להיות חד קרן: היזמים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר השנה

1. הבנאליות של היוניקורן

"אין איזו תחושת ניצחון בלהפוך ליוניקורן. זאת נקודת ציון מרשימה אבל דברים לא באמת משתנים" (תומר וינגרטן, סנטינל וואן)

לפני כחודש הפכה חברת ניהול מדיניות הפרטיות BigID לחד-הקרן (יוניקורן) האחרון של 2020, אחרי שהשלימה גיוס של 70 מיליון דולר לפי שווי של מעל מיליארד דולר. בניגוד למה שניתן היה לצפות, בחברה לא ממש יצאו מגדרם לציין את המאורע. "זה לא היה אירוע מכונן, לא נסענו לסוף שבוע במצפה הימים או משהו כזה. הסתפקנו בחגיגה צנועה שכללה ויסקי טוב מהחנות ליד", מודה נמרוד וקס, מייסד שותף וסמנכ"ל מוצר ב-BigID.

 נמרוד וקס / צילום: דור נבו

בחברת בסיסי הנתונים רדיס לאבס, שהפכה ליוניקורן בקיץ האחרון, אחרי גיוס 100 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר, ויתרו אפילו על הוויסקי. "הקורונה לא משאירה הרבה מקום לחגיגות, ובזום בכל מקרה אי אפשר לחגוג", אומר עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד משותף של רדיס לאבס. "אבל כמובן שהעובדים, שהם חלק מבעלי המניות שלנו, היו מבסוטים. אם הקורונה לא הייתה, היינו עושים בטח הרמת כוסית".

 מייסדי החברה עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן / צילום: רדיס לאבס

בעוד ל-BigID ורדיס לאבס יש את תירוץ הקורונה כדי להסביר את היעדר החגיגות, לחברת הסייבר סנטינל וואן אין אפילו את זה. החברה הפכה ליוניקורן עוד בפברואר, רגע לפני הבלגן הגדול, ועדיין הסתפקו שם בציון קלוש של המאורע. "לא היה משהו מדהים. קצת לפני ההכרזה הרשמית קיימנו את האירוע השנתי שלנו לאנשי המכירות מכל העולם. רמזנו להם על זה שהפכנו ליוניקורן, אבל לא משהו מעבר. מבחינתנו זה עוד יום בעבודה.

"נקודות הציון האלו מרשימות, אבל הדברים לא באמת משתנים, אין פה תחושת ניצחון", מעיד תומר וינגרטן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. כאשר שווי סנטינל וואן זינק כבר ל-3 מיליארד דולר בגיוס נוסף באוקטובר, הוא מספר, בכלל לא היה זמן לחגיגות.

באיטורו (eToro), המפתחת רשת חברתית להשקעות, לא תכננו חגיגות כיוון שהחברה מעולם לא הכריזה רשמית על הפיכתה ליוניקורן. לפי הערכות, החברה הפכה ליוניקורן בעקבות עסקה פרטית, שבה בעלי מניות בחברה מכרו אחזקות. לשם השוואה, בגיוס הרשמי האחרון של החברה ב-2018 השווי של איטורו הוערך ב-800 מיליון דולר. "החברה גדלה השנה ביותר מ-150% בהכנסות, עלינו מ-12 ל-17 מיליון לקוחות רשומים ב-2020, ואני מעריך שהשווי יעלה בצורה משמעותית בשנים הקרובות", אומר בדיפלומטיות יוני אסיא, מנכ"ל איטורו ואחד ממייסדיה.

חוסר החגיגיות ביחס לחציית מחסום מיליארד הדולר היא ביטוי מצוין לאינפלציה של חדי-קרן שהציפה את תעשיית ההייטק הישראלית בשנה האחרונה. בעבר הפיכה לחד-קרן הייתה סטטוס נחשק שרק מעטים זכו לו. לפי נתוני חברת המחקר IVC, ב-2015 נוצרו בישראל רק שלוש חברות שחצו את השווי הנכסף, כאשר ב-2016 ו-2017, רק חברה אחת התווספה למועדון בכל שנה.

