איך יכול להיות שהחיסון לקורונה פותח בתוך פחות משנה?

מבצע החיסונים לקורונה תכף יוצא לדרך בישראל, והשאלה עד כמה הישראלים ישתפו עמו פעולה ויתחסנו מרחפת באוויר. הטכנולוגיות חדשניות, האישורים מהירים, והשאלות שיש לציבור סביבם הן רבות. בימים הקרובים ננסה לענות בכל פעם על שאלה אחת, בהתבסס על מידע מחקרי ושיחות עם מומחים כדי שלבסוף כולנו נוכל לקבל החלטות מבוססות מידע.

בעוד ימים ספורים יחל בישראל קמפיין החיסונים נגד קורונה (Covid-19). תחילה יחוסנו הצוותים הרפואיים והקהל המבוגר בחיסון של חברת פייזר, שכמה מאות אלפי מנות שלו כבר נמצאות בארץ, ובעוד כמה שבועות צפויים להגיע חיסונים מבית מודרנה. עד סוף השנה תהיה אפשרות לחסן בישראל את כל האוכלוסייה הרלוונטית.

אולם כעת, כשהחיסון המיוחל זמין, רבים תוהים: האם אין משהו חשוד בכך שבתוך פחות משנה פותח חיסון למגפה? האם לא דילגו על שלבים בתהליך הפיתוח והרישוי, שבימים כתיקונים נמשך כמה שנים טובות? 

התהליך שבו אושר החיסון אכן היה מהיר מאוד. אולם בהשוואה ישירה בין כל השלבים שהוא עבר לבין כל השלבים שמוצרים עוברים בדרך כלל, לא נראה שהיו עיגול פינות ודילוגים שיכלו להשפיע באופן משמעותי על התוצאה הסופית שהמתחסנים מקבלים. 

הדבר שחסר עדיין הוא תוצאות בטיחות ארוכות טווח, ל-5-10 שנים, אולם מוצרים מעטים מאוד מגיעים לשוק עם פרופיל בטיחות כזה. אם היינו מחכים לתוצאות הללו, היינו סובלים מכל עוצמת המגפה בכל המישורים הרפואיים במהלך אותן שנים. בזכות הניסיון הקודם עם פלטפורמת חיסוני ה-RNA (גם במוצרים שלא הגיעו לשוק בסופו של דבר), בזכות הבנת המנגנון המדעי ובזכות פרופיל הבטיחות ארוך הטווח המצוין של רוב החיסונים שפותחו עד היום, ההערכה כרגע היא שהסיכון לתופעות הלוואי ארוכות הטווח הוא נמוך.

לפניכם ההשוואה של כל השלבים שעבר עד היום החיסון נגד קורונה לעומת השלבים שעוברים חיסונים ותרופות בדרך כלל.

מחקר ופיתוח: החיסונים נשענו על ידע מוקדם

ברוב התרופות, עוברות שנים רבות מהרגע שבו נולד הרעיון המדעי שמוביל לפיתוחן באקדמיה ועד שהן מגיעות לרמת בשלות שמאפשרת בכלל להתחיל בניסויים בהן. במקרה הזה, חיסוני ה-RNA של פייזר ומודרנה נהנו מכך שהם חלק מפלטפורמה של מוצרים שפותחה עוד לפני הקורונה. מודרנה וביונטק (ועוד כמה חברות) פיתחו במקביל את השיטה העקרונית לייצור רצף גנטי שמקודד בתוך הגוף את החלבון הקריטי בפתוגן (וירוס, חיידק וכו') שגורם למחלה הזיהומית. זה לא כל כך משנה מה המחלה - ברגע שיודעים מה הרצף הגנטי של הרכיב הקריטי, אפשר מיד להתחיל להכין את החיסון.

מדענים מסין פרסמו כבר לפני כשנה את הרצף הגנטי המלא של וירוס הקורונה. מחקר קודם בווירוסי קורונה כמו סארס ו-MERS זיהה את חלבון ה"ספייק" כמטרה הטובה ביותר לתקוף כדי למנוע את ההדבקה. מאמץ מדעי כלל עולמי איפשר לזהות איזה חלק מה-RNA של הווירוס הוא זה שמקודד את ה"ספייק". מאותו רגע, הדרך לפיתוח על פי פלטפורמת ה-RNA הייתה מאוד ברורה.

ניסויים בבעלי חיים: נעשו במקביל לניסוי בבני אדם

לרוב, חיסון בבעלי חיים הוא תנאי מקדים להיכנס לניסויים בבני אדם. במקרה של החיסון לקורונה, הוחלט שלאור הצורך הבוער, וההערכות של הרשויות לגבי הסיכונים הצפויים של החיסון על סמך היכרות עם חיסוני RNA קודמים, יתירו לחברות להיכנס לניסויים בבעלי חיים במקביל לניסוי שלב I בבני אדם. המהלך הזה יצר סיכון מסוים לבני האדם שהשתתפו בניסוי, אך הם עשו זאת בהתנדבות ובמודעות מלאה לסיכון העודף.

עד השלמת תהליך קבלת האישור, ביצעו פייזר ומודרנה את כל הניסויים בבעלי חיים שהיו דרושים להם אם היו הולכים במסלול הקלאסי.

