למרות התדמית האפורה: בתעשיית הפלסטיק הישראלית יש הזדמנויות השקעה

העדפת מניות צמיחה אינה תופעה של העת האחרונה, שהרי זו מגמה שהתחילה הרבה לפני שהקורונה פרצה, אבל גם אין ספק שהיא הקצינה והתעצמה עד מאוד בשנה שחלפה. כשמדברים על הכלכלה הישראלית, קיימת הסכמה כי חוד החנית הוא הטכנולוגיה העילית. איש לא יחלוק על העובדה שחברות ההייטק הן הקטר וחלון הראווה, אבל דווקא בעת הזו, חשוב להזכיר את העובדה הבאה: יש בישראל תחומים רבים נוספים שבהם פותחה מצוינות ומומחיות מרשימה, ואיכשהו, אולי משום שהם פחות נוצצים ומלהיבים, הם זוכים לתשומת לב מועטה. תעשיית הפלסטיק היא דוגמה טובה.

תחום הפלסטיק סובל מדימוי של ענף מסורתי - סוג של לואו-טק ארכאי - אבל למרות התדמית האפורה, זו תעשייה שמציגה צמיחה נמשכת ורווחיות גבוהה. זה לא רק המספרים היבשים - זו בעיקר ההצלחה לצאת לחו"ל ולחדור לשווקים חדשים. רק לשם המחשת הפער הצורם בין התדמית המטעה למציאות עצמה, אציין כי 60% מהייצור בענף מופנה אל מחוץ לגבולות המדינה.

מכפר עזה אל העולם הרחב

בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, לפני 47 שנים, הוקם בקיבוץ כפר עזה מפעל קטן בשם "כפרית ", שעסק בייצור ציפויים לכבלי חשמל - שסופקו ללקוח בודד בעיר שדרות. אותו מפעל מקומי התפתח לימים לחברה גלובלית, שמתמחה בפיתוח וייצור מגוון רחב של תרכיזים ותערובות לתעשיית הפלסטיק, אשר מקנים לו את תכונותיו הסופיות.

מכירות החברה נפרסות כיום על פני שלוש יבשות, כאשר נוסף על ישראל, היא מחזיקה במפעלים בעוד ארבע מדינות מרכזיות - ארה"ב, סין, גרמניה וקנדה. התפתחותה הגלובלית של כפרית ראויה להערכה, שכן היא עשתה זאת תחת התמודדות מול אתגרים שלא ניצבים בפני חברה רגילה. למה הכוונה? לכך שהמפעל המקומי שוכן במרחק של 2 קילומטרים בלבד מרצועת עזה - אזור שידע לא מעט אירועים ביטחוניים, ובכללם מטחי טילים. ותחת כל אלה, המשיך המפעל לעבוד ולחדור למקומות חדשים.

הצמיחה בחו"ל משפרת את הרווחיות

כמעט שני שלישים מהכנסותיה של חברת כפרית מגיעים מחוץ לגבולות המדינה, תוך שמגמת הגידול במשקל המכירות בחו"ל מובהקת וברורה. מאחר שהרווחיות בישראל נמוכה יחסית, מובן שהצמיחה מעבר לים תרמה רבות לשורה התחתונה.

הרווחיות הגולמית של כפרית, שעמדה על 15.5% לפני שלוש שנים, חצתה השנה את השיעור המרשים של 20%. בהתאם, הרווח התפעולי נסק גם הוא בעשרות אחוזים - מסך של 46 מיליון שקל בשנת 2017 לכדי 77 מיליון שקל ב-12 החודשים האחרונים. נכון, הסטת המכירות לחו"ל אינה הסיבה היחידה לשיפור ברווחיות, אבל הייתה לה תרומה נכבדה.

היכולת לפתח מוצרים מקוריים, שעל פניו נראים פשוטים ובסיסיים, היא תופעה שמאפיינת את תעשיית הפלסטיק המקומית בכללותה. בהקשר זה כפרית אינה שונה, שכן היא שמה לעצמה בשנים האחרונות מטרה ברורה - הגדלת המשאבים וההשקעה בפיתוח מוצרים ייחודיים לחברה.

זה בא לידי ביטוי במהנדסים, באנשי הפיתוח ובמעבדה מתאימה. עם זאת, אני חייב לומר שבכפרית, בדומה לחברות נוספות בתעשייה, קיימת תופעה עסקית שנראית לי מעט תמוהה - מרבית הפיתוחים אינם מוגני פטנט. הסבירו לי לא אחת כי "כך מקובל בענף", אבל זה נשמע לי יותר כמו תירוץ מאשר סיבה משכנעת ומוצקה.

המניה נסחרת מתחת לערכה

שווי השוק של כפרית עומד על 440 מיליון שקל - מה שגוזר לה מכפיל רווח נקי של 9, על בסיס התוצאות המוערכות לשנת 2020. זהו תמחור שמרני לעסק צומח, עם רמת מינוף נמוכה יחסית, כך שאם הייתי צריך להיכנס לנעלי המשקיעים, הייתי אומר שהם מתייחסים לשיפור ברווחיות כאל סטייה אקראית מהממוצע. אני חושב שזו שגיאה - שכן השיפור האמור נראה כמו מגמה.

שורה תחתונה: גם בחברות מסורתיות, הסובלות מתדמית אפורה של "כלכלה ישנה", יש הזדמנויות טובות להשקעה. כפרית היא דוגמה לכך. 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד.