אירלנד: הוויכוח על שכר מחיה מתעורר מחדש כאשר צופים אל העתיד אחרי הקורונה

אירלנד הוסיפה להט חדש לוויכוח האם מדינות צריכות להעלות את שכר המינימום על מנת לייצב את הכלכלות שלהן לאחר מגפת הקורונה, כאשר ראש הממשלה מיהאל מרטין אמר שממשלת אירלנד תבקש להעלות את השכר המינימום בחמישית.

מרטין אמר שצעד כזה יהיה מכוון לטפל בחוסר השוויון בהכנסה שנחשף עקב המגפה, כאשר עובדים רבים בשכר נמוך סביב העולם נפגעו מעול הסגרים, בעוד אנשים המרוויחים משכורות טובות יותר המשיכו לעבוד מהבית.

"אני חושב שיש מסר ברור שיוצא מהקורונה, שחשפה את הדואליות של הכלכלה האירית מבחינת עובדים בשכר נמוך", אמר מרטין במסיבת העיתונאים המסורתית של ראש הממשלה באירלנד לקראת חג המולד. "זה משהו שאנו חייבים לשקול - לא רק שכר מינימום, אלא שכר מחיה, אשר ממש יטפל בנושא במידה מסוימת".

הוא הציע להעלות את שכר המינימום הנוכחי המקובל, 10.10 אירו לשעת עבודה (כ־12.3 דולר), לשכר מחיה של 12.3 אירו, על בסיס חישוב של עלות החיים היומיומית באירלנד.

יוזמות להעלאת שכר המינימום גם בארה"ב

כמה רשתות סופרמרקט ומעסיקים פרטיים אחרים באירופה עברו לשלם משכורות מחיה במקום משכורות מינימום, שהן נמוכות יותר בחודשים האחרונים, על מנת לעודד את העובדים לא לעזוב. אך מעסיקים רבים עדיין משתמשים בשכר המינימום כמפתח לחישוב רמות שכר. מחקר שנערך בבריטניה בידי מכון המחקר Resolution Foundation מצא שקרוב למחצית מעובדי סיעוד בקו הראשון מרוויחים פחות ממשכורת מחיה כפי שהיא מחושבת על ידי קרן שכר המחיה (Living Wage Foundation).

הדחיפה להקמת שכר מחיה תופסת תאוצה גם בארה"ב.

אחת מההצבעות ביום הבחירות בארה"ב בחודש שעבר נגעה ליוזמה בפלורידה להעלות את שכר המינימום במדינה מ־8.56 דולר לשעה ל־15 דולר - כמו שכר המינימום בחלקים מקליפורניה - עד שנת 2026. ההצעה עברה בתמיכה של יותר מ־60% מהבוחרים במדינה, שיש לה שני סנאטורים רפובליקאים, רשות מחוקקת מדינתית הנשלטת על ידי הרפובליקאים ומושל רפובליקאי.

בסך הכל, ב־24 מדינות ו־48 ערים היו תוכניות להגדיל את שכר המינימום בשנת 2020. הנשיא הנבחר ג'ו ביידן גם הפך את היוזמה לחקיקת שכר מינימום פדרלי בגבוה 15 דולר לאחת העדיפויות של ממשלו.

בקבוצת מחקר של מכון ברוקינגס בוושינגטון, אמרו חוקרים שאמריקאים חושבים יותר ויותר שיש להעלות את שכר המינימום לעובדים כגון קופאים במכולות ונהגי רכבי משלוחים, אשר שמרו על תפקוד הכלכלה בזמן המגפה. בסקר מאוגוסט, יותר מ־70% מהנשאלים אמרו שהם תומכים בהעלאת שכר המינימום.

"מגפת הקורונה האירה אור בוהק על מאבקם של העובדים בשכר נמוך, והפכה את הנושא של שיפור השכר לדחוף אפילו יותר", נכתב בדו"ח מחקרי שיצא במכון ברוקינגס. "עובדים בשכר נמוך סבלו מאבדן מקומות העבודה החמור ביותר הקשור במגפה, ונשארו במצוקה כלכלית גוברת, חוסר ביטחון תזונתי מחריף וקשיים רבים בתשלום חשבונות ודמי שכירות".

בינתיים נמשך גם הוויכוח לגבי האם שכר מינימום גבוה יותר ירתיע מעסיקים מלשכור עובדים. אבל על פי מחקרים מסוימים, כמו מחקר מהמרכז לשכר ודינמיקה תעסוקתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, לא אמורות להיות השפעות שליליות משמעותיות על רמות ההעסקה הקשורות להעלאת שכר המינימום, ובכמה מקרים שכר מינימום גבוה יותר עשוי לעזור לשמור על עובדים ולהפחית עלויות העסקה, בעסקים בהם ניתן לגלגל אל הצרכנים חלק מהעלויות.

עם זאת, שכר שעתי גבוה יותר אינו מגן בפני אבדון מקום העבודה בזמן המגפה.

בעוד ישנן מדינות שבהן הממשלה סיבסדה משרות על מנת לשמור על אנשים באופן נומינלי במקום עבודתם, במקומות אחרים האבטלה גאתה כאשר הכלכלה התאימה עצמה לתנאי המגפה, והרבה מהמשרות שאבדו היו של עובדים בשכר נמוך, עם שיעור גבוה באופן לא מידתי של עובדים ממוצא שחור והיספני.

באפריל, החודש הגרוע ביותר מבחינת אבדן מקומות עבודה בארה"ב, רמת האבטלה בתחומי האירוח והפנאי הגיעה ל־39%, כאשר בקמעונאות היו 17% מובטלים - סך של כשמונה מיליון איש.

כעת, כאשר תוכניות לחלוקת חיסונים מתחילות להתקדם במדינות עשירות יותר, מראים דבריו של ראש ממשלת אירלנד איך ממשלות מסתכלות שוב על הדרכים בהן ניתן לאזן את הכלכלות מחדש לאחר המגפה. "עלינו להתמקד בזה, ואני חושב ביציאה מהקורונה יש מידה רבה של הכרה וכבוד לנושא", אמר.