לאן נעלמו האקזיטים הישראלים ומה הסכנה בהשקעות פודטק?

זה היה השבוע שבו מיקרוספט, גוגל וסיסקו גיבו את פייסבוק בתביעה נגד NSO הישראלית. זה היה השבוע שבו נחשפו כוונות ההנפקה של טאבולה. וזה גם היה השבוע שבו פורסמו דוחות סיכום השנה בהייטק הישראלי

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

מדיפרסיה למאניה בכמה חודשים

מרבית הדיווחים הקשורים לגיוסי הון או רכישות בתחום ההייטק מגיעים אלינו העיתונאים תחת "אמברגו". הכוונה היא שהידיעה נשלחת לתקשורת יום-יומיים מראש, תוך הבטחה שלנו לא לפרסם אותה עד לתאריך ושעה ספציפיים. לנו העיתונאים זה די נוח כי קיבלנו זמן להתכונן, לברר פרטים, לראיין את המעורבים (אלו שמסכימים להתראיין לפחות) ולכתוב את הכתבה. לסטארט-אפים, והיחצ"נים שמייצגים אותם, זה מבטיח חשיפה מקסימלית לידיעה. סוג של win-win.

השבוע בכל מקרה התרחשה "מיני-דרמה" סביב נושא האמברגו הבאנלי לרוב, כאשר שני דוחות מתחרים לסיכום שנת ההייטק - האחד של חברת המחקר IVC ופירמת עוה"ד מיתר והשני של פירמת PwC ישראל, הגיעו לעיתונאים במקביל עם דד ליין שנקבע ליום אחרי יום. כאשר ב-IVC-מיתר הבינו שהדוח שלהם מאחר ביום, הם מיהרו להקדים את האמברגו שלהם לפני המתחרה. בתגובה ב-PwC הגיבו מיד והשוו את זמן יציאת הדוח שלהם. בסוף אנחנו העיתונאים קיבלנו מעט מאוד זמן להתכונן ושני דוחות שתוזמנו יחד ליום שלישי ב-6 בבוקר קיבלו פחות חשיפה. סוג של loss-loss הייתי אומר.

המיני-דרמה, שכנראה ריגשה בעיקר אותי ואולי עוד כמה עיתונאים, הייתה הקדמה יפה לדוחות עצמם, שהציגו את השנה הדרמטית וההפכפכה של התעשייה המקומית, שעברה בתוך חודשים ספורים מדיפרסיה של תחילת הקורונה למאניה של שיא גיוסים בהמשך השנה. כנראה שהגרף שמציג את המהפך הזה בצורה הכי יפה הוא זה של ההשקעה החציונית בסיבובי סיד של סטארט-אפים צעירים.

 ההשקעה החציונית בסיבובי סיד בסטארט-אפים צעירים לפי רבעון / מקור: דוח ההייטק של IVC ופירמת מיתר

נכון לשני הרבעונים הראשונים של 2020, זמן פרוץ מגפת הקורונה בעולם, מצבם של סטארט-אפים צעירים בישראל נראה אנוש. לפי נתוני IVC ומיתר, ברבעון הראשון של 2020 עמד סכום ההשקעה החציוני שקיבלו סטארט-אפים בשלב הסיד על 290 אלף דולר, כאשר ברבעון השני ירד סכום חציוני זה עד ל-120 אלף דולר בלבד. לשם השוואה, בסוף 2019 עמדה ההשקעה החציונית בסבב סיד על כמיליון דולר. המשמעות של נתון זה היא שמרבית קרנות ההון סיכון ישבו על הגדר, נמנעו מהשקעות סיד, והסטארט-אפים בשלב ההתחלתי הסתמכו בעיקר על גיוסים קטנים מחברים ומשפחה, אקסלרטורים שונים ואנג'לים פרטיים.

