חייבים תמחור דיפרנציאלי לחשמל

הדבר כבר הפך לשגרה עונתית: מדי קיץ או חורף התקשורת מדווחת על שבירת שיא הביקוש לחשמל. האוכלוסייה בישראל רק גדלה, ומנגד חום הקיץ וקור החורף לא נחים, וכולם מבקשים להפעיל את מיזוג האוויר או את אמצעי החימום השונים באותם זמנים. מערכת החשמל המקומית צריכה להיות ערוכה לאותם פיקים בשימוש בחשמל, ובהתאם יכולת ייצור החשמל במשק מתוכננת לפי העומסים עונתיים, גם אם הם נקודתיים מאוד. לכל תחנת כוח ישנה כמובן עלות הקמה, וזו מתגלגלת אל הציבור הרחב, שנאלץ לממן בניית תחנות שנדרשות רק פעמים ספורות מדי שנה. אולם ישנה בעיה נוספת, וזו חמורה הרבה יותר.

קושי נוסף בתמונה המתוארת, של תכנון משק החשמל על פי שיאי הביקוש, הוא הגדלת זיהום האוויר. ככל שהביקוש לחשמל גבוה יותר, אנרגיה סולארית תתקשה להיות הפתרון לייצור החשמל. סיבה ראשונה לכך היא שרמות שיא של ביקוש מתקיימות גם בזמנים שבהם לא ניתן להסתמך על השמש: ימי הקור בחורף, בהם אין החמה זורחת, ושעות אחה"צ המאוחרות ותחילת הערב בימים חמים באופן קיצוני, כאשר השמש כבר מתחילה לשקוע. כמו כן, כל עוד אין מספיק פאנלים סולאריים - מציאות שכנראה תהיה איתנו לעוד שנים רבות - נדרשים פתרונות משלימים, כתחנות המונעות בגז, המיועדות להיות כלים משלימים רק למועדים מזדמננים. הבעיה שכדי שהם יהיו מוכנים לשימוש באותן שעות שיא, נדרש להפעיל אותן גם מעבר לכך, כך שיהיו זמינות ושמישות, וכך מגדילים את ייצור החשמל באנרגיות מזהמות.

רבים מהעוסקים בתחומי האנרגיה הנקייה יציעו שאפשר להשתמש בפתרונות של אגירת אנרגיה, כדי לשמור חשמל מן השמש לשעות שבהן היא איננה זורחת. אלא ששיטת האגירה הפופולרית והמוכרת היא באמצעות בטריות. את אלו יש לייצר ממשאבים כמו ליתיום, מה שיקפיץ את הביקוש שלהם - ולא ברור שההיצע יעמוד בכל הביקוש. בנוסף, יש לטפל בפסולת של בטריות משומשות, ולעולם אין בדיוק הצלחה מסחררת בטיפול בפסולת לסוגיה השונים.

ניהול הביקוש לחשמל

אז מה ניתן לעשות? הפתרון שחייבים לנקוט, וכאן המקום בו משרדי הממשלה הרלוונטיים צריכים להיכנס לתמונה, הוא ניהול הביקוש לחשמל. במקום לייצר עוד ועוד, אפשר לנסות להקטין את שיאי הביקוש. הדרך הפשוטה ביותר היא תמחור משתנה, בהתאם לרמת הביקוש לחשמל. כך, אם בשעות העומס החשמל יהיה יקר יותר, אנשים לא ישתמשו במדיחי כלים ובמכונות כביסה בדיוק בשעות שבהן המזגנים דלוקים בשיא עוצמתם; באותו האופן, באמצעות מחירים שונים לחשמל בשעות שונות ביום, ניתן לווסת את השימוש בבוילר החשמלי: לא כולם צריכים לחמם את המים לטובת אמבטיה ומקלחת בדיוק באותן השעות; אם בשעות שימוש השיא, החשמל יהיה יקר יותר, חלק מהאוכלוסייה תקדים את הדלקת הבוילר וחלק תאחר, וכך השימוש בחשמל יוחלק על פני חלקים שונים ביום.

השפעה נוספת מתמחור משתנה של החשמל, תהיה יצירת תמריץ לחברות גדולות ולמשרדי ממשלה להשתמש בטכנולוגיות חדישות הקשורות אף הן לניהול הביקוש לחשמל. קיימות חברות העוסקות באגירת חשמל באמצעים שאינם בטריות, אשר ככל שהחשמל יהיה זול בשעות מסויימות, כך יגדל השימוש בשירותיהן, והרי לנו ויסות נוסף של החשמל, והחלקת הצריכה על פני שעות היממה. אז הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לרדוף אחרי ההיצע, ותתחיל לנהל את הביקושים. רק כך נצליח להפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל במדינה, ונתקדם לעבר עתיד נקי וירוק יותר. 

הכותב הוא כלכלן ובעל תואר שני במימון מהאוניברסיטה העברית