השותפות בין אוקספורד לאסטרהזנקה תלויה בעתיד חיסון הקורונה שפיתחו יחד

האישור בבריטניה של חיסון לקורונה שפותח בידי אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרהזנקה מהווה ניצחון במגרש הביתי לשני המוסדות הבריטיים, אך מגיע לאחר שהדרך אליו הייתה רצופה מהמורות אשר נטעו בציבור ספק לגבי יעילות הזריקה וגם לגבי עצם השותפות בין האוניברסיטה לחברת התרופות.

לאחר שעברו את בחינת הרגולטורים בבריטניה ביום רביעי, יכולות השותפות להתמודד עם האתגר של שכנוע רשויות בריאות בארה"ב ובמקומות אחרים שהצעדים השגויים שלהן הם עניין של העבר ושהחיסון שפיתחו, אפילו אם אינו יעיל כמו החיסונים שכבר יצאו לשוק, יכול עדיין לשחק תפקיד משמעותי במלחמה במגפה.

השותפות הבטיחו להפיץ את החיסון שפיתחו בכמויות עצומות ולמכור אותו בזול לכל אורך המגפה. בארה"ב, מצפה חברת אסטרהזנקה לקבל נתונים ממבחן קליני אמריקאי גדול על מנת להציג אותם בפני מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בפברואר, כך אמר אדם המכיר את הניסוי.

השותפות מקוות שיקבלו רישוי ברחבי אירופה עד פברואר, וגם באוסטרליה הן עשויות לקבל אור ירוק בקרוב, אמר אותו אדם. שותפתה לייצור של אסטרהזנקה בהודו ביקשה אישור רגולטורי שם. הכל תלוי באישורים הללו.

ניהול הפרויקט השאפתני בשיתוף היה אחד הדברים שסיבכו תוכניות אלה. בסוף נובמבר, חשפו האוניברסיטה וחברת התרופות תוצאות של מבחן קליני שלישי אשר הדגים רמות שונות של יעילות, שהשתנו לפי גודל מנת החיסון וקבוצת הגיל של המשתתפים בניסוי. המצגת, שתיארה חצי מנת חיסון שניתנה לכמה משתתפים מבלי להסביר למה ננהג כך, גרמה לבלבול וספקנות לגבי החיסון.

רגולטורים בריטים שיבחו ביום רביעי את יכולתו של החיסון לעזור לסיים את המגפה אך דחו את משטר השימוש בחצאי מנות שאוקספורד ואסטרהזנקה טענו שהוא יעיל יותר. הרגולטורים הוסיפו שהנתונים לא מגבים טענה זו. יועץ בריאות אחד לממשלה המעורב בתהליך האישור אמר שהמורכבות של המבחנים הקליניים גרמה לכך שהסקת מסקנות לגבי יעילות החיסונים וגודל המנות הנחוצות היו קשים ממה שהוא ואנשים מקבילים לו רגילים לו.

האם אסטרהזנקה ניהלה את הפן התקשורתי של הניסוי הקליני באופן לקוי?

כאשר נכנסו השותפות למסלול הרגולציה, בכירים באוניברסיטת אוקספורד דרשו שליטה יותר גדולה על דיווחים לתקשורת בקשר לחיסון, אמרו אנשים המכירים את האינטראקציה בין האוניברסיטה לחברת התרופות. הדרישות הללו הגיעו אחרי שכמה בכירים באוניברסיטה הרגישו שאסטרהזנקה ניהלה את הפן התקשורתי של המבחנים הקליניים גרוע.

חיכוכים בשותפות בין האקדמיה לחברה המסחרית היו בלתי נמנעים, אמרו כמה אנשים המכירים את שיתוף הפעולה מקרוב, בהתחשב בסיכונים הפוליטיים והכלכליים, הסיכון למוניטין במקרה של כשלון ועצם המורכבות של המשימה. צעדים שגויים שננקטו בשני הצדדים גרמו לקצרים בין אוקספורד לאסטרהזנקה, שהשותפות ביניהם מתוחה מעצם הווייתה. ישנם ספקנים שלא בטוחים שאסטרהזנקה תצליח לשקם מספיק מהאמינות שלה על מנת לזכות בתמיכת הציבור בארה"ב, או אפילו כדי לקבל אישור מה-FDA בקרוב.

