בעקבות הביקורת על הקמת המכון המתחרה: דליה דורנר מקדימה לפרוש ממועצת העיתונות

כשברקע ביקורת על התנהלות שאינה עומדת בכללי מינהל תקין מצד חברים במועצת העיתונות, מודיעה השופטת דליה דורנר על פרישתה מתפקיד נשיאת המועצה.

דורנר, שנבחרה לתפקיד בשנת 2006 וזאת כהונתה החמישית, אמורה הייתה לסיים את הכהונה הנוכחית באוקטובר הקרוב, אך כעת היא מתעתדת להקדים את פרישתה לפברואר.

למכתב הפרישה מצרפת דורנר חוות+דעת משפטית של עו"ד צבי אגמון, הטוענת כי אין ניגוד עניינים בין תפקידה כנשיאת מועצת העיתונות לבין מכון העוסק בענייני תקשורת, שדורנר מקימה בימים אלה ויעסוק בין היתר בנושאים הקשורים לצריכה ביקורתית של עיתונות, לרבות הענקת פרסים שנתיים לעיתונאים על פרסום תחקירים ומאמרים בולטים.

בישיבת מועצת העיתונות האחרונה, דיווחה השופטת דורנר על כוונתה להקים מכון שיעסוק בנושאים שונים להם נגיעה לעיתונות ותקשורת. הגילוי הנאות שביצעה נעשה רק לאחר שגורמים במועצת העיתונות, שידעו על המהלך, הודיעו לה כי אם לא תעשה גילוי נאות בעצמה, הם ייאלצו לעשות זאת עבורה.

בישיבה טענה דורנר כי למכון שמוקם אין עדין תקציב, וגם לא מנכ"ל מיועד שינהל אותו. אולם זמן קצר לאחר מכן נחשף בגלובס כי תקציב כבר יש: כ-10 מיליון שקל. עוד נחשף כי בניגוד לטענת דורנר, לפיה אנשי מועצת העיתונות אינם מעורבים, המנכ"ל מוטי רוזנבלום משמש כאחד מנאמני המכון. גם בנוגע להעדר מנכ"ל דורנר לא דייקה בפרטים: התברר כי בקבוצה וואטסאפ ייעודית היא דיווחה על כוונתה למנות את העיתונאי גולן יוכפז לתפקיד.

מיד לאחר הישיבה פנו למועצה חברים במכתב לפני נקיטת הליכים ובו דרישה לבטל את החלטות הישיבה כולה בגלל התנהלות בלתי תקינה. לגלובס נודע כי בנוסף פנו קבוצה של חברי מועצה, ביניהם ד"ר עמית גורביץ, משה רונן, יובל יועז ויאיר טרצ'יצקי, לוועדת הביקורת ודרשו לבצע הליך בירור שיבחן את התנהלותה של דורנר סביב הקמת המכון.

"הדיווח שנמסר אינו מדויק או אינו נכון"

על-פי המכתב לוועדת הביקורת, "על פני הדברים, מתעורר חשש שהדיווח שנמסר לחברי מליאת מועצת העיתונות באשר למהותו של המכון החדש המוקם על-ידי ראשי מועצת העיתונות, אינו מדויק או אינו נכון. עניין זה מעורר קושי כשלעצמו. בעייתיות נוספת נגרמת מעצם ניגוד העניינים המוסדי והאישי המתעורר נוכח הקמת מכון, שיוזמיו אוחזים בתפקידים ביצועיים בכירים במועצת העיתונות. הקושי הוא הן במישור המהותי, הן במישור הציבורי, הן במישור האתי והן במישור המשפטי.

"ככל שהמידע שפורסם בדבר נסיבות הקמתו של המכון החדש נכון - אנו רואים קושי ממשי בכך שחברים בנשיאות מועצת העיתונות ימשיכו בתפקידם זה, בעודם עוסקים בהקמת גוף, שאין מנוס מלכנותו גוף מתחרה. יש בכך כדי לערער את מעמדה של מועצת העיתונות בציבור, ליצור שורה של ניגודי עניינים בפעילותם של חברים אלה, ולפגוע בחובת הנאמנות שבה חבים חברי ועד מנהל של עמותה, לעמותה. כך לגבי חברי הנשיאות, כך לגבי מנכ"ל המועצה, וכך גם לגבי הנשיאה.

"אין מדובר בחשש ערטילאי לניגוד עניינים. נסיבות הקשר שנוצר בין היוזמה לתרום 10 מיליון שקל לטובת תחום העיתונות לבין הנשיאה, וניתובו של הסכום האמור לגוף שאיננו מועצת העיתונות, ממחישים את ניגוד העניינים הנוצר הלכה למעשה. זאת, בהנחה שהפנייה לנשיאה דורנר נעשתה על רקע תפקידה כנשיאת מועצת העיתונות, ולא כמי שעתידה לעמוד בראש מכון שטרם בא לעולם".

כאמור, במכתב הפרישה שלה דורנר מתייחסת לביקורת ומצרפת חוות-דעת משפטית שעוסקת בעיקר בסוגיה של מטרות מועצת העיתונות מול מטרות המכון ומתעלמת כמעט לחלוטין מההיבט הכספי.

לטענת עו"ד אגמון בחוות-הדעת, פעולותיה העיקריות של מועצת העיתונות הן ביצוע רגולציה עצמית לחבריה, גופי תקשורת בישראל, באמצעות קביעת כללי אתיקה ואכיפתם. המכון החדש אמור לעסוק בהקניית מיומנויות תקשורת בקרב בני נוער, לרבות אוריינות תקשורת וצריכה ביקורתית של עיתונות וכן בהענקת פרסים לעיתונאים על פרסום תחקירים.

אגמון טוען כי נושאי משרה אמורים להימנע מביצוע פעולה, מעשה או מחדל שעלולים לפגוע בטובת ובאינטרס החברה שהם מנהלים. בחברה מסחרית האינטרס הוא השאת רווחים לבעלי מניות, ובעמותה - בהגשמת מטרות העמותה. לשיטתו, מטרות מועצת העיתונות הם שמירה על ערכי עיתונות חופשית וטובה, "וברור שבעצם הקמת מכון אין משום פגיעה במטרה זאת".

עוד נטען בחוות-הדעת כי בעוד שמועצת העיתונות פועלת להגשמת מטרה זו בראש ובראשונה באמצעות כללי אתיקה ואכיפתם, המכון צפוי לפעול לקידומה של אותה מטרה אך בדרך של חינוך. לכן, לדעתו, "לא ניתן לומר שבהקמת המכון יש משום תחרות במועצת העיתונות או פגיעה בהזדמנות העסקית שלה".