ב-2018 ארבע חברות הפכו ליוניקורנים, וב-2019 המספר זינק ל-11 חברות. ב-2020, שנת הקורונה, המספר הזה כבר זינק לפי IVC ל-15 חברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר. הסטטוס היוקרתי והאקזוטי הפך לכמעט עניין בנאלי. כדי להבדיל בין יוניקורן אחד לשני נולד מועדון החד-קרן הכפול, עם שווי של מעל 2 מיליארד דולר, אבל גם הוא לא לגמרי סיבה לחגיגה. הזמן הראשון שבו היזמים הישראלים החדשים מוכנים לחגוג הוא כנראה רק ההנפקה בניו יורק.

  

2. קודם הלם, ואז האצה

"כשפרצה הקורונה היינו אחרי סבב גיוס, ורוב הכסף היה זמין לנו. צפינו מיתון והחלטנו לנצל את הזמן כדי לפתוח פער מול המתחרים" (נמרוד וקס, BigID).

כאשר מבקשים מהם לתאר את 2020, ארבעת מנהלי החברות שהפכו ליוניקורנים השנה מספרים סיפור דומה להפליא עם מעט וריאציות מבדילות. הסיפור הזה מתחיל בדאגה, חשש ואי ודאות עם פרוץ המגפה העולמית בפברואר-מרץ, שהובילו את המנהלים לעצור הוצאות לא חיוניות, להקפיא גיוסים, ובמקרים אחרים אפילו לפטר עובדים.

"בפברואר היינו בכנס אבטחת סייבר בסן פרנסיסקו. זה היה בעצם האירוע הגדול האחרון בעיר, ותוך כדי שהוא נערך קראנו שהכריזו על מצב חירום בגלל וירוס שמגיע", נזכר וינגרטן. "פתאום אתה מבין שמשהו הולך להשתנות באופן מהותי. היה חוסר ודאות מאוד גדול ולכן טיפה עצרנו, הקפאנו גיוסים ושחררנו את כולם לעבוד מהבית, עוד לפני שהייתה הוראה רשמית כזאת.

"אני רגיל לקבל החלטות עם השלכות פיננסיות או מקצועיות על אנשים, אבל פתאום התבהר לי שלהחלטות שלי יש השפעה גם על הבריאות של העובדים. אם אני מחליט שכולם יחזרו למשרד, זה יכול להשפיע על בריאותם".

ברדיס לאבס פיטרו בפברואר-מרץ 10% מכוח האדם הגלובלי, כאמצעי זהירות מול הלא נודע. "הייתה לנו תוכנית גיוסים שאפתנית ל-2020, אבל כשהמגפה התחילה לא ידענו מה יקרה בשוק", מודה בנגל. "אם אתה נוסע בכביש מהיר, אפילו אם מדובר באוטוסטרדה גרמנית טובה, ומתחיל גשם וערפל, הדבר הראשון שתעשה הוא לשים רגל על הברקס. זה לא אומר שתפסיק את הנסיעה, אבל תאט עד שתבין מה קורה. בתחילת המגפה חשבנו שאולי כל העולם ייכנס למיתון ויפסיק לקנות. אנחנו עדיין לא חברה רווחית ותלויים בכספי השקעה, לכן יש משמעות מאוד גדולה מבחינתנו לשמירה על הכסף".

רק שמהר מאוד הבינו בחברות הטכנולוגיה שהשד אינו נורא כל כך, ושהקורונה יכולה להיות עבורם הזדמנות יותר מאשר סכנה. "אחרי פרוץ המגפה נתקלנו ביותר ויותר לקוחות שהיו איתנו בתהליכים ואמרו שהם רוצים את התוכנה שלנו, אבל אין להם יכולת לשלם כרגע", אומר וינגרטן. "החלטנו לתת להם להשתמש חינם בתוכנה ל-3-6 חודשים, בתקווה שהם יחזרו לשלם אחר כך. זה עבד, וכולם שילמו בלי שהיינו צריכים לרדוף אחריהם אפילו. כאשר חבילת הסיוע הראשונה הגדולה של הממשל בארה"ב נכנסה, הכול פתאום נראה אחרת".

"לקח לנו חודש להבין שהקורונה תומכת בביזנס שלנו", מתאר אסיא. "בהתחלה היה חשש, כי שוק ההון הוא העסק שלנו והוא רעד בחודש מרץ. באפריל ראינו פתאום שלמרות כל הדברים הרעים שמתרחשים בעולם, יש גידול מטורף בלקוחות איטורו. כמו שאנשים התרגלו לקנות בסופר אונליין, כך הם כבר לא רצו לדבר עם יועץ ההשקעות בבנק, ופלטפורמות כמו איטורו שמאפשרות לעשות הכול דיגיטלית עוררו עניין. בשלב הזה היינו צריכים לעבור מעצירה להאצה, ולגייס במהירות 100 אנשים לשירות הלקוחות ו-100 אנשים לפיתוח, כדי לשרת את האנשים שמגיעים לפלטפורמה".

לדברי וקס מ-BigID, כבר בשלב מוקדם של המגפה החברה קיבלה החלטה ללחוץ על הגז. "כשפרצה הקורונה היינו אחרי סבב גיוס, ורוב הכסף היה זמין לנו. צפינו מיתון, והחלטנו לנצל את הזמן כדי לפתוח פער מול המתחרים, לגייס עובדים ולהפוך את המוצר שלנו לפלטפורמה. אנחנו מקטלגים עבור הארגון את המידע שלו, ועכשיו כפלטפורמה גם מאפשרים להריץ אפליקציות שלנו ושל שותפים שלנו לאבטחה או מודיעין עסקי, על גבי מוצר הקטלוג. הפכנו לסוג של מערכת הפעלה למידע הארגוני".

וקס אומר כי בסופו של דבר ההחלטה להרחיב את המוצר הפכה את BigID לחד-קרן ב-2020. "זה מינף את היכולת שלנו לתת לארגונים שירותים רבים, ולבלוט בתחום של ניהול המידע. המשקיעים הבינו שיש פה משהו שהוא לא סתם מוצר שפונה לשוק החם של הגנת פרטיות, אלא פלטפורמה שיכולה לגדול מעבר לשוק הזה".

בנגל אומר כי במהלך מאי-יוני הוא התחיל להבין את עומק הטרנספורמציה הדיגיטלית שמובילה הקורונה, במסגרתה חברות ענק ברחבי העולם האיצו את שדרוג המערכות, התוכנות והאפליקציות שלהן כדי להתאים לעבודה מרחוק, או לתת שירות טוב יותר ללקוחות המקוונים. רדיס לאבס מספקת את בסיסי הנתונים המתקדמים הדרושים לשדרוג הזה בדיוק.

"הפגיעה היחידה שראינו במהלך השנה הייתה בסגמנט של הלקוחות הקטנטנים, שקונים בסיס נתונים קטן במחיר נמוך, כמו סטארט-אפים קטנים ומפתחי תוכנה פרטיים", אומר בנגל. "אבל רוב הלקוחות שלנו הם החברות הגדולות והעשירות בעולם, כמו למשל בנק אוף אמריקה.

"החברות האלו האיצו את התוכניות לעבור לכלים מודרניים, כדי לספק חווית לקוח טובה יותר. זה כלל, למשל, את זה שהם נפטרו מחוות השרתים העצמאיות, ועברו לענן הציבורי של גוגל, אמזון ומיקרוסופט. כמובן שהיו כאלה תוכניות גם לפני הקורונה, אבל כשהמגפה פרצה, הן האיצו אותן בקצב מטורף. במקום שמעבר לענן הציבורי יימשך עשר שנים, הן עשו את זה פתאום בשנתיים וחצי. המשמעות היא שיש ערמה של חברות כמונו שמספקות טכנולוגיה לטרנספורמציה הזו, ופתאום נשפך שם המון כסף".

בדיעבד מודה בנגל כי הוא מצטער על מהלך עצירת הגיוסים והפיטורים של תחילת השנה, שחתך במערך המכירות של החברה. "אנחנו נגדל השנה ב-50% בהכנסות, שזה יפה מאוד, אבל היינו גדלים יותר אם לא היינו עוצרים את גיוסי אנשי המכירות", הוא אומר. "כמובן שזאת חוכמה של לאחר מעשה, כי אז לא יכולנו לדעת מה יהיה".

3. איך עובדת העבודה מהבית

"כשהסמנכ"לים שלי ביקשו ממני בינואר לעבוד יום אחד מהבית, כהכנה לסגר אפשרי, חשבתי שהם משוגעים. מבחינתי לעבוד מהבית זה היה כמו להשבית את החברה" (יוני אסיא, איטורו).