בתחילת דצמבר, כאשר היו תוכניות לפרסם מחקר אקדמי מעמיק על תוצאות הניסוי הקליני, בכירים באוקספורד התמקדו בזה שהמחקר יתפרסם באופן הנוח לאוניברסיטה.

ג'ון בל, יועץ בכיר באוקספורד אשר עסק במשא ומתן על עסקת המחקר לחיסון בין אוקספורד לחברת התרופות, אמר למנכ"ל אסטרהזנקה פסקל סוריו שאוקספורד רוצה שהמדענים המובילים שלה יהיו בחזית הבמה כאשר החברה מציגה את תוצאות המבחנים הקליניים שנערכו באנגליה, כך אמרו אנשים המכירים את תוכן שיחת הטלפון בין השניים.

יום לפני פרסום המחקר במגזין הרפואי היוקרתי לאנסט (The Lancet), אמר פרופסור בל לעמיתיו שפרסום המידע המבלבל בנובמבר פגע באמינות החיסון, כך אמרו אנשים המכירים את השיחות.

בין דרישותיה של אוקספורד, הייתה דרישה להיות בעלת משקל משמעותי יותר בדיונים מול ה-FDA. על פי בכיר אמריקאי, היו אנשים ב-FDA שחשו שאסטרהזנקה לא הודיעה להם מספיק במהירות כאשר משתתף בניסוי בבריטניה חלה, והחברה גם הייתה איטית להגיב אחר כך כאשר התבקשה להציג מידע נוסף.

בריאיון, אמר בל שהוא רוצה שחוקר הראשי בניסוי מטעם האוניברסיטה יהיה נוכח בפגישה הבאה של אסטרהזנקה עם רגולטורים אמריקאיים. "ב-FDA אוהבים לדבר עם מומחים לחיסונים", אמר בל. "אנחנו תמיד צריכים להיות על הקתדרה יחד כך שנתפקד כגוף אחד ונשדר זאת לעולם".

שיתוף הפעולה של אוקספורד עם אסטרהזנקה מוגדר כהצלחה

באסטרהזנקה התוכנית הייתה מאז ומתמיד לערב את מדעני אוקספורד באופן מלא בפרסום המחקר של תוצאות הניסוי, ובכירים בחברה תמכו בכך שנציגי האוניברסיטה יהיו נוכחים בפגישה עם ה-FDA, אמר אדם המכיר את חשיבתם של מנהלי החברה.

"לאוניברסיטת אוקספורד ולאסטרהזנקה מטרה משותפת: להביא מיליארדי מנות מהחיסון שלנו לעולם ללא רווח על מנת לעזור לשים את המגפה מאחורינו", אמר דובר של אסטרהזנקה. "היחסים החזקים שלנו והיכולות המשלימות שלנו אפשרו לנו לפעול במהירות גדולה מאוד במהלך החודשים האחרונים".

בל אמר שיחסים עם בכירי אסטרהזנקה חיוביים והגדיר את שיתוף הפעולה כהצלחה. "אנו מכירים בכך שעבודה עם שותפים באקדמיה אינה תמיד קלה לחברות גדולות", אמר, דרך דובר של אוקספורד. בל אמר שעבודה עם מנכ"ל אסטרהזנקה הייתה תענוג והוסיף שהוא מקווה "ששני הצדדים הפגינו את הרמות הנכונות של כבוד הדדי".

מההתחלה, מדענים מאוקספורד בתמיכת הציבור התבוננו בחשד באתוס המונע על ידי רווחיות של עולם ייצור התרופות, מה שגרם לוויכוחים ערניים בין החוקרים. במשך שבועות באביב, חוקרים באוניברסיטה התווכחו לאיזו חברה להצטרף לפני שבחרו באסטרהזנקה בסוף אפריל.

לאסטרהזנקה היה ניסיון מועט בייצור חיסונים אך החברה תמכה במטרות העיקריות של האוניברסיטה. היא הסכימה לייצר ולחלק מיליארדי מנות מהחיסון - יותר מכל יצרנית תרופות מערבית אחרת - בלי לגרוף עליו רווח כל עוד המגפה גועשת, ובאופן קבוע במדינות מתפתחות. ממשלת בריטניה הייתה מרוצה מכך שיש לה שחקן ביתי במרוץ להגעה לחיסון. משרדי אסטרהזנקה נמצאים בקיימברידג'.

