"הסגר השלישי הוא הקטלני מכולם. מי שעד עכשיו התנדנד יחטוף נוק אאוט"

אקורד הסיום ל-2020, השנה שהמלונאים ירצו למחוק מזיכרונם הגיע עם סגירת האיים הירוקים יחד עם הכניסה לסגר השלישי. עשרות המלונות שעוד עבדו באילת ובים המלח, הצטרפו מחדש לאלה שעומדים סגורים מזה חודשים ארוכים.

2020 היא השנה שבה כמעט כל 41 אלף העובדים בענף המלונאות הוצאו לחל"ת - רבים עוד לא חזרו ממנה. זו השנה שבה לראשונה מאז פתיחתם, ננעלה דלתם של מלונות ותיקים, השנה שבה תיירות החוץ נמחקה ועמה האופטימיות שהביאה שנת 2019 שבה נשברו השיאים עם 4.5 מיליון תיירים, שיא שהוביל לאופטימיות ולכניסת יזמים ורשתות בינלאומיות לישראל. ואז הגיעה המגפה שטרפה את הקלפים. בבת אחת הכל נעצר. בתי מלון שלא נסגרו הפכו לפתרונות דיור לטווח ארוך ואחרים - למלוניות קורונה. דוחות הרשתות הנסחרות שיקפו ירידה חדה יחד עם התפוסות שנמחקו לאפס דווקא בחודשי השיא של השנה, פסח וחגי תשרי.

דוח הלינה האחרון שפרסמה התאחדות המלונות לחודש נובמבר מלמד על ירידה של 91% בפעילות לעומת נובמבר אשתקד עם כ-197 אלף לינות בלבד. רובן הגדול באילת לאור האיים הירוקים. תפוסת החדרים הארצית עמדה על ממוצע של 7% לעומת 77% בנובמבר 2019.

"זו שנה מאתגרת ומרתקת", מסכמת אביה מזרחי-מגן מנכ"לית פתאל. "אם חשבנו שאנחנו מוכנים לניהול בתקופה של משבר על סמך משברים קודמים שחווינו, שום דבר לא הכין אותנו לעוצמה של המשבר הזה, לכך שנכתוב אמנת בריאות לרשת ולכך שאת החיוך של הצוותים תחליף מסכה".

 אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל / צילום: אור גפן

בדוחות שפרסמה פתאל בחודש שעבר מופיעה התפלגות התפוסה ממרץ ועד נובמבר. במלונות הרשת בישראל וגם באירופה, שם נמצאים רוב מלונות הרשת נרשמה תפוסה אפסית בחודש אפריל 2020. זו טיפסה עד לשיא של 60% בחודש אוגוסט במלונות בישראל וצנחה ל-6% בחודש אוקטובר. חוק האיים הירוקים אפשר את פתיחת המלונות באילת ובים המלח ועד כה מתוך 40 מלונות הרשת בישראל נפתחו כרבע. כעת הם ייסגרו.

"תמיד יש רנסנס אחרי משבר"

"הרגע הקשה ביותר היה להסתכל ל-8,000 לאנשים שלנו בעיניים ולהוציא אותם לחל"ת", אומרת מזרחי-מגן. "בנינו תוכנית לפי חמישה תרחישים כולל התרחיש הגרוע ביותר שבסוף גם התממש והוא של סגירת המלונות. למדנו שבתקופה כזו מהירות התגובה היא קריטית בגלל ההנחיות המזגזגות - רגע סוגרים ורגע פותחים. בסוף מאי פתחנו את מלונות העוגן (אחרי שרגע לפני חג שבועות הותרה פתיחת בריכות שחייה במלונות). היום אנחנו נשענים על תוכנית החזרה לשגרה שבנינו מתחילת במשבר, גם כדי להראות לעובדים שיש אור בתוך החושך וכי ברור לנו שמתישהו כל זה ייגמר ואז הפריחה תגיע בעוצמה. בדפי ההיסטוריה תמיד יש רנסנס אחרי משבר וזה מה שיקרה גם בענף שלנו".