אולם מצב עגום זה של הסטארט-אפים הצעירים השתפר פלאים ברבעון השלישי והרביעי של 2020. ברבעון השלישי עלה היקף הגיוס החציוני בסיבובי סיד ל-200 אלף דולר וברבעון הרביעי הוא כבר זינק ל-1.5 מיליון דולר - הרמה הגבוהה ביותר מאז הרבעון השני של 2017. עיין ערך מאניה. הסבבים הפכו לכל כך גבוהים עד שכעת אנג'לים פרטיים מוצאים את עצמם מחוץ להשקעות, כשהקרנות נותנות את הטון.

ההשקעות בסטארט-אפים מתחילים לא לגמרי התאוששו כשמסתכלים ברמה השנתית. היקף ההשקעות בסבבי סיד ו-A ב-2020 הסתכם לפי הדוח של IVC-מיתר ב-1.72 מיליארד דולר ב-317 סבבים, לעומת 1.81 מיליארד דולר ב-319 עסקאות בשנה שעברה. אך הרבה מהסבבים המוקדמים מדווחים באיחור, בדרך כלל כשהחברות רוצות לקבל פרסום ולגייס עובדים, לכן ייתכן מאוד שהנתונים של 2020 יתוקנו כלפי מעלה בעתיד ויתגלה ש-2020 הייתה יותר טובה מ-2019 גם לחברות בתחילת הדרך.

בכל הנוגע למספרים הכלליים של השקעות הון בסטארט-אפים ישראלים, 2020 הייתה עוד שנת שיא ששמרה פחות או יותר על אותה המגמה של צמיחה, על אף הקורונה. לפי דו"ח IVC ומיתר, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים הגיעו ב-2020 לשיא של 9.9 מיליארד דולר שחולקו ב-578 גיוסי הון - עלייה של 14% במספר הגיוסים וצמיחה של 27% בהון המושקע בהשוואה ל-2019. התחום שקיבל את ההשקעות הרבות ביותר השנה הוא סייבר, לעומת פינטק אשתקד.

בתחילת המגפה התנהל דיון ער סביב השאלה האם המדינה צריכה לסייע לתעשיית ההייטק לקראת מה שנראה היה כמשבר מתהווה. היו כאלה שטענו שכן, אחרים סברו שעדיף להשקיע את הכסף במקום אחר. בניגוד מפתיע למקובל במגזר הממשלתי, רשות החדשנות הגיבה במהירות ראויה לציון ויצאה עם ערוץ מענקים מהיר לחברות שנפגעו מהמשבר - שיזרים עד סוף השנה 650 מיליון שקל. הערוץ המהיר התבסס בחלקו על תוספת של מאות מיליוני שקלים לתקציב שהרשות קיבלה השנה מהמדינה. 70% מהכסף בערוץ המהיר הופנה לחברות בשלב A וסיד.

ברשות ממשיכים לתמוך בתגובה המהירה, מדגישים שהיא ניתנה רק לחברות שהוכיחו בעיות תזרים מהותיות ושהיא תרמה להתאוששות התעשייה בחצי השני של השנה. ברשות גם מדגישים שלפי הנתונים שלהם השקעות בסטארט-אפים צעירים לא השתקמו לגמרי, וכמובן שאת ההתאוששות הזו אי אפשר היה לחזות אי שם במרץ-אפריל, שזה לגמרי נכון. בכל זאת, בהתחשב בהתאוששות המרשימה של ההייטק, מותר לתהות האם תגובה מהירה למשבר מיד בתחילתו היא תמיד האסטרטגיה הכי טובה?

לאן נעלמו האקזיטים ב-2020?

המאפיין הייחודי השני של 2020 היה מיעוט האקזיטים וריבוי ההנפקות. לפי דוח IVC-מיתר, האקזיטים ירדו השנה לרמה הנמוכה ביותר מאז 2015. במהלך 2020 נרשמו 93 עסקאות רכישה ומיזוג של חברות ישראליות בהיקף כולל של 7.8 מיליארד דולר. מדובר בירידה חדה בהשוואה ל-2019, גם כאשר מנטרלים את העסקה הגדולה ביותר של השנה שעברה, מכירת מלאנוקס לאנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר. אפילו ללא עסקת מלאנוקס, ב-2019 היו 143 עסקאות רכישה ומיזוג בהיקף 14.2 מיליארד דולר.

