המסעדנים נגד וולט: מתארגנים להקמת אפליקציית משלוחים מתחרה

המסעדנים מתאגדים להקים תחרות לוולט. לגלובס נודע כי קבוצה של מסעדנים מתאגדת במטרה לפתח אפליקציית משלוחי אוכל שתחתוך בחצי את גובה העמלות שגובות כיום וולט ותן ביס מהמסעדנים. בראש היוזמה עומדת קבוצת מסעדנים בהובלת השף יהונתן בורוביץ', הבעלים של מסעדת 25M (שפועלת במרכז ת"א וברמת אביב).

בורוביץ' מקווה לגייס 40 מסעדות גדולות שיסכימו להשקיע במיזם סכום של כ-100 אלף שקל, מתוך כוונה שהסכום הזה יוחזר להן לאחר כשנתיים של פעילות. אפליקציית המשלוחים תגבה מחצית מגובה העמלה שגובות וולט ותן ביס, שעומדת בממוצע על כ-27% (לא כולל מע"מ), ותגיע לכל היותר ל-15%, או שייקבע סכום מקסימלי לתשלום.

 יהונתן בורוביץ’, מסעדת M25 / צילום: אנטולי מיכאלו

"חשבנו שמדובר בתופעה שתתפוגג אחרי הקורונה, אבל מהמחקר שביצענו עלה שהתופעה הזו הולכת להישאר עם נתח גדול של השוק. אנחנו לא רוצים להיות יותר ספקים של וולט, אלא לשלוט בשרשרת הערך", אומר בורוביץ' בשיחה עם גלובס. "ביררנו כמה יעלה לעשות 'העתק הדבק' לאפליקציה כמו וולט, והבנו שההשקעה בהקמת אפליקציה כזו היא כ-3 מיליון שקל. מבחינתנו זה סכום שהוא במשחק".

לדברי בורוביץ', "במהלך התקופה הזו גדלה לנגד עינינו מפלצת כחולה בשם וולט, או כמו שאייל שני כינה אותם - הצבע של המגפה". הוא מתאר כיצד בשיחות שלו עם מסעדנים אחרים שבהן דנו בשאלה מדוע אין אלטרנטיבה לאפליקציה הזו, התפיסה תמיד הייתה שמדובר בחברות ענק של מאות מיליוני דולרים. הוא מספר כי אחד המסעדנים בצוות המתגבש הוא אסף אטיאס, הבעלים של רשת המסעדות האיטלקיות ויוינו, שהזמין עבורם מחקר על שוק המשלוחים, באמצעות חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר.

היוזמה הזו למעשה באה, כאמור, לתת מענה לעמלות שגובה וולט. "היום, מתוך הזמנה של 600 שקל ממסעדה איטלקית בתל אביב, וולט לוקחת 200 שקל. מהעבודה הכלכלית שנעשתה עבורנו עולה שיש היתכנות לחתוך בחצי את גובה העמלה. זה משנה סדרי עולם, זה גיים צ'יינג'ר".

ככל שהמיזם יהפוך לרווחי, המטרה תהיה לתעל את הרווחים ללובי שיתמוך בענף המסעדות בכנסת, בכל מה שנוגע לחקיקה, מיסוי ורגולציה. בינתיים הצטרפו אל בורוביץ' 10-15 מסעדות שמבקשות להישאר מאחורי הקלעים, כדי לא להכעיס את וולט. עם זאת, הוא מבהיר כי אין לו כוונה לנהל את האופרציה הזו, כשהוא עצמו משתוקק לחזור למטבח.

"אני רוצה שהענף הזה יהיה בידיים טובות, אני רוצה לחזור לעשות קבב, אני לא רוצה לנסוע לפגישות עם שרים בממשלה", מודה בורוביץ'. "היום אנחנו לא מגיעים לסכומים האלה. החזון הוא שתהיה לנו מחלקה משפטית שתוכל לייעץ לכל מסעדן שזקוק לסיוע".

  

מסעדנים "מכורים" לוולט

המודל הסופי של המיזם עדיין בשלבי גיבוש, וכך גם המבנה המשפטי שלו, אבל המטרה של המסעדנים היא לייצר כוח שיוכל לתת אלטרנטיבה לעוצמה האדירה של וולט. אלא שלהקים אופרציה כזו ולנהל אותה זהו אתגר אדיר, במיוחד כששתי החברות הגדולות שפועלות היום בתחום משלוחי האוכל בישראל - וולט ותן ביס - מצהירות שפעילות משלוחי האוכל שלהן הפסדית.

