חולה אחד חדש התגלה: האסטרטגיה הטייוואנית למיגור הקורונה עומדת למבחן

767 חולים מאומתים. 7 מתים. 0 סגרים. אלה מספרי הקורונה הרשמיים של טייוואן, מדינה המונה כ-20 מיליון איש. בימים אלה יש שם "גל שני" של תחלואה שבו נרשם שיא מקומי: 24 חולים חדשים, אך למספר 7 מתים לא נוסף אפילו לא אדם אחד זה כמה חודשים. כדי לא להרוס את הרקורד שבנתה, טייוואן הוציאה הנחיות בידוד קשוחות מאוד למגיעים מחו"ל, למאומתים ולבאים איתם במגע. מעבר לכך, עד כה הכול במדינה התנהל כרגיל.

בימים אלה, האסטרטגיה של טייוואן, שכוונה בעיקר למניעת הכניסה של הנגיף מבחוץ, עומדת למבחן. הממשלה הודיעה על חולה מאומת ראשון שמקור הדבקתו אינו ידוע. בישראל, זה קרה כמה שבועות בלבד אחרי שהמגפה הגיעה לארץ. האם טייוואן תצליח לשמור על המספרים המדהימים שלה ולהמשיך להימנע מהטלת מגבלות על התושבים? המבחן הזה מתרחש בדיוק בזמן שמדינות אחרות מנסות ללמוד מהניסיון הטייוואני ולשלוט בגבולותיהן כדי למנוע את כניסתה של המוטציה החדשה.

קנס על שמונה שניות מחוץ לבידוד

"היינו בסיכון לפגיעה משמעותית מהקורונה, כי נכנסים למדינה בכל יום 4,000 איש מסין", אומרת ג'נט יואנג (Janet Huang), מנכ"לית מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן שו-צ'ואן (Show-Chwan) . "המפתח לתגובה שלנו היה הניסיון ממגפת הסארס. בזכותה יש לנו היום ניסיון ומומחיות בבריאות הציבור, ואנשי מקצוע בתחום. כבר בתחילת המגפה, מסכות היו מקובלות יחסית. תמיד ידענו שאם יש לנו שיעול או חום קל, אנחנו חייבים לעטות מסכה או לא לצאת מהבית. אנחנו רגילים להגן על עצמנו מאחרים. אז הפעם הרחבנו את השימוש במסכות".

הרחבת השימוש במסכות נעשתה לא רק הודות לתרבות הטייוואנית. הממשלה קיבלה על עצמה את המשימה לייצר אותן ולהפיץ אותן בחינם לכל האזרחים.

כל אזרחי המדינה קיבלו יפה את הרעיון של המסכות?
"אנחנו מקבלים הכול".

הרחבת השימוש במסכות, תשומת הלב להיגיינה והימנעות מיציאה החוצה עם תסמינים נשימתיים הפחיתו גם את מקרי השפעת ומחלות מערכת העיכול המידבקות בעשרות אחוזים. אולם השליטה בקורונה כנראה נבעה בעיקר מהשליטה בגבולות שמנעה את התפשטותה.

מיד עם תחילת המגפה, סגרה המדינה את הגבולות וגזרה בידוד מוקפד על האזרחים ועל העובדים הזרים החיוניים שחזרו מחו"ל. לרוב, הם הוכנסו למלוניות בידוד, שסביבם מפטרלת "משטרת בידוד" מיוחדת. לאחרונה נקנס עובד מהפיליפינים בסכום של 3,500 דולר משום שיצא מחדרו למסדרון למשך שמונה שניות.

בתמורה לקשיחות הזאת, מערכות החינוך, המסעדות ועולם התרבות וההופעות נותרו פתוחים. בניגוד לסין, לא נערכו שם מעקבים אחרי אזרחים לא מבודדים, והכלכלה, שלפני המגפה הייתה בצרות, צומחת כעת ב-2%.

