קצת יותר משנה לאחר שהוצגה לראשונה, התוכנית הלאומית להפיכתה של ישראל למעצמת בינה מלאכותית (AI) עולה שלב. פורום תל"מ, שבו חברים רשות החדשנות, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), משרדי האוצר והמדע והטכנולוגיה, אישר את המלצות ועדת המומחים לבחינת תחום הבינה המלאכותית בישראל בראשות ד"ר ארנה ברי.
התוכנית, בהיקף של 5 מיליארד שקל לחמש שנים, נועדה לבסס את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI).
בשל דחיפות התוכנית, והעובדה שטרם אושר תקציב מדינה שיאפשר לתוכנית לצאת לדרך, הגדירה התוכנית יעדים ראשוניים להם ניתן יהיה להקצות תקציב שמקורו בתקציבים הקיימים של הגופים החברים בפורום תל"מ. הוועדה הציבה יעדים ראשוניים בדחיפות גבוהה שיתוקצבו בכ-550 מיליון שקל.
בין ההמלצות הדחופות נמצאים היעדים הבאים: הקמת תשתית מחשוב-על בהיקף של קרוב לכ-1.1 מיליארד שקל, מהם 270 מיליון שקל בהשקעה ראשונית. יעד נוסף הוא פרויקט מחקר ופיתוח בתחום עיבוד שפה טבעית (NLP) עבור השפה העברית, בהיקף של 180 מיליון שקל, גם כן מתוך תקציב כולל של מעט יותר ממיליארד שקל. היעד השלישי הוא הכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם לאקדמיה בהיקף של 100 מיליון שקל.
את יישום התוכנית תוביל ועדת היגוי שבה יהיו נציגי הגופים החברים בפורום תל"מ, והיא תלווה על ידי ועדה מדעית שתורכב ממומחים מישראל ומהעולם.
"עם האילוצים התקציביים אין הרי היום דרך לאשר 5 מיליארד שקל, כי אף אחד לא יכול להתחייב על כך, לכן סיכמנו שכל גוף יסתכל פנימה ויבדוק מה הוא יכול להקצות לטובת העניין. גם אגף התקציבים באוצר יירתם", הסביר יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום. לדבריו, בהמשך מתכננים בפורום, "לפנות לדרג המדיני, למשרדי הממשלה הרלוונטיים, ונציג להם את האימפקט העצום שיכול להיות לתוכנית על הכלכלה שנמצאת במשבר עמוק. אנו רוצים לפתח מנועי צמיחה, וטוענים שבינה מלאכותית חלק אינטגרלי ביצירת מנועי צמיחה למשק".
הקמת תשתית למחשב על
בשל מגבלות התקציב, הגדיר כאמור הפורום שלושה פרויקטים לקידום בעדיפות עליונה. אחד הוא הקמת ענן מיחשוב שיכלול מעבדים ייעודיים למשימות בינה מלאכותית וישרת את קהילת החוקרים והסטארט-אפים הישראליים. מדובר בעצם בסוג של מחשב על, שיכלול מפרט של מאיצים גרפיים (GPU) - המשמשים למשימות בינה מלאכותית, מעבדים רגילים (CPU), חיבור רשת מהיר ביניהם, יכולת אחסון לקליטת נתונים מהירה וכן אפשרות להתרחבות עתידית (סקייל).
הדוח מפרט גם את כמות השבבים שיירכשו (88 אלף ליבות וכאלף מעבדי GPU), כמו גם את התקציב עבורם. 90 מיליון שקל יוקדשו לרכישת מעבדי GPU, ככל הנראה של אנבידיה, ורק 4 מיליון שקל יוקצו לרכישת מאיצי בינה מלאכותית של יצרנים אחרים.
הענן המדובר הוא ייחודי וייעודי לנושא ה-AI, והוא נועד להעניק יתרון תחרותי לחוקרים וסטארט-אפיסטים בישראל הפועלים בתחום. באמצעות כוח מיחשוב שיספק הענן החדש שיוקם, יוכלו החוקרים והמפתחים לאמן במהירות וביעילות את המודלים שלהם. מודלים מורכבים של בינה מלאכותית דורשים כיום משאבים רבים של זמן וכסף, שלא תמיד מצויים בידי חוקרים וחברות צעירות. סיוע במתן גישה לאותם משאבים, יכול למשל לעזור בקיצור לוחות זמנים של מחקר ופיתוח.
