זול, מהר ויפה הרבה יותר: הפלייסמייקינג משתלט על ערי ישראל

פלייסמייקינג: גישה לתכנון, לעיצוב ולניהול של אזורים במרחב הציבורי. פלייסמייקינג לוקח השראה מהקהילה המקומית ובעזרת שימוש בנכסי המקום ומימוש הפוטנציאל שלו, יוצרים מרחבים ציבוריים המקדמים את רווחת התושבים

1. גרם המדרגות ביקנעם עילית

גרם מדרגות באורך 55 מטר בשכונת נוף לכרמל, ביקנעם עילית
תכנון ועיצוב: סטודיו אואה. ציור מדרגות: "ועדת קישוט".

איך זה התחיל: "מדובר במיזם 'שיקום שכונות' בגלגולו החדש של משרד הבינוי והשיכון בשיתוף אגף הרווחה בעיריית יקנעם עילית", מספר אוהד סולומון, מסטודיו אואה. "הרעיון היה לעשות תהליך עומק משותף עם התושבים, כדי שתהיה תחושה של שייכות והזדהות".

מה עשו: "התחלנו במפגש עם התושבים, שם אספנו אנקדוטות וסיפורים. זו השכנה השנייה בוותק שלה בעיר, היא הוקמה בשנות ה-50 ויש שלל סיפורים ואנשים שעברו דרכה. אחרי שאספנו את הסיפורים הקצרים האלו, תכננו ועיצבנו את המרחב. גרם המדרגות הזה הוא לא סתם גרם שלוקח אותך מנקודה אחת לשנייה, יש לו כל מיני נישות וכיסים קטנים שנקרים בדרך, הוא עובר ליד בניין מגורים, ליד בית כנסת, בהתחלה יש גן ילדים. אז בחרנו כמה סיפורים, ובעצם פיזרנו אותם לאורך המדרגות".

2. רחבת הדואר ברמת גן

סניף הדואר בביאליק 17, רמת גן
המיזם הוא פרי עבודה משותפת של חברת "במידה" לתכנון אסטרטגי עסקי, קהילתי ותיירותי והאמנית רינת אלחייק מסטודיו "ירוק בקבוק", שתכננה, עיצבה ובנתה.

איך זה התחיל: "זה נולד מצורך אמיתי. עשינו מיפוי של רחוב ביאליק, וראיינו את כל בעלי העסקים לאורך הרחוב בחורף שעבר", אומרת שרון בנד, שותפה בחברת "במידה". "התיישבנו לנוח על ספסל ברחבה מאוד מוזנחת, שנמצאת מול סניף הדואר ברחוב. כל הזמן הסתכלתי על הרחבה זאת, וחטפתי עצבים ואמרתי לשותפה שלי שאחד מהדברים הראשונים שנעשה ברחוב הזה, יהיה לשנות אותה".

מה עשו: "הפכנו אותה לרחבת משחק לפעוטות. ברחבה הייתה אדנית, שהיא בעצם פתחי אוורור של חניון ומערכות מיזוג אוויר. עיצבנו אותה למין משאית גדולה שסוחבת את החבילות של הדואר, והוספנו מקומות ישיבה באזור שנראים כמו מתנות שנפלו מהמשאית. זה לא עוד ספסל סטנדרטי עכשיו, פתאום מטפלות עם ילדים קטנים באות למשאית הזאת, וכשבן אדם מבוגר יכול לשבת ולראות ילד משתעשע ולחייך אליו, זה עושה שינוי. המרחב הציבורי שלנו צריך להיות מקום של מפגש קהילתי שמח".

3. הגינה בירוחם

גינה בשכונת בר כוכבא בירוחם
תכנון ועיצוב: קרן ודניאל סינגר, סטודיו Suit Case. הצביעה נעשתה ביחד עם התושבים. יוזמי הפרויקט: היחידה הקהילתית והיחידה להתחדשות עירונית, מועצה מקומית ירוחם

איך זה התחיל: "המועצה המקומית בירוחם ובראשה טל אוחנה חושבים ועושים רבות על מנת לשפר את השכונות. לכן ברגע שהייתה להם ההזדמנות והתקציב הם יזמו את הפרויקט", מספרת קרן סינגר, מסטודיו Suit-Case. "פנו אלינו מהיחידה הקהילתית וביקשו שנציע רעיון לטיפול בשטח המדובר. הם הציגו בפנינו בעיות שעלו מהתושבים ולפני שהתחלנו לעבוד יצרנו מפגש שיתוף ציבור על מנת להציג לתושבי הבניינים שמסביב את הרעיונות שלנו ולשמוע את דעתם".

