המוטציה הכניסה את לונדון לסגר. מה חושבים המומחים, והאם החיסון יועיל?

מבצע החיסונים לקורונה יצא לדרך בישראל, והשאלה עד כמה הישראלים ישתפו עמו פעולה ויתחסנו מרחפת באוויר. הטכנולוגיות חדשניות, האישורים מהירים, והשאלות שיש לציבור סביבם הן רבות. בימים הקרובים ננסה לענות בכל פעם על שאלה אחת, בהתבסס על מידע מחקרי ושיחות עם מומחים כדי שלבסוף כולנו נוכל לקבל החלטות מבוססות מידע

השמועות על קיומה של מוטציה חדשה ומדבקת יותר לקורונה שהחלו בסוף השבוע ואוששו רשמית על-ידי ממשלת בריטניה, הובילו למספר מהלכים מהירים: בריטניה הכריזה סגר מקיף על לונדון; במדינות העולם מתחילים לסגור את השערים בפני המגיעים מבריטניה; ובכנסת הוחלט כי הנוחתים בנתב"ג יידרשו לבידוד במלונית.

מומחים מן העולם מציינים שהמוטציה החדשה אינה מאפסת את השעון ומתחילה את הקורונה מחדש. החיסון הקיים, לכשיינתן לכלל הציבור, אמור להיות יעיל גם במקרה של מוטציה חדשה בחלק ה"ספייק" של נגיף הקורונה, החלק שנגדו פועל החיסון. ייתכן שהיעילות של החיסון לא תהיה זהה לזו שנמצאה בניסויים הקליניים, אבל זה לא אומר שהחיסון לא יהיה יעיל כלל.

בינתיים האמצעים הקיימים, של מסיכות, הגיינה, ריחוק חברתי ובידוד, אמורים לעזור נגד כל מוטציה, ידועה או לא ידועה של וירוס הקורונה. 

מדבק יותר? אין עדויות חותכות 

האם אנחנו יודעים בוודאות שהנגיף עם המוטציה מדבק יותר? לדברי פרופ' קובי מורן גלעד, מומחה למיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אנחנו לא יודעים בוודאות שאכן המוטציה החדשה היא מדבקת יותר. המידע הוא נסיבתי - במקומות בהם התגלתה המוטציה חלה לאחרונה עלייה חדה בתחלואה, ובתוך כך גם עלייה בשיעור החולים עם המוטציה הזו, עדות לכך שהיא מתחזקת מהר יותר מן הקורונה הרגילה.

ולגבי השאלה האם מדובר בנגיף אלים יותר, גם כאן אין עדות לכך אלא רק השערה כי הוא רק מדבק יותר.

אחת הסוגיות המרכזיות יותר היא לגבי מקום הימצאותו של הווירוס - האם הוא נמצא רק בבריטניה, והאם בגללו ננקטו צעדי הסגר האחרונים?

לדברי פרופ' מורן גלעד, "יש הרבה מאוד מוטציות 'שמסתובבות', ואם לא בודקים - לא מוצאים. גלעד מוסיף כי "המוטציה הבריטית באמת נראית בעלת פוטנציאל מסויים להדבקה מוגברת, וסביר לשים עליה דגש - אבל המענה למוטציות בווירוסי הקורונה דורש טיפול רחב יותר".

לדברי פרופ' ג'וליאן טנג, וירולוגי קליני באוניברסיטת לייקסטר, מבדיקה של המוטציה "הבריטית" עולה כי היא כבר קיימת מזה כמה חודשים בעולם, כולל סימנים להימצאותה באוסטרליה בחודש יוני, בארה"ב ביולי ובברזיל כבר באפריל. כלומר, לא בטוח שאנו מתמודדים עם דבר חדש, ומנגד לא בטוח שסגירת הגבולות עם בריטניה תגן עלינו מן המוטציה החדשה.

 פרופ’ קובי מורן גלעד. "הרבה מוטציות מסתובבות" / צילום: ECSMID

סגר? עדיף להיות זהירים

פרופ' ג'וליאן היסקוקס, מומחה למחלות זיהומיות ובריאות מנקודת מבט בינלאומית מאוניברסיטת ליברפול, אומר כי: "צעדי ההגבלה הם במקום. עדיף להיות זהירים. יש לנו את הדרכים למנוע את המוטציה הזו, כפי שהיו לנו את הדרכים למנוע את ההתפשטויות הקודמות. תחזיקו מעמד מעט, עד שיגיע החיסון לכלל האוכלוסייה".

גורמים בבריטניה טענו כי ייתכן שהמוטציה החדשה היא תירוץ נוח עבור ראש הממשלה בוריס ג'ונסון לתלות עליו את הסגר החדש, לאחר שהבטיח כי לא תהיה החמרה במהלך חג המולד. ד"ר טאנג הוסיף, כי "מנקודת מבט אפידמיולוגית גרידא, אפילו בלי לקחת בחשבון אם יש מוטציה מדבקת יותר או לא, הסגר המתוכנן בבריטניה הוא כלי חשוב כרגע לשליטה במגפה".

איך זה ייתכן שהחיסון יהיה יעיל גם נגד מוטציה חדשה? לדברי מורן גלעד, "המוטציות החדשות אמנם נמצאו על גבי חלבון הספייק של הווירוס, שהוא החלק של הווירוס שאותו מחקה החיסון ונגדו נוצרים הנוגדנים. עם זאת, זה לא שנוצר נוגדן אחד נגד כל הספייק, אלא נוגדנים רבים ושונים נגד רכיבים שונים בחלבון הספייק. כאשר יש מוטציה בספייק, היעילות של החיסון יכולה להישחק מעט, אבל לא תפחת מ-95% לאפס.

"בתהליך ההדרגתי שבו וירוס עובר מוטציות, הוא יכול בהדרגה לברוח מהחיסון. זה מה שקורה לשפעת במהירות, או לחצבת באיטיות רבה. קצב המוטציות של הקורונה הוא אחת לשבועיים, ועל בסיס זה אפשר להעריך שתהליך הבריחה שלו מהחיסון ייקח לפחות כמה שנים. ככל שפחות אנשים נדבקים בווירוס, כך קצב המוטציות איטי יותר, ואולי הבריחה מהחיסון לא תתרחש".

בינתייים אפשר יהיה בפלטפורמות RNA לפתח בנחת חיסון חדש?
"הפלפורמות הללו באמת מאפשרות לעדכן את החיסון במהירות. השאלה האם יצטרכו לבצע את כל הניסויים מחדש היא שאלה רגולטורית. אני מעריך ששינוי של כמה מבסיסי ה-RNA בחיסון, לא ידרוש שוב ניסוי של 40,000 איש".

מורן גלעד מדגיש כי תהליך המוטציה מתרחש כל הזמן. "הקורונה הוא וירוס גדול יחסית ויש לו מנגנוני תיקון מוטציות, אך בגלל זאת יש היום כבר מאות או אלפי סוגים של קורונה. את רובם אנחנו לא מכירים. בבריטניה ספציפית יש מעקב אחרי כל השינויים הללו, וגם מחקר מאוד מושקע שבודק את הקשר בין המוטציה לרמת האלימות שלה, אבל לא בכל מדינה זה נעשה".

לגבי העובדה שהניסויים שלך חברת אסטרהזנקה נעשו בבריטניה, לעומת הניסויים של מודרנה ופייזר שנעשו בארה"ב - האם ההבדל בין הווירוסים יכול להסביר את ההבדל בתוצאות הניסויים של החברות, אומר גלעד: "כנראה שלא. בכל המדינות יש המון סוגי קורונה, וישנה גם העברה שלהם בין המדינות".