החיסון של אוקספורד ואסטרהזנקה עשוי להיות בשורה למדינות עניות יותר

למרות שבמבחנים קליניים נראה כי החיסון של אוקספורד ואסטרהזנקה יעיל פחות מהחיסונים שפותחו על ידי פייזר וביונטק, וחיסון אחר של מודרנה, יש לו יתרונות. הוא זקוק לקירור רגיל וניתן לאחסן אותו במשך חודשים. יחד עם הייצור הנרחב והמחיר הנמוך, החיסון הזה מותאם במיוחד למדינות עניות יותר ולאוכלוסיות שקשה להגיע אליהן.

בינתיים, החיסון עשוי גם להוות בשורה למדינות עשירות החוששות ממחסור במנות חיסון. אסטרהזנקה הבטיחה לייצר שלוש מיליארד מנות חיסון בשנת 2021, מספיק כדי לחסן מיליארד וחצי איש.

קשיים מוקדמים בשותפות היו קשורים להבדלים בין המתודולוגיה הנפוצה באוניברסיטה לעומת נהלי העבודה של העולם התאגידי.

בינואר האחרון, כאשר מדענים רק החלו להבין את נגיף הקורונה, חוקרים באוקספורד עבדו סביב השעון על מנת לבצע כיוונים אחרונים בחיסון, אשר השתמש בנגיף הצטננות מוחלש שנלקח משימפנזה כנושא הקוד הגנטי הספציפי לנגיף הקורונה אשר אמור לייצר חסינות בקרב בני אדם. באוניברסיטה החלו בשלב זה להשתמש ביכולות ייצור התרופות שלה על מנת לייצר כמויות קטנות של החיסון כדי לבחון אותו.

באפריל, החלו באוקספורד ניסויים בבני אדם בבריטניה, ואחר כך הורחבו הניסויים לברזיל ולדרום אפריקה. הניסויים של אוקספורד עוצבו באופן שונה ממה שטיפוסי לחברות תרופות גדולות, ובאוניברסיטה השתמשו בשיטות אחרות לרשום נתונים מתוכם.

באביב, חברת ביוטכנולוגיה הקשורה לאוניברסיטה, אשר הוקמה על ידי שני מדענים מהאוניברסיטה שהיו קשורים לפיתוח הניסוי, החלה להתכונן למבחנים קליניים גם בארה"ב. אבל אז נכנסה אסטרהזנקה לשותפות עם האוניברסיטה ולקחה אחריות על תכנון המבחנים הקליניים בארה"ב. הממשל האמריקאי הסכים להזמין מראש לפחות 300 מיליון מנות חיסון, בעסקה ששוויה מוערך כעת בכ-1.6 מיליארד דולר, והמימון סיפק תמיכה חיונית להמשך המבדקים הקליניים.

אסטרהזנקה התמודדה עם האתגר של להביא אל סיפוקם כמה בכירי ממשל אמריקאיים לגבי תנאי המבחן הקליני. היא לא החלה בגיוס 30 אלף המתנדבים הנחוצים למבחן לפני אוגוסט. היו חברות תרופות שפעלו לפניה בעניין זה וכך צברו יתרון.

בשבוע הראשון של ספטמבר, לאחר שאחד המתנדבים לניסוי בבריטניה סבל ממחלה נוירולוגית - המתנדב השני שחלה כך במהלך הניסוי - החליטו באסטרהזנקה ובאוקספורד להשהות את הניסויים בכל העולם. ההשהיה ארכה פחות משבוע בבריטניה, אך בארה"ב, שם ה-FDA מפקח על הניסויים, ההפרעה התמשכה על פני שבועות.

בכירים ב-FDA שמעו על המחלה ועצרו את המבחן יומיים אחר כך כאשר קיבלו טלפונים מעיתונאים, כך אמר אדם המכיר את הנושא. הם קיבלו תדריך מאסטרהזנקה לגבי העניים רק במקביל לכך שהדברים יצאו לתקשורת, אמר אותו אדם.

מנכ"ל אסטרהזנקה ד"ר סוריו דיבר על ההפסקה בניסוי והעלה תיאוריות לגבי המחלה שתקפה את המתנדב בשיחה לא פומבית עם לקוחות של בנק השקעות גדול. השיחה דלפה לתקשורת.