מה עשו: "לקחנו אזור שהיה מוזנח, מאוד אפרורי, לא נוח ולא מזמין. בתור התחלה ניקינו אותו ואת שטח החול והאבנים שהיה במרכז הפכנו לרחבת דשא. אחר כך היה ברור שצריך להוסיף קצת צבע, שיהיה יותר שמח ומזמין. הבאנו מוזיקה והזמנו את התושבים לעזור בצביעה. הייתה אנרגיה טובה ומצב רוח טוב. הכי ריגש אותנו אמא ובת שצבעו ביחד, והאמא סיפרה שהיא מאוד מתרגשת, כי היא גדלה בשכונה בתור ילדה, ועכשיו הילדה שלה עוזרת לה לשפר ולצבוע את הספסל, שהיה שם מהילדות שלה.

"בשלב הבא הוספנו פרגולה כדי שיהיה אזור שאפשר לשבת בו בצל בשעות שיש שמש וחם מדי ומקומות ישיבה מעץ שיהיו נוחים ומזמינים יותר, חלקם עם משענת, כדי שהקהל המבוגר, שגר בבניינים מסביב, יוכל לשבת בנוחות. במקביל המועצה החליפה ושידרגה את התאורה בשכונה.

במתחם ישנו ריכוז של כל פחי האשפה של השכונה והניראות מאוד הפריעה לתושבים, לכן בשלב האחרון של הפרויקט אנחנו בונים מעין סגירה שתתחום את הפחים, תהיה אסתטית ותסווה אותם".

4. רחוב בצור באהר 

מרחב ציבורי בשכונת צור באהר, ברובע הדרומי של מזרח ירושלים
שיפוץ המקום נעשה כחלק מתוכנית להעלאת המודעות למרחב ציבורי במימון משרד להגנת סביבה ועיריית ירושלים (סביל לקיימות). תושבי המקום לקחו חלק בשיפוץ. אדריכל: טארק נסאר. עיצוב: אדריכלית ת'ראא קריש. מנהלת הפרויקט: ליאנא נביל.

איך זה התחיל: "זה חלק מפרויקט שנועד לייצר כלים סביבתיים לקהילה", מספרת האדריכלית ת'ראא קריש. "עיריית ירושלים והמשרד להגנת הסביבה עשו 12 סדנאות לתושבים בשלוש שכונות במזרח ירושלים ביחד עם המינהלים הקהילתיים, ואחת מהן הייתה שכונת צור באהר. התושבים הגיעו למרכז הקהילתי ועברו הרצאות וסדנאות שעזרו להם להבין מה הם רוצים מהסביבה ומה זה פלייסמייקינג. במפגש השביעי אני הצטרפתי ביחד עם האומן מוחמד מוהלוויס, והתחלנו לעבוד על הרעיונות שלהם ועזרנו להם לעשות בהם סדר. עשינו סדנאות של עיצוב כדי להבין מה הם רוצים לעשות ואיזה אישורים צריך, והמקום נבחר על ידי התושבים. יצרנו הדמיה של השינוי ובסוף גם קבענו בדיוק את סדר היום ומתי ואיך עושים כל דבר".

מה עשו: "המקום הזה נבחר כי חיפשנו מקום שלא דורש תוכניות גדולות והרבה אישורים, אבל מקום שהתושבים חושבים שיש לו פוטנציאל אחרי סיור בשכונה ביחד עם הצוות. ניקינו את האזור וצבענו. התושבים בחרו את העיצוב והצבעים, הם רצו שזה יזכיר את העונה של מסיק הזיתים, כשהם הולכים לאדמות שלהם. שתלנו גם צמחים מעל לארון השירות כדי שיהיה ירוק יותר והצמחייה היא בעצם העלים של העץ. גם ביקשנו מהעירייה לתקן חלק מהמעקה למעלה שהיה לא בטוח והעירייה תיקנה גם חלקים בכביש שהפריעו לעבודה".

עקבו אחרינו ברשתות

פייסבוק

טוויטר

אינסטגרם

טלגרם