בניגוד לשמועות, הרשויות לא דילגו על שלבים כשבדקו את החיסון של פייזר

האם בדרך לאישור המזורז של החיסון לקורונה נעשו פשרות על הבטיחות? רבים ורבות מאתנו, מטבע הדברים, התלבטו בשאלה הזאת. אחת המודאגות הייתה חברת ועדת הקורונה של הכנסת יוליה מלינובסקי, מישראל ביתנו. "אני חסידה של חיסונים", היא הבהירה בראיון לרדיו צפון, אבל "דווקא בחיסון הזה אני די נזהרת. שמעתי הרבה מומחים, זה חיסון חדש, כנראה שדילגו בדרך על הרבה מאוד שלבים". מי יודע, היא תהתה, אם הבחירות הקרובות לא עודדו את הממשלה להקדים את מבצע החיסון.

החשד שנעשו "הרבה מאוד" קיצורי דרך בבדיקת החיסון פייזר וביונטק ראוי לתשובה רצינית. שאלנו את מלינובסקי על מה היא נשענת. "זה מכתבה שלכם", ענה לנו הדובר שלה, והפנה אותנו לסקירה מאת כתבת המדע של גלובס, גלי וינרב, שכותרתה "איך יכול להיות שהחיסון לקורונה פותח בתוך פחות משנה?"

אבל הכתבה המאלפת של וינרב הגיעה למסקנה הפוכה: "בהשוואה ישירה בין השלבים שעבר החיסון לבין השלבים שמוצרים עוברים בדרך כלל, לא נראה שהיו עיגול פינות ודילוגים שיכלו להשפיע באופן משמעותי על התוצאה הסופית". זה היה גם פסק הדין של אסף רונאל, כתב המדע של "הארץ" ששוחח עם שני חוקרים ישראלים שהתנסו בליוו חיסונים עד האישור הסופי.

כדי להזים את החשש מדילוגים, נסקור בזריזות את לו"ז הניסויים האלה. אם תרצו להעמיק יותר תוכלו להיעזר כמונו בבלוג המתגלגל שבו ד"ר ארז גרטי, מנהל תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, מלווה מדי שבוע את פיתוח החיסונים לקורונה.

ובכן: אישור לחיסון כולל בדרך-כלל שלב פרה-קליני בבעלי חיים, ואחריו שלושה שלבים עוקבים (פאזות). ה-FDA בארה"ב, שמשרד הבריאות הישראלי נוהג להישען עליו, מחכה לפחות חצי שנה אחרי תחילת השלב השלישי לפני שהוא מתיר לחסן את האוכלוסייה. את החיסון לקורונה שניתן עכשיו בישראל החלו לפתח בחברת ביונטק הגרמנית מיד אחרי 10 בינואר 2020, כשהתפרסם הרצף הגנטי של נגיף הקורונה החדש. עד מרץ פותחו כ-20 גרסאות אפשריות של החיסון. תחילה הן נוסו על מכרסמים, ואחר כך על קופים. בסוף אפריל, כשכבר היו ממצאים מהניסוי במכרסמים, חוסנו 12 מטופלים ראשונים בגרמניה, וב-4 במאי החלה השותפה פייזר לחסן 45 משתתפים (מבוגרים) בארה"ב. זה היה השלב הקליני הראשון, שבו מופו תופעות הלוואי; אבל במהלכו כבר נבדק גם אם המתחסנים מפתחים נוגדנים - מה שלרוב נעשה בשלב השני. תיעוד מפורט, כולל סיווג של תופעות הלוואי שנרשמו בכל הנבדקים, התפרסם ב-12 באוגוסט במאמר בכתב העת "נייצ'ר" שתוכלו לקרוא כאן.

אף על פי כן, פייזר קיבלה אישור להתחיל בשלב השני של הניסוי עוד קודם, בחודש יולי. הסיבה היא לא ויתור על שלבים בניסוי, אלא העובדה שבניגוד למקובל ברוב הניסויים, תוצאות הניסוי כבר דווחו ל-FDA "תוך כדי תנועה". שיטת העבודה הזאת, שחסכה זמן, התאפשרה בזכות החלטה שמשרד הבריאות האמריקאי קיבל עוד ב-27 במרץ לקדם מוצרים לטיפול בקורונה בנוהל חירום. זאת לא המחלה הראשונה שהמשרד מאמץ לגביה נוהל כזה. 

