית והיעדר תחרות מספקת בשירות הטלפון הקווי וכן היעדר שוק סיטונאי פעיל ואפקטיבי בשירות הטלפוניה (בשונה ממדינות רבות), על כן המדינה קובעת את התעריף, ולאחר 17 שנה שלא עודכן ובהינתן כניסת טכנולוגיות חדשות והעלויות שהשתנו בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המדינה מחויבת לעדכן את התעריפים בהתאם ולהבטיח שהרווח למונופול אינו בלתי סביר. עדכון התעריפים המוצע בשימוע צפוי לייצר איזון נכון בין עלויות החברה לאספקת השירות ובין תשלומי המנויים.

הכיוון שנבחר לשימוע הוא כיוון שמרני יחסית לאומדן עלויות הטלפוניה של בזק - שכן עקב ההסתמכות על עלויות השוק הסיטונאי, אשר מביאות בחשבון עלויות שיחלוף של הרשת הפסיבית, שכבר הוחזרה במלואה מספר מונים, הקיצוץ בהכנסות בזק אינו יותר גדול, זאת בין היתר על-מנת שלא לפגוע באיתנות הפיננסית של בזק".