כתחליף לאקזיטים, מספר גדל של חברות טכנולוגיה ישראליות יצאו להנפקות בארץ ובארה"ב או גייסו הון בשוק הציבורי. ב-2020 תשע חברות טכנולוגיה ישראליות הונפקו בתל אביב והן גייסו 345 מיליון דולר. בשנת 2019 לשם השוואה לא היו כלל הנפקות בארץ. ב-2020 השלימו שבע חברות ישראליות הנפקה בארה"ב וגייסו 1.2 מיליארד דולר - לעומת חמש הנפקות ב-2019 בארה"ב ,שגייסו 407 מיליון דולר.

מגמה זו של היעדר רכישות וחזרה של חברות הטכנולוגיה לשוק הציבורי בולטת גם בדוח מקביל של PwC ישראל, שמשתמש במתודולוגיה שונה מאשר של IVC ומיתר. לפי PwC, היקף המיזוגים והרכישות בשוק ההייטק הישראלי ירד ב-23% בהשוואה ל-2019, אך שוויין של ההנפקות הישראליות בבורסה טיפס ל-9.3 מיליארד דולר לעומת 2.2 מיליארד אשתקד. שווי ההנפקה הממוצעת של חברה ישראלית עמד השנה על 489 מיליון דולר לעומת 169 מיליון אשתקד.

מה עומד מאחורי היעדר האקזיטים ב-2020? אני שאלתי את עו"ד איתי פרישמן, שותף במשרד מיתר ומכותבי הדוח, שתיאר תהליך דו-שלבי. עם פרוץ הקורונה הרוכשים הפוטנציאליים של חברות ישראליות העדיפו לשבת על הגדר ולחכות להזדמנויות אטרקטיביות, רק שבפועל הזדמנויות כאלו לא הגיעו. במקום הזדמנויות, ההכנסות של חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומים שמושפעים מעבודה מהבית, כמו סייבר למשל, זינקו וגם השווי של החברות טיפס, כך שהן הפכו פחות אטרקטיביות לרכישה. "כשהשווי שלך מגיע ל-2 מיליארד דולר אין כבר הרבה חברות שירצו לרכוש אותך ולכן אתה יוצא להנפקה", אמר לי פרישמן. כמובן שלנהל רכישה, בניגוד לגיוס הון, דרך הזום - זה גם מסובך. אם יש לכם הסברים אחרים לתהליך אשמח לשמוע.

השאלה שמעניינת אותי בהקשר זה אפילו יותר היא מה קדם למה, איפה הביצה ומי התרנגולת. כמעט על בסיס יומי אני שומע שבניגוד לעבר היזם הישראלי השתנה וכעת הוא לא מסתפק באקזיט מהיר, אלא מחפש לבנות חברה גדולה, אפילו חברה ציבורית גדולה, שזה כמובן מצוין. השאלה היא האם היזמים באמת השתנו, או שבהיעדר רוכשים פוטנציאליים ואופציה לאקזיט - בניית חברה גדולה הפכה לברירת המחדל?

המלצות קריאה למה שנשאר מהסופ"ש

● בחודש שעבר הפכה פורטר באופן רשמי לחד-קרן עם שווי של 1.3 מיליארד דולר, אך שני מובילי החברה, המנכ"ל מיכאל רייטבלט והנשיא לירון דמרי, מסרבים להתרגש מההישג. עבורם מדובר עדיין רק בנקודת ציון בדרך למטרה גדולה הרבה יותר. גם ההנפקה המתוכננת שהחברה כבר החלה להתכונן אליה, אף שתאריך עדיין אין, היא רק נקודת ציון עבור השניים. "החזון שלנו הוא לאחד את כל תעשיית האיקומרס בתוך האקוסיסטם שלנו, כך שכל העסקאות יעברו דרכנו. היום אנחנו מטפלים בקצת יותר מ-200 מיליארד דולר של עסקאות בשנה, ואנחנו כבר השחקן הכי גדול בשוק, אבל תעשיית האיקומרס העולמית מגלגלת 4 טריליון דולר, אז יש לנו עוד הרבה עבודה", מצהיר רייטבלט בראיון לגלובס.