במהלך ינואר, כשהקורונה הייתה בעיקר בעיה סינית פנימית, פנו הסמנכ"לים של אסיא באיטורו אליו וביקשו ממנו להתחיל להתכונן לאפשרות שיוכרז סגר בישראל, כך שאי אפשר יהיה להגיע למשרד. הסמנכ"לים רצו לבצע פיילוט, שבמסגרתו החברה תעבוד מהבית ליום אחד. "אני חשבתי שהם משוגעים", צוחק אסיא.

"מבחינתי זה היה כמו להשבית את החברה ליום שלם. לא האמנתי באותו שלב שאפשר לעבוד ביעילות מהבית. בסופו של דבר, הם שכנעו אותי לחלק את זה ליומיים, כשחצי מהחברה תישאר בבית ביום הראשון וחצי ביום השני. כמובן שאחר כך שמחתי שהקשבתי להם".

אסיא סבור שנושא העבודה מרחוק הוא אחד השינויים התפיסתיים שעברו עליו כמנכ"ל במהלך 2020. "אם היית שואל אותי לפני 12 חודשים, היינו אומר שזה לא סביר שאנחנו, חברה של 1,100 עובדים, נעבוד מהבית. אבל השנה ראיתי שזה אפשרי. כמובן שהיינו צריכים ללמוד איך לנהל את התרבות של החברה. במהלך השנה שמנו דגש גדול יותר על תהלכי תקשורת עם העובדים והמנהלים. עד מרץ, למשל, הייתה לנו ישיבת הנהלה אחת בשבוע, ומאז יש לנו שלוש, כמובן דרך זום".

הריאיון עם אסיא מתנהל גם הוא דרך הזום. עבורו זו רק פגישה אחת ביום שבו מתוכננות לו 11 שעות של שיחות מול האפליקציה. "כדי לארגן קצת חופש מזום, יצרנו בחודשים האחרונים הדממות, שיאפשרו לעובדים לזוז מהכיסא והמחשב ולצאת לסוף שבוע ארוך. בחלק מהמקרים, ימי החופש הנוספים הם על חשבון החברה", הוא מספר.

גם בנגל מרדיס לאבס מודה שעד לקורונה היה מתנגד נחרץ לעבודה מהבית. "תמיד חשבתי שכדי להפיק את המקסימום, אני צריך להיות עם העובדים, ושהם ייפגשו פיזית בינם לבין עצמם. המחשבה שלי הייתה שאם רוצים שעות עבודה טהורות, בלי עניינים על הראש, צריך לעשות את זה במשרד.

"הקורונה הפכה לי את תפיסת העולם. למדתי שאנשים עובדים ומשיגים תוצאות גם כשלא מפקחים עליהם, ולא רואים אותם פיזית. זה עשה לי מהפך מחשבתי. כמובן שיש גם אנשים שהעבודה מהבית שוחקת אותם, למשל אם יש להם ילדים קטנים וקשה להם למצוא פינה שקטה. בגלל זה אנחנו משאירים את המשרדים פתוחים למי שרוצה".

וקס אומר כי ב-BigID למדו לאורך הזמן על בשרם גם את החסרונות של עבודה מרחוק, למשל בכל הנוגע לקליטת עובדים חדשים. "היו לנו מקרים של אנשים שלא הצליחו לעבור את התהליך, ותוך שבועיים או חודש עזבו. במהלך הזמן למדנו איך להתנהל, והיום אנחנו מבקשים מעובדים חדשים לבוא יותר למשרד, שומרים איתם על קשר קרוב לפחות בחודש הראשון של הקליטה. יש להם חונך מהצוות שמלווה אותם, עד שהם הופכים לעצמאים ונכנסים לרוטינה של כולם".

לתפיסתו, החברה הגיעה כעת לנקודה האופטימלית מבחינת איזון בין משרד לבית. "אנחנו עובדים יומיים או שלושה מהבית ואת השאר מהמשרד, וכמובן נותנים גמישות למי שלא נוח לו לעבוד מהבית ורוצה לבוא למשרד יותר. העבודה מרחוק לא פגעה בפרודוקטיביות, אבל היא כן פגעה בזיקה אחד לשני ולחברה. אנחנו מאמינים שנמשיך במתכונת הזו גם אחרי הקורונה, וזה יחסוך לנו עלויות משרד. יש אצלנו עובדים שצריכים לנסוע שעה בפקקים, אז אפשר לשחרר אותם מזה יומיים או שלושה בשבוע, בלי לפגוע ביעילות".

