מנכ"ל אינטל ישראל: "יצירת ערך היא הרבה יותר מאשר עניין של בעלי מניות"

לחברות יש תכלית - והשאלה היא איך הן גורמות לאנשים להשתמש בטכנולוגיה שהן מייצרות ליצור עולם טוב יותר. כך אומר יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל. גרטי אמר זאת בשיחה בנושא תפקידם של העסקים בשינוי מציאות חברתית כלכלית שערך עם דני אלמגור, מנכ"ל Small Giants מאוסטרליה, במסגרת כנס "ניהול במציאות משתנה" של גלובס.

אלמגור סיפר כי הקים את Small Giants עם אשתו ברי ליברמן, וכי החברה עוסקת בשאלה איך להשתמש בעסקים ככוח שעושה טוב בעולם. "אנחנו עושים זאת דרך שתי זרועות", אמר אלמגור. "זרוע ההשקעות - אנחנו משקיעים בעסקים, כולל נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, חברות סטארט-אפ וחברות בוגרות יותר - כל אלה במטרה להביא תועלת לסביבה או לקהילה. הצד השני עוסק יותר בחינוך, ושם אנו שואלים איך אפשר לשנות את הסיפור בנוגע למערכת שכולנו נמצאים בה. הסיפור על עסקים שנועדו רק להכניס כסף, כשבעצם זה הרבה יותר מזה. הסיפור על יחסים בין בני אדם, שזה הבסיס. Small Giants רוצה להשתמש בהון ובחינוך כדי לנסות להביא עסקים לחזית של הפתרונות לסוגיות כמו שינויי האקלים, שוויון מגדרי, גזענות וכדומה".

גרטי: "אני חושב שהשאלה של 'מה אנחנו עושים פה, בעולם?' התפתחה והבשילה אצל חברות ממבט על אחריות תאגידית, לשאלה של מה הערך בשביל החברה. ויצירת ערך היא הרבה יותר מאשר עניין של בעלי מניות. היא עניין של בעלי עניין (Stakeholders). וכשאנחנו מדברים על בעלי עניין, אחד מהם יכול להיות הבן שלי, שמשתמש במוצרים שלנו. מה זה אומר לגביו, ואיך אני כעסק שעדיין רוצה להרוויח כסף, ורוצה להצליח, יכול ליצור יותר ערך לחברה באמצעות יצירת השפעה חיובית? אני חושב שלמדנו במשך השנים שיוצרים הרבה יותר ערך כשמתמקדים בהשפעה ומדגישים אותה, מאשר כשמנסים לצמצם את זה לשאלה של לשרת מעגל אחד של בעלי העניין, שהם בעלי המניות".

"התכלית היא כוכב הצפון של החברה"

לדברי גרטי, כדי שלתכלית של החברה תהיה משמעות והיא תשפיע, היא חייבת להיות משולבת בכל הפעילויות: "זה כוכב הצפון שאנחנו הולכים בעקבותיו כחברה. וכשאנחנו אומרים חברה, בסופו של דבר אנחנו אוסף של אנשים שמשתתפים במשימה מסוימת ויש לנו תכלית משותפת מסוימת".

אלמגור: "אהבתי את מה שאמרת, שחברות הן בעיקרון קהילות של בני אדם. החברה בפני עצמה, היא שום דבר, וכמובן שהכול תמיד עניין של מערכות יחסים. מערכות יחסים עם בעלי המניות, עם העובדים וכדומה".

בנקודה זו שאל אלמגור את גרטי כיצד אפשר לאזן בין הדאגה לבעלי המניות לבין הדאגה לבעלי עניין אחרים במקרה שנוצר ביניהם ניגוד מסוים. "האם להגיד 'זה אולי ייתן לנו קצת יותר פה, אבל ניאלץ להתפשר על ערכים מסוימים?", שאל אלמגור.

גרטי: "קודם כל זה לא פשוט, ותמיד יש ויתורים. אדבר כטכנולוג לרגע, אם פונקציית המטרה היא לייעל ולמקסם במקרים מסוימים למען מעגל אחד של בעלי עניין, אנחנו מנסים לייעל את הדברים בשביל כמה מהם. אם החלטת החלטה מודעת לנסות לייעל לרוחב, כשאתה מגיע לשלב הבא, אתה מתחיל למדוד כל החלטה מבחינת היעילות שלה מול בעלי העניין, ולא מנסה למקסם רק וקטור בודד. שרשרת האספקה היא דוגמה קלאסית, כי תמיד אפשר לרדוף אחרי מי שמציע את המחיר הכי נמוך. אפשר להסתכל על זה ולומר שהשורה התחתונה תמיד מנצחת, אבל אתה גם יכול לשאול את עצמך שאלות בסגנון: האם שרשרת האספקה מגוונת? האם אתה יכול להשפיע על נושאים כמו עבודת ילדים, עבודה בכפייה?".