"אנחנו עדיין מצויים בלב לבו של האירוע", אומר מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב. "הסגר השלישי הוא הקטלני מכולם. מי שעד עכשיו התנדנד - יחטוף נוק אאוט. יש כברת דרך עד שנחזור לפעילות נורמלית".

עם סגירת המלונות באילת, שם ישרוטל דומיננטית יותר מרשתות אחרות, אף אמר רביב כי יש להניח שלאחר הסגר כאשר חוק האיים הירוקים אמור לקום לתחייה מחדש - הוא לא ימהר לפתוח את המלונות מחדש. אם בכל זאת מחפשים משהו חיובי בשנה הזו מתייחס רביב ליכולת לתמרן ולהתייעל כולל עם רעיון האיים הירוקים או עם השכרת חדרים במתכונת של Room Only (ללא ארוחות בוקר). "אנחנו מחפשים דרכים לשרוד עד לפסח 2021 שהוא היעד לפתיחה מחדש. אלא שגם אז המציאות לא תהיה פשוטה כמות עצומה של כוח אדם כבר פנו לאפיקים אחרים. נצטרך לגייס אלפי עובדים. נפתח מחדש יעילים ממוקדים בדברים החשובים.

"ישרוטל חזקה והיא תשרוד את זה. היתרון שלנו הוא שאנחנו רשת שנשענת על הקהל הישראלי עם שמונה מלונות באילת ועם מלונות היוקרה כמו בראשית וכרמים שהוכיחו לנו שאפשר להישען על הקהל הישראלי. בשיא הקורונה פתחנו את מלון קדמה ואת מצפה הימים שעבר שדרוג, חווינו ביקושי שיא בשניהם. אני מעריך שתיירות הפנים תתחזק אחרי שיירגע האירוע הזה שנקרא דובאי".

אתה מדבר על תיירות הפנים כעוגן אבל מצד שני ישרוטל במומנטום של בניית בתי מלון בתל אביב, עיר שנשענת על תיירות חוץ.

"זה נכון, אבל את המלונות הראשונים בתל אביב נראה בסוף 2021 ואני מקווה שעד אז נראה תיירות נכנסת. לטווח רחוק אנחנו מאמינים בתל אביב כיעד לתיירי פנאי ועסקים. בטווח קצר אנחנו עסוקים בשימור העובדים והתשתיות".

עד כמה הושפעו מחירי הלינה מהמצב?

רביב: "במלונות היוקרה המחירים ירדו ב20% בהתאם לחוויה שהיא חלקית (ללא ארוחות) באילת המחירים משקפים את הביקוש. אני לא חושב שהמחירים ירדו כשהשוק יחזור לעצמו כי אז הביקוש ישקף את המחיר. ההתנפלות על דובאי הוכיחה עד כמה אנשים צמאים לחופש. יש פה 9 מיליון איש שלא נסעו השנה ורובם גם לא ייסעו בשנתיים הקרובות. השוק המקומי יהיה משמעותי. גם החיסון מחדיר בנו אופטימיות".

כל המלונאים עמם שוחחנו מעלים נקודת כואבת הנוגעת גם לסוכני הנסיעות הגדולים - החלטת הממשלה שעסקים עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקל לא יקבלו סיוע. " מתוך 20 בתי מלון פתחנו 15. כל פתיחה מחדש של בית מלון עולה חצי מיליון שקל", אומר רביב "מי יפצה אותנו על זה, מתי יתחילו לטפל בענף שנפגע הכי הרבה בקורונה? על מלון סגור אני משלם ארנונה בסכום שמצטבר ל-32 מיליון שקל בשנה". ובנימה אופטימית הוא אומר "אנחנו לא מסתכלים על מלון כאל נכס נדל"ן אלא כאל נכס עם אופק. אנחנו מאמינים שהתיירות תחזור. מה שחבל הוא שלא כולם ישרדו. החלשים ימשיכו להיחלש והחזקים להתחזק".