נוסף על מדיניות הגבולות, הקימה הממשלה מערך חקירות אפידמיולוגיות מתוחכם ונרחב, שצבר את ניסיונו לא רק מהסארס אלא גם מהאיידס. כל המקומות הציבוריים - ברים, מסעדות ואפילו מועדונים מפוקפקים - התבקשו לאסוף אמצעי קשר מכל אחד מהלקוחות שלהם, כדי שניתן יהיה להגיע אליהם במקרה שיהיה צורך בבידוד. איסוף המידע נעשה תוך הבטחה שהמידע נשאר במערך האפידמיולוגי ולא עובר לשום מאגר ממשלתי, ועם אפשרות לתת שם בדוי או טלפון חד-פעמי. ברגע שנוצר קשר עם כל מי שבא במגע עם החולה המאומת, העסק נפתח מחדש, ולכן היה תמריץ לבעלי העסקים לשתף פעולה.

גישה חיובית א-פוליטית

הריכוזיות של מערכת הבריאות במדינה תרמה גם היא להצלחה. "מערכת הבריאות שלנו מבוססת על מבטח ממשלתי אחד, עם מעט פעילות פרטית, ולכן כל המידע המשמעותי נמצא במאגר רפואי אחד", אומרת יואנג. "הגישה של הציבור ושל הרופאים היא מאוד פרו-דיגיטלית, ולכן לא התקשינו לעבור לרפואה מרחוק, בעיקר עבור המבודדים, שקיבלו כל יום שיחה מהממשלה לראות אם הם מתנהגים יפה".

שרת הדיגיטציה והמחשוב בטייוואן, ההאקרית לשעבר אודרי טאנג (השרה הטראנסג'נדרית הראשונה במדינה), אמרה לאחרונה בראיון ל-NPR: "הטכנולוגיה שניצחה את המגפה היא קודם כול מים וסבון, אלכוג'ל ומסכות, אבל גם הטכנולוגיות הדיגיטליות היו משמעותיות. יש לנו מערך של 'אזרחים האקרים' שכל הזמן ממציאים טכנולוגיות לתועלת הציבור. אחת מהן הייתה אפליקציה שמראה באילו בתי מרקחת יש מלאי של מסכות אבל אין תור".

טאנג מיתגה את התגובה הדיגיטלית למגפה כ"Fast, Fair and Fun". כך למשל, הציבור קיבל קו חם לא רק לשאלות למשרד הבריאות, אלא גם להצעות חדשות, שהתייחסו אליהן ברצינות. כאשר אחד הנערים התלונן שמשפחתו הצליחה להשיג רק מסכה בגוון ורוד והוא מתבייש ללכת לבית הספר, הוחלט שלמחרת כל צוות משרד הבריאות יעטה מסכה ורודה בתדרוך היומי הפתוח לציבור. "כך הפך הנער למגניב כמו הגיבורים של המגפה", אמרה טאנג ל-NPR. המשפט הזה מעיד יותר מכל על ההבדל התרבותי בטיפול במגפה.

יואנג אומרת שייתכן שיש פה ביצה ותרנגולת: הגישה החיובית והא-פוליטית להנהגה שהובילה את התגובה למגפה הביאה לכך שלא הוטלו מגבלות חמורות על האוכלוסייה, והיעדר המגבלות (בניגוד לסין ואחר כך ליתר העולם) חיזק את האמון של האוכלוסייה בממשלה. "אנחנו באמת מרוכזים כולם בלנצח את המחלה", אומרת יואנג. "פחות אכפת לנו מעצמנו ויותר מהקהילה שבה אנחנו חיים, זו תפיסת עולם. לא הייתי רוצה להיות זו שהפיצה את המחלה".

חזון העיר הרפואית החכמה

לרשת בתי החולים שו-צ'ואן, שיואנג מנהלת, יש היסטוריה של 50 שנה. היא נוסדה על ידי ד"ר שו צ'ואן, רופא מנתח שהתחיל את המיזם עם 20 מיטות. היום יש ברשת 3,600 מיטות בשמונה בתי חולים - סדר גודל של שיבא ואיכילוב יחד. ההכנסות השנתיות עומדות על כ-500 מיליון דולר. בשנים האחרונות הרשת מתרחבת בשני מובנים: היא מתרחבת מחוץ למדינה, לדוגמה למלזיה וליפן, והיא מתרחבת לתחום החדשנות. היא אחת הרשתות הרפואיות הראשונות בטייוואן שהקימה מרכז חדשנות וחברת מסחור.

