"לעולם ישליש אדם את מעותיו - שליש בקרקע, שליש בפרקמטיא (עסק/סחורה) ושליש תחת ידו" (רבי יצחק - בבא מציאה מ"ב א')
ליצירת רכיב אלטרנטיבי בתיק ההשקעות מטרה כפולה - הגדלת התשואה וצמצום הסיכון. בניית הרכיב האלטרנטיבי אורכת שנים ודורשת לימוד והקצאת משאבים משמעותית, ואף פוגעת בתשואות בתחילת הדרך. מרבית המשקיעים המובילים בעולם החליטו כבר לפני שנים, כי השקעת המשאבים בלימוד והקצאת כוח אדם לתחומים האלטרנטיביים נכונה, ובתיקי המוסדיים הישראליים (בדומה לעולם) רכיב הולך וגדל של מוצרי השקעה אלטרנטיביים.
מהו מוצר אלטרנטיבי? מוצרי ההשקעה בעולם שייכים לשתי קטגוריות עיקריות - בעלות על נכס (חברה, נדל"ן, מוצר) וחוב (אג"ח, אשראי וכו'). עד תחילת המאה ה-21 היו זמינים למשקיע (מוסדי או פרטי) בעיקר מוצרי השקעה סחירים. כיום, התפתחות שוק ההון והטכנולוגיה מאפשרת למשקיעים להגיע ישירות גם למוצרים שאינם סחירים - המוצרים האלטרנטיביים.
מרבית נכסי ההשקעה בעולם אינם סחירים, וזמינותם למשקיע נמוכה, ולעומת זאת האפיקים הסחירים נהנים מזמינות גבוהה. כתוצאה מכך מחיר נכס סחיר מתוקנן תשואה יהיה פעמים רבות גבוה משמעותית ביחס לנכס זהה שאינו סחיר. זוהי פרמיית אי-סחירות. בשנים האחרונות העלייה המהירה במחירי המניות והחוב הסחיר הגדילה את הפער בינם ובין המוצרים הלא סחירים (אלטרנטיביים), שהתייקרו גם הם, אך פחות.
לדוגמה - ריבית האוברדרפט שאותה משלמים משקי הבית לבנקים מגיעה לרמות שמעל ל-12% לשנה, כאשר חדלות הפירעון שם נמוכה ביותר. מוצר סחיר שהיה נסחר על בסיס האוברדרפט הבנקאי היה נסחר בתשואות נמוכות משמעותית מ-12%.
למה הפכו מוצרי השקעה אלטרנטיביים למועדפים בקרב המקצוענים בשוק? מחקרים רבים מציגים עדיפות משמעותית לתיקים שבהם משולבים מוצרים אלטרנטיביים, ביחס לתיקי השקעה המבוססים על נכסים סחירים בלבד. לא רק שמוצרים אלטרנטיביים מניבים תשואה גבוהה ביחס למוצרים סחירים דומים, כפי שהסברתי קודם, אלא שמוצרים אלו נהנים מקורלציה נמוכה לנכסים הסחירים, ושילובם תורם להקטנה בתנודתיות התיק, כלומר בסיכון שלו. כיום משקל הרכיב האלטרנטיבי בתיקי הפנסיה, הביטוח והגמל עומד פעמים רבות מעל ל-20%, ובמקרים מסוימים אף מגיע לכ-40% מתיק ההשקעות.
לא להתפשר על איכות המוצר
מומחי השקעה בעולם טוענים כי שילוב אפקטיבי של מוצרים אלטרנטיביים יושג רק במינימום השקעה של 10%-20% מוצרים אלטרנטיביים בכל תיק השקעות. שילוב נמוך יותר, של 1%-2%, כמעט לא ישנה את "התנהגות" התיק בהיבטי התשואה והתנודתיות. אך לפני השילוב יש לתת את הדעת לדברים הבאים.
איכות המוצר - איכות המוצר האלטרנטיבי היא קריטית - אם אין יכולת להגיע למוצרים איכותיים (בפרט כאלו שמאומצים על-ידי משקיעים מוסדיים מובילים) ייתכן שאנו קונים חתול בשק; נדגיש כי מוצרים אלטרנטיביים מהטופ העולמי לעיתים אינם נגישים גם למוסדיים הגדולים בישראל.
התמקצעות - בחירה ותפעול של מוצרים אלטרנטיביים דורשים התמקצעות. אחד מהיבטי המוצר הוא לדוגמה "קריאות לכסף", תהליך הדורש יכולת תפעולית מסוימת. לפני ההשקעה רצוי להבין כי היכולות שלנו מספיקות כדי להתמודד בשוק האלטרנטיבי המורכב ביחס לשוק הסחיר.