"מה שמדאיג אותנו יותר זה היום שאחרי הקורונה", אומר אמיר חייק נשיא התאחדות המלונות. "ערים כמו תל אביב, ירושלים, נצרת, חיפה, נתניה וטבריה מושבתות. ביום שאחרי, הישראלים שיש להם יכולת יטוסו לכל מקום בעולם ומי שאין לו יכולת - גם לא יוכל לנפוש בארץ. בערים האלה נהיה תלויים בתיירים מחו"ל אלא שזו גישה שמבינים בעוד מדינות שכבר התחילו לבנות תוכניות למשוך תיירים כמו הטבות והקלות שיעניקו לתיירים - זה יכול להיות כסף לבזבוזים או סיורים על חשבון המדינה. אצלנו אין אפילו תקציב. אז יגיעו 1.5 מיליון תיירים לביקור משפחות אבל יש עוד שלושה מיליון תיירים שצריכים להילחם עליהם". 

יצוין כי מאז חודש מרץ 2020 נאסרה כניסת תיירים לישראל, איסור שקיים עד כה. תוכנית לפתוח את ישראל לתיירות מאורגנת במתכונת של קפסולות, כבר נוסחה לפרטיה אולם עדיין לא אושרה. במשרד התיירות מדגישים כי "המשרד גיבש תוכנית עבודה סדורה בכל לשכות העולם, המתאימה לעידן הקורונה לאחר פתיחת השמיים. המשרד הכין הצעה לנוהל תעופה מותאם לתקופה, שמתעדף את ישראל על פני מדינות אחרות. במקביל המשרד מפתח מוצרים מותאמים למקומות פתוחים ובטבע, בעיקר בנגב אך גם בשאר הארץ. המשרד ממשיך לעבוד מול קבוצות נוצריות שרק מחכות להגיע לארץ הקודש. נעשית התאמה של מוצרי התיירות בישראל לקהל המוסלמי. כל זאת, בכפוף לקבלת תקציב לנושא. המשרד עובד על תכנית יציאה ובנוסף השרה סיכמה על צוות עבודה משותף עם משרד הבריאות שהחל עבודתו".

המהפך בגזרת הבוטיק

בגזרת מלונות הבוטיק נדרשו לא רק להדק חגורות אלא לשנות חשיבה. זהו ענף שנשען בצורה מובהקת על תיירות החוץ וכעת עליו לפתות את התייר הישראלי לנטוש את אילת לטובת מלון בשדרות רוטשילד בתל אביב. האם זה אפשרי?

דני ליפמן מנכ"ל ובעלי הרשת אטלס מתייחס לשנת 2020 כאל שנה של חשבון נפש, "על בחירות שעשינו, במה טעינו, היחסים עם השותפים, בעלי הנכסים והעובדים. לנו הדרך השמרנית בניהול הסיכונים השתלמה למשל בכך שלא היינו ממונפים. שכר הלימוד היה יקר אבל למדנו על מי לסמוך וזה בעיקר על עצמנו ולא על גורמים כמו בנקים או ממשלה. עד היום לא השקענו את המשאבים שלנו בתיירות הפנים ויש לנו פה הזדמנות. ננסה לגרום לתייר הישראלי לבוא למלונות אורבנים, לנופש שכולל סיור עירוני במקום ספא ובריכה. אחרת, עד שלא תחזור התיירות מחו"ל אין לנו תקומה".

רשת אטלס פעילה כמעט 50 שנה והיא מונה 16 בתי מלון. "עברנו את כל המשברים האפשריים אך מעולם לא סגרנו מלון. סגירה מוחלטת היא תרחיש שמעולם לא עבר לנו מראש. כיום, שלושה בתי מלון פועלים במתכונת של קו-ליבינג (השכרה לטווח ארוך) "לא למטרות רווח אלא לאיזון. לרצות את בעלי הנכסים, להניע אנשים ולהפעיל את המערכת".