● נדב ברגר, דור שלישי לתעשיות מזון בישראל, ואריק סיבר, מנהל קרן ההשקעות של נסטלה לשעבר, הקימו קרן הון סיכון למציאת מזון העתיד. בראיון מרתק למוסף G הם מספרים למה ישראל היא מעצמת פודטק, אבל גם מזהירים מהסכנות הגלומות מהשקעות בתחום. "הציפיות לתשואות מוגזמות. אתמול כאב לי הראש וקניתי חבילת אדוויל ב-90 שקל; עלות הייצור היא אולי שלושה שקלים. כזאת היא הפארמה - כואב לך הראש, את תשלמי גם 90 שקל. במזון אין מרווחים כאלה. הציפייה שאנשים ישלמו כל מחיר עבור מזון בריא מוטעית. יש פה פוטנציאל להתנגשות מנטלית בין עולם ההון-סיכון, שמצפה להחזר של פי כמה על ההשקעה, לבין תעשיית המזון, שלא יודעת להניף מכפילים כאלה. למעט ההנפקה של ביונד מיט לא קרו דברים כאלה בצורה משמעותית".

● בראיון לרגל סיום שתי קדנציות רצופות כיו"ר איגוד חברות ההייטק, צבי מרום מדבר על מה שהיא לדעתו הסכנה הגדולה לתעשייה - הבעלות הזרה. "זה לא נכון שרוב תעשיית ההייטק של ישראל תהיה בבעלות זרה", אומר מרום. "מה שקובע זה איפה ההנהלה יושבת, ומי מחליט את ההחלטות. אם היא יושבת בישראל ומחליטה את ההחלטות בישראל - זו חברה ישראלית. אם ההנהלה יושבת בארה"ב, ויש לה שלוחה נכבדה ככל שתהיה בישראל - זו חברה אמריקאית. אם מה שאנחנו עושים זה לספק כוח אדם איכותי לחברות שאת הרווח הגדול שלהן עושות בחו"ל, זה לא דומה למצב שבו יש לך מפעל בבעלות יזמים מקומיים, שמשלם פה מסים וגם מעניק לך עוצמה טכנולוגית של ממש. כל הזמן אומרים שישראל משקיעה המון במו"פ. זה לא נכון. מי שמשקיעות במו"פ הן החברות הרב לאומיות".

● "הידיעות על הווירוס המסתורי החדש החלו להופיע בדצמבר. לאחר ימים ארוכים של ידיעות מהוססות החל העולם להבין שאותה מדינה נמצאת תחת השפעה של וירוס שדומה לווירוסים אחרים שנצפו בעבר לאחר שהתפשטו ברחבי העולם, אבל הפעם היה בווירוס משהו שונה. הוא חדר עמוק יותר, מהר יותר ובאופן נרחב יותר. יותר מאי פעם היה קשה להתחקות אחר המסלול שעבר הווירוס טרם פגע במישהו, אם בכלל פגע. הווירוס המדובר אינו הקוביד-19, אלא מתקפת הסייבר שמתרחשת כעת בארה"ב", כותב אורי ברקוביץ' ומנסה לעשות סדר בכל הנוגע למתקפת הסייבר החמורה בארה"ב.

מה קרה בתעשייה המקומית

● ההכנסות המטורפות של מון אקטיב: חברת משחקי המובייל הישראלית מון אקטיב, מפתחת המשחק הפופולרי קוין מאסטר Coin Master, הודיעה על רכישת חברת הגיימינג מלסופט (Melsoft). מון אקטיב נוסדה ב-2011 והיא מעסיקה מעל ל-650 עובדים. על הדרך נחשפנו לדוח של חברת המחקר Sensor Tower, שפורסם כבר בשבוע שעבר, לפיו הכנסות קוין מאסטר הוכפלו בשנה האחרונה והגיעו ל-1.1 מיליארד דולר. לפי חברת המחקר, המשחק דורג במקום הרביעי בהכנסות מבין משחקי המובייל השנה בעולם, רק מעט אחרי פוקימון גו במקום השלישי.

