אובר וחברות כלכלת חלטורה אחרות מבקשות לחתום הסכמים עם איגודי עובדים

חברות כלכלת חלטורה באירופה, תחת לחץ בנושא זכויות העובדים, מבקשות לחתום על הסכמי העסקה שייתנו לעובדים הטבות מסוימות אך לא יגיעו עד כדי הקמת יחסי עובד-מעביד.

חברת אובר (Uber) וחברת דליברו (Deliveroo), שאמזון היא בין הבעלים שלה, הן שתיים מהחברות העוסקות בין היתר במשלוחי מזון, אשר ברצונן להגיע להסכמים עם עובדים וארגוני עובדים, מתוך תקווה להימנע מכך שתעבור חקיקה שתחייב אותם להתייחס לנהגים כאל עובדי החברה, שינוי שעשוי לפגוע במודל העסקי כולו של החברות האלה וחברות דומות אחרות.

המאמצים הללו באים לאחר כמה הכרעות משפטיות ברחבי אירופה שמאתגרות את תפיסת החברות, על-פיה הנהגים והשליחים שלהן הם קבלנים עצמאיים.

בבריטניה, חברת אובר עתרה לבית המשפט העליון בבקשה להפוך החלטה בערכאה נמוכה יותר, על-פיה נהגים המשתמשים באפליקציה הם עובדים בפועל של החברה; בעוד בשווייץ, בתי המשפט הכריחו את Uber Eats להפסיק להעסיק קבלני משנה באזור ג'נבה. במקום זה הם התחילו להשתמש בעובדים של צד שלישי, צעד ראשון מסוג זה של החברה.

חברות כלכלת חלטורה טוענות כי סיווג מחדש של העובדים בהן כמועסקים יוביל לעלויות נוספות, יקטין את גמישות העובדים ויוביל לאבדן מקומות עבודה. לאחר הצעד בג'נבה, באובר אומרים  כי רק 300 שליחים קיבלו חוזי העסקה, מה שגרם להפסקת עבודתם של 100 עובדי קבלן.

במקום זה, החברות מקדמות כאלטרנטיבה הסכמי עבודה כמו זה שהגיעו אליו לאחרונה עם ארגון עובדים ימני קטן באיטליה. לפי ההסכם שנחתם בספטמבר, קבוצת חברות, כולל אובר ו־ Deliveroo, הבטיחו לשליחים באיטליה 10 אירו לשעה, כ־12 דולר, כולל ביטוח וציוד לעבודה. הסכום הוא גבוה מ־7 אירו שמקבלים לרוב כשכר מינימום, אך העובדים לא מקבלים דמי מחלה ולא צוברים ימי חופשה.

החברות חתמו על ההסכם, אשר מכסה את כל עובדי שילוח המזון שלהם באיטליה, לאחר שהממשלה איימה לקבוע תקנות לתפעול הסקטור. בחברות אומרים כי ההסכם לא גרם להן לגלגל הוצאות נוספות אל הלקוחות.

איגודים גדולים יותר אומרים כי העובדים נותרו לאחר ההסכם במצב גרוע לעומת המצב בו היו אם היו מקבלים מעמד של שכירים, אך הוא נשאר בתוקף. בחברות השילוח אמרו כי הם מעוניינים לחתום על הסכמים דומים במדינות אחרות, כולל בצרפת ובספרד.

בעוד בחברות אובר וליפט (Lyft) נתנו לנהגים תוספות מסוימות לאחר שזכו בהצבעה במדינה על סעיף חוקי שמאפשר להן להמשיך להעסיק נהגים כקבלנים עצמאיים, ההסכם באיטליה הולך הרבה יותר רחוק, מפני שהוא נותן לקבלנים יכולת לשאת ולתת מול החברה כגוף אחד.

נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן אמר כי יבקש להכניס חקיקה שתאפשר לעובדי קבלן לדון על תנאי העסקה באופן קולקטיבי; וגילדת הנהגים העצמאיים - קבוצת נהגים שבסיסה בניו יורק - קראה למדינות ארה"ב להכניס הסדרים כאלה להעסקת עובדי הקבלן, לאחר ההצבעה בקליפורניה.

