מקס סטוק לא מפחדת מהסגר, והיא יודעת למה

רבים מהעסקים הקטנים בישראל, הרגישו לאחרונה שהם כמעט יכולים לנשום לרווחה. לאחר הסגר השני חנויות הרחוב נפתחו והציבור חזר אליהן. יחד עם בשורת החיסון, היה נראה שהקורונה תהפוך עבור חלק מהעסקים לצלקת מהעבר, בזמן שהם ממשיכים הלאה. אך הסגר השלישי, כך מסתמן, צפוי לפגוע בעסקים רבים, שלא יוכלו להתמודד עם עול התקנות שנכפו עליהם.

עם זאת, ישנם עסקים שמצליחים להישאר פתוחים בכל סגר. חיוני או לא חיוני - זהו המבחן דרכו יכולים עסקים למצוא את הפרצה שתביא לפתיחת שעריהם גם בימי הסגר השלישי, בסניפים שלא ממוקמים בקניונים. לאחר כמה ימי סגר, כבר אפשר לומר שלא מעט חנויות מצאו את הדרך להיות "חיוניות".

בין החנויות הללו נכללות גם רשתות הסטוק, מקס סטוק וג'מבו סטוק, וגם רשת המוצרים מיפן דייסו, שקשה להגדירה חיונית. בדיזנגוף סנטר בת"א, למשל, החנויות שפונות לרחוב פתוחות והן כוללות גם את רשת האיפור סאקרה ואת הרשת ריקושט.

  

לכסות ולא למכור מוצרים לא חיוניים

התקנות לסגר השלישי קובעות שלצד חנויות מזון, אופטיקה ובתי מרקחת, יכולות להמשיך לפעול חנויות חיוניות, שהן "חנויות למכירת מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית ומכשירי חשמל חיוניים לבית". ל"חיוני" פרשנויות שונות, וכך החליטו רשתות וחנויות רחוב לפתוח גם אם הן לא ממש עונות על ההגדרות.

חנויות כמו איקאה, שנלחמה בעבר על הגדרתה כמוכרת מוצרים חיוניים לבית, העדיפה להישאר סגורה לאור ההנחיה המגבילה את מספר הקונים למקסימום ארבעה (התפוסה המרבית היא אדם לכל שבעה מ"ר ומקסימום ארבעה קונים).

התקנות אף קובעות שבחנויות משולבות - כלומר שמוכרות מוצרים חיוניים ולא חיוניים ושאינן חנויות מזון, בתי מרקחת וחנויות שעיקרן תחזוקת הבית - מותר למכור רק את המוצרים החיוניים, שהם מוצרי חשמל ומוצרים לתחזוקת הבית - "ואת יתר המוצרים לכסות".

כיסויים כאלה לא נמצאים בשטח ומוצרים שמוגדרים כלא חיוניים נמכרים באין מפריע. כך בדייסו או בחנויות הסטוק - המוצרים מוצעים בתצורה רגילה לחלוטין - חיוניים יותר או פחות. תמונת מצב דומה אפשר למצוא גם ברשתות הפארם והמזון, דרך פריטי ביגוד או צעצועים.

עסקים קטנים רבים בענף האופנה, הצעצועים, התכשיטים ועוד, סגורים בימים אלה, כשהם אינם יכולים לנצל פרצות או להגדיר עצמם "חיוניים", או בעיקר לקחת סיכון לקבל קנס.

בעלי החנויות פוגשים את חבריהם לעסקים הקטנים - מסעדות ובעיקר דוכני מזון מהיר, שלפי התקנות אינם מורשים למכור בטייק אווי, אלא במשלוחים בלבד. רבים מהם מצאו פרצה מוכרת מהסגר הקודם, שבמידה רבה מגחיכה את המציאות: משלוחים לספסל מול בית העסק והזמנות שמבוצעות בשיחת טלפון עם המוכר שעומד מול הלקוח.

באיגוד המסעדנים ניסו להילחם באיסור אולם מחאתם לא הועילה. גם הנתונים, לפיהם 3,000 עסקים קטנים בתחום המזון, בעיקר בפריפריה, ייפגעו מהאיסור הנ"ל - לא הצליחו לשנות את רוע הגזירה והצבעה בנושא תתקיים שוב בשבוע הבא.

ההערכות של מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן הן שמתוך כ-14 אלף מסעדות בסוף הסגר השלישי מספר העסקים שייסגרו יעמוד על 5,000 ואם לא די בכך מאות נוספים יסגרו אחרי שיגלו שלא יוכלו לגשר על הבור שנפער לאורך התקופה.

