אפשר למגר את הפשיעה בחברה הערבית: צריך להתמקד בכיס של ארגוני הפשיעה

האלימות החמורה במגזר הערבי, ההתפשטות המעריכית של הפשע המאורגן בתוכו בשנים האחרונות, הכמויות האדירות של אמצעי לחימה לא חוקיים, והפיכתם של אזורים שלמים בארץ לאקס-טריטוריות שלטוניות, הפכו מזמן לאיום חברתי חמור ולא פחות מכך גם לאיום ביטחוני חמור על מדינת ישראל.

הגיעה העת לומר את האמת הכואבת בפנים. מדינת ישראל, זו שמנהיגיה אוהבים להתפאר בהיותה מעצמה צבאית, שמתפארים ביכולות של קהילת המודיעין שלה ואף רומזים על הזרוע הארוכה שלה, הפכה מזמן למדינת החידלון והכישלון בכל הטיפול באקס-טריטוריות הללו, ממש כאן מתחת לאף.

למי שאינו יודע, "המערב הפרוע" קם מחדש לתחייה ביישובי המגזר הערבי, בקרב היישובים הבדואים בדרום וגם בכמה מהיישובים הדרוזים בצפון הארץ. על פי משטרת ישראל זו היא ממלכתם של ארגוני הפשע חרירי, אבו לטיף, עראר, כראג'ה, ג'ארושי, אבו אלקיעאן ואלערייש. התוצאות בהחלט מבהילות: נתוני הרציחות (111 אזרחים ערבים נרצחו ב 2020, 1357 מאז 2000), האלימות והפשע שברו את כל השיאים, ומאפילים בסדרי גודל אפילו על הרשות הפלסטינית, שכנתנו ממזרח. ביישובים האלו ירי ברחובות, ירי בחתונות, חיסולי חשבונות, סחר בסמים, גביית דמי חסות, שוק אפור ושוק שחור של עשרות מיליארדי שקלים, כלכלה שחורה במזומן וללא חשבוניות, רציחות, נהיגה פראית המסכנת את הציבור, אלימות פיזית ומילולית הם מעשים שבשיגרה.

  

טילי נ"ט בתוך הבית

התבססותם של ארגוני הפשיעה המאורגנת ביישובים הערבים בסיוע חדלונה של הממשלה, של המשטרה ושל מערכת האכיפה, הפכו את חייהם של רבים מאזרחי ישראל הערבים לגיהנום. מחקרים מצביעים על החשש שלהם לחייהם ולחיי משפחותיהם, ואפילו על חשש לשלוח את הילדים לבתי הספר שם מסתובבים לעיתים תלמידים חמושים בנשק חם. מעבר לכל אלו אמצעי לחימה בלתי חוקיים דוגמת נשק קל, חומרי נפץ, רימוני רסס, מטעני חבלה, וגם אמצעים כבדים יותר דוגמת טילי נ"ט, מצויים ביישובי המגזר הערבי, הבדואי וגם הדרוזי בכמויות אדירות.

אם תפנו בשאילתה למשטרה או למשרד ראש הממשלה תקבלו מין הסתם רשימה מפוארת של הצעות מחליטים, החלטות ממשלה, תקציבים שהופנו, נתונים על ההצלחות של המשטרה ביישוב כזה או אחר, וגם יספרו לכם על ועדות שקמו לטפל בבעיה. יספרו לכם גם כי רה"מ הורה "על הקמת צוות בין משרדי למיגור הפשיעה במגזר הערבי". כל זה ממש לא מעניין, משום שהתוצאות בשטח ממש אינן נראות. לעומת זאת בעין בלתי מזוינת אפשר לראות את חייליהם של ארגוני הפשיעה פועלים לאור יום ללא כל חשש, מאות שנפצעו בשנה האחרונה, אלפים מאוימים, ורבבות אזרחים שסובלים מתוסכלים ומפוחדים. כשאתה מסתובב ביישובי המגזר הערבי והבדואי ניתן לראות בעין את היעדר המשילות הכמעט מוחלט של הממשלה, של המשטרה ושאר גורמי האכיפה

המצב הבלתי נסבל הזה נמשך כבר שנים רבות והוא גם איום חמור ואפילו אסטרטגי על אזרחיה היהודים של המדינה. השילוב של כמויות כה גדולות של אמצעי לחימה בלתי חוקיים בשטח, היעדר אכיפה והיעדר הרתעה של גורמי האכיפה כלפי גורמים פליליים, יחד עם דור צעיר מתוסכל בשל היעדר שיוויון הזדמנויות ואי שילוב במדינה, עלולים להוות קרקע פוריה גם להתפתחותו של טרור בממדים שלא הכרנו.

בהיבט הפוליטי, המצב שנוצר מעיד על משבר פנימי חמור בחברה הערבית וגם על כישלונם של מנהיגי הציבור הערבי לתרגם את כמות המנדטים היפה לה זכו בסבבי הבחירות האחרונים להישגים של ממש בתחום הזה לבוחריהם. לכן חייבים לדבר על כך עכשיו, ערב הבחירות הרביעיות בשנתיים האחרונות.