אלמגור: "אני מסכים לחלוטין. כשאנחנו חושבים על עסקים, כמובן, להרוויח כסף זה חיוני. אפשר להשוות את זה למילוי דלק במכונית, זאת האנרגיה שבזכותה המכונית מגיעה למחוז חפצה. אבל זה לא היעד, זאת לא הסיבה שנכנסים למכונית. אני לא נכנס למכונית כי במקרה מילאתי את המכל בדלק, אלא כי אני רוצה שהיא תיקח אותי למקום כלשהו. אבל אם אין לי דלק, אני לא יכול להגיע לשום מקום. אז אנחנו מסתכלים על רעיון הרווח כדלק. ברגע שהמכל מלא ואני יודע כמה אני צריך, אם מילאתי 1,000 ליטר או 100,000 ליטר דלק זה לא יוסיף לי שום ערך שיעזור לי להגיע ליעד שלי".

"האם אנחנו מגיבים, או יוצרים?"

לדברי גרטי, כדי שחברות יצליחו יש צורך באקלים מסוים - שהכלכלה והחברה בהן הן פועלות יהיו החזקות ביותר שאפשר. "ברור שאם אתה עוזר לכלכלה שבה אתה פועל, יהיה לך טוב יותר", אמר גרטי.

אלמגור ציין שב-Small Giants שואלים תמיד לפני השקעה בעסק מהו הערך החברתי והסביבתי בטווח הארוך. בשלב זה ציין גרטי דוגמה לדילמה מסוימת על רקע משבר הקורונה: "תקופות משבר מקטבות את אופן קבלת ההחלטות. חייבים לקבל אותן מהר וההשפעה מיידית. נאלצנו להתמודד עם כמה החלטות כאלה, כמו מה נעשה עם הספקים שלנו, שלא יכולים להיכנס לקמפוס שלנו. נכון להיום אנחנו משלמים להם שכר מלא, לא משנה אם הם מגיעים או לא". עניין נוסף שבו עסקו באינטל נוגע לקשישים שנותרו מבודדים בשל המשבר, והתקשו בשימוש במכשירים אלקטרוניים: קבוצת מתנדבים בחברה בחנה כיצד להפוך את הטאבלט ל"טיפש" ובכך להקל עליהם.

עוד דוגמה שהציג הייתה הנושא של מחשוב שבו טביעת הרגל הפחמנית מופחתת: "אחד היעדים שלנו ל-2030 הוא שיהיה לנו עולם שבו למחשוב יש קרוב לאפס טביעת רגל פחמנית".

בהקשר זה אמר אלמגור כי לכל חברה יש השפעה - לחברות הסיגריות, לחברות הנפט, לחברות האנרגיה המתחדשת ולחברות הטכנולוגיה, והשאלה היא איך הן משפיעות על העתיד של כולנו. להערכתו, הנושא עדיין לא קיים מספיק בלקסיקון של קהילת העסקים, וזה חייב להשתנות. לדבריו, ב-Small Giants שואלים שלוש שאלות בסיסיות לפני השקעה: האם זה טוב לאנשים, האם זה טוב לסביבה, והאם זה יוצר את העולם שאנו רוצים לחיות בו. השאלה על ההחזר הפיננסי הוא כמה זה מספיק. שאלה אחרת שנשאלת היא האם אנחנו מגיבים, או יוצרים? "אנחנו יודעים שהדברים עוברים לאינטרנט אפילו שאשמח לנהל עסק שפועל פנים אל פנים", אמר אלמגור. "האם אני פשוט מתכוון להגיד 'זה היה נחמד אבל כבר לא אפשרי, אעבור לאינטרנט', או שאנחנו יוצרים את העולם שאנחנו רוצים לחיות בו? החלום שלי הוא שתראו בעצמכם את היוצרים של העולם שנחיה בו מחר". 

גילוי מלא: האירוע נערך בחסות ובשיתוף תנובה, פרטנר, קליל, בנייני האומה וטחינה אל ארז.