המפקח על הבנקים צריך לבדוק: מה התמורה האמיתית שמקבל הפועלים ממוזס?

בחישתו הנמשכת של בנק הפועלים בנעשה ב"ידיעות אחרונות" מחייבת את הרגולטור להעביר מסר נוקב והחלטי למערכת הבנקאית ולהטיל אחריות אישית על מנכ"ל הבנק. אחרת, הבנק ישיג מנוף השפעה על הרגולטור המפקח עליו.

בתקופה האחרונה הולכים ומתבררים פרטים מטרידים ביותר אודות עסקאות שבנק הפועלים מבצע עם "ידיעות אחרונות" והמו"ל שלו נוני מוזס.

התחושה כי הקשר ביניהם אינו קשר עסקי תקין התחדדה בצורה דרמטית, כאשר התברר כי בנק הפועלים לא מנסה למכור את מניותיו ב"ידיעות אחרונות" לכל המרבה במחיר, כפי שהיה אמור לעשות כל גוף בעל היגיון עסקי, אלא מנסה למכור אותם לקונה יחיד - "ידיעות אחרונות" בעצמו, בהנחה ניכרת ובאופן שישרת בעיקר את בעל השליטה נוני מוזס.

הפרסום כי הנאמן מטעם הבנק למכירת המניות, עו"ד פיני רובין, חסם הלכה למעשה קונים אחרים, מוביל למסקנה אחת: אם הבנק לא מעוניין במקסום הערך הכלכלי של מניותיו, יש לו אינטרס אחר מול מוזס; אינטרס, שכל אדם שעיניו בראשו יכול להבין מהו.

מערכת יחסים ארוכת שנים עם הבנק

מערכת היחסים בין הבנק לעיתון לא החלה אתמול. כבר לפני שנים רביב דרוקר פרסם תחקיר לפיו מוזס קיבל הלוואה פרטית מהבנק, בסך עשרות מיליוני דולרים. אם ההלוואה לא הוחזרה, המשמעות היא שלבנק יש מנוף לחץ כלכלי על מר מוזס.

בנק הפועלים שולט נכון להיום ב-34% ממניות ידיעות אחרונות, מניות אשר עברו לידיו במסגרת כינוס נכסי אליעזר פישמן. מניות אלו מקנות לבנק את האפשרות למנות דירקטור מטעמו ב"ידיעות אחרונות".

עמותת צדק פיננסי, יחד עם לובי 99, פנתה למפקח על הבנקים יאיר אבידן וביקשה ממנו להעביר את הדירקטור עו"ד אבי פילוסוף מתפקידו, בטענה שהוא אינו באמת בלתי תלוי אלא יש בינו לבין בנק הפועלים קשר כלכלי ומהותי, לכן רעיון החזקת המניות בנאמנות הוא למראית עין. הדירקטור פילוסוף הצביע נגד הדחת נוני ממוזס מתפקידיו עקב פרשת 2000 והצביע בעד שימוש בכספי "ידיעות אחרונות" למימון הגנתו המשפטית של מוזס. בצמוד לבקשתנו, עו"ד פילוסוף סיים את תפקידו בדירקטוריון מבלי שניתנו לכך הסברים.
דוגמה נוספת שמחזקת את הספק לגבי שיקולי בנק הפועלים היא ההלוואה שנתן ל"ידיעות אחרונות". פורסם כי בנק הפועלים נתן לקבוצה אשראי בסך מיליארד שקל להימורי מט"ח. מה הקשר בין תאגיד תקשורת להימורי מט"ח? האם לכתבי "ידיעות" יש מומחיות מיוחדת בעסקאות מט"ח ועל כן הבנק העריך שזו פעילות רווחית?

אם כך, נסכם את הידוע לנו. בנק הפועלים נתן הלוואה פרטית לנוני מוזס. הבנק נתן אשראי מפוקפק ל"ידיעות". נציגו של הבנק בדירקטוריון "ידיעות" הצביע באופן שמשרת את האינטרסים של מוזס, וכעת הבנק מנסה למכור את המניות לא לפי שווי שוק, באופן שגם הוא ישרת את מוזס.

מהי התמורה האמיתית של הבנק ביחסיו עם מוזס? 

ניכר שבנק הפועלים אינו פועל משיקולים שבנק אמור לשקול בבואו לתת אשראי. הבנק אינו מנסה למקסם את הרווח שלו. מה שמדאיג אותנו אינו המאזן הכספי של בנק הפועלים אלא התמורה האמיתית שהבנק מקבל בעסקיו עם מוזס. קשר בין אחד מהבנקים הגדולים במדינה לכלי תקשורת מהחזקים הוא בעייתי כיוון שיש בו פוטנציאל להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי החלטות בסוגיות שבהן לבנק יש אינטרס עסקי.

לבנק הפועלים יש אינטרס עסקי עמוק בלפחות שתי ועדות שהתקיימו בשנים האחרונות: הוועדה הראשונה, שמשפיעה באופן ישיר על רווחי הבנק, היא ועדת שטרום וחקיקת הרפורמה בבנקאות, שמטרתה ליצור תחרות לבנקים. הוועדה השניה היא ועדת החקירה לכשלי הקצאת האשראי ללווים גדולים, ועדת כבל, שחקרה גם את ראשי בנק הפועלים. הבנק עלול לנצל את השפעתו העקיפה על דעת הקהל באמצעות "ידיעות" כדי ללחוץ על רגולטורים ועל חברי כנסת לפעול לפי צרכיו.

מי שביכולתו להגן על האינטרס הציבורי הוא המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. ההוכחות לכך שלבנק הפועלים ישנה מערכת שיקולים בעייתית מצטברות ומתבררות. למפקח יש את הסמכות ויש את האחריות לפעול. מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, חייב לשאת באחריות אישית למערכת השיקולים שמנחה את עסקי הבנק. אם הפיקוח על הבנקים לא יזיז אותו מתפקידו, הן בנק הפועלים והן בנקים אחרים ימשיכו לקיים קשרי הון-עיתון ולהיות בעלי מנופי כוח על דעת הקהל, על פוליטיקאים ורגולטורים. מנופי כוח אלו עלולים להיות מנוצלים לרעה כנגד הפיקוח על הבנקים עצמו. אם המפקח על הבנקים לא יפעל בנחישות כנגד הבנק, המפוקח ישיג מנוף השפעה על המפקח.

הכותב הוא יו"ר משותף בעמותת צדק פיננסי