הקרב על הגבינה הצהובה: המו”מ תקוע, ובאוצר מאיימים להרחיב את היבוא

המשא-ומתן בענף החלב שוב מסתבך, ובאוצר מאיימים לפתוח יבוא רחב היקף של גבינות לישראל. סדרת פגישות נוספת של ראשי ענף החלב עם נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים הסתיימה בסוף השבוע האחרון בהודעה אופטימית של שר האוצר ישראל כ"ץ, לקראת הסכמות למתווה, שיסדיר את עתיד ענף החלב, יפתח את השוק ליבוא ויקבע את מחיר החלב הגולמי. ואולם, רגע אחרי ההודעה של האוצר, יצאה שורה של הבהרות והכחשות רשמיות מטעם התאחדות יצרני החלב ומועצת החלב, לפיהן "ההסכם אינו עובדה מוגמרת" וכי "טרם הושגו הבנות בכתב".

הפגישות להסדרת ענף החלב נמשכות גם השבוע. באוצר לוחצים לפתוח את השוק ליבוא בצורה אגרסיבית, בראש ובראשונה ליבוא גבינות קשות בכלל וצהובות בפרט. בענף החלב מנסים לבלום זאת, וחוזרים לאיומים לפיהם צעד כזה יביא לפיטורים המוניים של עובדים במחלבות.

למרות הניסיון לסגור את הקצוות, נראה כי עדיין קיימים פערים משמעותיים בין הצדדים. בענף טוענים כי קיימים פערי גישה גם בתוך משרד האוצר עצמו. לדבריהם, העמדה של גורמי המקצוע באוצר דוחפת לדרישות שנתפסות כצעדים שמובילים לביטול התכנון בענף החלב ולפתיחה מסיבית יותר של יבוא. השר מצידו, כך טוענים אותם גורמים, נחוש להביא הישג בטווח הקצר והמיידי.

במשרד האוצר לוחצים עתה להרחיב במידה ניכרת את היקף היבוא, באופן שיאפשר לשיטתם להעמיק את התחרות, להגדיל מגוון ולהוריד מחירים, ברוח ההסכם שהושג בין הצדדים רק לפני שנתיים, אך התמסמס בשל חילופי הממשלות התכופים.

תמיכה ישירה במגדלים המקומיים

מנגד, בענף החלב ובמחלבות מאוימים מהלחץ שמפעילים באוצר ומהדרישה לפתוח את השוק ליבוא בצורה רחבה, שתכלול הגדלה משמעותית של מכסות יבוא של מוצרי חלב, ובפרט של גבינות צהובות. הכיוון הזה בא לידי ביטוי גם בהודעת שר האוצר מסוף השבוע האחרון, שבמסגרתה הצהיר כי תוך שלוש שנים 65% מהגידול בצריכת החלב יסופק באמצעות יבוא במכסות פטורות ממכס, וכי "המתווה יתחיל ב-50% החל משנת 2021 ויעלה בהדרגה מדי שנה". מבחינת ענף החלב זהו במחיר כבד, והוא נערך להילחם עליו.

במה מדובר? שנת 2019, טרום הקורונה, הסתיימה בגידול של 3% במכירות שוק החלב, כשמדובר על מכירות בהיקף שנתי של כ-8.2 מיליארד שקל (לא כולל תחליפי חלב), כך לפי נתוני סטורנקסט. המחלבות הגדולות בישראל הן תנובה, שאחזה בנתח שוק של קצת פחות מ-50%, שטראוס אחזה בכ-22%, החברה המרכזית, הבעלים של טרה, אחזה ב-11%. היקף הגידול הכספי של השוק ב-2019 עמד על 246 מיליון שקל.

המחלבות הגדולות הללו, יחד עם גד, החזיקו במכירות של כ-7 מיליארד שקל (במונחי מחירי צרכן), כשמיליארד נוספים מגיעים ממכירות של יצרנים קטנים ומיבוא מוצרי חלב, בעיקר במכסות של גבינות צהובות, חמאה ויוגורטים המיובאים על-ידי ספקיות, כמו וילי פוד, נטו ורשתות המזון הגדולות.

בנוסף לפתיחה ליבוא, לפי הודעת שר האוצר, במשרד מכוונים לכך שמנגנון מחיר המטרה הנוכחי יוארך בשלוש שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות על-ידי שרי האוצר והחקלאות, זאת באמצעות הצעת חוק ממשלתית. כאמור, גם ההסכמה הזו כפופה להסכם ענפי כולל.

בנוסף, הצהיר שר אוצר כי "הוחלט להקים צוות ייעודי לקידום פיילוט מיידי בקבוצת מוצרי חלב של מעבר לתמיכה ישירה". במסגרת הפיילוט תינתן תמיכה ישירה למגדלים המקומיים, במקביל להגדלת החשיפה ליבוא והפחתת מכסים באותם המוצרים. וזאת, במטרה להוביל להוזלה של המחירים לצרכן, תוך כדי שמירה על כושר התחרות של הייצור המקומי. ההחלטה הזו, לבחינה של תמיכה ישירה לרפתנים, אמורה לטרוף את הקלפים ולשנות את עתיד הענף.

גם הפערים בנוגע ליבוא חמאה לישראל מלמדים על התנודתיות של כל החלטה שמתפרסמת. בשבועות האחרונים שר האוצר הצהיר באופן רשמי על הארכת הפטור ליבוא חמאה לשנתיים, אולם בסוף השבוע האחרון יצא בהצהרה נוספת כי בשלב זה הוא יוארך רק בשנה.

מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, שר האוצר ואנשי משרדו פועלים בתיאום מלא בישיבות המתקיימות עם נציגי ענף החלב, ומשוכנעים שתוך זמן קצר העקרונות שנקבעו יבשילו לכדי השלמת הרפורמה בענף החלב". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.