אתה מאמין שתוכל להציע מודל כלכלי שיאפשר גם לחתוך את העמלות בחצי, וגם להרוויח?
בורוביץ': "המספרים שלנו לא מראים שהם בחוסר רווחיות, ואני לא יודע מה מבנה ההוצאות שלהם. קשה לי לראות איך וולט הפסדית כשהיא גם לא מעסיקה את העובדים שלה כשכירים וגם לא משלמת להם תנאים סוציאליים. מה שאני רואה כאן זה מודל כל כך מוצלח שהולך ומתפרס בכל הארץ, ומסעדנים ש"מכורים" לוולט ומפחדים להפסיד הכנסות. אלה סכומים שבלתי אפשרי לעמוד בהם. אני מרגיש שאנחנו לפחות צריכים לנסות לייצר פתרון חלופי".

תצליחו ליצור פריסה ארצית?
כשתהיה מסה קריטית ומספיק מסעדנים. אנחנו רוצים להיות בכל המקומות שיש בהם טראפיק מספיק גדול כמו וולט. הלוואי וזה יגיע לכל הארץ. נכון שקשה להביא שלושה מסעדנים להסכים על משהו, אבל אם נייצר את הגוף הזה, אנחנו יכולים להביא בשורה לענף המסעדנות.

"אם תהיה אפליקציה אחת שתחזיק את כל המסעדות השוות - למה שלא יזמינו ממנה? אנחנו יודעים להתמודד עם השקעות כאלה. הלקוח יבוא אליי, כי שם בסוף הוא ימצא את המוצר. אנחנו לא מחפשים את כל וולט - אני מחפש את הגדולים שמשאירים לוולט כל חודש סכום של 300 אלף שקל, ואותם אני רוצה לגייס".

בורוביץ' מתייחס גם לנתק שוולט יצרה בין הלקוחות לבין המסעדות. "היום אני אפילו לא יודע איך קוראים ללקוח, אנחנו מקבלים את ההזמנה עם מספר בלבד, בלי שם. אנשים רוצים את האוכל שלי, והם מחפשים אותי, או מחפשים מסעדות אחרות שהם אוהבים, וזה הבסיס.

האתגר הנוסף שמציף בורוביץ' בהקשר הזה הוא ה"התמכרות" של המסעדנים למה שוולט מספקת להם בתקופה הזו, והפחד לוותר על היתרונות שלה. הוא מתייחס להתמכרות לגידול בהכנסות שוולט מייצרת למסעדות בתקופה של סגר, כשלצד זה קיימת שחיקה ניכרת ברווחים שלהן בשל גובה העמלות.

הטכנולוגיה מנצלת

היוזמה הזו מקבלת רוח גבית גם מעמותת מסעדנים חזקים ביחד שקמה לפני כשנתיים, במטרה לתת מענה לשינויים האגרסיביים שהתחוללו בעולם ההסעדה עוד לפני הכניסה של וולט לישראל - החל משינויים רגולטוריים, ועד המתחרה של וולט, תן ביס, שאז התמקדה בעיקר בכרטיסי תשלום לארוחות למקומות עבודה.

תומר מור, מי שעומד בראש העמותה, אומר היום: "חרטנו על דגלנו את הגדלת שורת הרווח של המסעדנים בישראל, ומתוקף זה אנחנו במקביל בוחנים עוד אספקטים שבהם אנחנו יכולים לפעול ולייעל את הפעילות העסקית שלהם, במקביל לתהליכים שמתנהלים לצמצום רגולציה, הפחתת מיסוי ורפורמות ברישוי עסקים כדי להקל ולהוזיל את עלויות הפעילות של המסעדות".

מור מתייחס לכך שהקורונה החריפה במידה ניכרת את הפגיעה במסעדות, שכן קודם ניתנה להן אפשרות בחירה אם לפעול באמצעות שירותי משלוחים או להסתפק בהזמנות למסעדה עצמה. הסגר הענפי שהטילה הממשלה דוחק גם את המסעדות הקטנות והחלשות יותר להפעיל מערך משלוחים, שיאפשר להן תזרים מזומנים, אך למעשה חונק אותן.

 תומר מור, עמותת מסעדנים חזקים ביחד / צילום: גיל קרמר

במהלך הסגר הענפי, הלחץ של המסעדנים והעמותה הביא לכך שוולט ותן ביס הסכימו לתת הקלות מסוימות למסעדנים. מור מודה שזה היה זמני: "לא יכולנו לאורך זמן להשפיע על הפחתת המחירים. המסעדנים נמצאים בסיטואציה שחברות טכנולוגיות משתלטות על מסד הנתונים, והמסעדנים הם הידיים העובדות שלא נהנות מהעמל שלהן. אף יזם לא רוצה שהעסק שלו, שאמור להביא לו רווח, בסוף יגרום לו לשלם על הזכות שלו להתקיים. העמותה תעזור להוביל מהלך שיאפשר למסעדנים לחזור למקום של רווחיות".