התפיסה בבסיס עבודת הוועדה היא שסיוע בגישה למשאבים אלה חשוב לכלכלת וביטחון ישראל משום שטכנולוגיות אלה יעמדו יותר ויותר בבסיסן של טכנולוגיות העתיד במגוון תחומים החשובים לביצור מעמדה של מדינה ורווחת תושביה - ממוצרים ביטחוניים, ועד חקלאות, תחבורה, ערים חכמות ורפואה. השקעה במתן יתרון תחרותי זה אמורה על פי תפיסת הוועדה, לחזור למשק הישראלי דרך הישגיהם של אותם חוקרים ומפתחים.
"מחשב ישראלי לא נמצא היום אפילו בין 500 מחשבי העל החזקים בעולם, למרות שאנו מדורגים גבוה מאוד בתחום ה-AI - זהו כשל שוק", הסביר ד"ר אפלבום. המטרה, לדבריו, היא "לאפשר לחברות הישראליות, לאקדמיה וליחידות הביטחון לעשות את הניסוי על תשתית מחקר בישראל, בלי תלות בענקיות".
ענן ה-AI הוא ענן נפרד ושונה מהענן הממשלתי שיצא לדרך תחת השם "נימבוס", ושלמכרזים שפורסמו בעינינו אמורות ככל הנראה לגשת ספקיות הענן הבינלאומיות המרכזיות - אמזון עם AWS ומיקרוסופט עם אז'ור. "היו לנו מספר דיונים איתם כדי שלא תהיה חפיפה ולא תחרות בין הפעילויות", אמר ד"ר אפלבום. בעוד שענן ה-AI מיועד בעיקר למשימות מו"פ, הענן הממשלתי המקומי נימבוס נועד לאפשר אחסון מקומי של חומרים ממשלתיים או פיננסיים רגישים תוך מתן גישה מהירה (לייטנסי נמוך), ותוך שהם נהנים מההיצע המלא של אפליקציות הענן שלהן.
לדברי אפלבום, אף שאנבידיה היא ספקית שבבי הבינה המלאכותית המובילה בעולם, הענן הישראלי יכלול גם שבבים של חברות מתחרות, כמו "הבאנה" - סטארט-אפ הבינה המלאכותית שנרכש לפני כשנה על ידי אינטל בשני מיליארד שקל, ושל סטארט-אפ ישראל נוסף בשם "נקסט סיליקון". "יהיו עוד הרבה מאיצים, חלקם הגדול ישראליים", אמר ד"ר אפלבום.
"בלי פרויקט ה-NLP לא נוכל להנגיש את המערכות הממשלתיות"
פרויקט נוסף שיקודם בפעימה הראשונה, על פי התוכנית, הוא תחום הבנת שפה טבעית - NLP, שיתמקד בהבנה של השפה העברית. כיום מרב המשאבים מושקעים בהקניית היכולת של מחשבים להבין טקסטים ודיבור באנגלית. יישומים של טכנולוגיות הבנת שפה מוכרים לנו למשל ממנגנון התרגום של גוגל או התרגום האוטומטי של יוטיוב. ובדיבור, עם סירי של אפל ואלקסה של אמזון.
"אם טוענים שבינה מלאכותית זה משהו שתלוי בדאטה אדיר, שתסרוק את הדאטה ותנפק ממנו תובנות, אז ישראל חייבת להיות מסוגלת להבין את אותו דאטה בעברית, לאחר שהמאגרים יפתחו", הסביר ראש זירת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות. זאבי הסביר עוד כי "אם רוצים לפתוח את המאגרים, חייבים להצליח לתרגם אותם לשפה שהמכונה תבין. בלי פרויקט ה-NLP לא נוכל להנגיש את המערכות הממשלתיות לא לתושבים ולא לחוקרים". לדברי ד"ר אפלבום, "מדינה שלא תהיה לה פלטפורמה שכזו, תישאר מאחור בתוך שלוש-ארבע שנים, ועלולה אף לאבד את היכולת שלה להתחרות במדינות המתקדמות בעולם".
יצוין כי ועדת ה-AI של פורום תל"מ פעלה בשנתיים האחרונות במקביל לוועדות הבכירים שהקימו לבחינת הנושא גם פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה. חלקים מהתוכנית של בן ישראל ומתניה הוצגו לפני כשנה בסמוך להצגת התוכנית של פורום תל"מ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