בפוסט שהעלתה מסעדת חליל מרמלה המצב משתקף היטב: "בחודש האחרון הכנסתי בדיוק 6% מהחודש המקביל שלי בשנה שעברה. כמוני עוד עסקים, מסעדות, חנויות שמנסים למצוא דרכים יצירתיות לשרוד את המצב... אין לי מערך משלוחים. אחרי חצי שנה של ניסיונות להשיג את וולט או תן ביס כדי לארגן לעצמי אפשרות להגיב למצב אף אחד לא מוכן לעבוד איתי. אני קיימת כמעט 50 שנה ואני בסוף היכולת שלי לשרוד".

מקס סטוק לא צופה השפעה על התוצאות

מדייסו יפן נמסר בתגובה ששתי חנויות הרשת הפתוחות מציעות מוצרי אופטיקה, מזון, פריטים לאחזקת הבית וכן מגוון מוצרי הגיינה. בג'מבו סטוק לא הגיבו לדברים. מקס סטוק הבורסאית לא הגיבה אבל הוציאה הודעה לבורסה לפיה היא "בוחנת את השפעות התקנות על פעילותה אם בכלל וככל שיידרש תפעל להתאמת פעילותה ומוצריה להוראות התקנות בעת הקרובה". עוד מצוין, כי החברה אינה צופה כי לתקופת הסגר תהיה השפעה מהותית על תוצאות פעילותה.

מריקושט נמסר כי היא "פתוחה בסגר ומוגדרת כרשת חיונית מכיוון שרוב מוצריה נחשבים חיוניים ובעיקר בשל כך שמציעה ציוד לחיילים (גיוס נובמבר/דצמבר) ולכוחות הביטחון". סאקרה מסרה בתגובה: "50% מתמהיל המוצרים של הרשת הם מוצרים חיוניים, בניהם קטגוריית טואלטיקה, היגיינה וטיפוח".

פתיחת החנויות האלה מקוממת במיוחד כשרואים את נתוני המקרו השונים, שמעידים על פערים דרמטיים במידת הפגיעה של משבר הקורונה בין עסקים גדולים לעסקים קטנים. בחודש אוקטובר, עוד לפני ההחלטה על סגר שלילי, העריכו רק 28% מבעלי העסקים הקטנים (עד 10 עובדים) כי העסק שבבעלותם יצליח לשרוד בתנאים הנוכחיים יותר מחצי שנה - זאת לעומת 54% מבעלי העסקים הגדולים (מעל 250 עובדים) ו-51% מבעלי העסקים הבינוניים-גדולים (בין 100 ל-250 עובדים). הנתונים שהוצגו על ידי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מעידים לדעת כלכלנים על חוסנם היחסי של העסקים הגדולים שנהנים מנגישות גבוהה יותר לאשראי בנקאי ומאפשרות לגייס חוב בדרכים נוספות, למשל באמצעות הנפקות אג"ח.

הרשויות המקומיות מנסות לעזור

לעיתים הרשויות המקומיות עצמן מתגייסות לטובת העסקים. ברמת גן הודיע ראש העיר, כרמל שאמה-הכהן, כי לא יאכוף את תקנות הממשלה ויאפשר למשל איסוף טייקאוואי ממסעדות. מנגד, בערים אחרות קוראים ראשי העיר לעסקים לשמור על ההנחיות, אך משאירים בידיהם את הבחירה אם לקחת סיכון. כך למשל בעיריית באר שבע אוכפים את תקנות הממשלה, אך ינסו ראשית כל את מסלול ההסברה, לפני שימהרו לקנוס את העסקים.

בעיריית תל אביב לא הצטרפו להצהרות של שאמה-הכהן, אך תגובת העירייה לשאלה בנוגע לאכיפה, מחדדת את סדר העדיפויות שלה: "העירייה קוראת לעסקים בעיר לפעול בהתאם להנחיות על מנת לשמור על בריאות הציבור. בשל העלייה המשמעותית בנתוני התחלואה מתמקדת האכיפה באי עטיית מסכות במרחב הציבורי ובעסקים הומי קהל".

בתל אביב מרבית העסקים המוגדרים "לא חיוניים" סגרו את שעריהם, אך בימים האחרונים עסקים קטנים בתחום המזון מגששים את דרכם ומבצעים "שירות משלוחים" לספסל הקרוב. העירייה לא ממהרת לקנוס את העסקים הללו, אך לא כולם ימהרו לקחת סיכון ולספוג הפסדים כבדים לצד הכנסות יומיות נמוכות.

אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, מסביר את המצב המורכב איתו מתמודדים ראשי הערים. לדבריו, "המדינה מייצרת תקנות לא תמיד הגיוניות, לא מוסיפה תקנים או תקציבים ואז מצפה מרשויות מקומיות לאכוף אותן. אנחנו עסוקים במשימות היום-יום ובאתגרים הרבים במציאות המשתנה, ולכן באופן טבעי מתעדפים את משימות הפיקוח על פי צרכים אמיתיים. אנחנו עושים הכול כדי לצמצם את המשבר הכלכלי והחברתי. ולכן, אני מעדיף הסברה ושיח על פני אכיפה תקציבית מענישה".