ניסוי שלב I: החיסונים נהנו מתהליך ההתייעלות שהחל ב-FDA 

לרוב, ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, פועלת באופן טורי: החברה עורכת ניסוי כלשהו בבעלי חיים או בבני אדם, מגישה את הממצאים, נכנסת לתור של חברות המצפות לתשובה, ומקבלת את התשובה על פי התור. רק אז היא יכולה לעשות ניסויים נוספים. אם התגובה של ה-FDA כוללת בקשה למידע נוסף מהחברה, עליה להגיש את המידע הנוסף ושוב להיכנס לתור. לעתים עוברים חודשים רבים בין כל הגשה לכל תשובה. ועד לא מזמן, ההגשות נעשו בקלסרי נייר.

במגפת הקורונה, ה-FDA העריכה כל נתון חדש לגבי כל ניסוי ברגע שהגיע, ושאלה שאלות תוך כדי תנועה. כך, כמעט בעת ההשלמה של כל ניסוי, התקבלו כבר התשובות שאפשרו כניסה לניסוי חדש. למעשה, בשנים האחרונות, ה-FDA מאמץ גישה כזו גם לגבי תרופות ומוצרים אחרים שנחשבים דחופים. כך מסלולי האישור עבור מוצרים אלה כבר התקצרו דרמטית, עוד לפני הקורונה, אם כי לא עד כדי השלמת כל התהליך בתוך פחות משנה.

ניסוי שלב II: המימון והמתנדבים קידמו תהליכים

חברות לרוב עורכות ניסוי שלב II בכמה מאות או אלפי אנשים, כדי לראות אם יש בכלל סיבה להיכנס לניסויי שלב III הגדולים יותר. קל יותר גם לגייס המוני מתנדבים הדרושים לניסוי שלב III, אם יש כבר רמזים לתועלת מניסוי קודם. עבור המוצר הנוכחי, החברות פייזר ומודרנה היו מוכנות לקחת את הסיכון להשקיע סכומים אדירים בניסוי שלב III עוד לפני הוכחת יעילות בניסוי שלב II (אלא רק על בסיס רמזי היעילות של ניסוי שלב I, רמות הנוגדנים בדם). גם המתנדבים נהרו במהירות לניסוי בלי לבקש לראות תוצאות שלב II, בעוד שבמוצרים אחרים לפעמים שלב איתור וגיוס המתנדבים לניסוי הגדול הוא הקשה ביותר ובעצמו אורך שנים. לפעמים במהלך ההמתנה למתנדבים לחברות יש גם קשיי מימון שמעכבים את התהליך עוד יותר. הפעם לא היה חסר גם מימון.

ניסוי שלב III: הגדילו את הניסוי כדי להימנע מאחד נוסף

במוצרים המיועדים לאוכלוסייה רחבה, ה-FDA לעתים דורש שני ניסויי שלב III, כאשר כל אחד מהם נועד לאשש את השני. בניסוי הזה, הוחלט לגייס מלכתחילה כמות גדולה מאוד של אנשים, הרבה יותר מאשר באישור של מוצרי תרופות רגילים, ולכן לא נראה צורך בשני ניסויים. לו היה החיסון משיג יעילות גבולית, ייתכן שה-FDA הייתה דורשת ניסוי נוסף, כדי לוודא שהתוצאה לא מקרית. תוצאה של 95% כמעט בלתי אפשרי שתהיה מקרית, ובעיקר אם יש שתיים כאלה בטכנולוגיה דומה מאוד - הניסוי של פייזר מאשש את זה של מודנרה, ולהיפך.

אחד החששות לגבי התארכות לוחות הזמנים לפיתוח החיסון, היה כי כאשר שולחים את המתחסנים להיבדק בקורונה בסביבתם הטבעית, הם ייזהרו ויישמרו מפני המחלה, ולא יצטברו מספיק חולים כדי להתחיל בכלל להשוות מי בקבוצת הניסוי ומי בקבוצת הביקורת. לכן גויסו מתנדבים שנאלצים להיחשף לעולם, כמו צוותי הוראה, נוסעים בתחבורה ציבורית וכדומה. למרבה ה"מזל" של החברות האמריקאיות, לעומת החברות הסיניות, למשל, בדיוק בעת הניסוי הייתה המגפה בארה"ב בשיאה, והנדבקים הגיעו הרבה יותר מהר מכפי שהחברות שיערו. בסין נאלצו החברות לצאת מהמדינה כדי לבצע את הניסויים שלהן, כי לא היו בסין באותה עת מספיק נדבקים.

האישור: השאלות נשאלו תוך כדי תנועה

כאמור, ה-FDA בחנה את התוצאות של ניסויי שתי החברות תוך כדי תנועה, ככל שהמידע הצטבר. לכן נדרשו רק כמה שבועות מסיום הניסוי ועד שה-FDA החליטה להמליץ על אישור החיסון והכינה את המסמכים שלה להמלצה לוועדה המייעצת שלה. ואם אתם שואלים אם ניתן לסמוך על ה-FDA לבדו, לאחר שנעשו ניסיונות להפעיל עליו לחצים פוליטיים, הרי שהוועדה המייעצת הורכבה מאנשים שלא עובדים ב-FDA אלא במוסדות רבים ומגוונים ברחבי ארה"ב, והיא הצביעה בעד אישור החיסון.