נכנסים ל-2021 בלי ציפייה לגדולות

ליפמן מתייחס לחוסר הוודאות שאופף את המשבר "ייקח זמן עד שהענף יתאושש. הוא יזחל החוצה מהמשבר חבוט, מדמם ועני. 2020 היא שנה שכל מי שעוסק בתיירות הפסיד את כל מה שהרוויח בשנים שקדמו לה וייקח לו עוד כמה שנים עד שיחזור לעצמו. ועד אז, עסקי התיירות יהיו בדיאטת כאסח להיות יעילים וחרוצים. מי שיצליח לעשות התאמות ישרוד. הענף נזרק עשרות שנים לאחור במשאבים הכספיים שהידללו ובמשאב האנושי ובעיקר בנוגע לדור הצעיר שגדל להיות עצלן ומיואש עם מדיניות החל"ת הלא יעילה של הממשלה. אני מקווה ש-2021 תהיה שנת היחלצות אבל אני נכנס אליה בלי ציפייה לגדולות".

גם ענף התיירות הכפרית נפגע. הצימרים אמנם הורשו לפתוח שעריהם מוקדם יותר מהמלונות והם אף נהנו מתפוסה חסרת תקדים בקיץ (בשעה שאופציית חו"ל נסגרה) אבל בסיכום השנה, אומרת גילה יעקובי גורביץ', מנהלת תחום תיירות ותרבות הרשות לפיתוח הגליל כי "זו הייתה שנה מאתגרת שפגעה קשות בצמיחה ובפיתוח הכלכלי תיירותי בגליל". בצד החיובי של הקורונה, האצת התהליכים שהתרחשה בענפים שונים לא פסחה על התיירות בעיקר בפן הטכנולוגי. "יצרנו בזמן קצר פלטפורמות חדשות לעידוד התיירות אל האיזור, פיתחנו מערכות דיגיטליות שיווקיות גם לטובת התיירנים ואנחנו מכינים את המוצר הגלילי ל'יום שאחרי' לתיירות הנכנסת", אומרת גורביץ'. גם בת חן ישועה, מנכ"לית רשת מטיילים מספרת כי "חיפשנו דרכים ליעל את ה'הפסקה' שנכפתה עלינו. הכנסנו טכנולוגיות למחלקות התפעול והמכירות, הטמענו מערכת בינה מלאכותית לניהול תשואה וערכנו שיפוץ. בסוף הסגר השני אפילו הצלחנו לפתוח שלושה מתוך ששת בתי המלון שברשותנו בזכות הריחוק שבין החדרים". היום עם הסגר השלישי, גם המלונות הללו נסגרו. שוב.

תחום אחר שחווה פגיעה הוא של ההוסטלים שבימי השגרה נשענים בעיקר על תיירות נכנסת. נעמה שיווקי, מנהלת שיווק ספוט הוסטל תל אביב מספרת כי "הספוט נפתח בשנת 2019 בחודש מאי כשנה שבא שבה הדגש היה על חדירה לשוק תוך בניית המותג שלנו. את השנה הנוכחית התחלנו עם תחזיות נהדרות. בפברואר עמדנו על ביקוש גבוה לחודשים קדימה, התפוסה של מאי-יולי עמדה על 65% מראש. זו הייתה צריכה להיות שנה של צמיחה עם קבוצות תיירים מגוונות אלא שהמשבר שינה הכול. מצאנו את עצמנו תוך חודש בלבד עוסקים בביטולים של חצי שנה קדימה ועם הפסדים כספיים גדולים. הביטולים כללו הזמנות שנסגרו עד סוף 2020 ואף לרבעון הראשון של שנת 2021. מה שהחזיק אותנו עם ראש מעל המים מאז פרוץ משבר הקורונה הייתה הבחירה לפתוח את ההוסטל למגורים לטווח הארוך בפורמט הקו ליביניג. הצלחנו לתחזק ולשמור על המקום פתוח וכיום 50% מחדרי ההוסטל מושכרים לטווח הארוך. לקראת סוף 2020 ועם חיסוני הקורונה אנו מלאי תקווה כי התיירים והישראלים ינצלו את ההזדמנות להתחסן ויחזרו לטייל ויעניקו לנו את אמונם ועולם התיירות יחזור לקדמותו והניצוץ יחזור לענף".