החסרונות לעומת המוצרים הסחירים
למוצר האלטרנטיבי חסרונות מובנים ביחס למוצרים הסחירים. להלן הבולטים שבהם.
היעדר נזילות - מרבית המוצרים האלטרנטיביים "חסומים" למספר שנים ומכירתם בתוך תקופת החסימה (שלעיתים אפשרית) עלולה להוביל לוויתור משמעותי במחיר.
היעדר גמישות - היעדר הנזילות פוגע בגמישות המשקיע וביכולתו להגיב לאירועי שוק עם כספים שהושקעו במוצרים אלטרנטיביים. לדוגמה - המפולת במרץ השנה היוותה הזדמנות להגדלת רכיבי המניות והאג"ח הסחירות. כספים שמושקעים במוצר אלטרנטיבי לא יכולים להיות "מנוידים" בהזדמנויות כאמור.
עלות - חלק ניכר מהמוצרים האלטרנטיביים נושאים תשואה גבוהה אך עלותם "אוכלת" חלק ניכר מתשואת המשקיע (דמי ניהול, דמי הצלחה, עמלות וכו'). כאשר אנו שוקלים השקעה יש לשים לב גם לפן זה.
היעדר פיקוח ורגולציה - מוצרי השקעה אלטרנטיביים נהנים מגמישות רגולטורית שתורמת לעיתים ליכולתם להניב עודף תשואה. אך העדר הפיקוח והרגולציה מחייב את המשקיע ליתר תשומת לב בבחינת מסמכי ההתקשרות והסכמי הקרן, כדי לוודא קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו ממנו מפח נפש עקב שימוש בכסף למטרות שאליהן לא התכוון המשקיע, וכמובן סיכוני מעילה והונאה.
כללי פעולה לשילוב מוצרים אלטרנטיביים בתיק
להלן כמה כללים לשילוב מוצרים אלטרנטיביים בתיק ההשקעות.
עד כמה אני מוכן לוותר על נזילות וגמישות - ככל שאופק ההשקעה שלנו ארוך יותר ניתן ונכון לשלב רכיב גבוה יותר באפיק האלטרנטיבי.
פיזור - בדומה לכל מוצר השקעה, אנו רוצים פיזור משמעותי בתיק האלטרנטיבי בין מוצרים, מנהלים ותחומי פעילות.
מוצרים מנייתים אלטרנטיביים יחליפו מוצרים מנייתיים סחירים; מוצרי חוב אלטרנטיבי יחליפו מוצרי חוב סחירים.
נדל"ן ותשתיות ישולבו כחלק מהרכיב המנייתי בתיק.
שילוב מוצרים אלטרנטיביים מאפשר "הגדלה" ברכיב המנייתי הכולל, כלומר סחיר פלוס לא-סחיר, עקב הקורלציה הנמוכה בין המוצרים שנבחר ובין שוק המניות.
ב"תיק לדוגמה" המובא בתרשים ויתרנו על נזילות וגמישות במידה משמעותית. הרכיב הסחיר הסטנדרטי עומד על כ-49%, בעוד שרכיבים נוספים, כגון קרנות גידור ומוצרי אשראי צרכני נזילים, גם הם ברמה חודשית (לאחר תקופת נעילה) ומשקלם כ-11%. המרכיב ש"אינו סחיר" עומד על כ-40% בדוגמה שלפנינו.
נקודה חשובה להבנה של היבט הנזילות: מרבית קרנות ההשקעה סגורות לעשר שנים עם יכולת להארכה של תקופת הקרן בעד שלוש שנים נוספות. הנזילות בפועל ממוצרים אלו גבוהה משמעותית. בדיקה של כלל עולם קרנות ההשקעה מגלה כי בפועל קרן ממוצעת תתחיל להחזיר כספים כבר בשנה הרביעית, ובשנה השמינית כבר יוחזרו ממנה 75%-125% מהכסף המושקע.
תחת ההנחה כי הקרנות שנשקיע בהן יפעלו בצורה דומה, יש לצפות כי לאורך זמן נזכה לתזרים שנתי של כ-5% עד 10% מגודל התיק מהמוצרים האלטרנטיביים בלבד. כספים אלו ישמשו להשקעה מחודשת באפיק כדי לשמור על גודלו.
הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או הנכסים הפיננסיים המוזכרים בטור, או כשידול לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור כדי להחליף שיקול דעת עצמאי או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או לגורמים הקשורים עימו יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המוזכרים בטור
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.