במהלך השבועות האחרונים, דובאי הרגישה לפעמים כמו תל אביב. עברית נשמעה בכל מקום, אפילו באופרה, ופקיד הקבלה הלבנוני בוולדורף אסטוריה אימץ את השם תמיר (במקום תאמר) ולמד לנהל משא ומתן מזרח תיכוני בעברית. ובכל מקום דיברו המקומיים על "הגל הישראלי" ששוטף את המדינה. השימוש בביטוי "גל" לא מקרי: הוא מתייחס גם לכמות האדירה של הישראלים שהגיעו, וגם למהירות האדירה בה נצבעה דובאי כחול-לבן. אך הביטוי התברר גם כמעט נבואי: ממש כמו גלי ים שבאים והולכים, כך גם זה הישראלי, כשבתוך מספר ימים בלבד מהשקת הטיסות המסחריות בין המדינות כבר הגיעו אלפים רבים של ישראלים לדובאי (בחלוף כמה ימים נוספים, המספר כבר צמח לעשרות אלפים), וכעת, לאחר ההחלטה הישראלית על הפיכת כל מדינות העולם ל"אדומות", נדמה כי הגל חלף לחלוטין.
אם באיחוד האמירויות חשבו שקצב ההגעה של הישראלים למדינה היה מהיר, קצב העזיבה כבר היה אופרה אחרת לגמרי. בתוך יומיים מרגע ההחלטה הישראלית על חובת בידוד לחוזרים מכל מדינות העולם עזבו כל התיירים, היזמים ואנשי העסקים הישראלים, (כמעט) עד האחרון שבהם. לשמוע עברית ברחוב חזר להיות דבר מה נדיר ומפתיע. כעת, בכירי האיחוד מתפנים לנתח וללמוד מאותו גל, ולהתכונן לקראת הפעם הבאה בה יפתחו השמים ועשרות אלפי ישראלים ישובו למדינה.
זריקת עידוד לתחום התיירות
את עשרות אלפי הישראלים שהגיעו לאיחוד האמירויות בשבועות האחרונים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: אנשי עסקים (לרבות יזמים, יועצים ומשקיעים), ותיירים. התיירים הישראלים מצאו בדובאי יעד מסקרן ומרגש, אשר ממש עד רגע היה חסום. הקירבה היחסית (3 שעות טיסה מתל אביב) ותחושת הראשוניות התווספו לתחום התיירות הנוצץ שמציע איחוד האמירויות, עם מלונות הפאר, מקומות הבילוי הנוצצים, המסעדות, מרכזי הקניות ושורת האטרקציות במדינה. ביחד עם ההכרזה על המדינה כ"ירוקה" על ידי השלטונות הישראלים, איחוד האמירויות הפכה ליעד המועדף של התיירים הישראלים בתקופת הקורונה.
וכך, הרכבת האווירית בין ישראל לאיחוד הטיסה עשרות אלפי ישראלים בשבועות בודדים. אלו, בתורם, מילאו את תפקידם במשוואה, והותירו אחריהם סכומי כסף אדירים במסעדות, במלונות ובמרכזי הקניות המקומיים, ועל פי הערכות שונות, סכומי הכסף המצטברים כבר הגיעו למאות מיליוני דולרים.
ההשפעה של התיירים הישראלים משמעותית על סקטור התיירות המקומי היא אדירה ומשמעותית, במיוחד בסיומה של אחת השנים הקשות של תחום התיירות בכל העולם. באיחוד האמירויות, בה סקטור התיירות אחראי על 12% מהתל"ג, היעלמות התיירים וביטול הכנסים המפורסמים פגעה קשות בכלכלה כולה, שגם ככה ספגה מכות קשות עם הצניחה במחירי הנפט בעולם. התיירים הישראלים סיפקו לסקטור המקומי זריקת עידוד חשובה בתקופה קשה. כעת, עם חזרת התיירים מהעולם, הוחלפו הישראלים בתיירים בריטיים, רוסים, ואירופאים, והמלונות באיחוד שוב מלאים ותוססים.אך לאחר שראו את הפוטנציאל, באיחוד מחכים לחזרתם של התיירים הישראלים, ולפחות בהקשר התיירותי, מבחינתם כל המרבה - הרי זה משובח.
לחשב מסלול מחדש
בניגוד לתחום התיירות, בסקטור העסקי המצב מעט שונה ומורכב יותר. ראשי האקוסיסטם המקומי, המשקיעים והמנהלים, מבינים עד כמה גדול הפוטנציאל בשיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית, ושמחו על הרצון וההתלהבות מהצד הישראלי. אך למרות ההבנה והציפייה, הנהירה האדירה של היזמים הישראלים למדינה והפניות הבלתי פוסקות הותירו את ראשי האקוסיסטם המקומי מעט המומים. במספר שבועות בודדים כל אחד מהם קיבל אלפי פניות, הצעות ובקשות. ככל שעבר הזמן והעומס רק הלך וגבר, גם המנהלים הבכירים ביותר חשו את כובד ה"גל הישראלי", וחיפשו אחרי שותפויות ומערכות יחסים קיימות כדי "להכניס קצת סדר בבלאגן".
כעת, כאמור, העומס לא רק נרגע, אלא כמעט ונעלם לחלוטין. עבור היזמים הישראלים, מדובר באתגר לא פשוט: באיחוד האמירויות מקדשים את האמון ומערכות היחסים האישיות לפני שחותמים על עסקה. כעת, ההיעלמות המיידית של היזמים הישראלים מדובאי מקשה מאוד על ביסוס אותן מערכות יחסים ואמון ופוגעת בשאיפות העסקיות של הישראלים במדינה. ביסוס אמון ממשי לוקח זמן, ולפחות בטווח הזמן המיידי, חוסר הנוכחות הפיזי של היזמים הישראלים במדינה מקשה מאוד על המהלך, ועל ביצוע עסקאות משמעותיות.
היזמים הישראלים שרוצים ומקווים לעשות עסקים באיחוד חייבים לזכור כעת את חשיבות האמון ומערכות היחסים האישיות בשוק המקומי. למרות האתגר, זוהי גם הזדמנות פז לעצור לרגע, ובמקום להמשיך את אותה ההסתערות (אשר לא תמיד הועילה לאינטרסים שלהם), לחשב את צעדיהם מחדש. במקום לדפוק על כל דלת אפשרית ולחפש קיצורי דרך, טוב יעשו היזמים הישראלים אם יפעלו לביסוס מערכות יחסים משמעותיות, ירוויחו את אמון המקומיים לאורך זמן, ויקימו פעילות עסקית מצליחה במדינה.
כעת, באיחוד ממתינים לתיירים הישראלים שיחזרו למסעדות, לקניונים ולמלונות. ליזמים הישראלים זו הזדמנות טובה לעצור, לחשוב, ולתכנן כיצד לבסס מערכות יחסים משמעותיות עם עמיתיהם המקומיים, כאלו שיובילו אותם להצלחה המיוחלת ולמימוש הפוטנציאל האדיר בשיתוף פעולה בין המדינות.
הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.