באופן כללי ארבעת המנהלים תמימי דעים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, וההתנהלות של "עבודה בעיקר במשרד" לא תחזור גם אחרי שהמגפה סופסוף תסתיים. הם מצהירים כי ימשיכו לקדם מודל היברידי של שילוב בית ועבודה, גם אם המינונים ביניהם עדיין לא ברורים לגמרי.

השיחה עם וינגרטן, למשל, מתנהלת מביתו בקליפורניה. זוהי עדיין שעת בוקר בחוף המערבי של ארה"ב, אך הוא מעיד שהוא כבר נמצא בתחנת העבודה השלישית שלו בבית לאותו היום. הוא התחיל בחדר השינה, המשיך בחדר אוכל, ולפני השיחה התמקם בבקתה בחצר. גם הוא מדווח בעיקר על יתרונות העבודה מהבית.

"ברמה של פיתוח תוכנה לא ראינו שינוי משמעותי בפרודוקטיביות. ברמת המכירות והמנהלים, ראינו שאנחנו אפילו יכולים לעשות יותר כשחותכים את זמני הטיסות. שילשנו את השווי של החברה, והכול דרך הזום. מצד שני אני מאמין גדול באינטראקציה אנושית, ולכן החוסר במגע כן משמעותי. בעתיד נחזור לשלב בין זמן מהבית לפגישות וסיעור מוחות כמו פעם".

לדברי וינגרטן, שינוי אפילו גדול יותר שעבר על סנטינל וואן ב-2020 נוגע לאופי התקשורת בין ההנהלה לעובדים בחברה. "מהר מאוד הבנו שהדיאלוג עם העובדים צריך להיות שקוף לחלוטין. הבנתי שאין משהו שלא אוכל לחשוף בפני העובדים, ושאין סיבה למדר אותם מכלום.

"היום אנחנו הרבה יותר משתפים את העובדים בתהליך החשיבה שלנו על כל דבר, ואם יש מישהו שחושב שהוא לא הגיוני, אנחנו נשמח לשמוע", הוא אומר. "זה משהו שנבע מכל חוסר הוודאות והפאניקה ששררה מסביב. בתגובה, אנחנו בחרנו להיות יותר שקופים ופתוחים, ולהגיד את כל הדברים שאנחנו יודעים בוודאות אבל גם את מה שאנחנו לא יודעים".

4. האם השוק מנופח

"יש מי שטוענים שהמצב היום שונה מאשר ב-2001 ו-2008, כי לחברות הפעם יש מודל כלכלי, אבל בתור מי שחווה את המשברים הקודמים אני יודע שכל מה שעולה סופו לרדת" (עופר בנגל, רדיס לאבס).

הכמות הגדולה של יוניקורנים, שצמחו בתעשייה דווקא בשנת מיתון עולמית לכאורה, מעלה את השאלה הבלתי נמנעת האם כל הטוב הזה ריאלי ובר קיימא. במילים אחרות, האם הטרנספורמציה הדיגיטלית אכן מצדיקה את השווי הגבוה שניתן לכל כך הרבה חברות הישראליות, שחלקן הפכו ליוניקורן עוד לפני שהגיעו לרווחיות; או שאולי סביבת ריבית אפס והדפסת כסף מסיבית של ממשלות מנפחות את הערכת השווי של חברות הטכנולוגיה הנסחרות, ואחריה גם את אלו של הסטארט-אפים הישראלים. הנושא, מסתבר, מעורר מחלוקת גם בין היזמים עצמם.

"לפני הקורונה אימא שלי הייתה לוקחת את הנכדים לחנות לקנות להם כל מיני מתנות קטנות, אבל בזמן הקורונה היא התרגלה לקנות את המתנות באמזון. אלו דברים שלא ילכו אחורה, ותהליך ההאצה הדיגיטלית הוא כאן להישאר", פוסק אסיא. "אבל יש פה גם סיטואציה מסוכנת", הוא מוסיף. "אני אצטט את וורן באפט שאמר שריבית היא כוח הכבידה של שוק ההון. הריבית מחזיקה את מחירי הנכסים, וברגע שהריבית היא אפס, הכול מתעופף למעלה. ריבית אפס והדפסת כסף אלו נסיבות ייחודיות. צריך לזכור גם שהיסטורית, אחרי כל שוק שורי שנמשך יותר מעשור מגיעה הנפילה".