זו הזדמנות לכל "הטוענים לכתר" בבחירות הקרובות להציג התחייבות ממשית לטיפול בסוגיה, במיוחד לאחר שנתניהו חבר לאחרונה משיקולים אישיים אינטרסנטים לד"ר מנצור עבאס, ר' רע"מ וסגן ראש הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, וגם מי שמשמש בכנסת העשרים העשרים ושלוש יושב-ראש הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה במגזר הערבי . מה שמוכיח שוב כי אינטרסים אישיים ופוליטיים משכיחים אפילו מאנשי ימין את היותה של הרשימה המשותפת לבלתי לגיטימית (בעיניהם).זה בהחלט צריך להיות נושא מרכזי בבחירות הקרובות, ומפלגה שתתחייב לטפל בבעיה האסטרטגית הזו יכולה גם למשוך קולות מהמגזר הערבי אובד העצות.

מאמץ לאומי מסוג אחר

בהיבט המקצועי אציין כי הקמת תחנות משטרה ביישובים ערבים וגיוס שוטרים ערבים חשובים בהחלט לתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל הערבים. אולם על מנת לעקור את הפשיעה המאורגנת שהיא האיום אסטרטגי האמיתי, נדרש מאמץ לאומי מיידי מסוג אחר.

אמנם מדובר בארגונים מתוחכמים מאוד, אולם אני משוכנע כי מאמץ משולב יאפשר להשיג שיפור משמעותי בטווח של שנה, להתחיל לייצר הרתעה ולהביא לפגיעה אסטרטגית בארגוני הפשיעה המאורגנת בטווח של שנתיים עד שלוש שנים. פעולה כזו גם תחזיר את האמון של אזרחי ישראל הערבים במוסדות המדינה ובגופי האכיפה.

אם רוצים שזה יקרה, הממשלה וראש הממשלה חייבים ראשית לכל להחליט וגם להתכוון לכך. לאחר מכן צריך לרתום את הגופים הבאים לטובת העניין בהחלטת ממשלה ובאישור הכנסת, ומעל לכל ברמת מחויבות שונה ממה שהכרנו:

היועמ"ש לממשלה, משטרת ישראל, שירות ביטחון כללי, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ואת הנהגת הציבור הערבי. שני גורמים חייבים להפוך לאקס-פקטור כאן: שירות הביטחון הכללי שיכול בזמן קצר יחסית לשפר את המודיעין הטכנולוגי והאנושי על הפשיעה המאורגנת, ורשות המסים שיכולה להביא בזמן קצר לפגיעה קשה בעסקי הפשיעה המאורגנת ובכיסם של ראשי ארגוני הפשיעה. אלו חייבים להיכנס לתמונה שלא על מנת לסייע, אלא על מנת להיות שחקנים מרכזיים במאבק בפשיעה המאורגנת. על מנת שכולם יצליחו צריך לטפל בהסמכת השב"כ לטפל בפשיעה חמורה, וגם בכמה תיקוני חקיקה בתחום הלבנת ההון, וחייבים לוודא שמתקיימים שיתוף פעולה, שקיפות כמעט מלאה, ותיאום מלא בין כל הגופים המעורבים.

בעבר, בתקופה שמני מזוז היה היועמ"ש לממשלה, השב"כ התבקש לפעול במקרים מסוימים על מנת לסייע למשטרת ישראל מול אירועי פשיעה חמורה. אני יכול לומר שבמקרים האלו השב"כ הצליח בזמן קצר יחסית לפענח מודיעינית את האירועים הללו. כיום גם למשטרת ישראל יכולות טכנולוגיות משופרות ובשילוב היכולות של השירות ועם אישור של היועמ"ש לממשלה והכנסת להפעלתם, תהיה להם תרומה אסטרטגית להצלחת הפעולה המשולבת.

מעל כל זה צריך להקים ועדת היגוי בראשות ראש הממשלה בכבודו ובעצמו על מנת שיהיה ברור שהנושא בסדר עדיפות עליון, בה יהיו חברים השר לביטחון פנים, שר המשפטים, שר הפנים, ראש רשות המסים, ראש המל"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ והיועמ"ש לממשלה, וכמובן שגם נציגות של המגזר הערבי בישראל. וועדת היגוי זו תעקוב אחרי התקדמות הטיפול, תקבל דיווחים ותסיר חסמים בירוקרטים, חקיקתיים ומשפטיים.

צריך גם להקצות משאבים לגופים המעורבים על מנת להגדיל את יכולתם לטפל בעניין. אולם זה צריך להיעשות במקביל ולא בטור. ראש הממשלה בעצמו חייב להבהיר לגופים שעליהם להתחיל לפעול מיידית ובנוהל חירום, עוד לפני הגעת תקציבים ותקנים נוספים, משום שהמצב הוא מצב חירום.

אין לי ספק שזה יצליח. אפשר למגר את הפשיעה המאורגנת והחמורה במגזר הערבי בדיוק כמו שהצלחנו למגר את ארגוני הטרור באזורים שבשליטת מדינת ישראל. פשוט צריך להתכוון לכך.

הכותב הוא ראש השב"כ לשעבר