רפאל חושפת מערכות לחימה חדשות לשדה הקרב העתידי

חברת רפאל חשפה שורה של אמצעי לחימה מתקדמים המתאימים למה שנהוג לכנות כ"שדה הקרב העתידי". גולת הכותרת היא מערכת  ATR (Automatic Target Recognition) לזיהוי מטרות אוטומטי. המערכת, המבוססת על הטכנולוגיות החדשניות בעולם לראייה ממוחשבת, מאפשרת לזהות מטרות על פי מבנים, מיפוי ודפוסים ויזואליים, ולשייך על פי הזיהוי את המטרות לאויב/ידיד וכן לסווגם.

כל סוג מטרה מסומנת בצבע אחר. כך למשל ניתן לסמן מטרה כאנושית, או כאמל"ח או ככלי משוריין ובהתאם ניתן לקבל החלטות ולבצע פעולות לגבי אותן מטרות לרבות ירי והשמדה. לפי פרסומי רפאל, היכולת המתקדמת הזו הינה ייחודית לחברה, ומושתת על אלגוריתמי בינה מלאכותית המתקדמים ביותר בעולם בתחום זה. היכולת הטכנולוגית הזו, משולבת זה מכבר במערכות של רפאל, דוגמת רחפנים, טילים מדויקים, כטב"מים, ואמצעי תצפית.

המערכת הוצגה ביחד עם מערכות נוספות בתום שבוע מצגות ותערוכות של רפאל ליחידות צה"ל ולמשרד הביטחון. זאת כחלק מתפיסת שדה הקרב העתידי שבו יש מעבר משיתוף פעולה בין חילי, לשילוב מלא של המידע והיכולות כדי לאפשר למפקד בשטח להתמודד עם האויב לגווניו.

רפאל הציגה בין השאר מערכות משולבות לתצפית מעקב מיגון וירי עבור כל רכב משוריינים (רק"מ) ועבור חייל חי"ר - ובהן יכולות של הכוונת טילים זעירים וחימוש אחר מתוך קסדה משוכללת ומערכת הדקים מתקדמת שהחיילים נושאים עליהם.

עוד מערכות היו הרובוט-כלב והרחפן המתקדם המסוגלים לאתר ולעקוב אחר אויב בשטחים שונים ונחשבים יעילים במיוחד בלחימה בשטח בנוי כאשר השימוש הם חוסך חיי חיילים בשר ודם.

מקצת המערכות כבר נמצאות בשימוש צה"ל ובהן "מעיל רוח" מערכת ההגנה האקטיבית לטנקים ורכב משוריין אחר. טילי הגיל (ספייק) קסדות חכמות ועוד.

לא רק בישראל: המטרה - קניינים מחו"ל

הצגת המערכות לכלי התקשורת והחשיפה שלהן, מיועדות גם לעיניים זרות, קרי צבאות מהעולם המבקשים להתחדש בכלים העדכניים. רפאל מוכרת ציוד מסוג זה למדינות רבות, והמוצרים החדשים, עשויים לתפוש את עיניהם של קנייני ביטחון מצבאות שונים, לרבות מאלה שיחסינו עימם יצאו לאור בעת האחרונה, איחוד האמירויות ובחריין.

יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל הגדיר את המערכות החדשות כמעניקות מענה ולו חלקי לבעייתיות של האיומים על ישראל וצה"ל בעשורים האחרונים. כך במאמר שכתב על הנושא: "בתקופה הנוכחית וכנראה שגם בעתיד, רוב המדינות, וישראל בכלל זה, אינן רואות צורך מובהק בכיבוש שטח והחזקתו כנכס לאורך זמן.
"הצורך המסתמן הוא בכיבוש והשתלטות על נכסים קרקעיים על מנת לנטרל באופן משמעותי איומים ולהשמיד ככל הניתן את כוחות ויכולות הלחימה של הצד השני. הקרקע הנכבשת הופכת פעמים רבות לנטל, והחשש של "טביעה בבוץ" הופך לשיקול משמעותי בקבלת החלטה על הפעלת כוחות מתמרנים.
"במקביל גוברת הדרישה לצמצום נפגעים בקרב הכוחות הלוחמים והופכת לדרישה משמעותית הרבה יותר מבעבר. הרצון לתמרן נתפס רק כמוצא אחרון, וגם אז אנו נדרשים להגיע להישג ממוקד )נטרול ירי תלול-מסלול או השמדת מנהרות( ולא מסתפקים עוד במשימות של כיבוש תא שטח מסוים אך ורק לצורך כיבוש נכס קרקעי לשמו.
"בד בבד משנה גם האויב את פניו. צה"ל מוצא את עצמו נלחם יותר ויותר באויב לא סדור - אויב נעלם שקובע את הזמן, את המקום ואת משך החשיפה שלו ומצויד ביכולות תקיפה קטלניות של הכוחות המתמרנים. החשש הגובר מפני אבדות, לצד הקושי הגובר בהשגת תכלית התמרון, גורם למקבלי ההחלטות להעדיף ניהול מלחמות מן האוויר ('מלחמות מנגד') ולתמרן רק כמוצא אחרון, וגם זאת על מנת להתמודד עם יכולות אויב שלא ניתן היה להשמידן מהאוויר.
"על כל הדרישות הללו של מיקוד וחידוד התכלית של התמרון, ההישג הנדרש והמחיר האפשרי, מתווספת דרישה של הפעלת כוח מידתית וצמצום הפגיעה הסביבתית בבלתי מעורבים בקרב האויב. דרישה זו, שאינה רק עניין תודעתי או בעיה משפטית, קובעת במידה רבה את אופן הפעלת הכוח מהרמה הטקטית ועד הרמה האסטרטגית ומשפיעה פעמים רבות על ההישג האפשרי ברמת המדינה כפי שהמחישו אירועי כפר כנא הן במבצע "דין וחשבון" והן במלחמת לבנון השנייה".

לדברי הר אבן, המבנה של צה"ל ורוב הצבאות בעולם כבר פחות מתאים למצב החדש: ההתארגנות המסורתית סביב חיילות וזרועות, שנועדה להסדיר את תהליכי בניין הכוח והפעלתו, מהווה במובנים מסוימים חסם משמעותי להיתוך ולמיצוי היכולות. הטכנולוגיה והאפשרויות הקיימות כיום הופכות את האבחנות הללו ללא רלוונטיות במובנים רבים. מהפכת האוטומציה והמיכון יוצרת הזדמנויות רבות שיאפשרו כמעט בכל זמן ובכל מקום להביא לידי ביטוי את היכולת הרב זרועית תוך מקסום והיתוך היכולות הרלוונטיות מכלל הממדים לכל רמות הלחימה - מרמת החייל ועד רמת המטכ"ל.

לטענתו, "לכל כוח הפעולה בשדה הקרב חייבת להיות יכולת רב ממדית לפעול ולהפעיל את כלל האמצעים הרלוונטיים בכלל הממדים, ללא קשר לצבע מדיו או לזרוע שאליה הוא שייך".