האתגר המרכזי של הרשויות המקומיות הערביות: שקיפות

בעידן הקורונה, כשהכל מנוהל מרחוק, הפעלת אתר אינטרנט של רשות מקומית והזנתו במידע הנדרש אודות עבודת הרשות ושירותיה אינו "עוד פעולה" לקידום שקיפות (שיהיו שיפקפקו ביעילותה בחילול שינוי והגשמת הערכים הנעלים שנועדה השקיפות להשיג) או עוד התעסקות "בזוטות" (יהיו שיגידו), של ארגוני החברה האזרחית.

אתרי האינטרנט של הרשויות השונות, משרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים בשנים האחרונות, ובשנה זו ביתר שאת, הם ללא ספק אמצעי הקשר הנגיש והחשוב ביותר בינם לבין האזרח. אולם, בעוד שהאזרחים הערבים משתמשים באתרי האינטרנט וביישומונים של הביטוח הלאומי, רשויות המס והרישוי, מרבית אתרי האינטרנט ברשויות המקומיות הערביות סובלים מהזנחה וחוסר יעילות, וכמעט ואינם מספקים כל שירות חיוני לתושב. במישור השקיפות, עשרות רשויות ממאנות לקיים חובות בסיסיות ביותר.

מוניטור השקיפות 2020, הדוח השנתי שמפרסמת עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין" זו השנה הרביעית, מראה תמונה קודרת ועגומה למדי, בנוגע להפעלת אתרי האינטרנט ברשויות הערביות. ממצאי הדוח מראים כי פריטי מידע כה חיוניים מוסתרים מעיני הציבור. כך למשל, 67% מהרשויות לא ממלאות את החובה בדבר הקלטת ישיבותיהן, 84% מהרשויות לא מפרסמות את התקציב השנתי, 40% לא מפרסמות חוקי עזר, ו-86% לא מפרסמות את עיקר הפעילות המתוכננת לשנה הנוכחית - ואם מסמכים בסיסיים אלה (שמעלים אחת לשנה) אינם זמינים, מיותר לדבר על שירותים יומיים של מחלקת הרווחה, החינוך, רישוי עסקים ועוד שירותים. כמו כן, הממצאים מצביעים על בעיות עומק נוספות, כגון תפקוד לקוי של מחלקות שלמות בחלק מהרשויות (דוגמא בולטת היא מחלקת רישוי עסקים) או הימנעות מאיוש תפקידי מפתח (מבקר פנים, יועצת לקידום מעמד האישה, ממונה חופש מידע ועוד).

חרף תמונה עגומה זו, הדוח מצביע על מגמה חיובית. בשנה האחרונה, התופעה של רשויות שפעלו עד כה ללא אתר אינטרנט, נעלמה כליל לאחר שהיו 9 רשויות ללא אתרי אינטרנט בשנת 2017. אך האתגר העיקרי כעת נעוץ בהתמדת הרשויות באחזקת, עדכון והעשרת האתרים - זינוק חלק מהרשויות במדד בשנה מסוימת ונסיגתן אחורה בשנה העוקבת מראים כי רבות הרשויות שאינן עומדות באתגר (קל) זה. מגמה חיובית נוספות העולה מהדוח היא העלייה העקבית בממוצע ניקוד השקיפות הסופי של כל הרשויות המקומיות הערביות - 21% בשנת 2017, 23% בשנת 2018, 27% בשנת 2019, 32% בשנה 2020. למגמות אלה יש להתייחס באופטימיות זהירה אם כי דומה כי הן מהוות אינדיקציות משמעותיות לשינוי תפיסתי בכל הנוגע לחשיבות השקיפות ברשויות המקומיות.

עדכון הציבור לא דורש משאבים רבים

לאורך השנים, טוענים בשלטון המקומי כי המחדל נובע ממחסור במשאבים, ובעיקר בתקציבים. אלא שבכל הכבוד, עדכון אתר לטובת הציבור מחייב הקצאת מספר מצומצם של שעות שבועיות ואינו משימה הכרוכה במשאבים והוצאות מרובים. כך למשל, בשנה האחרונה זכו רשויות רבות לתמיכה ממשלתית לפיתוח האתרים, ובחלקם הועלו כותרות משנה בסגנון "הוקם בתמיכת המשרד לשוויון חברתי", אך הדבר לא הביא לשינויים בולטים לעין. לפיכך, השיפור בראש ובראשונה נעוץ בהחלטה ערכית-ניהולית מצד הדרג הנבחר והפקידות הבכירה ברשויות, למצב את השקיפות בראש סדר העדיפויות, ולאמצה כהנחת עבודה.

השנה האחרונה - בה המגפה התפרצה והכתה גלים ברחבי העולם - המחישה את תרומתה של השקיפות השלטונית לעבודת הרשויות ולהבטחת אמון הציבור בהן. החלטות שהתקבלו בחדרי חדרים נתקלו בבוז ציבורי ובביקורת קשה, ורק החלטות שהתקבלו בדלתיים פתוחות (או ליתר דיוק אל מול מצלמות ומיקרופונים פתוחים לעיני הציבור), הניבו תועלת והציבור נשמע להן. לכן, לא פלא שמדינות המתאפיינות בשקיפות שלטונית מוגברת (על-פי דוחות בינלאומיים) הצליחו יותר בבלימת התחלואה ושמירה על שגרה.

בהיעדר רמת שקיפות ראויה - ובעידן זה אין השקיפות מתמצה בקיום ישיבות בדלתיים פתוחות, אלא בפרסום יזום ומאמץ מועט להנגשת המידע על המתרחש בין כתלי הרשות לציבור - לא יכון אמון הציבור ברשויות ויפחת הסיכוי לשיתוף פעולה מצד הציבור. שקיפות חלקית אף גוררת פגיעה בשורה של זכויות יסוד ואינטרסים חשובים כגון חופש הביטוי, השתתפות אזרחית, קבלת שירותים במהירות וביעילות ועוד.

השינוי לטובה ברשויות המקומיות הערביות מותנה (לצד יעילות העבודה והיצמדות להוראות החוק) בשקיפות בעבודת הרשויות, והאתגר לפתחן של הרשויות והעומדים בראשן. 

עו"ד נדאל חאיק הוא מנכ"ל עמותת עורכי-דין לקידום מנהל תקין , הפועלת לקידום מנהל תקין ברשויות המקומיות הערביות.

עו"ד מוחמד קדח הוא חבר הצוות המשפטי בעמותה