לדבריו, "מעבר לפעולה הכלכלית זו גם פעולה ערכית, שמאפשרת למסעדנים להחזיר אליהם את כוחם בעולם המתפתח. הטרנדים לא יעברו מעלינו אלא יבואו מתוכנו, ולא על חשבון התעשייה. כמו שמטבחי הרפאים לא יכולים להחליף חוויה של מסעדה בשירות מלא או של TA, כך גם הטכנולוגיה לא יכולה להשתמש במסעדות רק כדי לנצל אותן".

הוצאה דומה בקורונה

אחד הנתונים המעניינים שעולים מהניתוח של משרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר הוא שתי הסיבות המרכזיות שמשפיעות על הבחירה של לקוחות באיזו מסעדה לאכול. מסקר שערכה החברה באוקטובר האחרון בקרב מדגם של למעלה מ-1,000 נסקרים במטרופולין ת"א, חיפה והשרון, עולה כי 58% מהלקוחות בוחרים קודם את סוג האוכל שיאכלו - כמו בית קפה, מסעדה איטלקית, אסייתי, בשרים או מזון מהיר. לעומת זאת, 42% בוחרים לפי מסעדה ספציפית, כשהסיבה הדומיננטית ביותר לתשובה הזו היא "אוכל טעים". המשיבים העדיפו את טעם האוכל על פני אווירה, מחיר זול, קרבה לבית או כשרות.

הממצא המעניין הנוסף שעולה מהניתוח של צ'מנסקי בן שחר מתייחס לשאלה עד כמה סגר הקורונה באמת גרם לנו להוציא יותר כסף על משלוחים. מניתוח תוצאות הסקר עולה כי ההוצאה החודשית הממוצעת על משלוחי אוכל עמדה לפני הקורונה על 289 שקל בחודש. בתקופת הקורונה ההוצאה הזו עלתה, כך על פי המשיבים לסקר, רק ב-3% לסך של 299 שקל בחודש.

אותם משיבים גם מעריכים כי אחרי הקורונה, ההוצאה החודשית הממוצעת תישחק ב-12% לסך של 263 שקל. כלומר, בתקופה שאחרי הסגר הענפי שהוטל בעקבות התפרצות הקורונה, המשיבים מעריכים כי ההוצאה החודשית שלהם על משלוחי אוכל תקטן במצטבר ב-9%.

"אמנם הייתה תחושה שיש המון אופנועים על הכביש, אבל השוק לא גדל בצורה משמעותית", טוען תמיר בן שחר, ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, תוך שהוא מתייחס לכך שהשוק צפוי להתכווץ בתקופת הפוסט קורונה. לדבריו, "אנשים מצהירים שיצרכו פחות אחרי המשבר, מה שכנראה נגזר מההערכה שלהם שתהיה להם פחות יכולת להוציא כסף".

 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

בנוסף, נבחנו הקטגוריות שביניהן מתפלגת ההוצאה החודשית. בחלוקה הזו עולה כי 21% מההוצאה בממוצע מגיע לבתי קפה, 16% למסעדות איטלקיות, 15% למסעדות אסייתיות, 13% למסעדות בשרים ו-11% למסעדות מזון מהיר.

בנוגע לעתיד, בעולם פוסט קורונה, עולה כי 43% מהמשיבים מצהירים כי הוצאתם החודשית על משלוחי אוכל תישאר דומה, 40% מצהירים כי ההוצאה שלהם תקטן, ו"רק" 17% משיבים הצהירו כי יגדילו את הוצאתם על משלוחי אוכל אחרי הקורונה.

בן שחר, מי שערך את הניתוח הכלכלי על ענף המשלוחים עבור המסעדנים, מתייחס לצורך, אבל גם לאתגר שטמון ביוזמה כזו. "המסעדנים הבינו שיש דרך אחרת להרוויח כסף ולהקטין הוצאות. אם יש לי מותג חזק, אני יכול לשלח לאנשים הביתה בלי הצורך להשקיע 15 מיליון שקל במסעדה, ולהרוויח לבד. הם הבינו שכל מה שהם הוציאו קודם על הקירות במסעדות שלהם, הם מעבירים לחברות המשלוחים, והם מבקשים לנסות להעביר את החיסכון הזה לכיס שלהם. הם לא צריכים שותף שייקח שליש".

ובכל זאת, מוסיף בן שחר, "לכל אחד יש מומחיות בתחום מסוים. הם יצטרכו להקים אופרציה של שליחויות. האם זה אפשרי? כן, וההוכחה הכי טובה לכך היא דומינוס פיצה. מסעדנים רוצים להקים חברת משלוחים? אין חלטורה, הם צריכים לחדש ולספק ערך כדי להצליח".