בשנים האחרונות הקימה רשת שו-צ'ואן כמה חברות מכשור רפואי, כולל מיזם מצליח לפיתוח אנדוסקופ משופר. כמו כן יש לרשת מיזם משותף עם חברת המחשוב אסוס, לדיגיטציה של בית החולים ולשיפור יכולות הרפואה המותאמת אישית, בין השאר באמצעות מכשירי ניטור מקוונים; אפליקציות בריאות דיגיטלית לחולים כרוניים; רובוטים רפואיים שיכולים לבצע או להנחות את החולים הכרוניים בביצוע בדיקות רפואיות מורכבות יחסית בבית, וכן רובוטים סיעודיים וחברתיים עבור המאושפזים בבתי החולים. החזון להמשך הדרך הוא להגיע ל"עיר חכמה" מבחינה רפואית, שבה בתי התושבים ומכשירי ניטור שנמצאים בהם מחוברים באופן קבוע לבית החולים. כך, בית החולים הוא מעין חמ"ל לניהול הבריאות של תושבי העיר, גם כשהם אינם חולים או מאושפזים.

שיתוף הפעולה עם אסוס כולל גם הצעה משותפת לחברות תרופות ולמכוני מחקר בתחום פיתוח התרופות: החברות יכולות לקבל חבילת מידע רפואי מבית החולים וחבילת שירותי מחשוב מחברת המחשוב לשם ביצוע מחקר ביג דאטה בתחום פיתוח התרופות בהתאמה אישית.

הרופאים מקימים סטארט-אפים

יואנג, שהגיעה במקור מרפואת השיניים, משמשת בתפקידי ניהול בבית החולים זה 20 שנה.

איך פועלת מערכת הבריאות של טייוואן?
"הרפואה היא ציבורית, כולם מבוטחים על ידי הממשלה, שמכסה את כל מה שמשמעותי. אפשר גם לקנות ביטוח פרטי, אבל יש הגבלה על שירותי הרפואה שאפשר לרכוש, אפילו אם כל התשלום הוא מהכיס. רמת שביעות הרצון מהרפואה כאן היא מאוד גבוהה. הרופאים מאוד מוערכים, ובתי החולים מנוהלים על ידי הרופאים ולא על ידי אנשי הכספים".

מהם האתגרים העיקריים של מערכת הבריאות?
"היעדר תקציב. הרפואה הציבורית מקבלת רק 5%-6% מהתל"ג (לעומת 7.5% בישראל, 10% בבריטניה או 16.9% בארה"ב - ג"ו). בגלל הגישה הלא קפיטליסטית לבתי החולים, קשה לנו ליצור תעשייה רפואית, כי אין לכך מספיק משאבים. אם בית החולים לא נהנה ישירות מהטכנולוגיות האלה, הוא לא מתעניין, ואין לו כסף להשקיע בשום דבר חוץ ממה שדרוש לתפעולו כבית חולים".

איך נראה האקוסיסטם הפרטי של השקעות בתחום הבריאות?
"יש קרנות הון סיכון, הן רוצות לעבוד עם בתי חולים, אך הקצב שלהם אטי להן מדי. בחמש השנים האחרונות המדינה החליטה להגדיל את ההשקעה בתחום הזה, ודברים קצת משתנים. בתי החולים מתחילים להיות מעט יותר חדשניים, אך לרובם אין עדיין, למשל, חברות מסחור.

"הרופאים עצמם כן מקימים סטארט-אפים מחוץ לבית החולים, לעתים קרובות בתמיכה של תוכנית ממשלתית שהוקמה לפני כעשור, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד. כאשר הרופאים מסיימים את התוכנית הזו, יש להם בסיס להקמת חברה, וזה לפעמים מצליח. יש לנו גם חברות הייטק מצליחות שרוצות להיכנס לתחום הבריאות, וחברות מכשור רפואי שהוקמו על ידי מהנדסים".