"בתור מישהו שהיה בסביבה וחווה נפילות קודמות ב-2001 וב-2008, אני זוכר שכאשר יש עליות כולם חושבים שזה לעולם לא ייגמר. יש מי שיספרו לך שהיום המצב שונה מאשר בפעמיים הקודמות, כי לחברות יש מודל כלכלי איתן, אבל אני חושב שכל מה שעולה סופו לרדת, בטח כשהוא מגיע לגבהים שמעלים סימני שאלה כלכליים", אומר בנגל.

"בלי להיות נביא זעם, ההערכה הפרטית שלי היא שיהיה תיקון. אולי עוד חודשיים, אולי עוד חצי שנה ואולי עוד שנתיים. שלא תבין אותי לא נכון, אני חושב שהטרנספורמציה הדיגיטלית תהיה ביזנס מצוין, אבל עדיין צריך היגיון כלכלי בשווי החברה ביחס למכירות והרווח, עכשיו התחושה היא שהקשר בין שני אלה מתרופף".

לעומת זאת, גם וקס וגם וינגרטן סבורים שהדיבורים על שווי מנופח ובועה מוגזמים מאוד. "השווי של חברות נקבע רק על ידי היצע וביקוש שהשוק מכתיב. ערך ריאלי זה מה שהמשקיעים מוכנים לשלם היום, כי הם מצפים לתמורה בעתיד", אומר וקס. "תסתכל על חברה כמו סנופלייק, שהנפיקה לפי שווי של 33 מיליארד דולר. חלק מהמשקיעים רואים אפשרות ש-BigID תצא להנפקה ב-3-4 שנים הבאות ברווח משמעותי".

"אני לא חושב שיש היום מישהו שיכול לטעון שאין טרנד של דיגיטציה, הכנסת אוטומציה לתהליכים או מעבר לענן. אלו לא טרנדים שיסתיימו עוד שנה-שנתיים, הם יהיו איתנו 10-20 שנה, מה שאומר שלחברות התוכנה שנמצאות בחזית יש ביזנס לשני העשורים הקרובים. השווי הנוכחי משקף את זה", אומר וינגרטן. "הטרנספורמציה גורמת גם לייצור המוני של מידע דיגיטלי, מה שמחייב לשמור, לטפל ולהגן עליו. יש פה מהפכה תעשייתית חדשה, שתוליד את אורקל ומיקרוסופט הבאות". 

>>>

סנטינל וואן
פלטפורמה לאבטחת נקודות קצה
הוקמה ב-2013 על ידי תומר וינגרטן (בתמונה) ואלמוג כהן * עד היום גייסה 500 מיליון דולר, ויש בה 630 עובדים * השנה שווי החברה זינק ל-3 מיליארד דולר * וינגרטן בן 38, מתגורר בקליפורניה ומכהן כמנכ"ל

רדיס לאבס
מפתחת בסיס נתונים מהיר על בסיס קוד פתוח
הוקמה ב-2011 על ידי עופר בנגל (בתמונה) ויפתח שולמן * גייסה עד היום 246 מיליון דולר, ומעסיקה 450 עובדים * השנה עברה את שווי המיליארד דולר * בנגל, נשוי ואב לשלושה המתגורר בת"א, משמש כמנכ"ל

איטורו
רשת השקעות חברתית
הוקמה ב-2007 על ידי האחים יוני (בתמונה) ורונן אסיא וחברם דודו רינג * החברה גייסה עד היום 162 מיליון דולר, והיא מעסיקה 1,100 עובדים, 700 מתוכם בישראל * יוני, בן 39 נשוי ואב לארבעה, משמש כמנכ"ל החברה

BigID
חברה לניהול פרטיות מידע
הוקמה ב-2016 ע"י נמרוד וקס (בתמונה) ודימיטרי סירוטה * עד היום גייסה החברה 220 מיליון דולר, והיא מעסיקה 250 עובדים * שווי החברה: יותר ממיליארד דולר * וקס בן 49, נשוי ואב לשלושה, מכהן כסמנכ"ל המוצר