במהלך מסיבת עיתונאים באותו שבוע, הגן סוריו על הגילויים מטעמו ומטעם החברה. "כאשר אתה מבצע מבחנים קליניים, אתה בעצם מודיע לרגולטורים, לרשויות", אמר. "אתה לא הולך ומפרסם או עושה הכרזות גדולות בעיתונים. כלומר, מדובר פה בתהליך מדעי".

"זו סביבה בה מייצרים את הנקניקייה לעיני כולם"

"זה אידיאלי שאנשים לא ישמעו על זה דרך שיחת משקיעים", אמר סעאד עומר, מומחה למחלות מידבקות ומנהל המכון לבריאות עולמית באוניברסיטת ייל. "זו סביבה בה מייצרים את הנקניקייה לעיני כולם".

כאשר אסטרהזנקה נאלצה לענות על שאלות שנגעו להשהיית הניסוי בארה"ב, בכירים ברשות המזון והתרופות התרשמו שהחברה נאבקת למצוא את ידיה ורגליה בתהליך של איסוף המידע הנחוץ, כך אמר בכיר בממשל האמריקאי.

אחד הסיבוכים היה הנושא גוזל הזמן של ארגון מחדש של המידע מהניסוי כפי שנרשם על ידי אוקספורד בבריטניה באופן שיספק את דרישות ה-FDA, כך אמרו אנשים שהיו מעורבים בתהליך או תודרכו לגביו. בסוכנות האמריקאית ביקשו כמויות גדולות של מידע נוסף מאסטרהזנקה, תהליך שד"ר סוריו תיאר בריאיון מנובמבר כ"מורט עצבים מבחינת הזמן שזה לקח".

"הם ביקשו המון מידע שלא היה בהכרח קשור למקרה עצמו", לגבי עיצוב המבחנים הקליניים, פרמטרים של בטיחות ומידע נוסף הקשור לחיסונים, אמר. היה הבדל ניכר בין הדרך בה ניהלו ניסויים אוקספורד ואסטרהזנקה את הניסויים. ב-FDA סירבו להגיב לדברים.

המבחן הקליני בבריטניה החל שוב בשבוע האחרון של אוקטובר אחרי הפסקה שנמשכה כמעט שבעה שבועות. בכירים באסטרהזנקה וחוקרים מאוקספורד היו אופטימיים לגבי האפשרות של תחילת הפצה מוגבלת סביב סוף השנה.

ב-23 לנובמבר, הם פרסמו תוצאות ראשונות ממבחנים קליניים מתקדמים בבריטניה ובברזיל. עד אז, תפישת הציבור לגבי הצלחת החיסון נעה, הודות לרמות יעילות של יותר מ-90% שדווחו על ידי פייזר וביונטק, וכן על ידי מודרנה.

מבדקים מהניסויים של אוקספורד ואסטרהזנקה מראים שהחיסון שפיתחו הוא בעל יעילות בשיעור שבין 62% ל-90%. השיעור הגבוה יותר התקבל בקרב קבוצה של מתנדבים שקיבלו מנת חיסון מוקטנת בזריקה הראשונה מתוך שתיים.

גרסאות סותרות לגבי מנת החיסון החלקית

מדענים ובכירים בחברה לא יכלו להסביר באופן המניח את הדעת למה חצי מנת החיסון שניתנה במקום מנה מלאה בזריקה הראשונה הביאה לחסינות טובה יותר, אך הגדירו את הממצא כחדשות טובות ואמרו שילמדו אותו לעומק. מה שלא אמרו בחברה ובאוניברסיטה הוא שהחוקרים נתנו מנה ראשונית קטנה לכמה מתנדבים כתוצאה מפערים במדידת ריכוז הזריקה, והדבר התגלה אחר כך באופן שהפתיע אותם.

בין הדברים שלא התגלו מן ההתחלה הייתה העובדה שאלה שקיבלו את מנת החיסון המוקטנת והיו חסינים ב-90% למחלה היו כולם בני 55 ומטה. בכיר בממשל האמריקאי הצביע על כך יום לאחר מכן, מה שהביא את הדוברים באוקספורד ואסטרהזנקה למהר לנסות להתמודד עם הביקורת והבלבול שנבעו מהגילוי החלקי שלהן יום לפני כן.