אלכס טליאנסקי, מנהל פוסט הוסטל ירושלים מתאר תמונה דומה "2019 הייתה השנה הטובה ביותר ו-2020 הייתה אמורה להיות עוד יותר טובה. ההוסטל כבר היה מוכר וידוע בקרב האורחים עם ציונים גבוהים ותגובות יפות באתרים, יחד עם המיקום בלב הבירה של ישראל כבר תחילת פברואר עמדנו על 50% הכנסה שנתית בהזמנות עתידיות. עם תחילת המשבר, ההוסטל התרוקן, והתחלנו להעניק את האופציה לדיור לטווח ארוך".

"השפה הפכה להיות איך להפסיד פחות"

עם המחיקה בהכנסות התמודדו המלונאים עם הוצאות קבועות וכבדות שכוללות בין השאר את הארנונה ואת שכר הדירה לבעלי הנכסים. "המלונאים עשו תחשיב מתי הם מפסידים פחות - האם כשהם סגורים לחלוטין אם כשיש להם תפוסה מצומצמת", אומר עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל וראש תחום מלונאות ביחד עם יפתח פרבר ממשרד גורניצקי ושות'. לדבריו, "באחד המלונות שטיפלנו בו התחשיב היה שכאשר המלון סגור הוא מפסיד בכל חודש 600 אלף שקל ועם תפוסה של 15% הוא מפסיד 500 אלף שקל בחודש. השפה הפכה להיות איך להפסיד פחות".

במסגרת השאיפה לצמצם הפסדים המלונאים ניסו להפחית את שכר הדירה שהם משלמים לבעלי הנכסים ופה מספר ידגר על סולידריות שהוא אף מגדיר כמחממת לב. "רוב השחקנים הבינו שכולם צריכים לשמור על כולם. ישבנו עם בעלי נכסים ועם מלונאים והגענו למצבים ששליש משכר הדירה נמחק, שליש נפרס לתשלומים ואת השאר שילמו. זה קרה באזורים שהם מחוץ לאילת". עוד מספר ידגר על סעיפי 'כוח עליון' שהפכו להיות חלק מובנה בחוזים. "פעם חשבו שאנחנו לא מציאותיים כשיעצנו להכניס סעיפים כאלה, היום זה ברור".

על המוטיבציה של המשקיעים שנהרו בהמוניהם לפני המשבר אומר ידגר כי "באופן מפתיע גם בשיא הקורונה משקיעים חיפשו נכסים. יש אמונה שהמלונאות תחזור. היו עסקאות שנבעו מנזילות, והיו עסקאות של הזדמנויות. יש פניות מגופים גדולים שמחפשים לרכוש מלונות בארץ. בתחילת הקורונה חשבו שייווצרו מחירי רצפה אבל זה לא קרה. מה שכן יש חברות כמו חברות נדלן ששאפו להיכנס לתחום ובינתיים ישאירו את התוכניות האלה במגירה".

ידגר גם היה מעורב בהסכמים של משרד הביטחון עם המלונות להפיכתם למלוניות קורונה. בישראל ההחלטה היא שהמדינה מממנת את המלוניות עבור השוהים בהם (יש מדינות בהן המבודדים משלמים). מנתונים שמסר משרד הביטחון לגלובס מתחילת המשבר עלות המימון למלוניות עמדה על לפחות 430 מיליון שקל. כיום מוצעים כ-4,000 חדרים כאשר כל השבים מחו"ל מחויבים להיכנס לבידוד במלוניות. אלפים מהם מועברים לבידוד ביתי אחרי החלטת "ועדת חריגים. עד כמה המלוניות הם עסק משתלם למלונות? לפי ידגר "בהתחלה הרשתות נרתעו וברגע שהבינו שהמשבר הוא לטווח ארוך הגישה השתנתה יחד עם הצורך הגובר במזומנים זו לא חלופה למלון מלא באוגוסט אבל זו הכנסה שמכסה את העלות פלוס משהו קטן".