באירופה, שדה הקרב הבא הוא ספרד, שם הממשלה מבקשת להעביר חוק כלכלת חלטורה חדש בשבועות הקרובים. החברות דוחפות הסכם בסגנון ההסכם באיטליה, על-פיו לא ייאלצו לרשום את הנהגים כשכירים שלהן.

התעשייה תמכה בהצעות מטעם הממשלה בצרפת להקים אמנות לגבי תנאי העסקה מוסכמים, אך מבלי להכריח את החברות לתת לעובדים זכויות מלאות.

"אנחנו בהחלט מאמינים שעובדים בחלטורות צריכים להיות מוגנים על-ידי יותר זכויות סוציאליות אבל לא בהכרח תחת משטר העסקה מחמיר", אמר סשה מישו, מייסד שותף של חברת המשלוחים המבוססת בברצלונה Glovoapp23 SL, אשר פועלת תחת השם גלובו (Glovo) ברחבי אירופה ובחלקים מאפריקה.

בספרד, גלובו, דליברו ואובר אמרו כי הן מוכנות להציע לעובדים עסקה על-פיה יקבלו שכר מינימום ובונוסים על עבודה בתנאי מזג אוויר קשים - אבל לא יקבלו הטבות כגון חופשה בתשלום.

בדליברו אמרו כי הם רוצים להגדיל את ההגנות הסוציאליות לעובדים בספרד ובמקומות אחרים מבלי לסכן את הגמישות שלהם.

ישנם נהגי משלוחים התומכים במאמצי החברות בספרד. "אנו רוצים לעבוד כקבלנים עצמאיים, ושתהיה לנו הגמישות לעבוד כמה שעות שמתחשק לנו", אמר באדר אדין חילאלי, ראש ארגון הנהגים האוטונומיים, קבוצת שליחים בספרד העובדת מול חברות השילוח. לדבריו, "חוזה של 20 או 30 או 40 שעות לא מעניין אותי".

אחרים אומרים כי חברות השילוח מציבות בחירה מזויפת בין גמישות להעסקה כשכירים.

"המודל האיטלקי הוא מה שהחברות רוצות, כי הוא מעניק להן יותר יתרונות ולעובדים פחות", אמר דני גוטיירז, דובר של "רוכבים למען זכויות", קבוצה עצמאית של שליחים בספרד התומכת בכך ששליחים ייחשבו למועסקים על-ידי החברות.

"גמישות זה מה שהם אומרים שיש לך. אנחנו לא עובדים כשאנחנו רוצים - אנחנו עובדים כשהם מאפשרים לנו, שזה דבר מאוד שונה", אמר גוטיירז, ביחס להיעדר ההבטחה למספר מינימלי של שעות עבודה והלחץ לעבוד גם בערבים וגם בסופי שבוע.

חברות כלכלת חלטורה באירופה עשויות למצוא עצמן במלחמה על-מנת למנוע מעובדיהן להיות מסווגים כמועסקים, אלא אם יחליטו לשנות את המודלים העסקיים שלהן או שיוכיחו כי השליחים באמת נהנים מהחופש הנלווה להעסקה עצמית, כך אמר ולריו דה סטפנו, פרופסור לחוקי עבודה באוניברסיטה הבלגית בליבן. "זה עשוי לכלול הגברה של השקיפות לגבי האלגוריתמים של החברות והמידע הפיננסי שלהן לגבי עלויות ההעסקה", הוסיף.

"במדינות אירופיות, חוקי הגנה על עובדים משולבים הרבה פעמים בחוק ברמת החוקה, מה שעשוי לשבש ניסיונות לחצוב בחוק קטגוריה חדשה של קבלנים עצמאיים", אמר.

פרופ' דה סטפנו הוסיף עוד: "כל חקיקה שצפויה לעבור באירופה, עשויה להשפיע גם על ארה"ב".

לדבריו, "אם בכל אירופה יתייחסו לעובדי חלטורה כשכירים, יהיה קשה למחוקקים בארה"ב לכל הפחות לתהות, האם לא הגיע תורם להתערב".