פייזר התחילה לגייס מתנדבים לשלב השני של הניסוי ב-27 יולי. תוך שבועות ספורים גויס מספר עצום של 43 אלף נבדקים, הרבה יותר מהמקובל ברוב הניסויים. למעשה החברה "דילגה" ישר מהשלב השני, שבוחן לרוב כמה מאות נבדקים, אל השלב השלישי, שבו מגויסים אלפים בכמה מקומות בעולם. אבל האיחוד בין השלבים לא גרע מהמידע שנצבר על השפעת החיסון, אלא להפך: נצברו יותר נתונים תוך זמן יותר קצר. הנבדקות והנבדקים הראשונים שגויסו היו בני 18 ומעלה. צעירות וצעירים בני 17-16 הצטרפו אחרי כחודש, וילדים מגיל 12 - אחרי חודש נוסף. זאת הסיבה שלגביהם אין עוד ממצאים מבוססים. תיאור הניסוי הזה מופיע במסמך המסכם את בקשת האישור באתר FDA. ב-22 בספטמבר אנשי FDA אף החמירו את הדרישות מהחיסון, בעקבות ביקורת בקהילה המדעית וחשש שהממשל האמריקאי ילחץ לאישור חפוז. 

ב-9 בנובמבר - כחודשיים וחצי אחרי שראשוני הנבדקים בשלב III קיבלו זריקה שנייה - פייזר פרסמה תוצאות ביניים; וב-18 בנובמבר היא פרסמה תוצאות "סופיות" שהראו יעילות של 95%, ואפשרו לה להגיש בקשה לאישור חירום. ב-27 בנובמבר היא הגישה את הבקשה מ-FDA, ומקץ שבועיים, ב-12 בדצמבר, האישור ניתן. חשוב להדגיש שהניסויים לא באמת נעצרו, והתוצאות לא באמת "סופיות": המעקב אחרי הנבדקים נמשך, אבל הניסיון בחיסונים קודמים מראה שתופעות לוואי מופיעות לרוב כבר בשלב מוקדם.

התהליך שתיארנו כאן אכן היה קצר פי כמה מהרגיל. אבל מה שקיצר את התהליך לא היה דילוג על שלבים בניסוי, אלא בעיקר ביטול ההמתנה הממושכת משלב לשלב, והאפשרות לשלב את השלבים השני והשלישי. במקום לסכם כל חלק בניסוי, לפרסם את התוצאות, ולנסות לגייס עוד כסף לחלק הבא והיקר יותר - המימון לכל התהליך היה מובטח מראש. כמו כן, נהלי החירום אפשרו כאמור להעביר ל-FDA דיווח על הניסויים בזמן אמת, במקום להגיש מסמכים ולחכות בתור עד לקבלת אור ירוק לשלב הבא.

הנוהל אפשר "עיגול פינות" אחד: במקום לחכות חצי שנה מתחילת השלב השלישי, פייזר יכלה להגיש בקשה לאישור חירום כעבור ארבעה חודשים בלבד. במובן הזה, הרשויות אכן ויתרו על שני חודשי מעקב אחרי המטופלים, במחשבה שהסכנה מעיכוב החיסון גדולה מהסכנה שיתגלו תופעות לוואי חדשות שלא נחשפו לפני כן.

מלינובסקי מסרה בתגובה: "קיבלתי הודעות מרופאים וגורמי רפואה שסיפרו שבגלל שפיתוח החיסון הואץ מאוד, דילגו על מספר שלבים בפיתוחו. איני טוענת שהחיסון טוב או לא טוב, אלא שיש צורך לקיים דיון שקוף ופומבי עם שאלות ותשובות לגביו. לדוגמה, לא ראיתי בשום מקום תשובה למשך יעילותו של החיסון, או אם יש אוכלוסיות שהחיסון מסוכן עבורן". נציין שמשך יעילותו של החיסון אכן לא ידוע בינתיים. לעומת זאת, מידע על אוכלוסיות שעוד אין ודאות שהחיסון בטוח עבורן - למשל ילדים ונשים בהריון - מתפרסם בגלוי. הנה למשל ההסברים באתר המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

■ בשורה התחתונה: דברי מלינובסקי לא נכונים ברובם. החיסון של פייזר צלח את הבדיקות הרגילות - שלב פרה-קליני בבעלי חיים; שלב I (בטיחות); שלב II (תגובה חיסונית); ושלב III (יעילות) ברבבות נבדקים. לשם קיצור, שלבים II ו-III נעשו במקביל, ואישור חירום ניתן ארבעה במקום שישה חודשים מתחילת שלב III.

תחקיר: יפתח בריל