בימים הבאים, נשמעו גרסאות סותרות לגבי גילוי המנה החלקית. באסטרהזנקה אמרו שזו הייתה תוצאה של שגיאה שנעשתה בתחילת התהליך, כאשר אוקספורד ניהלה את המבחנים, אבל התעקשו שהשגיאה לא גורעת מתוצאות הניסוי. החיסון הבריטי "הולך להאט את המגפה, בין אם מדובר ביעילות של 60%, 70% או 90%", אמר מנה פנגולס, ראש מחקר ופיתוח תרופות באסטרהזנקה, בריאיון שנערך בזמנו. "אני חושב שהחשיבות של החלק הזה מהסיפור קצת ברחה מאתנו".

אבל אדריאן היל, חוקר מוביל מאוקספורד שהיה חלק מהצוות שפיתח את החיסון, אמר למשקיעים בחברת הבת של אוקספורד שהקים לשם כך - Vaccitech Ltd. - אשר צפויה להרוויח תגמולים מהחיסונים - שלא היו טעויות במנות שניתנו. "תנו לי רק להבהיר שידענו מה אנחנו עושים ואיזו מנה אנחנו נותנים", הוא אמר בשיחת ווידאו למשקיעים, אשר הוול סטריט ג'ורנל נחשף לתוכנה.

פרופסור היל אמר שכשלים מוקדמים בייצור גרמו לכך שהיו מעט מנות זמינות והפכו ניסוי במשטר של חצאי מנות לאטרקטיבי, מה שהביא חוקרים לגלות שבכך גם נגרמו פחות תופעות לוואי. "אז זה היה מכוון, זו לא הייתה תקלה", אמר. הוא סירב להגיב לכתבה הנוכחית.

לבסוף סיפקו באוקספורד פרטים נוספים. דובר של האוניברסיטה אמר כי "לא היו בעיות עם ייצור החיסון", אך חומרים שונים ששימשו לייצורו ושיטות למדידת ריכוז החיסון גרמו לאי וודאות לגבי גודל המנות המוגמרות.

על מנת להיות שמרניים, הוסיף הדובר, חוקרים הפחיתו בגודל המנות תוך שימוש בהערכות הקרובות ביותר שלהם. זה הוביל ל"משטר מנות מוקטנות לא מתוכנן", כך אמר דובר אוקספורד. הוא אמר שהובן על ידי החוקרים שמדובר במנה מוקטנת רק לאחר שמתנדבים בניסוי הראו תופעות לוואי פחותות וחמורות פחות. רגולטורים אישרו שימוש בחצי המנה הראשונית לקבוצה משנית מבין המתנדבים לניסוי.

אבל רגולטורים בבריטניה לא אישרו זאת ביום רביעי לשימוש נרחב. הם אישרו את החיסון אך דחו את המשטר של מתן חצאי מנות. יועץ בריאות אחד לממשלה אמר שיעילות של 90% עשויה להיות קשורה למרווח הזמן הגדול ביותר בין מתן שתי מנות החיסון מאשר לגודל המנה עצמה. הוא אמר שלא ניתן להסיק מסקנה בנושא בלי לקבל מידע נוסף.

יועץ אחר אמר ביום רביעי שפירוש הנתונים ממבחן החיסון של אוקספורד ואסטרהזנקה היה עניין מורכב בגלל הדרך בה נעשו המבחנים - בכמה מדינות ועם כמה קבוצות גיל, פערי זמן משתנים בין המנה הראשונה לשנייה וגודל המנות. אפילו את הממצאים שפורסמו בלאנסט לפני שלושה שבועות לא ניתן לגמרי ליישב עם המחקר החדש ביותר, אמר היועץ. שני היועצים אמרו שבלי קשר להסתייגויות אלה, הם מגדירים את החיסון החדש כבטוח ויעיל.

באוקספורד ובאסטרהזנקה אמרו שיצטרכו לחקור למה מתן חצי מנה בתחילת הניסוי הביא לתוצאות טובות יותר. בכירים ב-FDA, בינתיים, נשארו עם ספקותיהם לגבי ההסברים על חצאי המנות, כך אמר בכיר בממשל האמריקאי, ומחכים עוד לתוצאות סופיות מהמבחנים הקליניים בארה"ב.

תומאס מ' ברטון וג'וזף ווקר השתתפו בהכנת הכתבה.