אחד הגורמים שתומכים בהקמה של חברות חדשות בטייוואן הוא חברת i2i (innovation to industry) המקימה ומנהלת אקוסיסטם טכנולוגי שתומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות במדינה. i2i היא אחד מארבעה גופים המנהלים חממות יזמות ממשלתיות ונחשבת הגוף הגדול ביניהם. כמו כן, יש לה תוכנית הזנקת חברות בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והמסחר בטייוואן, ארגון חברות הביומד המקומי, וכן גורמים מן האקדמיה ותעשיית ההייטק, וגורמי הון סיכון.

מה האתגרים הגדולים ביותר עבור הסטארט-אפים שלכם?
"להביא מנהלים מנוסים, שנמצאים במחסור, לצלוח את שלב המסחור, בעיקר השיווק והמכירות מחוץ לטייוואן, אבל גם להכניס את המוצר לבתי החולים אצלנו. מצד שני, יש לנו 20 מיליון איש במאגר מידע אחד, והכול ממוחשב, אז זה מאוד מקל על החברות בתחום הבריאות הדיגיטלית".

מה מעניין אתכם בישראל?
"לישראל יש שפע אדיר של חברות סטארט-אפ בתחום הרפואי, ואפילו אם יש לחברות אותן בעיות, יש למדינות חוזקות שונות. יהיה מעניין לעבוד יחד בתקווה שהקצב המשותף יהיה מהיר יותר". 

"הסחר מול טייוואן היה רדום, אבל עכשיו הוא מתעורר"

לדברי רני שיפרון, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe ונציג i2i בישראל, יש היום 17 הסכמים בין שו-צ'ואן לחברות ישראליות. ביניהם הסכמים מסחריים, הסכמי פיתוח משותף ופיילוטים. במסגרת תוכנית הזנקת החברות של i2i שהושקה ביוני האחרון, נחתמו הסכמי פיילוט עם ארבע חברות ישראליות. לדברי שיפרון, הארגון עובד עם כמה מערכות קליניות נוספות, מלבד רשת בתי החולים.

"הסחר מול טייוואן היה רדום למדי עד השנה האחרונה, אבל עכשיו הוא מתעורר", הוא אומר. אפשר לראות זאת למשל בפעילות המשותפת של חברת ReSymetry הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי וניתוח תנוחות של אנשים על מערכות ישיבה (כלומר, כיסאות) כדי למנוע פגיעה הנובעת מישיבה ממושכת. החברה הישראלית יצרה שיתוף פעולה עם חברת Karma Medical Devices הטייוואנית, שהושקעו בו כבר 2 מיליון דולר. 

החברות הישראליות שעושות פיילוטים בטייוואן

Tenuto Medical
מבצעת בדיקה מוקדמת לזיהוי סרטן באמצעות בינה מלאכותית

Serenno Medical
מפתחת מכשור למעקב וזיהוי מוקדם של נזק כלייתי בחולים המאושפזים בטיפול נמרץ

PathKeeper
מפתחת טכנולוגיה לפישוט ניתוח מונחה ניווט

Libra@Home
מפתחת טכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תוצאות שיקום

שו-צ'ואן

מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן, שנוסדה ב-1972 ומנהלת היום 8 בתי חולים באסיה ● ברשת 3,600 מיטות, 5,000 אנשי צוות רפואי ו-200 אנשי IT  ● ההכנסות השנתיות הן כ-500 מיליון דולר ● התחילה לפעול לאחרונה במדינות נוספות במזרח אסיה, ובהם יפן ומלזיה ● חתמה לאחרונה על 4 הסכמי פיילוט עם חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות בריאות

ג'נט יואנג

מנכ"לית מערכת הבריאות הטייוואנית שו-צ'ואן • בעלת תואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת טוליין ותואר ברפואת שיניים • לפני תפקידה הנוכחי מילאה שורת תפקידי ניהול בשו-צ'ואן