● לאחר ביטול המיזוג עם אאוטבריין, חברת טאבולה שוקלת הנפקת ענק בוול סטריט. על פי הערכות, חברת הטכנולוגיה שבהובלת אדם סינגולדה עשויה להנפיק את מניותיה לפי שווי של 3 מיליארד דולר. חשיפה של גלובס מתחילת השבוע. מאוחר יותר נחשף בדה מרקר כי ההנפקה מתוכננת באמצעות מיזוג עם חברת ספאק של קבוצת ION, שהקימו צמד הבנקאים לשעבר יונתן הלף וסטיבן לוי.

● פלייטיקה, חברת הגיימינג שבבעלות הקונסורציום הסיני Alpha Frontier, הגישה בסוף השבוע שעבר תשקיף לקראת ההנפקה בנאסד"ק. אחד הנתונים הפיקנטיים בתשקיף הוא היקף התגמולים הנדיבים למנכ"ל רוברט אנטוקול. בעוד שעלות שכר הבסיס שלו מגיעה לכ-372 אלף דולר בשנה, עלות התגמולים שלו ב-2020 הסתכמה בלא פחות מ-336 מיליון דולר - מתוכם תגמול הוני בשווי של 310 מיליון דולר. זאת לעומת תגמול כולל "צנוע" של כ-45 מיליון דולר ב-2019.

● ל-NSO יש כמה אויבים חדשים: שורת ענקיות טכנולוגיה, בהן מיקרוסופט, גוגל וסיסקו, הודיעו כי הן מצטרפות להליך המשפטי שמתנהל בין וואטסאפ ופייסבוק ל-NSO הישראלית. בתביעה המדוברת נטען כי כלים שפיתחה NSO ניצלו את שרתי פייסבוק כדי לחדור ל-1,400 מכשירים סלולריים. הענקיות ביקשו להצטרף כידידי בית המשפט לצד פייסבוק בערעור של NSO על החלטה שלא להעניק לה חסינות דיונית מתוקף העובדה שהיא מוכרת את מוצריה למדינות ריבוניות. בחודש יולי האחרון פסק בית המשפט בארה"ב נגד NSO ועתה מערערת החברה על החלטה זו.

● התוכנית הלאומית לבסס את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הבינה המלאכותית (AI) עולה שלב. התוכנית אמורה להיות מתוקצבת בהיקף של 5 מיליארד שקל לחמש שנים, אך מכיוון שטרם אושר תקציב מדינה, בינתיים תתמקד ביעדים ראשוניים שיתוקצבו בכ-550 מיליון שקל. אחד הפרויקטים הדחופים שיתוקצבו הוא הקמת ענן מיחשוב שיכלול מעבדים ייעודיים למשימות בינה מלאכותית וישרת את קהילת החוקרים והסטארט-אפים הישראליים.

● בית החולים איכילוב מקים מתחם חדשנות ויזמות רפואית במרכז ויצמן, בשיתוף עם רשת מתחמי העבודה Mixer. המתחם יארח סטארט-אפים שמעוניינים לעבוד באופן קבוע עם בית החולים, אך אינו חלק מבית החולים עצמו. בנוסף, תוקם קרן שתשקיע במיזמים שיכולים לצמוח מהפעילות. היקף הקרן צפוי לעמוד על כ-65 מיליון דולר.

גיוסי הון

● טריגו (Trigo), המפתחת טכנולוגיה לחנויות ללא קופה, גייסה 60 מיליון דולר במסגרת סבב B. הסבב הובל על ידי קרן 83North הישראלית, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים של טריגו - ורטקס, חץ, רד דוט קפיטל פרטנרס, מורג השקעות (Morrag Investments Ventures) ורשת הסופרמרקטים הגדולה בבריטניה טסקו. עד היום גייסה החברה 94 מיליון דולר. היזמים מאחורי החברה הם האחים מיכאל ודניאל גבאי.